אורי יהודאי, מנכ"ל פרוטרום המיתולוגי: "במשטרה אפילו לא טרחו להגיד טעינו, או סגרנו את התיק מחוסר אשמה"

6 שנים לאחר שהוביל את פרוטרום לאקזיט בשווי כ־7 מיליארד דולר, אורי יהודאי מספר בראיון ראשון ובלעדי על החקירה שנפלה עליו בהפתעה, עד לסגירתה לאחרונה: "אני שלחתי את המידע ל־IFF וצחקתי כמו מטומטם" • וגם: על העסקים המוצלחים עם בן הדוד ישי דוידי והתסכול מהמצב במדינה: "אם היו קוראים לי להיות שר האוצר, הייתי הולך מחר בבוקר" • הראיון המלא יפורסם בסוף השבוע

אורי יהודאי, לשעבר נשיא ומנכ''ל פרוטרום / צילום: שלומי יוסף
אורי יהודאי, לשעבר נשיא ומנכ''ל פרוטרום / צילום: שלומי יוסף

מזה חמש שנים שאורי יהודאי, לשעבר המנכ"ל המיתולוגי של יצרנית חומרי הטעם והריח פרוטרום, אינו מדבר עם התקשורת. והייתה לו סיבה טובה.

כשנה אחרי שהוביל את מכירת פרוטרום למתחרה האמריקאית IFF לפי שווי של 7.1 מיליארד דולר, בעת שהוא מנקה את שולחנו במשרדי החברה ונערך לעוד הפלגה בעולם ביאכטה האהובה עליו, ראה יהודאי מעטפה בצבע תכלת על שולחנו. "זה היה משהו מוזר שלא ראיתי בעבר. פתחתי את המעטפה' ובתוכה היו 20 דפים בעברית, בהם תיאורים של דברים שמבחינתי לא היו ולא נבראו, ובסופם דרישה להעביר 600 מיליון דולר לעורך דין רוסי מסוים עם כתובת בהרצליה, כדי שלא יחשוף את הדברים", הוא משחזר. "אני, כמו מטומטם, צחקתי. שלחתי את המידע בפקס ליועצת המשפטית של מה שכבר היה IFF, ויצאתי". 

בלעדי | אבי נקש תובע את המנכ"ל אבי חורמרו: נטל זכויות בשווי עשרות מיליוני שקלים תוך ניצול האמון
החברה הביטחונית שנמכרת בשווי של עד 100 מיליון שקל

אלא שבחברה האמריקאית לא צחקו, ובקיץ 2019 נפתחה חקירה של המשטרה (להב 433) לאחר דוח בדיקה פנימי שהוכן עבור IFF. הבסיס לאותו דוח היה המכתב שהגיע באותה "מעטפה כחולה" שעליה מדבר יהודאי. נטען שם כי פרוטרום שילמה עמלות לא חוקיות, ברוסיה ובאוקראינה. החשד שנבדק היה כי בכירים בחברה אישרו בתקופת יהודאי תשלומי שוחד לעובדי ציבור באופן שהשפיע על הכנסות החברה בסכום של עשרות מיליוני דולרים.

יהודאי נחקר במשך יותר מיממה לצד בכירים נוספים בפרוטרום, ומאז לדבריו שרר שקט במשך יותר מארבע שנים - עד שבפברואר האחרון הודיעו לו כי התיק נסגר מחוסר אשמה. היום, לאחר שהשאיר את הפרשה מאחוריו, מדבר יהודאי לראשונה על האירוע בראיון לגלובס, על העסקים המשגשגים שהוא מוביל כיום יחד עם קרן פימי של בן דודו ישי דוידי' ועל המסר שיש לו ו"רבים מהקולגות לא יאהבו".

אז החשדות המדוברים היו המצאה?
"לא היה בזה שום דבר פלילי ושום דבר שהיה בו עבירה. בעניין הזה זו הייתה המצאה מוחלטת", אומר יהודאי לגלובס. הוא מספר כי לאחר שקיבל את ההודעה שהתיק נסגר וביקש לבדוק מדוע, נמסר לו כי "אם אתה רוצה לדעת באיזו עילה, לך לתחנת המשטרה".

