עורכת הדין האמריקאית שהפכה את המלחמה באנטישמיות לפרויקט חייה

המלחמה בחמאס בעקבות אירועי 7 באוקטובר עוררה גל אנטישמי ואנטי-ישראלי באוניברסיטאות בארה"ב ובמוקדים נוספים. הופעתן של נשיאות שלושה מוסדות לימוד מובילים בארה"ב, שהתקשו לומר אם קריאות לרצח עם נגד יהודים מפירות את התקנון, הציפה את היחס האנטישמי.

מי שנלחמת בתופעה, שנים לפני השבת השחורה וביתר שאת לאחר מכן, היא עורכת הדין האמריקאית ברוק גולדשטיין, שהקימה בשנת 2011 את פרויקט "הלוחמה המשפטית" (The Lawfare Project) - ארגון אמריקאי ללא מטרות רווח שבסיסו בניו יורק. 

● "אם נמשיך בדרך הנוכחית של אנטישמיות בארה"ב, אנחנו שותפים לשואה שנייה"
● 7 מיליון דולר ל-30 שניות: המיליארדר היהודי שנאבק באנטישמיות בגמר הסופרבול

הארגון פועל ברחבי העולם בדרך של הגשת תביעות לבתי משפט נגד אנטישמיות ואפליה של יהודים, וכדי לקדם את זכויות הקהילות ברחבי העולם. במקביל עוסקת גולדשטיין בהסברה באופן אינטנסיבי, מתראיינת בכלי תקשורת מובילים בארה"ב ומנסה להילחם בנרטיב הפלסטיני. 

בראיון לגלובס מספרת גולדשטיין על הדרך שעברה והובילה אותה להקים את הארגון, על הרעיון מאחוריו, על המאבקים המשפטיים, וגם למה מימן הארגון ייצוג משפטי לגופים שהתייצבו בבג"ץ לתמוך באיסור על הכנסת חמץ לבסיסי צה"ל.

"לפני שחייל ישראלי אחד דרך בעזה, כבר היו הפגנות פרו-חמאס באוניברסיטאות בארה"ב, אלימות והטרדות של יהודים. כולם היו בשוק. אבל אנחנו בעשור האחרון מזהירים מפני האסלאם הקיצוני, מזהירים שקטר מוציאה מיליארדי דולרים ומממנת אנטישמיות בקמפוסים", אומרת גולדשטיין.

"בעבר טמנו את הראש בחול והתעלמנו מהסימנים. פעם הייתי קול בודד, ועכשיו אנשים מתעוררים. כדי לעצור את ביטויי השנאה צריך להבטיח שיהיו תוצאות להתנהגות רעה. הדרך היא לבצע שינוי בנרטיב. אם דיקנית בהרווארד תיתבע בבית משפט, יבינו שאי-אפשר לצאת מזה. צריך אפקט".

התחילה בהפקת סרטים

גולדשטיין היא אמריקאית ילידת קנדה, שעברה בגיל 21 לניו יורק ועלתה לישראל לפני שלוש שנים עם בעלה ושלושת ילדיה. המלחמה תפסה אותה ואת משפחתה בטיול משפחתי, ומאז הם שוהים בארה"ב ומתכוונים לשוב לישראל בקרוב.

את דרכה החלה גולדשטיין בהפקת סרטים. בשנת 2006 יצא סרטה, שזכה לפרסים, על גיוס ילדים למשימות התאבדות של ארגוני טרור בשטחים. "הייתי סטודנטית למשפטים בניו יורק ועבדתי בחברת הפקות. חיפשתי איך לשלב את תחום המשפטים עם הקולנוע. בסרט התיעודי 'The 'Making of a Martyr נסעתי לראיין בג'נין, ברמאללה, בטולכרם ובשכם. מנהיגים מחמאס ומג'יהאד אסלאמי, משפחות של מחבלים ונערים אסירים שהשתתפו במשימות התאבדות".

בהמשך עבדה גולדשטיין כעורכת דין בפורום המזרח התיכון, ארגון המספק הגנה משפטית מפני מי שהתבטא נגד האסלאם הרדיקלי ונתבע. "אחרי עבודה בהגנה על הנתבעים בתביעות של הארגונים האסאלמיים, הגעתי להבנה שאני צריכה לעבור להתקפה, ופרויקט הלוחמה המשפטית בא לעולם.

"כל זכויות האדם בארה"ב שהציבור נהנה מהן הן תוצאה של הליכים משפטיים. גייסתי כסף מקרנות ומאנשים פרטיים. הקמתי 'צבא' שיש בו 600 עורכי דין ממאות משרדי עורכי הדין שאנחנו עובדים איתם. יזמנו עד היום 275 הליכים משפטיים".

בין המתנדבים - משרדים מובילים בארה"ב, בהם Greenberg Traurig. הארגון עצמו ממוקם בניו יורק ומחזיק במשרדים גם בקנדה, בישראל ובספרד, ומעסיק ארבעה עורכי דין לצד עובדים נוספים. לדבריה, תקציב הארגון, שמגיע מתרומות, עמד בשנת 2023 על 3.4 מיליון דולר.

