היינו בנסיעת המבחן של הרכבת הקלה. זה מה שחשבנו

נסיעת העיתונאים שהתקיימה היום (ד'), יצאה מתחנת ארליך שממוקמת בשדרות ירושלים ביפו, לאחר שנדחתה שוב ושוב. תחילה, בנת"ע ובמשרד התחבורה כלל לא אישרו לקיים סיורים כאלו ועד שכבר נקבע אחד כזה הוא הוזז פעמיים לנוכח כוונתה של שרת התחבורה מירי רגב להצטרף לסיור. עם הדחיות הסיור הוזז מתחנת אלנבי התת-קרקעית לתחנת ארליך שממוקמת על הרחוב. המיקום אפשר למפגינים נגד המהפכה המשפטית להתקרב לרגב ולמחות כנגד מדיניות הממשלה. גורמים בענף שהסתובבו במקום והזיעו יחד אתנו, העלו השערה שאולי הדבר דווקא משרת את השרה ושהזזת המיקום לא מקרי.

● דעה | כל קווי הרכבת הקלה לא יעבדו בשבת, והגיע הזמן לומר: בעיניי זו כפייה דתית
● חולדאי יחרים את טקס ההשקה של הרכבת הקלה: "ראוי שתפעל גם בסופ"ש" 
● השקה תחת מחאה: ההפגנות הצפויות עם פתיחת הרכבת הקלה 

הפערים בין בת ים ליפו

אל התחנה שממוקמת ביפו הגעתי מכיוון בת ים וההבדלים זועקים לשמים: בבת ים גדרות לבנות מפרידות את הרכבת מהמרחב הציבורי והיא כלואה בין נתיבים לרכב הפרטי, עובדה שמונעת מהרחוב להיות שוקק ומעניין. לעומת זאת ביפו, התחנה ממוקמת במרכזה של שדרה יפהפייה, מוצלת ומטופחת, שעסקים הולכי רגל ורוכבי אופניים נמצאים מצדדיה. קל לדעת היכן מתחילה ומסתיימת מדינת תל אביב. על הלוח האלקטרוני הופיעה הרכבת הבאה שהגיעה בתוך 6 דקות. התדירות הממוצעת בחלקים העיליים של הרכבת היא רכבת אחת בכל 10 דקות, אבל יש שונות בין זמני הנסיעה במהלך היום.

דלתות הרכבת נפתחו סוף סוף ולאחר שכמה עשרות אנשים נכנסו פנימה, מאבטחי הרכבת, שאומנו בנחישות יתר, מנעו כניסה נוספת של נוסעים וחסמו בגופם ותוך צעקות כניסה של נוספים. "עולם שלישי" סינן מישהו. הרכבת נזכיר, מיועדת להסיע 440 נוסעים, אבל הביקושים הצפויים בפתיחה ובמיוחד בחודש ספטמבר עם החזרה לשגרה מוערכים בכ-700-600 נוסעים לכל קרון. אם היחס אליהם יהיה דומה כשינסו לעלות על הרכבת, סביר שמי שבכל זאת יש לו אפשרות אחרת יימנע.

 הקו האדום של הרכבת הקלה / צילום: אסף זגריזק

"נושא העומסים מדאיג אותנו", הודה עמירם אוחיון, מנכ״ל חברת תבל מפעילת הקו האדום של הרכבת הקלה, "יש לנו תחזית נוסעים לתוואי, אבל היא מבוססת על עולם אחר של תחבורה ציבורית המבוססת על אוטובוסים אבל זה פרויקט שהוא גיים צ'יינג'ר ויתחילו גם נהגים ברכב להשתמש ולכן מה שיהיה בפועל אלו ביקושים שונים וגדולים ונצטרך להתמודד עם עומסים. הרציפים והתחנות רחבות, אבל בנקודות עומס נתגבר אנשים ונפרוס דיילים", הוא הבטיח. הרכבת נפתחת עם תדירות חלקית של רכבת בכל 10 דקות בממוצע בתחנות העיליות וכל 6 דקות בממוצע בתחנות התת קרקעיות, התדירות אמורה להשתפר במשך שנה עד שיגיעו לתדירות המקורית - זו אולי תוכל לרווח את העומסים הצפויים. חיים גליק, מנכ"ל נת"ע אף אמר ש"מצפים מאנשים להיות אירופאים" במובן הזה שיתנו לאנשים קודם לרדת ורק אז יעלו לרכבות וישמרו על הסדר. כשנוסעים באירופה, למרות שצפוף יחסית מסודר. בינתיים, הנסיעה שאורגנה לא ממש עומדת באמות המידה האלו.

