האם זוכי מחיר למשתכן מרוצים? "הדירה שלנו שווה היום מיליון וחצי שקל יותר"

רקע: "אני מנהל את קבוצת הפייסבוק של מחיר למשתכן שבה 75 אלף חברים, ומספק מידע על ההגרלות. אני ואשתי ילידי באר שבע ולא גרנו מעולם מחוץ לעיר".

 איציק מצליח / צילום: אפרת רשתי

הזכייה: "נרשמנו למחיר למשתכן בתחילת 2017 וזכינו רק באוקטובר 2019, בהגרלת המשך בפרויקט שהיה כבר בבנייה של הקבלן רייסדור, ככה שלא חיכינו הרבה זמן למפתח - בערך שנה וחצי מהזכייה".

האכלוס: "עברנו לדירה באוקטובר. הדירה מרווחת: 4 חדרים, כ־117 מ"ר נטו עם מרפסת, והיא עלתה לנו כ־1.05 מיליון שקל כולל ההצמדה למדד תשומות הבנייה. עשינו שינויים בדירה לאחר האכלוס: החלפנו מטבח, הוספנו מזגנים והנמכות גבס. אם היה עוד כסף היינו מחליפים את הריצוף, שלא מאוד מוצלח במפרט של התוכנית".

השכונה: "בגדול אנחנו מאוד מרוצים מהשכונה ומהסביבה. זו שכונה חדשה, רוב התושבים הם צעירים שזכו במחיר למשתכן. השכונה עוד בבנייה של שלב ב' לשוק החופשי ותכלול בסוף כ־1,600 דירות. יש בית ספר, גנים, פארק משחקים, אבל לא נראה שכמות הגנים והמעונות שמקימים יספיקו לכלל התושבים.

"לצערי היום אני לא רואה שום אפשרות לזוג צעיר לרכוש דירה בשוק החופשי או אפילו במחיר מטרה, שבה המחיר למ"ר עלה לא מעט מאז מחיר למשתכן. נוסיף לזה את העלייה במשכנתאות - חייבים לחשב מסלול מחדש ולמצוא דרכים לעזור לזוגות צעירים לרכוש דירה".

השכנים: "יש בבניין 24 דירות, בערך בשמונה מהן גרים בשכירות והשאר גרים בדירות שקנו. כולם משפחות עם ילדים. מי שמשכיר הם כנראה משקיעים מאזור המרכז".

למכור? "ביולי 2025 הראשונים יוכלו להתחיל למכור. אני יכול למכור באוקטובר 2025, אבל אני לא חושב למכור את הדירה, היא מספיקה לנו. אם נרצה למכור ולשדרג לחמישה חדרים נצטרך להוסיף סכום לא מבוטל של כ־200 אלף שקל". 

רקע: "אני ובעלי נולדנו וגדלנו בראשון לציון. חודש לפני שזכינו בתוכנית, התעניינו בדירת 4 חדרים בשכונת אברמוביץ בעיר בבניין ישן בן 50 שנה, במחיר של 1.7 מיליון שקל, עם חניה אחת ובלי מרפסת. בדיוק עמדה להיפתח הגרלת מחיר למשתכן והחלטנו להמתין.

"זכינו בתוכנית בנובמבר 2017, שלושה חודשים אחרי שילדתי את הבן השני שלי. נרשמנו להגרלות הקודמות ולא זכינו, וכשבעלי התקשר לספר לי שזכינו פה בראשון לציון הייתי פשוט בהלם. חשבתי שאנחנו מקום אחרון, והוא עונה לי שאנחנו דווקא מקום 14.

"לאחר הזכייה התחברנו לאנשים בתוכנית, והבנו שיש פרויקטים בשכונה שזכו לפנינו והגישו התנגדויות שהתקבלו, והשוו בפרויקט שלנו לאותם התנאים. בזכות זה לא עשו אצלנו חניה עילית ובמקום זה יש גינה. החניון הוא תת־קרקעי עם מקום חניה אחד לכל דירה, הכניסו שטחי שירות של מזווה - במיקום לא הגיוני והוכרחו להצמיד למטבח. בהתנגדויות הוסיפו חלונות גם במטבח בדירות 3 חדרים".

