התוכן החדשותי שמשודר ב-BBC מושפע מגודל המפלגות בפרלמנט?

נכון - ההצהרה נכונה ומדויקת
נכון ברובו - ההצהרה נכונה ברובה, אך יש בה מרכיב שאינו נכון או אינו מדויק
חצי נכון - חלק מההצהרה נכון וחלקה שגוי, או שהיא אינה כוללת פרטים מהותיים שעשויים לשנות את משמעותה
לא נכון ברובו - חלק קטן מההצהרה נכון ורובה שגוי, או שהיא מחסירה פרטים יסודיים באופן היוצר הטעיה מהותית לגבי משמעותה
לא נכון - ההצהרה כלל אינה נכונה
מטעה - ההצהרה יוצרת מצג שווא או רושם שגוי, אף שהיא מתבססת על עובדות נכונות
כן, אבל - עובדה נכונה בפני עצמה, אך עובדות שלא צוינו עשויות להעמידה באור אחר. מומלץ לבחון את הדברים בפרספקטיבה רחבה יותר
לא מבוסס - לא קיימים נתונים עליהם ניתן לבצע קביעה פוזיטיבית לגבי נכונות הטענה, ואלה גם לא נאספים
ללא ציון - המצב העובדתי מורכב מכדי לתת לאמירה ציון מובהק. הסיבות האפשריות לכך יכולות להיות: התבטאות שאינה מובהקת מספיק וניתן לפרש אותה במספר צורות, מחלוקת בין מומחים, מתודולוגיות שונות שלא ניתן להכריע ביניהן ועוד

שם: דוד ביטן
מפלגה: הליכוד
תכנית: ספי עובדיה ויניר קוזין, גלי צה"ל
תאריך: 1.2.23
ציטוט: "ב־BBC חלק מהתוכן של התחקירים והחדשות… נעשה גם לפי גודל המפלגות"
ציון: לא נכון ברובו

יו"ר ועדת הכלכלה דוד ביטן התראיין לתוכניתם של ספי עובדיה ויניר קוזין בגלי צה"ל בהקשר לכוונות של שר התקשורת שלמה קרעי לסגור את תאגיד השידור הציבורי. ביטן הסביר שהוא בעד תיקון התאגיד, ולא סגירתו, בטענה שכרגע עמדות הליכוד לא מקבלות שם מספיק במה. הוא הצדיק את הרצון לערוך שינוי בכך שלא מדובר במשהו תקדימי בעולם: "למשל ה-BBC, ה-BBC, בזמנו שחוקקנו את החוק (של תאגיד השידור - אב"מ), גילינו שה-BBC נותן זמן אפילו לתוכן של המפלגות, לעמדות של המפלגות, לפי גודלן באנגליה". בהמשך שוב הצדיק את הרצון לתת יותר מקום לעמדות של הימין: "ב-BBC למשל, חלק מהתוכן של התחקירים, של החדשות, של דברים אחרים, זה נעשה גם לפי גודל המפלגות אפילו".

בדקנו האם ה-BBC מחויב לשקלל בתכני החדשות שהוא מפיק את גודלן של המפלגות. פנינו לחה"כ ביטן כדי לקבל מקור לדברים, והוא אמר שהדברים נאמרו בישיבות הוועדה על התיקונים לחוק תאגיד השידור הציבורי, אך חיפוש שלנו לא מצא שדבר מעין זה נאמר שם, וגם לא מצאנו סקירה בנושא של מרכז המחקר והמידע של הכנסת. יצוין שקוד האתיקה של תאגיד השידור הציבורי עוסק בסוגיית הגיוון: "עיקרון הגיוון הוא מרכיב יסודי בשמירה על אמון הציבור, והוא גם נכלל בסעיף המטרות של חוק תאגיד השידור הישראלי. לעיקרון זה יש שני מרכיבים: האחד, הצורך להציג לציבור מגוון רחב של מידע ונושאים, והשני - להבטיח איזון פנימי בכל נושא. לאור המורכבות של מדידת האמון והערכתו, אנו ממליצים במקביל על פיתוח דגם למדידת גיוון ועל הטמעת הפיקוח על הדגם". אך לא מפורט מעבר לכך כיצד יש להתייחס למפלגות שונות בסיקור.

