האם לכל המדינות בעולם יש גירעון ומה משמעותו?

ד"ר גיל בפמן, הכלכלן הראשי של בנק לאומי,  ויניב בר, ראש תחום כלכלה בבנק לאומי, עונים על שאלת השבוע

בימים אלו שוקדים במשרד האוצר על שורה של גזירות שיגיעו לכיס של כמעט כל משק בית בישראל. מהעלאת המע"מ, ועד מסים גבוהים יותר על רכבים וקניית דירה, כולם צעדים שנועדו למטרה אחת - צמצום הגירעון. ככל שהמלחמה נמשכת, הוצאות הממשלה הולכות וגדלות. זאת בזמן ששורת ההכנסות, בעיקר הכנסות ממסים, לא גדלה באותו קצב. ב־12 החודשים האחרונים, הגירעון הממשלתי המצטבר עמד על 7% תוצר, כ־132 מיליארד שקל. במשרד האוצר מנסים לבנות את תקציב המדינה לשנת 2025 כך שהגירעון יצטמצם ל־3%־5%.

● הנתון החריג ששבר שיא של 13 שנה: שוק החוב משדר עלייה בסיכון 
● איך נקבע שער הדולר וכיצד מתנהל המסחר בו לאורך היום?
● 5 דברים שכדאי לדעת לפני שרוכשים דירה 

המדינה מממנת את הגירעון באמצעות גיוס חוב (הנפקת אגרות חוב ממשלתיות) או מקטינה אותו דרך העלאת מסים. מימון הגירעון באמצעות חוב כרוך בתשלומי ריבית שמהווים נטל על תקציב המדינה בעתיד, ועלול להוביל לצמיחה איטית יותר ולהקטנת ההשקעה בתשתיות, חינוך, בריאות ורווחה. מאידך, צמצומו באמצעות העלאת מסים פוגע בהכנסה הפנויה של משקי הבית ובצריכה הפרטית.

עם זאת, גירעון אינו בהכרח שלילי לחלוטין. בתקופות מיתון למשל, מדיניות פיסקלית מרחיבה (גירעונית) עשויה לתמוך בפעילות הכלכלית ולמנוע האטה חדה מדי. הגירעון מאפשר לממשלה להגדיל הוצאות ולהזרים כסף לשוק בזמנים קשים. ממשלות רבות נקטו בצעדים כאלה במהלך מגפת הקורונה למשל. חשוב עם זאת, שהגירעון יישאר בשליטה ויתכנס בחזרה בתקופות צמיחה כלכלית.

האם כל המדינות בעולם נאבקות עם גירעונות כרוניים? ד"ר גיל בפמן, הכלכלן הראשי של בנק לאומי, ויניב בר, ראש תחום כלכלה בבנק לאומי, מסבירים את חשיבות האיזון התקציבי ומפרקים את הגורמים המשפיעים על הגירעון במדינות השונות בעולם.

לא לכולן יש גירעון

המצב הפיסקלי משתנה ממדינה למדינה. "בעוד שחלק מהמדינות מצליחות לשמור על עודף תקציבי, אחרות מתמודדות עם גירעונות. הדבר מושפע מגורמים כמו קצב הצמיחה, מדיניות המס ורמות ההוצאה הציבוריות. מידת האיזון התקציבי יכולה להעיד באופן חלקי על הבריאות הפיננסית של הממשלה".

לדברי בפמן ובר, לרוב, מדינות שמשיגות איזון תקציבי או עודף הן מדינות עם כלכלה חזקה ויציבה לאורך זמן כמו גרמניה, או מדינות בעלות משאבי טבע עשירים כמו נורבגיה. "למדינות בעלות רמות חוב נמוכות יש בדרך כלל אחד או יותר מהמאפיינים הבאים: עושר במשאבי טבע כמו ערב הסעודית ונורבגיה; מדינות צעירות שטרם הספיקו לצבור חוב רב כמו אסטוניה; וכלכלות חזקות או כאלו עם צמיחה מהירה כמו סקנדינביה וטאיוואן. חלקן אף בעלות עודף תקציבי שיטתי".

