המשנה לראש רשות המסים: "מחפשים צעדים שירחיבו את בסיס המס"

רשות המסים נטשה את ההגדרות הישנות שקבעו פיצויים לתושבים ולעסקים על סמך ריחוק גיאוגרפי מהגבול, והיא מגדירה כיום את הזכאות לפיצויים, על סמך הנחיות של מערכת הבטחון ופיקוד העורף. ואולם גם לבכיריה ברור, כי אין מדובר במערכת מושלמת, ויתכן כי בעתיד הקריטריונים ישתנו. כך אמרה המשנה לראש רשות המסים, מירי סביון, לעיתונאית גלובס אלה לוי וינריב, בוועידת הדרום לעסקים של גלובס, המתקיימת בשעה זו במכללת ספיר בשדרות.

● ועידת הדרום לעסקים | ראש עיריית שדרות: "זה יהיה אסון לאפשר לעזתים לחזור לצפון הרצועה"
● ועידת הדרום לעסקים | "מי שרוצה דירה במחיר מוזל שיעתיק את החיים שלו לנגב"
● ועידת הדרום לעסקים | עופרה שטראוס: "היום שאחרי שאנחנו דורשים מהממשלה - מתחיל עכשיו"

משאל מהיר שערכה לוי וינריב בקהל הראה, כי הציבור אינו שבע רצון מטיפול הממשלה בתושבי העוטף, בכל הנוגע לתשלום פיצוי בעבור נזקי המלחמה בדרום ובצפון.

על כך הגיבה סביון כי קרן המדינה פיצתה כ-530 אלף עסקים ותושבים שניזוקו במלחמה, בהיקף של 13 מיליארד שקל. מדובר במרבית הנזקים שנגרמו במלחמה, שכן הנזקים הישירים, כמו מבנים ומכוניות שנהרסו במהלך המלחמה, פחותים מהסכום ששולם, ומגיעים לכ-5 מיליארד שקל.

"אחרי ה-7 באוקטובר קרן הפיצויים החלה לפעול לתשלום הפיצויים ובמקביל לשינויי החקיקה הנדרשים", אמרה סביון בהקשר זה. "אני מונה בנושא זה גם כאלה ששילמו להם מקדמות, יש גם אחרים, שהתביעות שלהם מתנהלות, יש עשרות אלפים שטרם קיבלו וכמובן הנזקים מהימים האחרונים לא כלולים", אמרה.

"אין קו מדויק, והוא תמיד יהיה שרירותי"

לוי וינריב העלתה את נושא הטווחים המיושנות של ישובי הספר, שנגזרים ממרחק הישוב מקווי הגבול עם עזה, לבנון וסוריה, וגם את הטיעון שהמרחקים שנקבעו בעבר (7 ק"מ בדרום ו-9 בצפון) - לא אקטואלים למלחמה הנוכחית.

"אחד הדברים המורכבים בעולם החקיקה שבו אנו עוסקים, זה למתוח את הקו הנכון, כאשר מצד אחד אין קו מדויק ומצד שני צריך לקבוע קו כזה, והוא תמיד יהיה שרירותי. ה-7 ק"מ פחות מדוייק, ועבדנו על שינוי הקו הזה לפי הנחיות מערכת הבטחון ופקידו העורף. הנחיות אלה כוללות את הגבלות שחלות על כל היישובים הללו והן אלה שקובעות", אמרה סביון.

ואולם גם הגדרות אלה אינן מושלמות, ומוכרים היטב מקרים של יישובים שלא פונו, אך נמצאים בחזית, והעסקים והצימרים שמצויים בהם מושבתים כעת. "הגענו גם למקומות שלא פונו, שבהם חלק מהאנשים התפנו ביוזמתם, ונתנו פיצוי נוסף, לא במסלולים האדומים, גם באיזורים הללו", הסבירה סביון. "נושא מתיחת הקו לא יכול להיות מדוייק. יש למשל מקומות כמו בתי מלון בערים מעורבות, שחלקם נפגעו כתוצאה עקיפה ממה שקורה במדינה, והיה צריך לקבוע כלל מחייב. אנחנו כל הזמן בוחנים את ההתפתחויות והדברים כל הזמן משתנים, לצערנו לא לטובה. מושלם זה לא יהיה אבל אנו משתדלים שזה יהיה בקירוב, כדי לשלם לקבוצה הגדולה ביותר, מבלי לבזבז כספי ציבור".

השאלה מה קורה עם הפיצויים במצב שבו הגירעון בתקציב המדינה רק עולה, וההכנסות ממסים - יורדות.
"זה נכון שהמגמה שהכנסות המדינה יותר נמוכות ומצד שני יש עלייה בהוצאות וזה מביא לעלייה בגירעון. אנו בוחנים שורה שלמה של צעדים בתחום המאקרו, למשל אילו מסים ניתן להעלות ואילו ניתן לגבות ממקומות שבהם לא גובים, כולל מלחמה בהון השחור. אנו מעדיפים לנקוט בצעדים שירחיבו את בסיס המס ולא להגדיל את הנטל על משלמי המסים".

***גילוי מלא: הוועידה בחסות: בנק הפועלים, שטראוס, עיריית שדרות, אמדוקס, קבוצת חיפה, המכללה האקדמית ספיר, place il ובהשתתפות המרכז הרפואי סורוקה ונמל אשדוד