תאגיד השידור הבריטי (British Broadcasting Corporation, או בקיצור BBC) פועל מכוח צ'רטר מלכותי. בסעיף 5, תחת "משימת ה-BBC" נכתב: "משימת ה-BBC היא לפעול לטובת הציבור, לשרת את כל הקהלים באמצעות תוצרים ושירותים ללא משוא פנים (impartial), איכותיים וייחודיים שמיידעים, מחנכים ומבדרים". סעיף 6 לצ'רטר קובע שאחת ממטרותיו הציבוריות של ה-BBC היא "לספק חדשות ומידע ללא משוא פנים כדי לסייע לאנשים להבין ולקחת חלק בעולם סביבם".

סעיף 8 לצ'רטר מכפיף את ה-BBC לפרקים 5 ו-6 בהנחיות רגולטור התקשורת הבריטי (Office of Communication, או בקיצור Ofcom). פרק 5 עוסק ב"הימנעות נאותה ממשוא פנים ודיוק נאות ובולטות מיותרת של השקפות ודעות", ובו מוסבר המושג "הימנעות נאותה ממשוא פנים" (due impartiality): "הימנעות ממשוא פנים בפני עצמה פירושה לא להעדיף צד זה או אחר. 'נאותה' פירושה מתאימה או הולמת לנושא ולרוח התכנית. לכן 'הימנעות נאותה ממשוא פנים' אין פירושה חלוקת זמן שווה בין כל ההשקפות, או שכל טיעון וכל פן של כל טיעון צריכים לקבל ייצוג. הגישה להימנעות נאותה ממשוא פנים עשויה להשתנות בהתאם לטבעו של הנושא, סוג התוכנית והערוץ, הציפיות הצפויות של קהל היעד ביחס לתוכן, והאופן בו התוכן והגישה מסומנים לקהל". הפרק לא כולל התייחסות למפלגות לפי גודלן, ובעיקר מגדיר מתי מגישים וכתבים יכולים להביע דעה בקשר לנושאים שנויים במחלוקת ומתי לא, וכמו כן שיש לתת למגוון הדעות "משקל ראוי".

פרק 6 עוסק ב"בחירות ומשאלי עם", שנועד להחיל את המטרות של פרק 5 בתקופות של קמפיינים אלקטורליים. "משקל ראוי חייב להינתן לכיסוי של מפלגות ומועמדים עצמאיים במהלך תקופת בחירות. בקביעת רמת הכיסוי הראויה שתינתן למפלגות ומועמדים עצמאיים שדרנים חייבים לקחת בחשבון, תמיכה אלקטורלית בעבר ו/או בהווה. שדרנים חייבים גם לשקול לתת כיסוי ראוי למפלגות ומועמדים עצמאיים עם דעות ופרספקטיבות משמעותיות". אם כן, גודל המפלגה היא רק פקטור אחד, וגם זה רק בתקופת בחירות.

פנינו לדוברות של Ofcom. לא היה להם מידע נוסף על סיקור לפי גודל המפלגה בלבד, בדגש כשלא מדובר בתקופת בחירות. עם זאת, כן הדגישו שם בתקופת בחירות יש לתת משקל רב יותר לתמיכה אלקטורלית בעבר (קרי, הצלחה בבחירות) מאשר הצלחה בסקרים. עם זאת, כפי שמוסבר במדריך לסיקור הבחירות המקומיות של 2023 באנגליה ובצפון אירלנד, גם הצלחה זו בבחירות לא אמורה להתבסס רק על המצב הקיים בפרלמנט אלא על שני מחזורי בחירות לפחות. ובכל מקרה יש לשים לב שעדיין יש להתייחס גם למצב בסקרים. מחקר שפורסם על הסיקור בבחירות 2015 מצא שאכן הייתה התייחסות גם לסקרים: הלייבור אמנם קיבלה פחות סיקור מהשמרנים בהתאם לכך שהייתה המפלגה השנייה בגודלה, אבל מפלגת UKIP קיבלה 9.1% מזמן הסיקור ב-BBC למרות שלא הצליחה להיכנס לפרלמנט ב-2010 וקיבלה רק 3.1% מהקולות ולא הכניסה אף מועמד לפרלמנט. כמו כן, יו"ר הלייבור אד מיליבנד קיבל יותר זמן מסך מיו"ר השמרנים וראש הממשלה דאז אד מיליבנד.

