תיקים תקועים ועומס מצטבר: למה מערכת המשפט עדיין פועלת במתכונת חירום?

עם פרוץ המלחמה ב־7 באוקטובר חתם השר יריב לוין על צו לפיו בתי המשפט יפעלו במתכונת חירום, כך שאלפי דיונים שהוגדרו כלא דחופים התבטלו. הדיונים הדחופים מתקיימים בווידאו קונפרנס. אך אם בהתחלה צמצום היקף הפעילות התבקש - ככל שעוברים השבועות, ההצדקה פחתה.

● כך מתמודדים במשרדי עורכי הדין עם הפגיעה הכלכלית של המלחמה
● האמא רצתה להשאיר את הילדים בחו"ל, האבא רצה שיחזרו לארץ. מה קבע בית המשפט? 
● לוין הודיע שיביא למינוי שופטים שיש להם הסכמה רחבה. מה אומר החוק?

הנחיות פיקוד העורף לא מגבילות את מרבית האזורים בהם מצויים בתי המשפט למעט אזורי העימות, ואפילו התלמידים חזרו לבתי הספר במתכונת זו או אחרת. לוין ממשיך להאריך את הצו, בתיאום עם הנהלת בתי המשפט, מדי שבוע, והביקורת מהציבור גוברת. בסביבת השר אומרים כי הסיבה המרכזית היא מחסור במאבטחים שגויסו למילואים, בכל בתי המשפט.

ההשלכות של הארכת מתכונת החירום הן הימשכות הליכים בתיקים רבים והטלת עומס נוסף על בתי המשפט בהמשך תוך פגיעה בזכויות המתדיינים. כל זאת, כאשר בתי המשפט התמודדו קודם עם עומס עצום ומחסור בשופטים רבים.

"השבת מערכת המשפט לפעילות חיונית להנעת כלכלת המשק", כתבו בתחילת השבוע כל ראשי משרדי עורכי הדין הגדולים בארץ לשר המשפטים בדרישה להחזיר את בתי המשפט לפעילות שוטפת. "השבתה זו לתקופה ממושכת מהווה פגיעה קשה מאוד בציבור המתדיינים, גורמת לעינוי דין, משתקת צורך חברתי חיוני ואף גורמת לפגיעה קשה בציבור עורכי הדין עצמם", כתבו.

הם הדגישו כי השבת מערכת המשפט לפעילות, אף אם תחת מגבלות נדרשות, היא "חיונית להנעת כלכלת המשק, למשפחות שפרנסתן תלויה בפעילות מערכת המשפט ולצמצום הפגיעה הכלכלית הכרוכה במצב החירום".

עוד טוענים משרדי עורכי הדין הגדולים כי ניתן להחזיר לפעילות את מערכת המשפט בכפוף להנחיות פיקוד העורף. "לשופטים יש שיקול־דעת להיענות לצרכים פרטניים הנובעים ממצב החירום, ובכלל זאת להורות על דחיית מועדים ודיונים או שמיעתם בהיוועדות חזותית במקרים פרטניים שיימצאו מתאימים לכך".

עיכובים נוספים על גבי העומס הקיים

בין הדיונים שבוטלו היו דיוני הוכחות בתיקים אזרחיים ופליליים. דיונים אלה נקבעים לרוב זמן רב מראש, מאחר שהם דורשים מהשופט לפנות ימים שלמים ומהצדדים להיערך להם ולהכין עדים. בתיקים הפליליים יש משמעות רבה בתיקים של עצורים עד תום ההליכים - הזכות של הנאשם העצור נפגעת מאחר שהוא שוהה במעצר, משפטו מתארך, וההכרעה מתרחקת. עשויה להיות גם השפעה על הציבור בכך שעצורים יבקשו להשתחרר נוכח השיהוי במשפטם.

במקרה של תיקים חשובים וגדולים בהם מתנהלים שלושה דיונים בשבוע, המשמעות של חמישה שבועות של עבודה במצב חירום היא אובדן של 15 ישיבות, כלומר עשרות שעות דיון.