 בתחנות התת קרקעיות תדירות הרכבת תעמוד על 6 דקות בממוצע / צילום: יוסי כהן

הנסיעה ביפו איטית, אפילו קצת מייגעת. אמנם נעים וממוזג בקרונות ונחמד לראות את השדרה ואת מתחם נגה המחודש מבעד לחלונות הרכבת אבל הנסיעה איטית מאד. כשנסעתי באוטובוס בדרך לסיור מכיוון בת ים, האוטובוס שנסעתי בו לא נסע לאט יותר מהרכבת הקלה. לרכבת יש העדפה ברמזורים בשיעור של 70%, אבל יש הרבה מאוד רמזורים וצמתים בבת ים ושם הנסיעה צפויה להיות איטית אף מזו שהורגשה בנסיעתנו ביפו. גם ההעדפה ברמזורים עדיין לא פיקס, למעשה ייקח כשנה עד שיסיימו לכייל את מערכות הרמזורים בהתאם למהירות הרכבת כי המהירות תקבע לפי התנהגות הנוסעים וקצב עלייתם לרכבת ובשונות בין החורף והקיץ בהקשר הזה. גם האופניים והקורקינטים שיחתכו את הרכבת וכלי הרכב שעדיין לא הורגלו בהסדרי התנועה עלולים להביא לעיכובים.

חווית הנסיעה מתחת לקרקע

בתחנת אליפלט הרכבת נכנסת מתחת לקרקע ואנחנו משוגרים לעתיד: ממדינת עולם שלישי לנסיעה מדהימה כשל מערכת מטרו אמיתית בשבריר שניות. הנסיעה מתחת לקרקע מאלצת לאחוז בידית מהאצת הרכבת שהגיעה לכ-40-60 קמ"ש ובז'בוטינסקי מגיעה גם לכמעט 80 קמ"ש. בתוך דקות בודדות שוגרנו לתחנת אלנבי. שם רגב הראתה שהשירותים הציבוריים עובדים, סוף למסכת ויכוחים מוזרה בסוגיית מימון הניקיון של השירותים, ויכוחים שאיימו בכך שהשירותים לא יופעלו. למעשה, בתכנון המקורי לא אמורים היו להיפתח שירותים ורק בעקבות דרישתה המוצדקת של עיריית תל אביב הם הותקנו. רגב עקצה את עמירם אוחיון מנכ"ל תבל שהם מקבלים הרבה כסף, והוא סינן איזו אמירה על כך שהם לא פראיירים. "הם באמת לא פראיירים", אמר לי גורם מבין עניין. הקבלנים שתו את דמה של נת"ע וניצלו ברובם את הלחץ שהייתה נתונה בו לפתיחת הקו.

ובחזרה לתחנות: גם ספסלים לא תוכננו שם "כדי לאפשר מעבר מהיר", אבל לאחר ביקורת ציבורית שהושמעה בעבר בנת"ע אמרו שבעצם יש ספסלים. ראינו ספסל אחד כזה עשוי אבן. בתחנות אין מסחר ואין בתי קפה וזו שגיאה נוספת; מסחר בתחנות תת קרקעיות הוכח כמגביר תחושת ביטחון ובעיקר בעבור נשים. אם יש תקלה ברכבת או שמישהו הקדים לנסיעה ורוצה רגע לשבת עם כוס קפה ולנוח מהחום שבחוץ? שינוח באירופה. רגב ביקשה כרטיס רב קו מאחד מעובדי המשרד וניסתה לעבור באמצעותו דרך מכונות התיקוף, אך הן לא פעלו והחלו לצפצף. מתחת לקרקע יש קליטה סלולרית מעולה וברכבת יש אפשרות לגלישה עם Wifi.

 הקו האדום, תחנת אלנבי / צילום: יוסי כהן

מאלנבי לקרליבך בקצת יותר מדקה

המשכנו בנסיעה מזרחה ואז התרחש הפלא: מאלנבי לקרליבך חלפה מעט יותר מדקה, למנחם בגין פינת שדרות יהודית כ-2 וחצי דקות, לשאול המלך ב-4 דקות וסיימנו את הנסיעה בתחנת ארלוזורוב לאחר קצת יותר מ-5 דקות מאז שיצאנו מאלנבי. היסטוריה. סוף סוף אפשר לנוע בעיר הפקוקה הזו במהירות גדולה יותר משל כרכרה וסוס. יש לציין כי בנסיעות בהמשך הזמנים יתארכו כי מאות אנשים יעלו וירדו מהרכבת בכל תחנה.

לא מדובר בטראם כפי שאנחנו מכירים במקומות רבים בעולם, אלא בשעטנז בין רכבת קלה שנוסעת מעל לקרקע למערכת מאוד דומה לזו של מטרו מתחת לקרקע. אבל היא גם שעטנז אחר בין ישראליות חפיפניקית לבין התקדמות מרשימה ואמיתית, בין ניהול בעייתי ובין מבחן תוצאה שישפר לאנשים רבים את החיים. בין הקסם של השדרה היפואית לדכאון של הרחוב הבת ימי המגודר, בין הצפיפות והעומס הצפויים ובין המהירות מתחת לקרקע.

וזהו לב העניין: הרכבת הקלה עושה היסטוריה אבל היא לא מושלמת ובעיקר מגיעה באיחור של עשרות שנים. היא רק ההתחלה, ותוכיח למרות התקלות הרבות הצפויות - שצריך עוד כמוה, והרבה.