סין כבר לא תיראה אותו דבר: 40 שנות צמיחה הסתיימו, וגלי ההדף מכים בעולם

האם 40 שנות צמיחה הגיעו לסיומן? סין, אחת הכלכלות הגדולות והחשובות בעולם, מתמודדת זמן רב עם ירידות מחירים בענף הנדל"ן, פשיטות רגל, חוב ממשלתי הולך וגדל ושיעור צמיחה נמוך. נדמה שה"נס הסיני", שאופיין בהקמה אינסופית של מפעלים, מסילות רכבת ובניינים - חלף מן העולם, וכי הזרמת כסף ממשלתית לבניית תשתיות, נדל"ן וצריכה פרטית - כבר איננה יעילה. כחמישית מהדירות הבנויות בפרויקטים סיניים אינה מאוכלסת, וגשרים ומסילות רכבת במחוזות רבים סובלים מביקוש נמוך ועלות תחזוקה גבוהה.

● הצעירים מובטלים ושוק הנדל"ן קפוא: הסיבות מאחורי ההחלטה הסינית שהסעירה את השווקים
● פרשנות | הציר של קמפ דייוויד: ארה"ב, יפן ודרום קוריאה נגד סין. האם הן יוכלו להרתיעה?
● למה מלחמתה של רוסיה באוקראינה עלולה להימשך שנים | WSJ

בינתיים, קרן המטבע הלאומית חוזה לכלכלה הסינית צמיחה של פחות מ־4% בתל"ג, פחות ממחצית משיעורו הממוצע ב־20 השנה האחרונות. בנוסף, החוב של כלל הרשויות בסין צמח ל־300% מהתמ"ג בשנת 2022, כשהוא עוקף בהרבה את שיעור החוב של ארה"ב. החוב של הרשויות המקומיות גם הוא תפח בעקבות איסור שהטילה בייג'ינג על הלוואות בנקאיות ל־9 טריליון דולר.

כשהבנקים מוגבלים, גם שוק המשכנתאות וההלוואות מתקרר. בימים האחרונים הגישה חברת הנדל"ן צ'יינה אוורגרנד בקשה להגנה מפני נושים בארה"ב (סעיף 15), בעיתוי קוסמי יחד עם קאנטרי גארדן הסינית שהתריעה מפני פשיטת רגל. "הקריסה בהילוך איטי של קאונטרי גרדן, בדומה לאוורגרנד, עלולה לערער עוד יותר את אמון רוכשי הדירות, להחמיר את בעיות הנזילות שלהם ולהקשות על קובעי המדיניות לייצב את מכירת ובניית הנדל"ן", אומר ד"ר גיל בפמן, הכלכלן הראשי של בנק לאומי. "מצב זה יעודד חלק גדול עוד יותר של משקי בית ומלווים להימנע מעסקאות עם יזמים פרטיים".

 אתר בניה של חברת הנדל''ן קאונטרי גרדן ושלט שקורא לזכויות הקונים שנותרו ללא דירה. בעלי הדירות הקימו אוהלים ליד הפרויקט / צילום: Associated Press, Ng Han Guan

"הכלכלה הסינית נמצאת בהלם"

קאריס וויטי, מייסדת ומנכ"לית קבוצת סיגנל (Signal) ליחסי ישראל־סין, טוענת שהגיע הזמן להכריז על סוף עידן הצמיחה הדו־ספרתית בסין. "המדינה הידרדרה לדפלציה - ירידת מחירים מתמשכת בגלל מחסור בביקושים - ומצב הכלכלה סך־הכול בכי רע", היא אומרת לגלובס. "אנחנו מדברים על שוק נדל"ן מנופח מאוד ובעיית חוב אדירה. נשיא סין שי ג'ינפינג ניסה להתמודד עם זה כל השנים על ידי הזזת הכלים על לוח השחמט מהר מאוד, כך שלא ממש הרגישו את בעיות היסוד החמורות שמומחים מתריעים מפניהן כבר 15 שנה. אבל כש־30% מהכלכלה שלך תלויה בנדל"ן, בסופו של דבר המשחק הזה נגמר.

 קאריס וויטי, מייסדת ומנכ''לית קבוצת SIGNAL ליחסי ישראל-סין ומדיניות סין / צילום: סטודיו עומרי מירון

"קודם בקשת ההגנה של ענקית הנדל"ן צ'יינה אוורגרנד להגנה מפני נושים, ועכשיו קאונטרי גארדן שקרובה לחדלות פירעון. אנחנו רואים המונים שממשיכים לשלם משכנתה ושלא יכולים להיכנס לדירות שלהם, בחלק מהמקרים היותר גרועים שמתגלים עכשיו".