לדבריו, "ביקשתי מעורכי הדין שיבדקו. כעבור יומיים־שלושה דרך חברים שבדקו ביחידות משטרה שונות באו ואמרו לי: סיבת הסגירה 'חוסר אשמה'. החוקרים לא טרחו אף פעם להגיד 'טעינו', ואני לא מדבר על התנצלות. לא יכולים להגיד לי שסגרו את התיק כי לא מצאו אשמה ושום דבר?".

עד כמה פגעה בך החקירה?
"אני מכיר אנשים שזה הרס להם את החיים, חסמו להם את החשבונות, והם נאלצו לבקש כסף מאחים או מבני דודים כדי ללכת למכולת. בנקים לא נתנו להם אשראי, חברות לא נתנו להם לעשות עסקים. צריך קודם לבדוק, ואחרי זה אם יש בסיס לחשד, תעשה מה שאתה רוצה. במקרה שלי זה כאב, אבל ידעתי את האמת כל בוקר, ולכן לא חשבתי על זה. אז בי זה לא פגע. כיום שישה מגופי ההשקעה הגדולים בישראל, משקיעים בחברות שאני שותף בהן". 

ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: "החקירה נפתחה בחשד לעבירות שוחד עובד ציבור זר. בסיום חקירה יסודית התיק הועבר לבחינת הפרקליטות שהורתה על סגירתו, והחשודים עודכנו בהתאם".

רכישת סימפליויה: "תהיתי למה אני צריך את זה"

על מכירתה של פרוטרום זכה יהודאי לבונוס חריג של 20 מיליון דולר, שהתווסף לשכר הנדיב של עשרות מיליוני השקלים שקיבל במהלך שנות כהונתו, שהפכו אותו לאחד מהמנכ"לים המתוגמלים במשק. בגלגול הנוכחי שלו, כבעל הון, משקיע יהודאי את עיקר זמנו בשלוש חברות שרכש יחד עם קרן ההשקעות פימי שמוביל כאמור בן דודו ישי דוידי. בכולן הוא מחזיק 5%־10% מהמניות ומשמש כיו"ר הדירקטוריון.

"ישי במקרה הבן דוד שלי, וכשהיינו קטנים שיחקנו ביחד. אז אחרי שנמכרה פרוטרום, מכיוון שאני לא מסוגל באמת לצאת לפנסיה, ישי אמר לי 'בוא נעשה דברים ביחד, דברים שאתה תוביל ותהיה שותף'. אמרתי 'יאללה'". 

ישי דוידי, מראשי קרן פימי / צילום: יונתן בלום
 ישי דוידי, מראשי קרן פימי / צילום: יונתן בלום

הוא מוסיף כי "שני דברים מניעים אותי - אחד שיהיה לי מעניין, והשני שאצליח. אם אתה רוצה להצלי,ח אתה לוקח סיכונים, ואז זה מעניין". לדבריו, "אני עובד מעל שני שלישים מהזמן, ובקיץ אני מרשה לעצמי יותר להפליג. אבל עובד גם משם, בזום או בטלפון או פה ושם קופץ לאיזו פגישה. אני לא באמת יודע לא לעבוד".

שלוש החברות שמוביל כיום יהודאי הן סימפליויה, גלעם ורפא, שלושתן חברות תעשייה צומחות בתחומים הקשורים לעולם המזון או הבריאות, כך שיש להן השקה עם תחום הפעילות של פרוטרום. כל השלוש השביחו משמעותית את שוויין מאז רכישתן ומועמדות להנפקה כשהשוק יאפשר זאת.

את סימפליויה, חברה המפתחת פתרונות להגנה על צוותים רפואיים מחשיפה לחומרים מסוכנים בעת הכנה ומתן של חומרים כימותרפיים (לשעבר מיגדה), רכשה קרן פימי בשנת 2018 מטבע, שנקלעה למשבר, בתמורה ל־47.5 מיליון דולר. ב־2020 כבר מכרה 33% מהחברה להפניקס ולאומי פרטנרס לפי שווי של כמעט פי 3 - 140 מיליון דולר (לאחר שכבר הוציאה דיבידנד של עשרות מיליוני דולרים מהחברה).