לעומתן, מדינות עם גירעונות כרוניים גבוהים (מעל 3% תוצר) נתפסות כבעלות סיכון גבוה יותר ליציבות הפיסקלית. "האיזון התקציבי משקף את יכולת הממשלה לענות על צרכיה ולנהל נכון את כספי הציבור. גירעונות נדרשים למימון באמצעות הנפקת חוב ממשלתי או מכירת נכסים, מה שמגדיל את החוב ואת עלויות הריבית. לכן, שמירה על איזון תקציבי חשובה כדי למנוע צבירה מופרזת של חובות ולתרום ליציבות הכלכלית, לעלויות המימון ולדירוג האשראי של המדינה.

"מדינות בעלות רמות גבוהות של חוב ממשלתי מתאפיינות באחד או יותר הגורמים הבאים: כלכלות חזקות יחסית עם חוב מבני גבוה בראיה היסטורית, כמו יפן; מדינות שחוו משברי חוב לאורך השנים ואף פשיטות רגל בחלקן, ולהן כלכלות שמתאפיינות בחולשה, כמו: ארגנטינה, ונצואלה, יוון, איטליה ועוד; וכלכלות חזקות בעלות רמת חיים גבוהה, שהחוב שלהן טפח במהירות בשנים האחרונות עקב מהלכים משמעותיים של הזרמת סיוע ממשלתי לכלכלה, כגון: ארה"ב, בריטניה, צרפת, קנדה ועוד".

ביפן למשל, החוב הממשלתי מהווה כ־250% מהתוצר, הרבה מעבר לכל מדינה מפותחת אחרת. זה נובע ממדיניות ממושכת של תמריצים פיסקליים בשילוב ריביות אפסיות. עם זאת, רוב החוב ביפן מוחזק על ידי גופים מקומיים, והסיכון שלה לחדלות פירעון נמוך. מנגד, מדינות עניות יותר עם יחס חוב־תוצר גבוה כמו יוון וארגנטינה, פגיעות יותר למשברי חוב ריבוניים כמו זה שפקד את יוון ב־2009. הן מתקשות למחזר את החוב בעלויות סבירות.

המקרה של ארה"ב שונה. למרות שיחס החוב תוצר שלה עומד על כ־120%, החוב האמריקאי נחשב בטוח יחסית. בעיקר כי מדובר בכלכלה הגדולה בעולם, עם נגישות קלה לגיוס חוב בזכות הביקוש הגבוה למטבע הדולר.

איפה עומדת ישראל?

המצב של ישראל לעומת זאת שונה. בשנים 2021־2022 רשמנו עודף תקציבי בזכות גידול חד בהכנסות ממסים, אבל מאז התמונה התהפכה: העלאות הריבית שמכבידות על צמיחת המשק, בשילוב ההוצאות הכבדות למימון המלחמה הפכו לבור תקציבי שהולך וגדל. כעת, הצפי ליחס החוב תוצר לסוף השנה עומד על כ־68%, אבל בפמן מזכיר כי מדובר בנתון טוב מבעבר: "ישראל נמצאת במקום טוב יחסית לאחר הפחתה משמעותית של החוב מ־90% תוצר בתחילת שנות האלפיים לכ־60% בשנים האחרונות. עם זאת, מימון הוצאות המלחמה מכביד על הפרופיל הפיסקלי שלה ומתבטא בגירעונות גבוהים ובעליית החוב".

***גילוי מלא: שאלת השבוע הוא פרויקט מערכתי הנעשה בשיתוף מומחי בנק לאומי. אין לראות באמור המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הזמנה לבצע רכישה או השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. הוא אינו מהווה תחליף לייעוץ השקעות אישי המתחשב בצרכיו ונתוניו של כל אדם