אכלוס: "הילדים התרגשו בטירוף מהמעבר. הבנים קיבלו חדר ביחד והבת חדר לבד ויש חדר משחקים. לפני זה הם גרו כולם יחד בחדר אחד, והיה מטורף לעבור משלושה לחמישה חדרים. לא האמנו שנגיע לכזה נכס.

"התוכנית שינתה את חיינו. לא יכולנו בחיים לגור בדירה חדשה בשכונה חדשה בראשון לציון כשהמחירים היו מעל 20 אלף שקל למ"ר.

"עברנו משכונת אברמוביץ' בראשון לציון לבית החדש בשכונת הרקפות בספטמבר 2021, אבל שנה לפני המעבר כבר העברתי את הילדים למסגרות בשכונה ונסענו חצי שעה לכיוון כדי שיגדלו עם בני השכונה מהתחלה (עלו לגן חובה וא' - ע.ד.ל).

"לאחר קבלת המפתח יכולנו לעשות שינויים קוסמטיים: החלפנו מטבח, הנמכנו תקרה למזגן, הוספנו נקודות חשמל, הוצאנו ברז מים למרפסת ועוד. השיפוץ נמשך חודשיים".

השכונה: "השכונה ירוקה, יש שני פארקים גדולים ויש מרווח גדול בין הבניינים. יש בה 1,600 דירות ובגלל שזה מחיר למשתכן כל האוכלוסיות גרות כאן - חילונים אתאיסטים, מסורתיים, דתיים וחרדים, להט"ב, גרושים, רווקים מעל גיל 35. יש קבוצות ווטסאפ כלל שכונתיות - למעלה מ־30 קבוצות בשכונה לכל נושא ועניין. קבוצת עדכונים, קבוצה לוועדי בניינים, קבוצת נשים ללא מכירות, קבוצות תן קח ועוד".

השכנים: "מרבית הזוכים גרים בדירות שלהם, ו־9 מתוך 23 הדירות בבניין מושכרות. יש בין השכנים חברויות, כי כבר מכירים מהקבוצות עוד לפני שבחרנו דירות.

"עשינו פיקניק ביחד לפני שעברנו לגור כאן, וגם הקונים שקנו בשוק החופשי הצטרפו לקשר של כולנו. יש הרמוניה שקשה להסביר אותה. דמי הוועד אחידים ולא דיפרנציאליים לפי גודל דירה. את יכולה לשלוח בקבוצה למי יש קמח / חלה /חניה פנויה והכל עובר בבניין. זו אחווה מדהימה".

למכור? "אנחנו נוכל למכור את הדירה בנובמבר 2024, שבע שנים אחרי הזכייה, אבל אנחנו לא חושבים למכור. הדירה שווה כיום 3.2־3.3 מיליון שקל, למעלה ממיליון וחצי שקל יותר ממה ששילמנו תמורתה, אבל גם במחיר הזה אין יכולת לשדרוג במחירים של היום. דירת גן קצת יותר גדולה כבר תעלה כ־4 מיליון שקל".

רקע: "אני במקור חיפאית, עד המעבר לדירה שקנינו בחיפה גרתי קרוב ל־20 שנה בתל אביב, שם הכרתי את בעלי והבאתי את בנותיי לעולם. כיום בעלי עדיין עובד בתל אביב ואנחנו גרים בקריית אליעזר".

"נרשמנו לתוכנית כי הוריי לחצו עליי להירשם. הם רצו לראות את כל ילדיהם 'מסודרים' ואני הבכורה והייתי היחידה בלי דירה. נרשמנו להגרלות במקומות שיש סיכוי שנגור בהם. נרשמנו להגרלות לפרויקטים בחיפה ולא זכינו - הגענו למקומות לא ריאליים, מקום 5,000 באחת, ומקום 9,000 בשנייה. אבל מכיוון שהיו ביטולי הרשמה רבים, אם בגלל אנשים שנרשמו סתם, או שלא יכלו לעמוד ברכישת הדירה, קיימו הגרלות המשך לאותו הפרויקט וככה הגענו לזכות בדירה".

