כתב האישום של האלוף לשעבר: "הייתה אי מוכנות קיצונית של הצבא. זה ביזיון אחד גדול"

לאורך שנים התריע האלוף במיל' יצחק בריק - לשעבר נציב קבילות החיילים, מפקד המכללות הצבאיות ובוגר ארבע מלחמות ישראל - לגבי חוסר מוכנותו של צה"ל למלחמה. מי שהיום נתפס כנביא הזעם של מלחמת "חרבות ברזל", השמיע בעבר אמירות כמו "המלחמה הבאה תהיה בעורף, אנשים יצטרכו להגן על הבית שלהם. הצבא לא יהיה שם" - שהפכו בימים האחרונים למציאות מצמררת.

"אני מאוד מצטער שצדקתי", הוא אומר בראיון לגלובס. "אני מרגיש רע מאוד. מה שקרה בעזה, זה מטלטל. ספרנו 1,300 הרוגים, זה יותר ממלחמת ששת הימים, שבה כבשנו את כל סיני. נשחטו ילדים, נשים וגברים. דאעש נכנס לנו למדינה. אני לא טופח לעצמי על השכם. אני מצטער שכל מה שניבאתי קרה, ועוד יותר אני מצטער על כך שלא הכינו את הצבא למלחמה הזאת".

● עמוס ידלין: זה התרחיש הכי מסוכן של המלחמה, וכך יש להיערך אליו
● מומחה השבויים שמסביר - זה מה שחמאס צפוי לעשות עכשיו

הדוח והדימוי

את הגישה הביקורתית שלו כלפי צה"ל החל בריק לפתח כנציב קבילות החיילים, תפקיד שמילא בשנים 2008-2018. "שיניתי את תפיסת הפעולה של הנציב", הוא מספר. "החלטתי לא לטפל רק בפרט, אלא להיכנס לשטח.

"במשך עשר שנים עברתי בין 1,600 יחידות: ים, אוויר, יבשה, קרבי, לוגיסטי, טכנולוגי. כשהגעתי לשם, שוחחתי עם החיילים והמפקדים. הבנתי שאנחנו נמצאים במצב מאוד קשה, ושאם לא מטפלים במערכים כוללים, אי אפשר גם לטפל בפרט".

באופן הזה הוא החליט ללמוד ולתחקר למשל את מצבן של התצפיתניות בצבא. "אני מגיע ורואה שואה. מערך קריסה. תצפיתניות שלא יכולות לקום מהכיסא כי אין מי שיחליף אותן, אז הן סובלות מדלקות בשלפוחית השתן. אין להן איפה לישון כמו שצריך, כי אין מזגנים במקומות הכי חמים במדינת ישראל. הן לא מתפקדות. סביב 2015 אמר לי סגן הרמטכ"ל: 'אני מתבייש שזה המצב. אתה הצלת אותנו'. לא הצלתי אותם, הצלתי את הצבא".

הכשלים שבהם נתקל כנציב סוכמו לכדי "דוח בריק", שהשורה התחתונה שלו הייתה אי מוכנות קיצונית של הצבא למלחמה. בריק טוען שהראה אותו "לכל העולם ואשתו", אך הרמטכ"ל דאז גדי אייזנקוט "נלחם בדוח, כי הוא לא רצה שיקלקלו לו את הדימוי. הוא טען שהצבא קפץ 30 שנה קדימה, ואני מראה לכל המדינה שהצבא זז 40 שנה אחורה".

לפי בריק, הרמטכ"ל שהגיע אחריו, אביב כוכבי, פעל לתיקון הליקויים במשך חצי שנה, אבל אחר כך נסוג. לדבריו, הסיבה לכך היא ש"כדי לתת פתרונות לבעיות כל כך כבדות - נדרשות כמה שנים. ואז התוצאה כבר לא אצלך, הבעיה היא אצלך".

לפני כשנה הוציא בריק תחת ידיו עוד דוח מקיף, שכתב בשיתוף עם מומחים מאוניברסיטת רייכמן. דוח זה אומץ לדבריו בידי שר הביטחון יואב גלנט, אך זה היה כנראה מעט מדי ומאוחר מדי.

אם לחזור לנבואות הזעם שלך - מהיכן נבעה ההכרה בכך שאזרחים בישראל יצטרכו להגן על בתיהם, שעלול לקרות טבח?
"הבנתי מה הולך לקרות, כי הצבא קטנטן. עד שהגיע הגדוד הראשון ליישובים בעזה, חלפו שש-שבע שעות. לצבא אין רזרבות. הצבא הסדיר נמצא בשומרון, ולא מתאמן. כך גם במילואים. והנה מתפוצץ הסיפור בעזה. כדי להביא לשם גדוד, צריך לשחרר אותו ממקום אחר".

לפי הקונספציה שבריק משרטט, "מחליטים לפני 20 שנה שאין צורך יותר בצבא גדול, כי המלחמות הגדולות נגמרו. אומרים שצריך 'צוות קטן, טכנולוגי וקטלני'". דאגתו העיקרית כעת היא מכך שהצבא הקטן לא יוכל להתמודד עם מלחמה כלל-אזורית, שככל הנראה תגיע בשלב זה או אחר.