"קנינו את סימפליויה בזול", אומר היום יהודאי, שהיה מעורב בחברה כבר משלב הרכישה. "טבע לא ראתה בחברה חלק מעסקי הליבה שלה. הם ממש לא רצו אותה. היה צריך ממש לעדור את החברה ולזרוע מחדש, ואני מודה שהיו רגעים שבהם תהיתי בשביל מה אני צריך את זה. הרי כבר ניהלתי חברה, ואמרתי לעצמי אם זה כל־כך אינטנסיבי, אז למה בכלל נפרדתי מפרוטרום. היום אני כבר לא מרגיש ככה. פרוטרום הייתה כמו הבת השלישית שלי. שלוש החברות החדשות הן כמו הנכדות שלי. אני מאוד פעיל, אני לא יודע להיות לא פעיל, אבל לכל אחת מהן יש מנכ"ל, כלומר הורה, משלה". 

"הפינוי של כל צפון הארץ הוא הזוי"

מפעלה של סימפליויה נמצא בקריית שמונה, ולדברי יהודאי, "99% מהמוצרים שלה הולכים ל־3,000 בתי חולים בעשרות ארצות. באוקטובר פינו לנו את העובדים, ורק מי שעבר לטבריה יכול היה איכשהו להגיע לעבודה. הצלחנו איך שהוא להחזיר חלק מן העובדים ולשכן אותם יותר קרוב, אם כי 35 לא חזרו ואולי גם לא יחזרו. גייסו אחרים, ויש מי שמגיעים לעשות משמרת בשמירה על הישוב ואז משמרת אצלנו.

"אם לא היינו מצליחים לשמר את רוב העובדים שלנו קרוב - היה הולך עלינו. אנחנו מספקים ציוד נדרש, ואי־אפשר לומר ללקוח שלך 'אין לנו'.

"תמיד אמרנו בחו"ל שאפשר לסמוך על חברות ישראליות, אפילו במלחמה. שאנחנו לא מפסיקים לספק בשום מקרה, שהנמלים שלנו לא נסגרים. אני ממשיך לומר אותו הדבר, אבל זה לא נעשה יותר קל".

ובכל זאת יש סיכון ממשי בקריית שמונה בימים אלה.
"אנחנו גם מתפללים וגם שומרים על חיי שגרה. השאלה אם להמשיך או לסגור היא שאלה של חיי אדם, אבל יש לנו מקלטים, וצריך להמשיך. הפינוי של כל הצפון הוא הזוי. אם לא היו עושים את זה' אני מאמין שהיינו היום במצב אחר. עכשיו לך תשכנע אנשים לחזור".

העסקה עם הסאקלרים על יצרנית האטרופין

את השליטה בחברת רפא רכשה פימי ב־2020, לפי שווי של כ־680 מיליון שקל (לפני הכסף) מידי משפחת סאקלר היהדית־אמריקאית, שעסקיה פשטו רגל לאחר שהייתה אחת הנאשמות המובילות בפרשת האופיואידים בארה"ב. משפחת המייסד שמריהו לוין מכרה גם היא מניות בעסקה ונותרה עם 10%. בתחילת השנה הביאו פימי ויהודאי מנכ"ל חדש לחברה, את עידו לשם (בעבר מחברת התרופות הבינלאומית BMS), במקומו של נכדו של המייסד, אמיר לוין.

השאיפה של יהודאי ופימי ברפא היא להפוך את החברה הישראלית, אשר מוכרת מותגים מוכרים מאוד בארץ כמו "קלגרון" לבעלת מוצרים חדשים, בעיקר בתחום ההזרקה המהירה, עם דגש על מוצרי התגוננות בחירום.

לדברי יהודאי, "זו חברה שנוסדה בשנות ה־30, כדי לפתח תרופות שכולנו משתמשים בהם. אנחנו מצאנו במגירות של החברה ביזנס שהיה יהלום מוסתר. רפא ייצרה עבור ישראל את האטרופין במלחמת המפרץ הראשונה והשנייה. ב־2017־2018, עוד לפני הרכישה, הספק האמריקאי העיקרי של אטרופין איבד את אישור ה־FDA שלו, ומשרד ההגנה האמריקאי פנה לישראל ושאל - ממי קונים אטרופין? כשרכשנו את החברה, הם לקחו אותנו יד ביד לתהליך של אישור FDA, ובתקופה האחרונה, עם המלחמה באוקראינה ואי־היציבות הגאו־פוליטית, הרבה מאוד מדינות מצטיידות במוצר הזה".