סוג דיונים נוסף שבוטל בתקופת החירום הוא דיונים בערעורים פליליים ואזרחיים בבתי המשפט המחוזיים ובעליון. בבית המשפט העליון בעלי דין ממתינים לעתים למעלה משנה עד למועד הדיון. ביטול המועדים יגרור עיכוב נוסף.

בתחום האזרחי לא מתקיימים דיוני קדם־משפט. בעלי דין שתובעים או נתבעים נאלצים להמתין לקידום משפטם. בבתי משפט השלום יש נכון לסוף 2022 כ־250 אלף תיקים פתוחים בתחום האזרחי. אלה מהווים 71% מהתיקים. גם בבתי המשפט המחוזיים התיקים האזרחיים מהווים את מרבית העבודה - נכון לסוף 2022, תיקים אלה הקיפו 84% מכלל התיקים וכוללים כ־39 אלף.

עו"ד אביב טסה, העוסק במשפט מסחרי ונדל"ן, מוסיף כי "הקפאת מערכת המשפט בשל המלחמה תיצור עומס נוסף על המערכת שעמוסה בלאו הכי. לצערי, אין מנגנון שיוכל לפצות את המתדיינים שממתינים לפסקי דין דחופים, וגם אין שיפוי שיוכלו לקבל בעלי דין שהדיונים בעניינם בוטלו ולא ברור מתי יתקיימו. חובה לייצר שגרת מלחמה".

בתי הדין הרבניים המשיכו לפעול כרגיל

בעוד מערכת בתי המשפט בהשבתה כמעט מלאה, בתי הדין הרבניים המשיכו לפעול באזורים שאינם אזורי עימות. עו"ד רונן דליהו, המתמחה בדיני משפחה, מבקר את חוסר התיאום ומסביר את הבעייתיות. "איך ייתכן שאין תיאום וסנכרון בין המערכות? לא ייתכן שתיקים ידונו במרבית בתי הדין הרבניים כרגיל למרות המלחמה, ואילו תיק שמתנהל במקביל במערכת בתי המשפט לענייני המשפחה לא יידון".

לדבריו, "בישראל כידוע קיים 'מרוץ סמכויות', מה שיוצר אי־סימטריה חמורה ועדיפות למי שמעדיף להתדיין דווקא בבית הדין הרבני".

עו"ד דליהו מוסיף כי "עצם סגירת בתי המשפט למשפחה לדיונים רק בעניינים דחופים הוא לא סביר. יש עומס עצום בבתי המשפט, ואנשים מחכים לדיונים חודשים ארוכים".

גם ההמשכיות העסקית במשק נפגעת

מחלוקות עסקיות רבות המצויות בהליכים משפטיים ממתינות, ואלה מעכבות את העבודה העסקית שממילא נפגעה במלחמה. ביטול הדיונים משפיע גם על ציבור עורכי הדין, שעבודתם נפגעת גם בתחום הפלילי וגם בתחום האזרחי.

מעבר לנזק של עומס מצטבר, יש עורכי דין הסבורים כי היה מקום לנמק את הצעד להאריך בצורה כה ממושכת את מצב החירום. לדברי עו"ד אלי שימלביץ, ראש מחלקת הליטיגציה במשרד בורוכובסקי, "מערכת המשפט היא אחת מהמערכות הבסיסיות שהמדינה מחויבת לספק לאזרחים שלה. המדינה לא עושה את התפקיד שלה, מבלי שהיא רואה לנכון לבוא ולהסביר לציבור את הנחיצות של הצעד הזה".

עו"ד שימלביץ מוסיף: "למה לא לקיים דיון בבית המשפט המחוזי בתל אביב או בנצרת? אלה מבנים חדישים שבטוח יש בהם מרחבים מוגנים. ואם יש בעיה של כמות האנשים, אז אפשר להגביל".

לפני כל הארכת צו החירום מתנהל דיון בין הנהלת בתי המשפט, בראשה עומד השופט מיכאל שפיצר, לבין שר המשפטים לוין, כאשר הצו האחרון הוארך עד ליום 9 בנובמבר. בין השיקולים, העובדה שבעלי דין ועורכי דין רבים מצויים במילואים. שיקול אחר נוגע למחסור באנשי משמר בתי המשפט שגויסו למילואים, ולכן יש מגבלה של מקום. למרות החסמים, להנהלת בתי המשפט יש אפשרות להרחיב את הדיונים במידה רבה באזורים בהם אין מגבלות של פיקוד העורף ובכפוף להנחיות.

