פלסטיק | ראיון

הפטנט הייחודי שהופך זבל לפלסטיק, ומשמש גם את מקדונלד'ס ומרצדס

כשג'ק ביכיו דמיין כיצד הוא הופך זבל לפלסטיק, כולם אמרו לו שזה לא יעבוד • מאז החברה שלו, UBQ, נכנסה לרשימת "ההמצאות המבטיחות לשנת 2023" של מגזין TIME, לקוחותיה הן ענקיות בינלאומיות - ויש גם כוונות להנפקה • פסולת יקרה, פרויקט מיוחד 

מנכ''ל ומייסד UBQ, ג'ק (טאטו) ביכיו / צילום: באדיבות UBQ
מנכ''ל ומייסד UBQ, ג'ק (טאטו) ביכיו / צילום: באדיבות UBQ

בעשור האחרון צמח דווקא בישראל - מדינה שבה יותר מ־90% מהזבל הולך להטמנה, ולא למיחזור - פטנט ייחודי שיכול לעשות מהפכה עולמית בתחום. חברת UBQ Materials מצאה דרך להפוך זבל לפלסטיק אורגני (שמכונה גם פלסטיק אלטרנטיבי).

במילים אחרות, כפי שכל מוצרי הפלסטיק שאנו מכירים מיוצרים כיום ממעין כדוריות פלסטיק שמוצאן בנפט, כך גם UBQ מייצרת כדוריות פלסטיק, רק שהמוצא שלהן הוא אשפה והן ידידותיות לסביבה. התועלת הירוקה של UBQ מגיעה אם כך בכמה רמות: מיחזור הזבל הביתי במקום זריקתו; שימוש בפלסטיק אורגני במקום פלסטיק רגיל, שכדי לייצרו יש לזקק נפט - תהליך מזהם ביותר לסביבה; וקלות מיחזור גבוהה בהרבה מאשר פלסטיק רגיל.

עוד בסדרהלכל הכתבות

הצג עוד

"כולם אמרו לי שזה בלתי אפשרי", מספר המייסד והמנכ"ל המשותף ג'ק (טאטו) ביכיו. "איך אפשר להפוך זבל לחומר אחד, שגם יהיה הומוגני, גם יעמוד בסטנדרטים מחמירים של תקינה וגם יהיה אטרקטיבי במחיר ללקוח?".

אולם טיפול אשפה של UBQ בצאלים. ''מרבית העובדים במפעל מגיעים מהעוטף, לקח זמן לאסוף את השברים'' / צילום: באדיבות UBQ
 אולם טיפול אשפה של UBQ בצאלים. ''מרבית העובדים במפעל מגיעים מהעוטף, לקח זמן לאסוף את השברים'' / צילום: באדיבות UBQ

מה כל כך נורא בהטמנת זבל?
"קודם כול, את הזבל שאנחנו משתמשים בו בכלל אי אפשר למחזר. כלומר, מדובר באשפה מעורבת, שבה שאריות אוכל, חיתולים ושאר רכיבים שמתערבבים זה בזה (מכונה אשפה ביתית - ה"ו). קרטון פיצה לכאורה אפשר למחזר, אבל קרטון כזה שנדבקה אליו המוצרלה - כבר אי אפשר. הזבל הזה הולך להטמנה (השלכה לבור - ה"ו) או שריפה, ותופעות הלוואי הן נוראיות. הזבל מתפרק בסוף לגז מתאן, שהוא רעיל. הוא לא רק יוצר גזי חממה, אלא גם מזיק לבריאות. מיצי הזבל חודרים למי התהום שלנו ויש גם הרבה בעלי חיים שאוכלים את הפלסטיק שבזבל וניזוקים מכך".