רפא פיתחה עם הרשויות בארה"ב מוצר נוסף בתחום ההגנה מהתקפות כימיות, שאושרה ב־2022, וקיבלה הזמנה של 50 מיליון דולר למוצר מצבא ארה"ב. היום היא מפתחת מוצר שלישי, מזרק אוטומטי של תרופה להקרשת דם, שמיועד לשימוש במלחמה. זאת לעומת המוצר הקיים אותו צריך לערבב בשטח, אבקה ונוזל, ואז להזריק באמצעות מומחה.

החברה ראתה כי טוב ורכשה פעילות בינלאומית אחרת, שונה לגמרי: חברת הפצה לתופות למחלות נדירות. יהדאי מציין כי השוק הישראלי קצת קטן על חברות תרופות. "אם רוצים להשקיע בכל תהליכי הרגולציה ועדיין להרוויח, קודם כל צריך קונסולידציה בין חברות התרופות הישראליות, ואנחנו רוצים לעשות זאת, אבל זה מהלך אסטרטגי דפנסיבי. בנוסף צריך גם להיות בינלאומיים". גם רפא נשקלת להנפקה, אם כי בינתיים נראה שזה מוקדם מידי.

"הפסדתי הרבה כסף על הסיבוב בשוק הקנאביס"

החברה השלישית שמוביל יהודאי, בדומה לפרוטרום, היא חברה מתחום חומרי הגלם לתעשיית המזון. פימי רכשה את החברה מקיבוץ מענית ב־2017 תמורת 290 מיליון שקל, ולפני מספר חודשים הכניסה ארבעה גופים מוסדיים (הראל, עמיתים, מגדל ומזרחי) להשקעה של 360 מיליון שקל לפי שווי חברה של 680 מיליון שקל לפני הכסף - יותר מפי שניים על ההשקעה.

יהודאי: "כשאנחנו נכנסנו לגלעם, החברה ייצרה מוצרים תעשיתיים בסיסיים לעולם המזון. אנחנו עשינו שם מהפכה וחצי. קודם כל מצאנו את הלקוחות שמוכנים לשלם פרמיה על מוצרים שאינם מהונדסים גנטית וחומרי גמל שעשויים מסוכר אמיתי, ועשינו גם התייעלות תפעולית יפה.

"אבל חיפשנו מוצרים עם ערך מוסף גבוה יותר. כמו רפא, גם להם היו עוד יהלומים חבויים במגירות שכנראה לא האמינו בהם, או לא הייתה להם אפשרות להשקיע בהם. השקענו בפיתוח תחליף סוכר שיש בו פחות סוכר ויותר סיבים, בשם FOS, והשקענו בפיתוח וביצור שלו כ־100 מיליון שקל. הוא נכנס להמון מוצרי מזון לבני אדם ובעלי חיים. בנובמבר נשים ממתיק פרימיום נוסף".

מנכ"ל החברה הוא ליעד כהן, בעבר בכיר בתנובה.

ביקשת להשקיע גם בתחום הקנאביס, אך שם דברים פחות הצליחו.
"הייתי אמור להיות משקיע ויו"ר פעיל בחברת הקנאביס הפרטית שדה. כשבחנתי לעומק את החברה הזו ואת כל השוק, ראיתי שמה שהוא אומר שיש לו זה מה שהוא רוצה שיהיה לו, ומה שהוא אומר שכבר היה לו, אין לו. כשהחברה רצתה לגייס הון, אני נקבתי בשווי מסוים, והם יצאו לגייס לפי שווי כמעט כפול. שמתי לב שאני לא מזמין את החברים שלי להשקיע איתי, והבנתי שאני לא מאמין בחברה. לא בתחום הקנאביס דווקא, שהוא יכול להיות ביזנס טוב, אבל בישראל פעלו בו הרבה חברות לא טובות. הפסדתי הרבה כסף על הסיבוב הזה".