"הקהילה היהודית זכאית להגנה לפי החוק; אנחנו בעידן של זכויות מיעוט, והקהילה היהודית היא קהילת המיעוט הנרדפת ביותר", מסבירה גולדשטיין את הרעיון שמאחורי הקמת הארגון. "בשנת 2024 זה נתפס לגיטימי להתבטא נגד יהודים, למרות שיש התקדמות גדולה בתחום הזכויות לקהילות מיעוט אחרות".

 הפגנה פרו־ישראלית באוניברסיטת קולומביה בארה''ב / צילום: Reuters, Jeenah Moon

הקשר למענקים מקטר

בין התביעות שהארגון הגיש אחרי המתקפה הרצחנית ב-7 באוקטובר: תביעה מדצמבר 2023 לבית המשפט הפדרלי נגד אוניברסיטת קרנגי מלון (CMU) בפנסילבניה, בשמה של סטודנטית יהודייה תושבת ניו ג'רזי ממוצא ישראלי.

בתביעה נטען לאפליה וליחס אנטישמי מתמשך מסגל האוניברסיטה. בין היתר נטען כי מרצה בבית הספר לארכיטקטורה אמר לסטודנטית כי היה עליה להתמקד בפרויקט בשאלה "מה יהודים עושים כדי להפוך את עצמם לקבוצה כל-כך שנואה".

"קטר השקיעה מיליארדי דולרים באוניברסיטאות אמריקאיות. קרנגי מלון קיבלה 666 מיליון דולר מקטר, לפי שני חוקרים אמריקאים. נוכיח שיש קשר בין המענקים האדירים לעליית האנטישמיות", אומרת גולדשטיין.

תביעה נוספת הוגשה מטעם הארגון החודש נגד אוניברסיטת קולומביה בניו יורק, אחת האוניברסיטאות המובילות בארה"ב. "היו בקמפוס הפגנות פרו-חמאסיות, סטודנטים לא יכלו להיכנס. צעקו 'מוות ליהודים' בקמפוס ותקפו סטודנט יהודי", מספרת גולדשטיין.

התביעה הוגשה בשם סטודנטית יהודייה-דתייה, פורסט מקנזי בת ה-23, בטענה כי האוניברסיטה אילצה אותה לצאת מהתוכנית שבה למדה. היא זכתה להערות מהמרצה כי ביקשה לשמור שבת. "אנחנו תובעים את קולומביה על הפרה של זכויות האדם של הסטודנטית ועל אפליה שלה כיהודייה".

לדברי גולדשטיין, "התביעה נגד אוניברסיטת קולומביה היא חשובה, בגלל שהאנטישמיות פורחת שם והיא ארוכת-שנים. זה מרכז אנטי-יהודי. קולומביה היא בטופ בתי הספר בארה"ב, ולכן יש חשיבות גדולה לתביעה. חשוב שיידעו שיש מחיר להתנהגות".

נוסף על כך, בינואר 2024 הגיש הארגון תביעה ייצוגית בשם כל הסטודנטים היהודים באוניברסיטת מקמאסטר באונטריו, קנדה, בסכום של 77 מיליון דולר. בתביעה נטען כי סגל האוניברסיטה הילל את אירועי ה-7 באוקטובר והתבטא בצורה אנטישמית. הסטודנטים דורשים פיצוי על האפליה ועל ההתעמרות המתמשכת.

"אין פה כפייה דתית"

אחת הפעולות החריגות של הארגון הייתה לממן ייצוג משפטי של מוסדות דתיים, בהם ישיבות מכינות, שביקשו להצטרף כמשיבים לבג"ץ העוסק באיסור הכנסת חמץ לבסיסים, שנדחה לאחרונה. למרות שהארגון פועל להגנה על זכויות היהודים כמיעוט, הוא לקח חלק במאבק משפטי שבו נטען כי יהודים סובלים מכפייה דתית בישראל.

באתר הארגון נכתב כי הבקשה לבטל את האיסור על הכנסת חמץ "תפגע בחופש הדת של חיילי צה"ל שומרי מצוות, וככל הנראה תרתיע אותם מלהיות נוכחים בבסיסיהם במהלך חג הפסח".

עוד נטען כי מדובר ב"ניסיון לערער את שלמותה של מדינת היהודים על-ידי הצגת המסורת ארוכת-השנים של הימנעות מחמץ בפסח - המתקיימת על-ידי הרוב המוחץ של יהודים ישראלים, דתיים וחילוניים - כסוג של הפרת זכויות אזרח".

לשאלה איך מתיישבת האג'נדה של הארגון עם הצטרפות להליך נגד יהודים הטוענים לכפייה דתית בישראל, שבה היהודים אינם מיעוט, השיבה גולדשטיין: "אין פה כפייה דתית. זה מגוחך. מי שרוצה לאכול לחם, חופשי לצאת מהבסיס ולאכול כמה לחם שהוא רוצה. הטיעון שאכילת חמץ במשך שבעה ימים היא זכות אדם הראויה לדיון בבית המשפט העליון, היא אבסורדית ומצחיקה, ולא נוגעת לזכויות אדם אלא פוגעת באופייה של המדינה היהודית".