החוק שיאסור על הבוס להתקשר לעובד אחרי שעות העבודה והסיכוי שיגיע גם לישראל

בקנדה מתכוונים לעגן בחוק התקציב לשנת 2024 את "הזכות להתנתק" - הזכות לסנן את הבוס אחרי שעות העבודה. המשמעות היא שזכותם של העובדים לא לבצע משימות הקשורות לעבודה מעבר לשעות במשרד.

● הם בחרו לספוג קיצוץ בשכר - והם אומרים שהם מאושרים יותר 
● המדינה בה נשים בתפקידי מנכ"ל מרוויחות כפול מגברים 

מדובר בחוק שיחול רק על כ-500 אלף מהעובדים הקנדיים, במגזרים ציבוריים כגון בנקאות ותחבורה. עו"ד מת'יו דמאו, שותף במחלקת דיני עבודה במשרדי פירמת עורכי הדין הגלובלית Dla Piper בטורונטו, מסביר כי "הרוב המכריע של העובדים בקנדה מועסקים על ידי תעשיות בפיקוח פרובינציאלי, וככאלה לא יושפעו מההכרזה בתקציב הפדרלי לשנת 2024".

למרות שההצעה תשפיע רק על חלק קטן מכוח העבודה הקנדי, הצעד הוא חלק ממגמה עולמית של מדינות שפועלות להסדרת חוקי עבודה בעידן העבודה מרחוק. ביולי האחרון יותר מ־30 מחוקקים באיחוד האירופי חתמו על אמנה במטרה לעגן בחוק זכויות של העובדים מהבית. "הזכות להתנתק" כבר נהוגה במספר מדינות ביבשת, אולם יש הבדלים באופי החקיקה ממדינה למדינה.

קנסות למעסיקים מפרים

לפי עו"ד דפנה שמואלביץ, המתמחה בדיני עבודה ומייצג מעסיקים גדולים, בצרפת, הראשונה לחוקק חוק זה, יש פרקי זמן מוגדרים שבהם המעסיק רשאי ליצור קשר עם העובד בענייני עבודה. חוקים דומים נחקקו גם באוסטרליה, ארגנטינה, בלגיה, קולומביה, יוון, מקסיקו, איטליה וספרד. בארה"ב יש ניסיון לחקיקה דומה בקליפורניה, כאשר הצעת החוק תאפשר לעובד להגיש תלונה על המעסיק אם יציג שלושה מקרים מתועדים של הפרת הזכות להתנתק, שעונשם קנס של 100 דולר לפחות.

בגרמניה, אומרת עו"ד שמואלביץ, חברות ענק החליטו מיוזמתן למנוע מעובד גישה לעבודה לאחר שעה מסוימת, ומפילות את השרת עד לתחילת יום העבודה הבא. המדינה האירופית שהלכה הכי רחוק עם המגבלות היא פורטוגל, בה המעסיק לא יכול ליצור קשר עם העובד אחרי השעה 17:00 והפרה מביאה לחיוב בקנסות משמעותיים.

במחוז אונטריו שבקנדה כבר קיימת חקיקה מחוזית דומה, שלפיה מעסיקים מחויבים לייצר מדיניות לעבודה מחוץ לשעות העבודה. "המחוז הזה הלך בעקבות חקיקה צרפתית שנעשתה לפני מספר שנים, כחלק ממהלך בינלאומי" מסביר עו"ד ישראל גדלוב, שותף במשרד גדעון רובין ושות'. "החקיקה שם מאפשרת למעסיק עם 25 עובדים ומעלה ליצור מדיניות ברורה בהיבט הזה. עובד שנקלט למקום עבודה כזה, צריך לקבל מהמעסיק מסמך ברור שבו מסבירים לו מתי אפשר ואסור ליצור איתו קשר, באילו סיטואציות, וגם מתי הוא מחויב לענות ומתי לא".

גם שרת האוצר הקנדית כריסטיה פרילנד התייחסה להצעת החקיקה של הזכות להתנתק, וציינה כי "יש להכיר בלחצים שכל הקנדים, אבל במיוחד הקנדים הצעירים, נתונים בהם". ואכן, חקיקת "הזכות להתנתק" מהווה חלק מסדרה של צעדים בתוכנית הפיסקלית הקנדית המיועדת לעובדי דור המילניום וה-Z - צעדים שצפויים לעלות 4.2 מיליון דולר.

