סין לא פספסה את פרוץ מלחמת חרבות ברזל ולא היססה לבקר את פעילות צה"ל ברצועת עזה. אולם עד כה, היא לא נקטה שום צעד ממשי. זאת, עד שבשבוע החולף החליטה חברת הספנות הממשלתית הסינית קוסקו כי היא לא פוקדת את ישראל.
אין מדובר בהתקפלות של חברה בינלאומית בשל החשש ממתקפות החות'ים, שהרי אלו לא היו תוקפים אותה בעקבות יחסי סין־איראן. זהו צעד שנועד, ככל הנראה, לספק את טהרן, שמנסה למצוא כל דרך להותיר את שלטון חמאס ברצועת עזה. כך, בייג'ינג תפסה לחלוטין את הצד של חמאס במלחמת חרבות ברזל.
סין הרשמית אמנם לא אומרת זאת אבל המומחה הצבאי, פרופ' יואן הואה, מהאוניברסיטה להגנה לאומית של צבא סין, אמר כבר ב־19 בדצמבר כי "תקיפות החות'ים בים האדום סגרו את תעלת סואץ ומציבים אתגרים משמעותיים לארה"ב ולישראל בניהול המלחמה". הוא אף הוסיף כי היותה של קוסקו היחידה שמסוגלת לשוט בים האדום תועיל לסין. כלומר, הכתובת הייתה על הקיר.
המציאות הזו שבה מדינות נעמדות לצד טרוריסטים אינה חדשה לישראל, שהתרגלה לכך מנשיא טורקיה רג'פ טאייפ ארדואן. אולם, אנקרה רחוקה מלהיות סין, שמדורגת במקום השני בפילוח התמ"ג העולמי - כ־19.4 טריליון דולר מתוך 105 טריליון. חמור לא פחות מכך, סין מחזיקה בנכסים אסטרטגיים בישראל.
נמל המפרץ בחיפה, למשל, הוא בבעלות SIPG; ברייט פוד רכשה את השליטה בחברת תנובה ב־2014; וכמצ'יינה היא הבעלים של חברת אדמה, לשעבר מכתשים אגן. אלו רק דוגמאות מתוך האחזקות הנרחבות של בייג'ינג בישראל. גלובס מנתח עד כמה הפרדת הכוחות הסינית עלולה להשפיע על ישראל ובאילו אפיקים.
כתבות
ני"ע
