אישי: נשוי לשלומי + 2, גרים בראשון לציון
מקצועי: סמנכ"ל מסחר וקשרים תעופתיים באל על
ילדות: גדלתי בבת ים כבן זקונים לשתי אחיות. אמי סבלה מדיכאון לאחר הלידה שלי וניסתה להתאבד. כשהייתי בן 7, היא נפטרה מסרטן. אבא שלי המדהים גידל את שלושתנו. הרבה ממי שאני היום זה בעקבות אותה ילדות לא סטנדרטית.
● פורטפוליו | "בשמונה בבוקר ביום שבת, כבר היו לי אלף בתים מארחים"
● פורטפוליו | פורנוגרפיה של מוות: הבכירה שמסבירה מה עושה לנו צפייה בסרטונים
● פורטפוליו | הבכיר שחטף שני כדורים במהלך קרב ו-20 שנה אחרי פתר לימ"מ את הבעיה
משפחה: היום אני נשוי לשלומי ואנחנו אבות לשתי בנות מהממות, דור בת 4.5 ורונה בת תשעה חודשים. הלוואי שהן היו גדלות במציאות אחרת והלוואי שהייתי שם איתן בימים הנוראים האלה, אבל מזל שיש את שלומי.
לימודים וקריירה: מיד אחרי הצבא, שם שירתי כמאתר מלש"בים לתפקידי מבצעים במודיעין בחיל האוויר, הצטרפתי לאל על. מאז אני שם, 16 שנה: התחלתי כנציג במוקד הטלפוני, התקדמתי לתפקיד אנליסט מחירים של חטיבת המסחר בנתיבי אמריקה, הייתי נציג אל על בבוקרשט, מנהל מכירות של כל הסוכנים בארץ, ראש אגף יחסים בינלאומיים, ראש אגף הכנסות, ומספטמבר 2022 אני משמש כסמנכ"ל מסחר וקשרים תעופתיים. במקביל לעבודתי באל על למדתי לתואר ראשון במנהל עסקים ומערכות מידע.
מנכ"לות: שלושה מנכ"לים, ובכללם המנכ"לית הנוכחית דינה בן טל, התקדמו לשם מהתפקיד שבו אני מכהן כיום. אבל זה לא אומר כלום לגביי, אני מאושר במה שאני עושה. אני כמובן גם מסתכל קדימה. אני מאחל לדינה להישאר עוד הרבה זמן, התחלנו בחברה יחד לפני כעשר שנים. היא אמיתית, אני לא רוצה שתמהר ללכת.
תעופה במלחמה: בימים הראשונים לאחר מתקפת חמאס התמודדנו עם כ-70 אלף פניות ביום, פי עשרה מיום ממוצע בתקופת שיא. הטסנו 130 אלף ישראלים ארצה ועוד כ-120 אלף תיירים מחוץ לישראל. רק כדי לעמוד בטיסות שתוכננו לשגרה, כ־600, היינו צריכים ממש להפוך את השמים, יש לנו גם כ־500 עובדים במילואים, 10% מכוח האדם כולל הרבה טייסים ואנשי תחזוקה, ונגרעו לנו ארבעה מטוסים חכורים שהיינו צריכים להחזיר מיידית עקב העלייה ברמת הסיכון.
לא רק נוסעים: חווינו הפעם גם תופעה ייחודית של הרבה מאוד יוזמות אזרחיות, בעיקר מקרב יהודי ארה"ב, שהגיעו לצ'ק אין עם אלפי ארגזי תרומה למדינת ישראל, לחיילים ולתושבי עוטף עזה - אפודים קרמיים, ציוד רפואי, בירכיות, מחזיקי מימיות, בגדים תרמיים ומה לא. בשבוע שבעבר והשבוע הוצאנו לניו יורק למטרה הזאת שלושה מטוסי דרימליינר.
מהומת המחירים: האשימו אותנו בהעלאת מחירים, אבל הבעיה הייתה שמערכות ניהול מלאי הטיסות שלנו לא נועדו להתמודד עם מצבים כאלה, הן מזהות ביקושים ומתאימות להם מחירים. במצב הנוכחי קרה שהמחירים אכן עפו למעלה בשעות הראשונות, לדוגמה 2,000 דולר לכיוון אחד ללונדון, אבל כבר באותה שבת שחורה הורינו למערכות להתעלם מהביקוש ועד יום ראשון בצהריים כבר הגדרנו מחירים קבועים בכל הטיסות לפי המרחק.
טיסות בשבת: אם יתעורר צורך חיוני מבחינת מדינת ישראל אל על תפעיל את כל צי המטוסים שלה בשבת. לקראת סוף השבוע הראשון ללחימה זיהינו שנוצר הכרח לטיסות שיחזירו ישראלים הביתה בשלושה אזורים בעולם והוצאנו בשבת ארבע "טיסות צו 8": שתיים לבנגקוק, אחת לניו יורק ואחת למדריד כנקודת מאסף מדרום אמריקה. אחרי סוף השבוע הזה פנינו למשרד הביטחון ושאלנו אותו כמה ישראלים עם צווי 8 עדיין נשארו עדיין בחו"ל, והם ענו שרק 88.
היום שאחרי: אחרי המלחמה, כשחברות הטיסה יחזרו לכאן, נראה בתחילה עודף היצע. התנועה הנכנסת, שמהווה כ־40% מהפעילות בנתב"ג, לא תחזור לעצמה מיידית. המחסור הזה יפוצה בחלקו בידי ישראלים שירצו לצאת ולנפוש, אבל הבום הזה לא יהיה מספיק חזק לכסות על מיעוט הכניסות לישראל. האיזון צפוי רק כחצי שנה לאחר סיום הלחימה.
עתיד התעופה בישראל: בניגוד לחברות התעופה הזרות אל על מחויבת לשמר בכל מצב את הקשר האווירי למדינת ישראל. לא נרשה לעצמנו לוותר על טיסות לעוגנים כמו ניו יורק, יעדים מרכזיים באירופה והמזרח הרחוק, גם אם נטוס חצי ריקים. עם זאת, כרגע יש מעט ביקושים, ולמרות שהחברות הזרות לא טסות בנתב"ג אין הצדקה לטוס ל-40 נתיבים או לקיים שלוש טיסות ביום לאמסטרדם. הנחת העבודה היא שייקח כמה חודשים טובים, לפחות חצי שנה, עד שנחזור לרמת ביקושים נורמלית. הפגיעה בהיקף הפעילות בנתב"ג תהיה גדולה יותר מאשר בקורונה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
