תושבי קיבוץ רעים נכנסו השבוע לדירות חדשות בתל אביב: כך זה יעבוד

קשה לדמיין עד כמה מורכב לבחור בית מגורים זמני וסביבת מגורים זמנית, בידיעה שאל הבית האהוב והמוכר אי־אפשר לשוב בעתיד הקרוב. זוהי מציאות החיים של תושבים רבים בעוטף עזה, וביניהם תושבי קיבוץ רעים - שממש בימים אלו מתרגמים את הבחירה הקשה הזו למעשים, ומתחילים במעבר מבית המלון ששימש אותם למגורים עד כה, עם פרוץ מלחמת "חרבות ברזל", לביתם החדש, בינתיים: מתחם מגורים מוכן לאכלוס בדרום תל אביב. איך זה יתבצע בפועל, ומה עושים הגורמים הרלוונטיים כדי לוודא שהמעבר יהיה קל עד כמה שאפשר עבור תושבי הקיבוץ?

● ראיון | "כל מה שיקרה בסטארט-אפ קטן עליי": היזם שהוביל את מעבר קיבוץ רעים לת"א מסתער על קידום חברת הפסיכדליה שלו
● למפונים מהצפון נמאס מבתי המלון. מה האופציות שלהם?
● איך מכניסים קיבוץ לתוך יישוב קיים: מפוני כרם שלום עוברים לאשלים

הדירות: חלק מהמשפחות קיבלו שתיים

קיבוץ רעים וסביבתו היו אחד המוקדים המרכזיים של מתקפת החמאס ב־7 באוקטובר. במרחב הסמוך לקיבוץ נרצחו יותר מ־360 בני אדם, במסיבת "נובה" הידועה שהפכה לשדה קטל; אל הקיבוץ עצמו חדרו כ־100 מחבלים, הרגו חמישה תושבים וחטפו עוד חמישה.

רוב תושבי הקיבוץ פונו בעקבות האירועים לבתי מלון באילת ושם שהו רוב הימים, מאז החלה המלחמה. תוך כדי הניסיון להתאושש הם נאלצו להכריע: להיכן כדאי להתפנות והיכן להתגורר בתקופה הקרובה, בהתחשב בכך שלקיבוץ לא ניתן לחזור לעת עתה? לפני כחודש החליטו התושבים לעבור לתל אביב.

אנשי הקיבוץ יצטרכו כעת להסתגל לחיים בעיר הגדולה: הפרויקט שאליו עוברים חברי רעים הוא פרויקט "תאודור" של חברת יובלים־סיטי בוי ברחוב הרצל שבדרום תל אביב - פרויקט שיועד ברובו לשכירות ארוכת טווח, בשני מגדלים צמודים, לצד "בית באר" שעבר שימור ומיועד להפוך למרכז מסחרי בעתיד. את הפרויקט עיצב אדריכל אילן פיבקו.

הפרויקט נמצא במרחב שבין דרך סלמה מצפון לדרך קיבוץ גלויות מדרום. הוא כולל שני בניינים בני 13 ו־14 קומות, וכולל 160 יח"ד ובהן דירות 2.5 ו־3 חדרים, פנטהאוזים ודירות דופלקס. הפרויקט קיבל את היתר הבנייה בפברואר 2020, וכעת מתחיל שלב האכלוס - מוקדם מכפי שתכננה החברה היזמית במקור.

 תושבי רעים השבוע בדירות החדשות / צילום: צביקה ויזל

אנשי רעים החלו במעבר לפרויקט "תאודור" בתחילת השבוע. הם ישתכנו ב־142 דירות, 105 מהן דירות המיועדות לשכירות שטרם נמסרו לשוכרים כלשהם, ועוד 37 דירות נמכרו כבר לרוכשים שונים - ואלו משכירים אותן למפוני רעים. מדובר בדירות בנות 2 עד 2.5 חדרים, ולכן נדרשות יותר דירות ממספר המשפחות המתארחות בפועל בפרויקט, ונעשה מאמץ להקצות דירות צמודות או דירות גדולות יחסית למשפחות שבהן מספר נפשות רב יותר.

התקופה: שנה עם אופציה לשנתיים נוספות

כמו במקרה של יתר היישובים הנדרשים לפתרון ביניים עד שיוכלו לשוב לבתיהם, גם שהותם של חברי קיבוץ רעים בפרויקט בתל אביב תמומן במלואה על ידי המדינה. מנהלת תקומה שוכרת את הדירות מחברת יובלים־סיטי בוי באמצעות חברת עמידר, בחוזה לשנה עם אופציה להארכה לשנתיים נוספות, כדי לתת מענה לתרחישים שונים בהמשך.

ההערכה היא כי העלות הכוללת מגיעה לכ־1.2 מיליון שקל בחודש, ובהתאם - כ־14.5 מיליון שקל בשנה. הערכה זו באה על סמך מחירי שוק של כ־7,500-8000 שקל לחודש לדירה בפרויקט, כ־90 אלף שקל בחודש דמי שכירות של מתחם "בית הבאר" (שעליו בהמשך). לכך נוספים תשלומים כדוגמת דמי ניהול (8־10 שקל למ"ר בכל חודש), ארנונה ועוד.