"לא רוצה שום אקזיט"

ביכיו, שעלה לישראל מפרו בשנת 1984, החל ללמוד לתואר ראשון בהנדסה בעיר הבירה לימה, אבל כשהגיע לארץ החליט לשנות כיוון וסיים תואר ראשון ושני בכלכלה ומנהל עסקים באוניברסיטה העברית. אחרי שבמשך 20 שנה היה בכיר במגזר העסקי, לרבות חמש שנים שבהן היה מנכ"ל חברת ההשקעות אמפל, הוא יצא ל"שנת הפסקה" וייעץ לסטארט־אפים. בתוך כך, בשנת 2010 הוא פגש חברה שעוררה בו השראה. "היא ניסתה להפוך שאריות של מזון למוצרים שימושיים כמו לבנים לבנייה. שם ניטע אצלי הרעיון שאולי אפשר לייצר חומר תרמו־פלסטי מחומר אורגני".

ביכיו נפגש עם הממציא והפרופסור הנודע לביוטכנולוגיה מהאוניברסיטה העברית, עודד שוסיוב - כיום דירקטור מייעץ של החברה - שאמר שברמה הכימית הרעיון הוא אפשרי. ב־2012 ייסד ביכיו את UBQ עם שותפים, ובמשך ארבע שנים ישבה קבוצה קטנה של כימאים ומהנדסים כדי לפצח את התהליך.

UBQ Materials

מוצר: ייצור פלסטיק אורגני מאשפה
שנת הקמה: 2012
עובדים: 140, 25 מהם בישראל
גיוסים: יותר מ-250 מיליון דולר
מייסדים: ג'ק (טאטו) ביכיו, יהודה פרל, ערן לב
מנכ"לים: ג'ק (טאטו) ביכיו, אלברט דואר

דמות מפתח בחברה הוא בעל ההון היהודי־קולומביאני (שכיום מתגורר בפנמה) אלברט דואר, שעסק במוצרי פלסטיקה והיה בין המשקיעים הראשונים של החברה, וכיום משמש גם יו"ר ומנכ"ל משותף. "בפגישתנו הראשונה הוא אמר לי: נשמע לי שמה שאתה מתאר הוא בלתי אפשרי, אבל אני פתוח לשמוע".

ל־UBQ יש לקוחות מפורסמים בישראל ובעולם כמו כתר פלסטיק, קבוצת פולירם ואף מרצדס, מקדונלד'ס ופפסיקו. בסוף דצמבר היא אפילו נכללה ברשימת "ההמצאות המבטיחות לשנת 2023" של מגזין TIME. החברה עדיין לא רווחית, אבל צפויה להגיע לרווחיות בתוך שלוש שנים ומכוונת להתרחבות ולהקמת עשרות מפעלים ברחבי העולם. "אנחנו לא יכולים להיות רווחיים כרגע, כי החברה מתפתחת וגדלה, וזה עולה הרבה מאוד כסף. כל מפעל כשלעצמו הוא כן רווחי".

אתם מכוונים לאקזיט?
"לא, אני לא רוצה שום אקזיט. אני רוצה ש־UBQ תהיה חברה ישראלית גלובלית, בדומה לטבע או נטפים. מה שמרגש אותי הוא העשייה. הנפקה, בשלב מסוים, כן באה בחשבון".

ובתוך ההצלחות הגיעה המלחמה ושמה הכול בפרופורציות. מרבית העובדים במפעל בצאלים מגיעים מעוטף עזה ושניים מהעובדים הבכירים - מנהלת החשבונות הדר רוזנפלד ברדיצ'סקי והמהנדס הראשי אורי רוסו - נרצחו בשבת השחורה בכפר עזה. רוזנפלד נרצחה עם בעלה והותירה אחריה תאומים בני עשרה חודשים. רוסו, שהשתייך לכיתת הכוננות, הותיר אחריו אישה ושלוש בנות.

איך עברתם את זה?
"חזרנו לעבוד כעבור שלושה שבועות מהשבת השחורה והתגייסנו כולנו, כמו משפחה, לעזור זה לזה. החלטנו שזו הדרך הכי טובה לחיות בתקופה הקשה הזאת, אך כמובן לקח לנו זמן לאסוף את השברים. העובדים שפונו למקומות כמו שפיים וים המלח המשיכו להגיע למפעל בצאלים ככל שיכלו. הסיפור של החברה שלנו הוא הסיפור הישראלי הטוטאלי, של טכנולוגיה פורצת דרך שפותחה במדבר כנגד כל הסיכויים".