למה הכוונה במלחמה כלל-אזורית?
"למשל כעת - הידרדרות בעזה יכולה להוביל לפיצוץ ביהודה ושומרון, שיתגלגל אל העורף ישראלי. אלפי פורעים ערבים שינסו גם להיכנס לבתים. ואז נכנסות לתמונה גם מיליציות פרו-איראניות - סוריה, תימן ועיראק. מתחילה מלחמה שאין לנו צבא בגודל מתאים להתמודד אתה".

"הטכנולוגיה לא יושמה"

למרות הכשלים בצה"ל, שלגביהם הוא מתריע במשך שנים, אפילו בריק מצא את עצמו מופתע מכישלון המודיעין בחרבות ברזל. "זה ביזיון אחד גדול", הוא אומר. "הרי אנחנו יודעים לזהות את המשאית השמינית בטור שנוסע מעיראק לסוריה. איך ייתכן שיש מבצע שעובדים עליו בעזה במשך שנה, אלפי אנשים יודעים עליו, ורק צה"ל לא יודע? אין לי הסבר לזה. אולי זו שאננות, זחיחות".

לכאורה, צה"ל הוא בחזית הטכנולוגיה.
"יש טכנולוגיה, הבעיה שרובה לא יושמה ולא הוטמעה. יחידות המילואים לא התאמנו, לכן טכנולוגיה שעלתה מיליארדים לא מוכרת להם. כוכבי הקים את הגדודים הרב ממדיים, אלה גדודים שמסוגלים לצפות מעבר לגבעה עם רחפנים - רעיון נהדר. הרעיון הזה הביא מיליארדי שקלים בהשקעה בציוד ובטכנולוגיה. אבל לא אימנו את היחידות".

כישראלים אנחנו גם מאוד גאים במערכת "כיפת ברזל", שאפילו נמכרת למדינות ברחבי העולם. לכאורה זו עוד עדות לעליונות של ישראל.
"כיפת ברזל לא תיתן תשובה במלחמה האזורית הבאה. כיפת ברזל מצוינת נגד הטילים של החמאס. היא לא תהיה ריאלית לטילים הבליסטיים הגדולים שיעופו מעל האטמוספרה, ושמגיעים למרחקים של 200-300 קילומטר".

מכלול הנסיבות הזה מוביל את בריק למסקנה ברורה בנוגע לאופן שבו יש להיערך לקראת איומים מהסוג שחווינו בשבת: כל יישוב יצטרך לדעת להגן על עצמו. "הרי מה היה בקיבוץ ניר עם, שאליו המחבלים לא הצליחו לחדור? הרבש"צית (ענבל ליברמן בת ה-25, ה"ו) קיבלה החלטה לחמש את כיתת הכוננות, ולהציב אותה בעמדות. היא עשתה שינוי, והצילה עשרות אנשים.

"בשאר היישובים היו כיתות כוננות, אבל כיתה של שמונה אנשים לא מסוגלת לעצור מאות מחבלים שרצים מולה. בשביל זה דרושה פלוגה, עם הרבה מאוד כלי נשק. נדרשים לפחות 40 כלי נשק, ו-40 אנשים שיודעים לירות. הם צריכים לעשות מטווח פעמיים בשנה, לעבור אימון פעם בשנה, ובאופן הזה הם יוכלו לעצור התפרעויות של המונים".

זה לא אבסורד שישראל, מדינה חזקה וריבונית, צריכה להגיד לאזרחיה: רק אתם תוכלו להגן על עצמכם?
"זה בדיוק האבסורד שאנחנו נמצאים בו. הצבא נתן לציבור תחושה שהוא יגן עליו. בצפון יש לחיזבאללה אנשי קומונדו שהם בעשרות מונים יותר מקצועיים וטובים מהחמאסניקים שחדרו לתוך היישובים. כל התוכנית שלהם היא לעבור את הגבול ולהשתלט על היישובים".

"כאוס מוחלט"

מה בנוגע להסכם שהתגבש בין ארה"ב, ישראל וסעודיה? אחת ממטרותיו היא לייצר ציר חזק מול איראן.
"הלוואי שיהיה שלום עם סעודיה. בינתיים המלחמה הזו מרחיקה את השלום, ואני לא רואה אותו מגיע בקרוב. אני כן רואה יותר קרוב את המלחמה האזורית. ככל שנעמיק את הכניסה לתוך עזה, יש סיכוי שזה יפוצץ את האזור".

בחודשים האחרונים היה עוד גורם שהחליש את צה"ל: המהפכה המשפטית. היא קרעה את העם, ואת צבא העם. אתה קושר בין הדברים?
"המהפכה המשפטית גרמה לכאוס מוחלט, גם בתוך הצבא. המפקדים הבכירים לא התפנו להכין את הצבא למלחמה הכי קשה שתהיה מאז קום המדינה - מלחמה אזורית. הם עסקו בשגרה, ביום-יום, בכיבוי שריפות. זה גרם לבעיית לכידות ובעיה בערבות ההדדית, ברוח הלחימה, במוטיבציה. הפוליטיקה נכנסה לתוך הצבא. תארי לעצמך מה השיח הזה עושה ללכידות שם".

מדובר צה"ל לא נמסרה תגובה.