גל של פניות להליכים של חדלות פירעון סוחף את המשק

גם ללא נתונים רשמיים, התנועה בשטח ברורה: עוד ועוד חברות נקלעות לקשיים ופונות להליכי חדלות פירעון. חברות נדל"ן, חברות הייטק, אפילו חברות ביטחוניות. אף אחת לא חומקת מהמצב הכלכלי. מה שבעבר היה שמור לתחום זה או אחר שעבר טלטלת שוק נקודתית, היום הוא נחלת הכלל. עורכי דין המלווים הליכי חדלות פירעון מספרים על תופעה הולכת וגדלה שאינה פוסחת על אף ענף.

● בתוך חודש - שתי חברות נדל"ן נקלעו לקשיים: מה יעלה בגורל הדירות? 
● "מכת מוות": פסק הדין שמטלטל את ענף ראיית החשבון 

בשבועות האחרונים פורסם כי מספר חברות פנו לבתי משפט לאחר שנקלעו לקשיים כלכליים. רשת אניס, אורה סמארט, קונסטרו, דניאלה בסביבה, צברים, רום
כנרת, ואבנון הן רשימה חלקית בלבד של חברות שמוצאות את עצמן בסחרור כלכלי שלא חזו.

"מה שרואים בעיתונות היום זה רק קצה הקרחון", מספר עו"ד עידן מילר, מנהל תחום חדלות פירעון והבראת חברות במשרד ברנע ג'פה לנדה. לדבריו, ישנה פעילות רבה של הסדרי חוב שקטים שנמצאים מתחת לפני השטח, ומעידים גם הם על מצבן הפיננסי של חברות נוספות. "מה שמדאיג במגמה זה לא רק הריבוי, כי ראינו כבר גלים של חברות, אלא המגוון: גם קמעונאיות, גם חברות קבלניות, גם חברות הייטק, גם רכש ביטחוני. המגוון מאוד גדול, זה לא קורה רק בתחום אחד, אלא בכל החברות, מכל הסוגים".

בתוך חודש: שתי חברות נדל"ן בקשיים כלכליים

למה זה קורה דווקא עכשיו? התשובה, סבורים עורכי הדין, נעוצה בעיקר בעליית הריבית, אך לא רק. גם המצב המשפטי בישראל וחוסר הוודאות שהוא מייצר, נותנים את אותותיהם. "שני הגורמים המידיים המשפיעים על מצב החברות הם סביבת הריבית הגבוהה והסנטימנט השלילי בשוק", אומר עו"ד רפי שפירא, מנהל משותף של המחלקה המסחרית במשרד ש. פרידמן אברמזון. "סביבת ריבית גבוהה מביאה להכבדה ניכרת על פעילות החברות. אלו שלא מצוידות במספיק רזרבות נקלעות לקשיים ולא יכולות לממן את פעילותן, ולא פחות מכך - לא יכולות לממן צמיחה והתחדשות".

בענף הנדל"ן למשל, מדווחים על פגיעה משמעותית למדי וצופים חורף קשה. יותר מכל תחום אחר, בגלל היקפי ההשקעה העצומים בכל פרויקט, הנדל"ן חי ונושם מצינור ההלוואות מבנקים וגופים אחרים. לכן, כשהריבית במשק קפצה בתוך שנה וחצי כמעט מאפס (0.1%) ל־4.75%, התחזיות והדוחות הכלכליים האופטימיים שהציגו יזמים רבים הפכו כמעט לא רלוונטיים. מדובר על שילוב קטלני של הוצאות המימון האדירות בתנאים החדשים, וירידה חדה בביקוש לאותם פרויקטים בשל הריבית והאינפלציה, מה שהופך את האתגר התזרימי, הכסף בקופת החברה שמאפשר לה להתגלגל, לגדול במיוחד.

"אם לוקחים סיטואציה של קבלן שקונה קרקע ועוברות שנה וחצי־שנתיים עד שהוא מקבל את כל ההיתרים ומתחילה הבנייה, אז בשנה וחצי האחרונות הריבית שהוא היה חשוף אליה הוכפלה, ולפעמים אפילו יותר מכך", אומר עו"ד אלי שימלביץ', שותף בכיר וראש מחלקת הליטיגציה במשרד עו"ד יגאל בורוכובסקי ושות'. "קבלן שנהנה לפני שנה וחצי מריבית מפריים + 1, שזו ריבית אפקטיבית של 3%, היום יכול לשלם 8% ריבית. אם מכפילים בעשרות ולפעמים מאות מיליוני שקלים, זו תוספת עלויות מאוד משמעותית ובלתי צפויות".

רק בחודש האחרון היו אלה שתי חברות נדל"ן שנקלעו למערבולת. בית המשפט המחוזי בתל אביב מינה את עורכי הדין אהוד גינדס ושי מילוא כנאמנים לנכסי חברת רום כנרת, שצברה חוב של כ־140 מיליון שקל ולא מעט פרויקטים שדורשים עשרות מיליוני שקלים נוספים כדי להשלימם. במקביל, הגיש בנק לאומי בקשה למינוי כונס נכסים לחברת הרציג נדל"ן, לאחר שלטענת הבנק, החברה הפסיקה לשלם ממאי את תשלומי הריבית החודשיים בגין הלוואה שנטלה עבור בניין מסחר ומשרדים ברמת סיב בפתח תקוה.