 כרמית הררי / צילום: מ. מסיקה

הזכייה: "כשהיה לנו קצת כסף בצד, חשבנו לקנות בנווה שרת בתל אביב לפני שהכול התייקר. היו שם דירות במחיר של מיליון שקל ולא רציתי לקנות כי זו הייתה שכונה עם שם לא טוב ולא הייתי מודעת להתחדשות העירונית שמתוכננת בה. איכשהו יצא ששנה אחרי כן עברנו לנווה שרת וגרנו שם עשר שנים בשכירות. ראיתי שהכול מתחדש ומשתנה ואני פספסתי את הרכבת. בגלל שידעתי שצפויה התחדשות עירונית בקריית אליעזר בחיפה אמרתי לעצמי - הפעם אני לא מפספסת את ההזדמנות. לא תהיה נווה שרת שנייה.

"הצלחנו לבחור את הדירה שאנחנו רוצים, עם תוכנית דירה קלאסית ונוף משגע: רואה את הים, את ההר, מקדש הבהאים והנמל של חיפה מהחלון והמרפסת. אחרי שזכינו, התהליך היה מהיר מאוד. תוך שבועיים הגענו לבחור דירה ומיד אחרי כן, חותמים וצריך לסגור משכנתה ברגע אחד".

האכלוס: "במהלך חודש יוני 2020, הפרויקט אוכלס - זה גם היה התאריך על הנייר, כלומר לא היה שום עיכוב בפרויקט והקבלן עמד בזמנים. ביצענו שינויים בדירה - החלפנו מטבח, מזגן והוספנו הנמכות ושקעי חשמל. המפרט שמקבלים לא רע בכלל אבל לא מספק.

"המעבר לשכונה היה לא פשוט, אפשר לומר אפילו קצת הלם. חזרתי למקום שונה מאוד ממה שהכרתי - השכונה הזדקנה, מבני ציבור שכונתיים מופנים לטובת כלל תושבי העיר ולא קודם כל עבור תושבי השכונה, והיא מכילה המון עולים חדשים, כך שיש בה מעט דוברי עברית. על כל דבר אנחנו צריכים 'להילחם' - אם על ניקיון הרחוב או על פתיחת גן או מעון וכל זה מאוד מאוד שונה ממה שהיינו רגילים אליו במרכז הארץ".

השכונה: "מבחינתי, קריית אליעזר הכי קרובה בצורה שלה לשכונות התל אביביות. יש בה מרכז מסחרי גדול עם סופרמרקט, בית מרקחת, מאפיות, בתי קפה, אנחנו במרחק של רבע שעה הליכה מחוף הים לכיוון אחד, ומהמושבה הגרמנית ואזורי הבילוי לכיוון השני. יש כאן תחבורה ציבורית מצוינת - גם בשבת, ואנחנו יוצאים לבלות באוטובוסים בערב כמו בני 16. אנחנו גם במרחק דקות הליכה מרציף הרכבת לתל אביב, והרבה אנשים ממשיכים לעבוד בתל אביב. כשהרכבת עובדת ואין עיכובים, מגיעים תוך שעה וקצת למשרד בת"א. זמן הגעה דומה לאנשים שמגיעים בפקקים מראשל"צ.

"הבעיה כאן היא המחיר הגבוה של הארנונה: בתל אביב שילמנו כ־500 שקל לחודשיים ופה משלמים 1,700 שקל ומעלה לחודשיים ואנחנו לא מרגישים תמורה. אין אכיפה וניקיון. כל חניה בכחול לבן היא בתשלום ואין חניונים מוזלים לתושבי העיר. אין מספיק חוגים ומתנ"סים ואין קאנטרי עירוני לשכונה כמו בתל אביב, אלא אחד לכל העיר. הפער בין מה שהתרגלנו אליו ומה שיש לנו כאן הוא גדול ומכביד".

השכנים: "בערך רבע מהדיירים בבניין הם זוכים והשאר שוכרים. בקומה שלנו למשל אנחנו היחידים שגרים בדירה שלנו (5 דירות בקומה) והשאר הם שוכרים. המתחם שלנו שונה מכל השכונה, שמורכבת משיכונים ישנים. אנחנו מגובשים ונוצרה קהילה. הבנו שהעירייה לא תשקיע בנו, אז החלטנו להשקיע בעצמנו והקמנו גרעין התיישבותי, בסיוע עמותת 'ארץעיר'. אנחנו מקיימים פעילויות שונות בכל השכונה, גם לדיירים הוותיקים וגם לדיירי המתחם. כך למשל, משלוח מנות בפורים, ערכות חורף לקשישי השכונה בחודשי החורף ועוד.