חשוב לציין כי במקרים שבהם התושבים המפונים ישוכנו בשכונות חדשות ביישובים קיימים (בקראווילות או בבנייה חדשה), המימון מצד המדינה מגיע לסכומים גדולים הרבה יותר.

הדירות כבר מוכנות לאכלוס, מאובזרות ומצוידות, כולל מיזוג אוויר ומכשירי חשמל. אישורי האכלוס ניתנו לפרויקט בזמן מהיר מאוד, בין היתר הודות להירתמותם של כל הגורמים הרגולטוריים הקשורים בכך: מחלקת ההנדסה בעיריית תל אביב־יפו, פיקוד העורף, חברת החשמל והרשות הארצית לכיבוי והצלה.

 תושבי רעים השבוע בדירות החדשות / צילום: צביקה ויזל

בעת בחינת פתרונות מגורים האפשריים חיפשו חברי קיבוץ רעים מקום שייתן מענה גם להיבט הקהילתי, ומצאו אותו בדמות בית הבאר: בית עתיק ששופץ ושומר במסגרת תוכנית עירונית כוללת לשימור כמה בתי באר ברחבי תל אביב ויפו. הבית תוכנן להפוך למרכז מסחרי בשטח 600 מ"ר, ולארח מסעדות וגלריות, אך כל עוד ישהו בו אנשי רעים, הוא ישמש לפעילויות קהילתיות של חברי הקיבוץ.

הבית ישמש כחדר האוכל וכאזור שבו מרוכזות כל הפונקציות הניהוליות של הקיבוץ, כולל גני הילדים והמזכירות. "בהמשך לבקשת החברים, הוקמה במקום מטעמי בטיחות גדר בגובה של 1.2 מ' בתוספת צמחייה, שמהווה מחיצה בין המגדלים לבין הכביש הסמוך, הסואן יחסית", כך נמסר מעיריית תל אביב־יפו, "ובשטח החצר הוצבו אדניות לחסימה ויזואלית, אדניות לתבלינים וריהוט".

הקליטה: פטור משכ"ל בבית הספר לטבע

גורמים המעורים בתהליך מציינים לטובה את פעילותה של עיריית תל אביב־יפו סביב המעבר המורכב, אשר "עוטפת את תושבי רעים בחום ואהבה", כך לדבריהם. העירייה כבר נערכה לקליטתם של כ־70 מילדי הקיבוץ במערכת החינוך של העיר: 40 ילדות וילדים מהקיבוץ, בכיתות א'־ח', ילמדו בבית ספר לטבע, סביבה וחברה שנמצא בסמוך, ונחשב לאחד המבוקשים בעיר. שכר הלימוד השנתי לכיתות א'־ח' בבית הספר נע בין 3,493 ל־5,984 שקל והורי הילדים קיבלו פטור משכר לימוד לשנת הלימודים הנוכחית. 31 תלמידי תיכון מהקיבוץ שובצו לבתי ספר על־יסודיים שונים, בהתאם למגמות המותאמות להם. ילדי הגן, בגיל לידה עד גיל 6, ילמדו בכמה מסגרות, שיתנהלו כאמור בבית הבאר שבמתחם.

הקליטה של ילדי הקיבוץ במערכת החינוך התל אביבית אפשרה הודות לקשר מקדים שנוצר בין העירייה לבין אנשי הקיבוץ: "מנהלת מנהל החינוך של עיריית תל אביב־יפו נפגשה באילת עם הורי המפונים לפני כחודש וחצי", נמסר מהעירייה. "הם שמעו ממנה על מצב החינוך בעיר, וקיבלו את החלטתם בהתאם. מנהלת בית הספר לטבע, סביבה וחברה נפגשה עם הילדים ועם הוריהם בבית הספר למפגש היכרות ובנתה עבורם תוכנית קליטה לטווח קצר וארוך, בשיתוף השירות הפסיכולוגי ומשרד החינוך".

נכון להיום משולבים במערכת החינוך בתל אביב כ־3,000 ילדים מיישובי הדרום והצפון שפונו, מתוך כ־9,300 תושבים שפונו, המשוכנים ב־101 בתי מלון בעיר.

"המפונים מקבלים מעטפת שלמה של שירותים עירוניים בתחומי הרווחה, החינוך והקהילה", אומר ראש עיריית תל אביב־יפו רון חולדאי. "מבחינתנו הם אינם אורחים. הם תושבי תל אביב־יפו לכל דבר ועניין, ואנחנו מחויבים להם - משילוב במערכת החינוך העירונית שלנו ועד מתן היתרי חניה ושירותים וטרינריים. כך גם נתייחס לחברי קיבוץ רעים, שיישארו כאן עד שביתם יהיה מוכן עבורם בחזרה.

"כקיבוצניק לשעבר אני יודע שלעתים המעבר לעיר אינו פשוט, ואנחנו נסייע בלב פתוח בכל מה שניתן".