בנוסף, הדוברות הפנתה אותנו לקובץ ההנחיות לגופי השידור בדבר תשדירים מטעם מפלגות פוליטיות וקמפיינים במשאלי עם, שעודכנו בפעם האחרונה בסוף 2020. ההנחיות עוסקות בתשדירי מפלגות פוליטיות (Party Political Broadcasts, או PPB), תשדירי מפלגות בבחירות (Party Election Broadcasts, או PEB) ותשדירי קמפיינים במשאל עם (Referendum Campaign Broadcasts, או RCB). ההנחיות אכן מתייחסות לגודל המפלגה, אבל מדובר בתשדירים מטעמן של המפלגות, ולא בסיקור החדשותי שלהן. כדי שמפלגה תהיה זכאית ל-PEB עליה להריץ מועמדים בלפחות שישית מאזורי הבחירה בבחירות הכלליות (שיטת הבחירות בבריטניה היא אזורית-רובית, בה כל מחוז בחירה שולח נציג אחד לפרלמנט). כדי להיות זכאית ל-PPB יש צורך להחזיק במושב אחד לפחות בבית הנבחרים או באחד הפרלמנטים האזוריים של ויילס, סקוטלנד או צפון אירלנד, ומפלגה שעומדת בתנאי בתחומי האי הבריטי צריכה לקבל אפשרות לשידור אחת לעונה (סתיו, חורף ואביב, קרי שלוש פעמים בשנה) ובצפון אירלנד פעם או פעמיים בין ה-1 בספטמבר ל-30 במרץ. פירוש הדבר הוא שלא ניתן לספק שעות ל-PPB בהתאם לגודל המפלגה.

בהנחיות העריכה באתר ה-BBC, בהקדמה לפרק "חוסר משוא פנים" (impartiality), נכתב: "הימנעות נאותה ממשוא פנים לרוב כוללת יותר מאשר העניין הפשוט של 'איזון' בין נקודות מבט מנוגדות. אנחנו חייבים להיות אינקלוסיביים, להתחשב בפרספקטיבה הרחבה ולהבטיח שהקיום של מגוון דעות מיוצג בצורה נאותה. זה לא דורש ניטרליות מוחלטת בכל נושא או ניתוק מעקרונות דמוקרטיים בסיסיים כמו זכות ההצבעה, חופש הביטוי ושלטון החוק". בהנחיות עצמן, בסעיף 4.3.2 נכתב: "חוסר משוא פנים לא דורש בהכרח שכל מנעד נקודות המבט או הדעות יסוקרו במידה שווה… במקום זאת, עלינו לשאוף ל'משקל ראוי' (due weight). לדוגמה, דעות מיעוט לא בהכרח צריכות לקבל את אותם בולטות או משקל כמו של דעות עם יותר תמיכה או שהשתלטו על הקונצנזוס". סעיף 4.3.11 קובע: "הקהל שלנו לא אמור להיות מסוגל לדעת מתוצרי ה-BBC את דעתם של העיתונאים שלנו" (זאת בניגוד לקוד האתיקה של התאגיד, שמתיר להביע דעה כל עוד הדבר "נעשה בשקיפות, הוגנות כלפי דעות אחרות ושמירה על גיוון דעות"). עם זאת, בשום מקום לא נכתב שיש להתייחס לגודלן של מפלגות בסיקור.

יצוין שלא תמיד ה-BBC עומד בכללים. לדוגמה, ביוני 2022 מצאו ב-Ofcom שבסיקור של עימות בין הממשלה הסקוטית לבין אלכס סלמונד (ראש ממשלת סקוטלנד עד 2014) על האופן בו הממשלה טיפלה בתלונות על עבירות מין נגד סלמונד, רות' דייווידסון (שהנהיגה את האופוזיציה השמרנית בפרלמנט הסקוטי עד 2021) קיבלה זמן מסך רב כדי לבקר בחריפות את הממשלה הסקוטית, מבלי שהובאה כל קונטרה בשם הממשלה עצמה.

מחה"כ ביטן לא נמסרה תגובה.

לסיכום, ה-BBC מחויב לסיקור ללא משוא פנים ולמתן מקום לנקודות מבט שונות. עם זאת, הוא לא צריך לחשב באופן יומיומי את גודלה של מפלגה בהחלטה כיצד לסקר אותה. בתקופת בחירות ההצלחה האלקטורלית של מפלגה על פני שתי מערכות בחירות לפחות מהווה אחד מהפקטורים להחליט איזה משקל המפלגה תקבל בסיקור, אבל לא פקטור יחיד. מעבר לכך כל מפלגה עם מושב בפרלמנט זכאית לתשדיר מטעמה ב-BBC אחת לעונה, ללא קשר לגודלה. לכן דבריו של ביטן לא נכונים ברובם.