"אחד הדברים הנחמדים במחיר למשתכן הוא שעבור כולם כאן זו הדירה הראשונה שלהם - ולכן כל החוויות שכרוכות במעבר דירה נחוות יחד. ככה נוצר מעין שיתוף ושותפות בכל התהליכים - יש קבוצות מכירה והמלצות, השוואות מחירים, ונוצר כוח קנייה משותף. הכרנו אחד את השני בווטסאפ לפני שעברנו לפה, ומי שעבר ראשון עזר לזה שבא אחריו וכן הלאה".

למכור? "הראשונים יכולים למכור מינואר 2024, ואנחנו נוכל באוגוסט. אומרים שהדירה שווה היום כ־2 מיליון שקל. אני מאמינה שנשאר כאן כי כל מכירה או השכרה תוביל לירידה ברמה מבחינתי. אבל יש מסביבנו דיבור על לעזוב והסיבה היא לאו דווקא מימוש הנכס. הנושאים החמים כאן הם רמת החינוך ותשומת הלב הדלה של העירייה כלפי השכונה, וזה לצערי פספוס גדול". 

רקע: "אנחנו משפחה עם שלושה ילדים, חב"דניקים. התחתנו ב־2016 ובדחיפת המשפחה נרשמנו למחיר למשתכן לכל מיני הגרלות שחשבנו שיהיו רלוונטיות לנו למגורים. היכולת לרכוש דירה עם הון עצמי של 100 אלף שקל הייתה נראית חלומית.
 
די מהר זכינו בפרויקט בקריית ביאליק אבל הוא ממוקם במקום לא נוח אז ביטלנו את הזכייה, ומדי פעם עקבנו אחרי הגרלות חדשות שנפתחות.

"אחרי שנה בערך ראינו שנפתחה הגרלה בחיפה, העיר שגדלתי בה. המחיר למ"ר היה סבבה אז החלטנו להירשם להגרלה. הייתה לנו הרגשה שנזכה בה גם, ואכן זכינו אחרי כמה חודשים כשערכו את הגרלה".

 שכונת קריית אליעזר, חיפה / צילום: כ. הררי

הזכייה: "מאוד שמחנו על הזכייה. ראינו את עצמנו גרים בדירה הזאת, כי היא קרובה מאוד לים ולרכבת, וחיכינו לכנס הזוכים כדי לבחור דירה שמתאימה לנו. קבענו תקציב ופרמטרים, די מהר היה כנס ולאחריו גם חתימת חוזה. קצה לקצה לקח בערך שנתיים עד קבלת מפתח".

האכלוס: "במהלך השנתיים האלו גרנו במרכז ונטענו שורשים עמוקים יותר: עבודה, לימודים. אז בשלב כלשהו החלטנו שהדירה תהיה מושכרת ולא נגור בה. מה גם שאין חבדניקים בשכונה הזאת והבנו שנרגיש זרים ובלי קהילה. הוספנו מזגנים לדירה והוצאנו אותה להשכרה".

השכונה: "אנחנו לא גרים שם, אבל כל פעם שנוסעים להורים אנחנו נהנים לעבור בשכונה הזאת ולראות איך היא מפותחת עם גני משחקים, בניינים חדשים. מההתעניינות בשכירות אני מבין שיש אחוז משמעותי של אוכלוסייה רוסית וערבית, וגם זוגות צעירים וסטודנטים מהמוסדות שמקיפים את השכונה. יש לה חיסרון בולט וזה השם שהיא יצרה לה במהלך השנים שהוא מצטייר כמיושן ובעייתי, מה שלא נכון במציאות".

השכנים: "יש הרבה זוגות צעירים, האווירה מאוד נעימה בבניין ובשכונה".

בשורה התחתונה: "אנחנו נוכל למכור ב־2025, ומקווים שנוכל להחזיק אותה לאורך הרבה שנים. לדעתי ידברו על מחיר למשתכן כפרויקט שהרבה דורות יתגעגעו אליו. זה נתן לנו יכולת להשיג דירה כזוג שרק התחתן, ולהתחיל את החיים בצורה מצוינת, וזה לא משנה אם גרים או משכירים, כי מי שיש לו דירה יחידה, אם הוא משכיר אותה הוא צריך לשכור דירה גם לעצמו ואז זה שומר על האיזון. אסור לפרויקט הזה להיפסק".