לדברי עו"ד דמאו, לצעד זה קדמו הגברת הבדיקות ואמצעי האכיפה על מעסיקים בפיקוח פדרלי המשתמשים בקבלנים, פרילנסרים ו"עובדי חלטורה", וכן הדרכת משרות ומיומנויות לעובדי דור Z.

"המטרה של החוק החדש היא לאפשר עידוד הטמעה וייצוא בשוק העבודה הקנדי, לבסס כוח עבודה איתן ולחזק את הכלכלה הקנדית. בין היתר, למען הפחתת השחיקה של דור המילניום ודור ה-Z וכדי לאפשר הפרדה בין המרחב הפרטי לעבודה", מוסיף עו"ד גדלוב. לדבריו, ההטמעה של הזכות להתנתק אמנם לא תחול גם במגזר הפרטי, אך יש לה פוטנציאל להוביל את זה לסקטורים נוספים. למרות שהיא מיועדת כרגע רק למגזר הציבורי, הצעת החוק איננה שייכת לסוג מסוים של עובדים, אלא לכולם.

בישראל עדיין אין כיוון

בישראל הנושא עדיין לא נמצא גבוה בסדר העדיפויות של המחוקק. פרופ' מוחמד אסלי, מומחה לאפליות בשוק העבודה מהמכללה למנהל, מסביר כי "המעסיק בכלל, ונראה שהמעסיקים בישראל ביתר על המידה, דורשים זמינות מלאה מעבר לשעות העבודה הרשמיות. העבודה מהבית והטכנולוגיה החדשה מאפשרת להתכתב, לשלוח, לדבר, ולקיים שיחות ועידה בכל שעות היממה, ועל כן ניתן להניח שעובדים זמינים בכל שעות היממה. הציפייה הזו, הלכה למעשה, מאריכה את שבוע העבודה עוד יותר, מאיצה את תהליך שחיקת העובדים, ולבסוף פוגעת אנושות בפריון העבודה שלהם. לא פלא שבישראל אנו עובדים יותר ומייצרים פחות".

חוק שעות העבודה ומנוחה בישראל נחקק בשנת 1951, ולמרות שעבר תיקונים והסבות לא נראו בו שינויים משמעותיים והתאמות לעידן הדיגיטלי שבו אנו חיים. "מדובר בחוק ארכאי שהמטרה המוצהרת שלו הייתה להגדיר שעות עבודה ופנאי של עובדים, תוך שמירה על כבודם, בריאותם ורווחתם", מסביר עו"ד גדלוב. "אחת ההשלכות לאי ההתאמה לעידן שלנו היא ערבוב זמן עבודה וזמן מנוחה. המחוקק הישראלי עד היום לא נתן את דעתו בעניין, וארגוני העובדים לא דוחפים מספיק כדי לשנות את זה. הרבה פעמים הסכמים קיבוציים וצווי הרחבה מקרינים למשק דפוס עבודה מסוים שראוי לצעוד לקראתו".

בשונה מקנדה, שם מנסים להתאים את חוקי העבודה לצרכי דור העובדים הצעיר, בארץ מסתכלים על כל דורות העובדים כמקשה אחת. לדברי עו"ד גדלוב, "ראוי שתהיה אבחנה בין הדורות". הוא מוסיף כי "המשרדים הנוגעים בדבר ערים להשלכות, ועדיין אין כיוון של המחוקק לייצר שיח עם ארגוני עובדים. לא ראינו תהליכי חקיקה שנועדו ליצור מדיניות מנחה אצל מעסיקים, לא במגזר הפרטי ולא בציבורי. כן יש הנחיות במגזר הציבורי על דיווחי שעות מעבר לשעות העבודה הרגילות, אבל אין הנחיה אופרטיבית שמנחה מנהלים שלא ליצור קשר עם העובדים שלהם אחר גמר שעות העבודה, ואין הנחיות באילו מצבים כן אפשר ליצור קשר".