 שר המשפטים, יריב לוין / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

עלייה במספר התיקים הפליליים באוקטובר

לצד זאת, בתקופת החירום מזכירויות בתי המשפט ממשיכות לעבוד ופותחות תיקים. לפי נתוני הנהלת בתי המשפט, השוואה בין מספר התיקים שנפתחו באוקטובר 2022, בו היו 13 ימי עבודה בגלל החגים - לבין אוקטובר הנוכחי, בו היו 18 ימי עבודה, מעלה כי מספר התיקים האזרחיים שנפתחו ירד, ואילו מספר התיקים הפליליים גדל.

סך כל התיקים שנפתחו באוקטובר השנה עומד על 66,491 לעומת התקופה המקבילה בשנת 2022, אז נפתחו כ־60 אלף תיקים. כך למשל - 843 תיקי תביעות קטנות נפתחו באוקטובר 2023, לעומת 2,430 בתקופה המקבילה בשנת 2022. בתיקים אזרחיים בבתי המשפט המחוזיים נרשמה ירידה באוקטובר 2023 מול התקופה המקבילה שנה קודם, אבל בבתי משפט השלום נרשמה עלייה, כך שלא ניתן לסמן מגמה ברורה.

בתחום הפלילי ניכרת עלייה במספר התיקים. באוקטובר 2023 נפתחו 3,008 בבתי משפט השלום והמחוזי מול 1,838 תיקים בשנת 2022 באותה תקופה. מספר התיקים הפליליים בבתי משפט השלום בתקופה המלחמה כמעט הכפיל את עצמו ביחס לשנה שקדמה.

עו"ד נתי לגמי, מנהל מחלקת המעצרים בסנגוריה הציבורית הארצית, מסביר כי קיימת עלייה משמעותית במעצרים בגלל שינוי המדיניות כלפי שוהים בלתי חוקיים עם פרוץ המלחמה. קודם העמידו לדין רק מכניסה שלישית לישראל, ועכשיו מכניסה ראשונה.

בו־בזמן, הגבלת הדיונים משפיעה גם על עורכי הדין בשירות הציבורי. אלה ממשיכים להופיע בדיונים דחופים, אך חלק ניכר מעבודתם התבטל. לפי החלטת המשרד, הפרקליטים יכולים לעבוד מהבית בתקופה זו. המצב מעלה קושי בפיקוח על העבודה ועל התפוקות של הפרקליטים. לשופטים התפנה זמן פנוי, חלקו לא מנוצל לאור ביטול הדיונים, ואחרים מנצלים את הזמן לכתיבת פסקי דין שמחכים זמן רב לטיפול.

54 תקני שופטים יתפנו עד סוף השנה

במקביל, המחסור בשופטים נמשך, ועד סוף השנה יחסרו 54 שופטים. לוין, שעד כה התנגד לכנס את הוועדה נוכח רצונו לשנות את הרכבה לטובת שליטה של הקואליציה, הודיע השבוע כי יכנס אותה בתוך 15 ימים.

לדברי לוין, הוא יביא לוועדה החלטות שיש להן הסכמה רחבה. מכך ניתן להסיק כי אין בכוונתו להביא למינוי נשיא לבית המשפט העליון או שופטים במקומן של שתי שופטות לאחר פרישתן של הנשיאה אסתר חיות והשופטת ענת ברון בחודש שעבר.

לוין גם הודיע השבוע, יחד עם ממלא־מקום הנשיא עוזי פוגלמן, על מינוי 14 שופטים "עמיתים", שפרשו לגמלאות וימונו באופן זמני וחלקי. הסיבה היא כמובן העומס הקיים על הרשות השופטת. הנהלת בתי המשפט הוציאה הודעה חריגה, לפיה "הכוונה למנות שופטים עמיתים אינה מהווה בשום אופן תחליף לצורך באיוש תקני השפיטה הפנויים כדי להתמודד עם העומס הכבד המוטל על מערכת המשפט".