ארה"ב מכוונת את לועי תותחיה אל רקותיה של הקואליציה האיראנית

איך מיישבים את המשוואה הבאה? ישראל חלושה ומפולגת, ארה"ב חלושה ומפולגת; הפופולריות של ראש ממשלת ישראל צונחת, הפופולריות של נשיא ארה"ב צונחת; הסקרים חוזים תבוסה לבנימין נתניהו, הסקרים חוזים תבוסה לג'ו ביידן. אם כל אחת מן השתיים וכל אחד מן השניים חלשים מתמיד, האם זאת אומרת ששתיהן ביחד חלשות מתמיד, ומערכת היחסים ביניהן רופפת מתמיד?

● תרגום בלעדי ל-WSJ: כך עזרה איראן לתכנן את מתקפת הפתע נגד ישראל
● 17 שנה אחרי מחדל מחסני החירום: איך יכול להיות שחיילים מגייסים ציוד ברשת 

איננו יודעים איך מתנהל סיעור מוחות אופייני בסוויטות של חמאס בדוחא, בין תפילה לתפילה. האם ההנהגה העליונה מסתפקת בהשראת ההשגחה העליונה, או שהיא נמלכת מפעם לפעם בדעתם של מומחים, המעיזים לסתור את אוסף דעותיהם הקדומות של המנהיגים?

כשהיטלר עשה את הטעות האיומה ביותר שלו, והכריז מלחמה על ארה"ב, בדצמבר 1941, הוא עשה כן באמונה שלמה שארה"ב היא "ארץ מעורבת־דם", חלשה וקהת־חושים, שלא נבעה ממנה כל סכנה לרייך של אלף השנים.

הזלזול באמריקה היה במרוצת 250 השנה האחרונות נחלתם של מנהיגים זרים רבים. מאו צה טונג אמר עליה שהיא "נמר של נייר". חרושצ'וב הבטיח לאמריקאים, "אנחנו נקבור אתכם". האייתוללות של איראן מדברים עליה בביטול. בימי טראמפ הם הכריזו שהנשיא הוא "מפגר מנטאלית". הם לא שינו את דעתם על יורשו.

כוח המשימה המתקדם ביותר

ליישובה של משוואת־הפתיחה יש חשיבות לא מבוטלת, מפני שהיא הייתה יכולה לתת לנו מושג איך חמאס ופטרוניו בטהרן כילכלו מעשיהם. מה הם הניחו שיהיו התוצאות הרחבות של אקט המלחמה של שבעה באוקטובר?

האם עלה בדעתם שארה"ב תשלח את כוח המשימה המתקדם ביותר שלה אל מזרח הים התיכון, בהנהגת נושאת המטוסים הגרעינית ג'רלד פורד? שהיא תעבה את מערך חיל האויר שלה במזרח התיכון? תפתח את מחסני הנשק שלה לרשות ישראל? תכוון, במפורש או במשתמע, את לועי תותחיה אל רקתה של הקואליציה האיראנית?

שבת וראשון היו ימי התקרבות כמעט חסרת תקדים בין ארה"ב לישראל. אפשר לטעון, כי המהירות והנחישות שאפיינו את תגובת וושינגטון היו גדולות אפילו מאלה של מלחמת יום הכיפורים, אם כי אז נכרכה בהן פעולה להצלת ישראל מתבוסה צבאית. הפעם, לפחות לפי שעה, מעשי ארה"ב טבועים בחותם של הרתעה.

ידיד היסטורי בבית הלבן, זיכרון מטרומן

בניגוד ל־1973, הנשיא המכהן בבית הלבן הוא ידיד היסטורי של ישראל. ב"היסטורי" אני מתכוון לרקע הפוליטי והאידיאולוגי של אהדתו. בניגוד לריצ'רד ניקסון, שנעשה ידיד כמעט בעל כורחו, נגד האינסטינקטים התרבותיים והחברתיים שלו, ג'ו ביידן בא מדור שנהג לעשות אידיאליזציה ורומנטיזציה של ישראל.

מבחינת ישראל, זה אולי היתרון הבולט ביותר של גילו. הנשיא זקן מספיק כדי לזכור את דור החלוצים, ידידיה של תנועת העבודה האמריקאית, שאליה ביידן היה קרוב מילדותו. הוא נולד לפועל כפיים בעיר תעשייה קטנה בפנסילבניה, כנראה היחידה בארה"ב שאחד מרחובותיה קרוי כיום על שמו. מיליוני פועלים בעלי צווארון כחול, בעיקר לבנים "אתניים" (אירים, איטלקים ופולנים), היו שייכים לאיגודים המקצועיים. קשרי התנועה הזו עם ההסתדרות היו הדוקים עד כדי אינטימיות. ג'ורג' מיני, המנהיג האגדי של האיגודים בשנים הרחוקות ההן, היה זכאי כנראה לתווית של המסור בידידי ישראל באמריקה.

ההסתדרות אינה מה שהייתה, בוודאי לא בזירה הבין לאומית, וגם תנועת האיגודים האמריקאית איבדה הרבה מכוחה; אבל נאמנותו של ביידן למסורת של האיגודים מקבלת ביטויים תקופתיים. רק לפני שבועיים הוא היה הנשיא האמריקאי הראשון שהצטרף אל משמרות של פועלי־רכב שובתים במדינת מישיגן.