אז איך שוק הנדל"ן הסיני, שלאורך השנים חווה עלייה גדולה, הגיע לשפל שכזה? לדברי וויט, "רכישות של דירות חדשות ירדו ב־2.4% ורכישות של דירות קיימות ירדו ב־6%. נוצר הלם. למרות שממשלת סין מעודדת את הבנק המרכזי להקל על שיעורי המשכנתה - זה לא מספיק. התעשייה שאחראית, או הייתה אחראית לתנועה של כלכלת סין, נמצאת במצב של הלם. העובדה שהמצב הזה ממשיך ושאוורגרנד מושכת את השוק כולו אל תוך הבוץ שבו היא מתבוססת, רק מחריפה את התופעה. אלה סימנים נוראים, וזה מצביע על כך ששוק הנדל"ן לא הולך ללכת לשום מקום טוב בזמן הקרוב".

התקווה לאחר משבר הקורונה שלא התממשה

לאחר משבר הקורונה, היה נדמה שהכלכלה הסינית תתאושש, הביקושים יעלו והקמעונאים יגידלו מלאים לצורך כך. אבל זה לא קרה. וויטי טוענת שיש לכך שלוש סיבות: הראשונה היא היצוא של סין. "ג'ינפינג ניסה להתניע את היצוא גם לפני הקורונה וגם לאחריה עם סבסוד מחירי שינוע, אבל הקטר המרכזי של שוק היצוא של סין - ארה"ב - סובל מהאטה בצמיחה. סיבה שנייה היא המלחמה באוקראינה, לה הייתה השפעה עצומה שחזרה כמו בומרנג לסין".

"סיבה נוספת לכך", לדברי וויטי, "היא הצריכה המקומית הנמוכה שנובעת מחוסר אמון במערכת. קיימת תחושה שאין מספיק רשתות הגנה ממשלתיות: ביטחון סוציאלי, מנגנוני רווחה, דאגה למערכת בריאות מתפקדת, ביטחון תזונתי. העם הסיני לא סומך על המדינה שתדאג לו, אנשים סומכים רק על עצמם ואת הכסף הם שומרים מתחת למזרן. כשאין אמון, אין רמה גבוהה של חיסכון ואין צמיחה כלכלית".

 שוק פנג'יואן בבייג'ינג

אבל לא רק אזרחי סין סובלים מהמצב, אלא גם החברות הזרות שפעילות בסין. "הן לא סומכות על כך שהמצב שלהן במדינה ימשיך להיות יציב", מוסיפה וויטי. "אתה לא רואה נטישה של משקיעים, אבל גם לא נהירה של משקיעים: ההשקעה של 700 מיליון דולר של פולקסווגן במפעלי רכב חשמלי בסין הם דבר נדיר היום. רוב המשקיעים הזרים מתאפקים להגדיל את השקעותיהם כי הם לא סומכים על כך שהמדיניות תבוא לטובתם, אולי ההיפך הוא הנכון. כלכלה מבוססת בסופו של דבר על אמון".

האם נשיא סין לא נלחם מספיק בשחיתות?

בשנות ה־90 ותחילת שנות ה־2000, סין נחשבת למדינה מושחתת מאוד, אך גם בעלת צמיחה כלכלית מהירה. בימינו, המדינה פחות מושחתת ברוב המדדים, אך כאמור, כיום צמיחתה איטית יותר. אכיפת משמעת וסדר בפקידות המקומית הייתה הסמל המסחרי של ממשל הנשיא ג'ינפינג. מסע ברוטלי נרחב נגד שחיתות רשמית סייע לו לחזק את מעמדו ואת כוחו.

 נשיא סין שי ג'ינפינג ואנשיו בפגישה עם מזכיר ארה''ב אנתוני בלינקן / צילום: Associated Press, Leah Millis

בין השאר, הממשל טיפל בשחיתות בחברות האינטרנט ובמערכת הרפואית, אבל הכניסה של הממשלה ליותר ויותר תחומים, פגיעה באמון של רבים. וויטי: "כך לדוגמה, תעשיית לימודי ההעשרה בשעות אחר הצהריים שלאחר בית הספר, שמטרתה הייתה לשפר את ההשכלה של התלמידים. ג'ינפינג קיצץ אותה בבת אחת בטענה שהיא יוצרת אי־שוויון בחברה. עכשיו כל אותם תלמידים ועובדים לשעבר מובטלים וחסרי מעש".

"כבר לא סיפור הצמיחה שהכרנו"

האם מדובר בצומת דרכים היסטורי בכלכלת סין, או שמדובר בתיקון קל של לאחר סיום הקורונה וסין תחזור לשיעורי הצמיחה שאנחנו מכירים? עוד מוקדם לדעת, אך ייתכן שהמצב הנוכחי מעיד שסין כבר איבדה מקסמה.

"סין היא כבר לא סיפור הצמיחה שהכרנו. יש לה יותר מדי צרות פנימיות והאוכלוסייה שלה מצטמקת ומזדקנת. אז 'הנס הסיני' בהחלט נגמר, והבעיה היא במבנה של הכלכלה שלה. אם היא לא תשנה את בעיות השורש שלה, היא תמשיך לשקוע. ואם היא תצליח לשנות את דרכיה, היא תשקע באופן זמני ואז תחזור לרמות צמיחה שמאפיינות את אירופה או את יפן".