"אמירות להוצאת הכסף היו מוטעות"

לנוכח הטלטלות שפוקדות את ישראל, אתה משייך את עצמך למשהו מהאקטיביזם של אנשי העסקים?
"אני בעיקר מתוסכל ונותן מה שיכול מבחינת ייעוץ. אני חושב שלצערי כל עוד לא ישנו את שיטת הממשל בישראל, יהיה קשה מאוד לעשות שינוי משמעותי. בעבר אמרתי שאם מישהו היה מציע לי להיות שר אוצר, כלכלה או תעשייה, הייתי מוכן לעשות זה מחר בבוקר. אני חושב שמשרדי הממשלה המקצועיים לא מנוהלים בצורה מקצועית ולא באמת רוצים לשמוע. וזה שונה מתקופות אחרות בעבר".

כיצד ראית את מחאת אנשי העסקים נגד הרפורמה המשפטית אשתקד?
"אני חושב - וזה משהו שרבים מהקולגות שלי לא יאהבו - שאמירות כמו 'בואו נוציא את הכסף שלנו מישראל' או אמירות של 'אנחנו לא נשלח את הילדים שלנו לצבא', היו אמירות מוטעות, משום שזה מחליש את מדינת ישראל. אני חושב שבמשטר דמוקרטי צריך להתנהל כמו במשטר דמוקרטי. אין פטנט טוב יותר.

"התעשיינים צריכים לחזק את הכלכלה הישראלית אף על־פי ולמרות. אם אנחנו אומרים להוציא את הכסף לישראל, אל נתפלא שמשקיעים זרים לא יבואו לפה. הייתי לגמרי נגד ההפיכה המשטרית ובעד חיזוק בית המשפט והרשויות, אבל מצד שני אני חושב שאנשי עסקים צריכים להיות זהירים ולא להשתמש בכלי נשק של אמירות. כך אנחנו אולי יורים לעצמנו ברגליים וגורמים לתדמית שהשקענו בה 75 שנים להיפגע". 

מכירת פרוטרום: "לג'ון היו דמעות בעיניים, ואז אשתו התחילה לצעוק עליי" 

חברת התעשייה הוותיקה פרוטרום, שהוביל יהודאי במשך יותר מ־20 שנה, פעלה משנות ה־30 של המאה הקודמת בייצור תמציות טעם וריח במפעלה במפרץ חיפה. החברה התרחבה באמצעות מסע רכישות גלובלי שהוביל יהודאי, עד שנרכשה בידי IFF בשנת 2018 באחד האקזיטים הגדולים של חברת תעשייה בישראל.

כעת לראשונה חושף יהודאי את אחורי הקלעים של המכירה, ובעיקר ארוחת הצהריים הגורלית עם בעל השליטה ד"ר ג'ון פרבר, אז בן 93 (בפברואר השנה הלך פרבר לעולמו בגיל 98), שהובילה לאישור המהלך.

"באתי לפרבר עם דף ארוך והרבה נקודות שהסבירו למה זה הזמן הכי טוב למכור. ישבתי במשרדו במשך שעה וחצי, והיו לו דמעות בעיניים. הוא לא הקשיב לטיעונים שלי על שווי. אני לא חושב שהוא ידע כמה החברה שלו שווה. אמרתי לו 'ג'ון, אם אתם לא רוצים למכור, בוא נחפש מישהו שייקח את הניהול של החברה'".

איך הוא הגיב?
"הוא אמר: 'אתה בנית, אז אם אתה הולך, גם אני הולך. ואז הגיעה אשתו מיה והתחילה לצעוק עליי שהיא לא רוצה שנמכור, משום שפרוטרום הוא העסק שהיא הכי אוהבת מכל העסקים שלהם".

הסצנה התרחשה בארוחת צהריים "כמו אלה שהיו לנו במשך 30 שנים. אשתו, שהכירה ג'ון מחייך ואופטימי, פתאום ראתה אותו עם דמעות בעיניים. כששאלה מה קרה, הוא ענה 'אורי אומר שצריך למכור'".

יהודאי מציין כי "זה שאתה לא בונה הנהלה שיכולה לקחת את החברה קדימה - זו אחת הפשלות שלי. אבל הרבה מנהלים בחברות בשווי כזה לא ממש הצליחו לייצר דור המשך".