ביידן התוודע אל ישראל בנעוריו הפוליטיים, בשנות ה־60 של המאה ה־20. הוא ישב במטבחה של גולדה מאיר ב־1973, בהיותו סנאטור מתחיל בן 30. ישראל של הזמן ההוא הייתה זו של הסרט 'אקסודוס' ושל המחזמר 'כנר על הגג'. היא התחרזה עם מטאפורות תנ"כיות, עם נביאים ועם שופטים.

התייצבותו של ביידן לימין ישראל מייד לאחר שנחתו על שולחנו הידיעות מעוטף עזה תיזכר לצד התייצבותו של הנשיא הרי טרומן, במאי 1948.

מה מעניין שביידן, שהביוגרפיה שלו מזכירה במידת־מה את זו של טרומן, בחר להזכיר את האפיזודה ההיא בנאומו בשבת. הוא הזכיר את החלטת טרומן להכיר במדינת ישראל עשר דקות לאחר שקמה, נגד רצונם של בעלי המשקל הכבד ביותר בממשלו. כה מהירה הייתה ההכרה (דה־פקטו) עד שהנשיא נאלץ להוסיף בעט נובע את שמה של המדינה החדשה. כשמכתב ההכרה תוקתק, עדיין לא היה ידוע שהיא תיקרא 'ישראל'.

רגע החסד ההוא של טרומן זיכה אותו ברחובות ובבולי דואר בישראל. יהודי אמריקה התרפקו על צווארו. אבל טרומן מייד הטיל אמברגו צבאי על "הצדדים הניצים". ביידן, לעומת זאת, השלים את נאומו הסנטימנטלי בהודעה חד משמעית של התחייבות למלא את צורכי הביטחון של ישראל.

"מחקתי טריליון דולר", התפאר אוסמה

ואף כי וושינגטון מקוטבת וקרועה לגזרים, ישראל היא עדיין הנושא הכמעט־יחיד המסוגל להביא את שתי המפלגות הגדולות להסכמה רחבה. מאלף היה להטות אוזן לדיוני סוף השבוע ברשתות הטלוויזיה. בכירים במפלגה הרפובליקאית, שיש לה רוב קטנטן בבית הנבחרים, התלוננו על חוסר יכולתו של בית הנבחרים לאשר סיוע מיידי לישראל. הסיבה לשיתוק הזה היא פשוטה: בהיעדר יושב ראש, בית הנבחרים אינו יכול להתכנס, לדון ולחוקק. בחירת יושב ראש חדש עשויה להתארך, אולי לגלוש אל השבוע הבא.

סקרי דעת הקהל של השנים האחרונות הראו שחיקה מתמדת בשיעורי האהדה לישראל. מותר להניח שאכזריות חמאס תשפיע על המספרים, אבל זה כרגע עניין להשערות בלבד.

העזת חמאס מועילה ליחסי הציבור שלו בעולם הערבי. אבל הוא הפסיד, או חזר והפסיד את אמריקה. כשהוא מתכונן ל"קרב האחרון" על עזה קשה להניח שהוא מתפנה לדיון דיפלומטי מעמיק. מה שלא כן פטרוניו בטהרן.

אצלם, הצורך להזיק לאינטרסים של ארה"ב נמצא סמוך מאוד לראש סדר יומם. כתבנו כאן אתמול על האופן שבו מלחמת חמאס מתמקמת במשוואה הגלובלית: המאמץ הרב־יבשתי למוטט את הסדר העולמי המיוסד על כוחה הפוליטי, הצבאי והכלכלי של ארה"ב.

הסדר הזה יתמוטט רק באמצעות סדרה ארוכה של טלטלות. 80 פריצות הגדר לאורך עוטף עזה אמנם טלטלו אותו, לפחות במובן הזה שהם חשפו את החולייה החזקה ביותר שלו במזרח התיכון בחולשה היסטורית.

אבל זה כמובן רק אחד היעדים. את צורכי הציר מוסקבה־טהראן משרתת האמרתם של מחירי הנפט (כמעט 4% נוספו בסוף השבוע למחיר ברנט). הציר הזה רוצה עד ייאוש למנוע את העסקה האמריקאית־סעודית־ישראלית, בין השאר בגלל הסכנה שהסעודים יסתלקו משיתוף הפעולה עם רוסיה בייקור הנפט באמצעות הגבלת ייצורו.

בטהרן, אולי גם בדוחא, זוכרים מה קרה לכלכלת ארה"ב לאחר 11 בספטמבר 2001. אוסמה בן לאדן נהג להתפאר, שהוא הצליח למחות טריליון דולר משווייה של וול סטריט ולדרדר את ארה"ב אל מיתון.

המאבק נגד ארה"ב ובעלות בריתה מתנהל באוקראינה; בים סין הדרומי; בעיראק ובסוריה; בעוטף עזה; דרומה למדבר הסהרה ובמרכז אפריקה. אולי יש מקום לצפות שהוא יתרחב גם אל מזרח הים התיכון.

'השלום האמריקאי' באזור הזה מבוסס על הערכת האינטרסים החומריים, ונועד לשתף לפחות שש ארצות בעושר הגז. חמאס, אילו היה ארגון רציונלי, היה נענה להזמנה פוטנציאלית להצטרף אל אגודת הקודחים. אבל נראה שדרגה כזאת של פרגמטיות זרה לחלוטין לרוחו.

אפשר שג'רלד פורד נמצאת שם גם כדי לאותת לכל המעוניינים שהגז יוסיף וייקדח ויהי מה.

רשימות קודמות ב-yoavkarny.com וב https://tinyurl.com/yoavkarny-globes. ציוצים באנגלית @YoavKarny, ציוצים בעברית @KavHamashve