מצב רוח ירוד במיוחד במשק

כאמור, גם הסנטימנט השלילי בשוק תורם רבות למצב. שפירא סבור שהסכנה שנשקפת ממנו, בשילוב הריבית, משמעותית ביותר. "חוסר הוודאות, יחד עם פגיעה במצב הרוח העסקי, מייצרות אצל פירמות רבות מצב של סטגנציה שפוגע בפעילות העסקית", הוא אומר. "כך נוצר כדור שלג של ממש שאם לא יטופל בהקדם, הוא יביא למצב בו יותר ויותר חברות יעתיקו פעילות מחוץ לישראל. בכך, ייפגעו חברות שמוקד הפעילות שלהן בארץ. השוק העסקי הוא מראה למצב הרוח הלאומי, כך שהסכמה לאומית (באשר לשינויים במערכת המשפט, נ"ס) תביא להאצה בפעילות העסקית המקומית".

הדברים חמורים במיוחד בנוגע לענף ההייטק. "לגבי ההייטק, יש היבט מיוחד שנובע מהמצב המשפטי בארץ וממצוקת ההשקעות", מסביר עו"ד שימלביץ'. "חברות ההייטק מטיבן ממומנות במידה מכרעת בעיקר בשלבים הראשונים מהשקעות. המהפכה המשפטית, שבין אם אתה תומך או מתנגד לה, גרמה לעצירה של השקעות בתחום".

גורם נוסף משפיע על מצב החברות

גורם נוסף שמשפיע על המצב המשק הוא משבר הקורונה. "בגלל שבקורונה חברות ספגו הפסדים והבנקים נתנו להן את מרווח הנשימה, כעת אנחנו מזהים שהם פחות גמישים ומורידים מסגרות אשראי כשהם רואים שהחברות לא עומדות בהסכמים איתם", אומר איתן פישמן, עו"ד לדיני חדלות פירעון. "זה, בשילוב עם הריבית, מאיץ את התהליך של הגשת בקשות לחדלות פירעון ולהסדרי נושים. לצערנו, אנחנו נתקלים בלא מעט חברות שאומרות לנו: 'הבנקים הקטינו לנו את מסגרות האשראי מהיום למחר בצורה דרסטית'".

מנגד, עו"ד מילר מזהה דווקא אורך רוח מצד הבנקים, בניגוד לנותני אשראי אחרים. "במהלכים שליוויתי בחודשים האחרונים, זיהיתי הליך של התבגרות של הספקים והמוסדיים הוותיקים כמו בנקים, שמגלים המון סבלנות", הוא אומר. "הבנקים מבינים שעסק שלא יקבל הזדמנות לקבל מכירה, פשוט יתמוטט".

המשקיעים מפחדים לתפוס פוזיציה

חדלות פירעון היא מוצא אחרון עבור חברות. גם היום, כאשר החוק מאפשר לחברות לפנות לבית המשפט לא רק כדי להתפרק אלא גם כדי שיסייע להן, העדיפות היא כמובן למצוא משקיעים או רוכשים - וזה, לפחות בכל הנוגע למשקיעים זרים, מאוד לא פשוט. "מה שאנחנו חווים בחודשים האחרונים, זה שקיים קושי למצוא משקיעים", אומר מילר. "משקיעים מפחדים לתפוס פוזיציה גם על השקעות גדולות, וגם על השקעות בישראל".

לדבריו, מה שפעם היה נעצר לפני שהחל ההליך בבית משפט כי היו מוצאים משקיע שיקנה את החברה, היום מגיע להליכי חדלות פירעון. "אני יכול להעיד שיש ירידה משמעותית בעניין בישראל, זו מגמה שאני מזהה בשלושת החודשים האחרונים. השוק המקומי פחות מעניין אותם. אף אחד לא אמר לי זה בגלל המצב, אבל אתה רואה שהעניין יורד".

למרות הכול, המצב מייצר הזדמנויות

תמונת המצב הנוכחית היא שלילית, כך עולה שוב ושוב משיחות עם עורכי דין שמלווים הליכי חדלות פירעון. חלקם מעידים שבכל שנות עבודתם לא נתקלו במצב כזה.

אולם, בצד זאת יש גם מי שמבקשים לראות נקודות אור במציאות הזו. "הסביבה הקיימת מביאה גם לתופעה נוספת, מבורכת ביסודה, במסגרתה תאגידים עם פעילויות בעיתיות שהצליחו לממן ו'לגלגל' עצמם, נחשפים ומגיעים אף הם למצב של חדלות פירעון", אומר שפירא. לדבריו, "לצד 'ניקוי' מסוים של השוק מחברות בעייתיות ומפעילויות בעלת רכיב סיכון גבוה ולא מידתי, נוצרת גם הזדמנות לרגולטורים לזהות תופעות ולנסות ולתת מענה לתחומי פעילות שפרחו כאשר הריבית הייתה נמוכה".

במקביל, בשוק המקומי, שאינו תלוי משקיעים זרים, ישנם לא מעט מיזוגים ורכישות. "בתקופה הזו ישנן גם הזדמנויות שנוצרות", אומר עו"ד אלמוג דורון, שותף במשרד עו"ד סלומון ליפשיץ המשמש כראש מחלקת מיזוגים ורכישות. לדבריו, לאחרונה ישנה תנועה משמעותית של רכישות של חברות, בהן חברות משפחתיות רבות, וחברות קטנות שנבלעות בידי תאגידים גדולים.