הסינית שהצליחה במקום שבו הרבה אחרות נכשלו. ובמחיר סביר

הגדלת הסוללה והארכת הטווח למשפחתית החשמלית של MG שדרגה אותה • היא לא חפה מבאגים אבל מציעה פתרון שימושי והגיוני למשפחות ולנהגי ציים

MG4 X-RANGE / צילום: יח''צ
MG4 X-RANGE / צילום: יח''צ

באיחוד האירופי מרבים לאחרונה לדבר על "איום הרכב הסיני באירופה", אבל זו הכללה. בפועל ביצועי המכירות של מותגי הרכב הסינים שם רחוקים מלהיות אחידים. מבין 30 מותגי הרכב הסינים שנמכרים ביבשת, כ-80% מכרו ב-2023 כמות זניחה, פחות מאלף כלי רכב. את עיקר המכירות "הסיניות" באירופה תפס בשנה שעברה המותג MG של קבוצת SAIC, עם נתח של 72% וכ-231 אלף כלי רכב.

איך הצליחה MG במקום שבו כל כך הרבה מותגים סינים כשלו? אחת התשובות היא "סבלנות והסתגלות". קבוצת SAIC, החברה האם של MG, שומרת על נוכחות באירופה מאז 2007 ובנתה בהדרגה מערך נרחב של שיווק ולוגיסטיקה לרוחבה. זאת אף שבחלק לא מבוטל מאותן שנים הפעילות הניבה הפסדים.

אפשר לטעון, ובצדק, שרק חברת ענק כמו SAIC, שנמצאת בבעלות ובניהול של ממשלת סין, יכולה להרשות לעצמה לסבסד הפסדים במשך שני עשורים. אבל MG הצליחה גם בזכות היצע דגמים "בגובה העיניים", שמכוונים ומתומחרים להתמודדות בפלח רכב ה-VALUE הגדול של אירופה.

אחד הדגמים שעברו את התהליך הזה הוא MG4 החשמלי. הרכב הושק בשלהי 2022 עם מפרט די בסיסי, שכלל דגם כניסה במחיר רצפה עם סוללה קטנה יחסית (51 קילוואט-שעה) וטווח שלא ענה על דרישות המינימום בשוק. גם הדגם "ארוך הטווח" שהוצע מעליו, עם סוללה של 64 קילוואט־שעה, התקשה לתת מענה לגרסאות הטווח הארוך של היצרנים מאירופה וקוריאה. אבל בתוך שנה עברה הסדרה הרחבה ורענון, וכעת מצטרפת אליה גרסת "טווח מורחב" עם סוללה רצינית של 77 קילוואט, הספק משודרג וטווח מוצהר ותחרותי של עד 520 ק"מ.

עיצוב חיצוני

חיצונית הרכב לא עבר שינוי ביחס לדור הראשון. יש לו פרופורציות של מכונית האצ'בק אירופית טיפוסית עם גובה נכבד (1.5 מ'), יציבה רחבה על הכביש וחרטום משופע וספורטיבי למראה, שנועד כנראה להזכיר את המסורת של המותג MG בגלגולו הבריטי. גם פרופיל הצד די "שקט" למעט חישוקי 18 אינץ' בעיצוב ייחודי. את המוזרויות "הסיניות" שמרו המעצבים לחלק האחורי, שמערב אלמנטים חזותיים די רועשים כמו ספוילר מפוצל לשניים מעל הדלת ו"מדרגה" רחבה באמצע, שבה מוטמעים פסי תאורה דקורטיביים מתחת למכסה שקוף.

פנים הרכב

סף הכניסה לתא הנוסעים נותר נוח תודות לגג הגבוה אם כי פחות נוח מדגמי קרוס אובר. המרחב מלפנים מכובד ומתאים גם לנוסעים גבוהים, ומאחור ניתן למקם שניים-שלושה מבוגרים מבלי לקפח את המרחב שלהם. תא המטען מציע נפח סביר לקטגוריה של 363 ליטר, אף שאינו משתווה לדגמי הקרוס־אובר בפלח. חבל שהאבזור התקני לא כולל פתיחה וסגירה חשמלית, כי הדלת האחורית כבדה במיוחד.

לתחושת המרחב תורם עיצוב מינימליסטי, שמקיף את הנוסעים בקווים נקיים ומוותר על קונסול מרכזי מקובל לטובת "מדף" קומפקטי, שעליו ההילוכים וכמה מתגים חיוניים ותחתיו חללי אחסון.

מולטימדיה ומצלמות

גם הנדסת האנוש לא השתנתה ורוב התפעול, כולל השליטה על מערכת האקלים, מתבצע באמצעות תפריטי מגע על מסך רוחבי קומפקטי. כמה עדכוני תוכנה חיוניים הוסיפו תמיכה בעברית בתפריט, ונראה שגם המעבד שודרג לתגובה מהירה יותר. עם זאת לא מעט פונקציות חיוניות דורשות נבירה בתפריטי טקסט קטנים תוך כדי נסיעה. לטובת מי שמעדיף ממשק מוכר, יש גם תמיכה באנדרואיד ובמערכת של אפל.

האבזור התקני די מקיף וכולל מערכת מצלמות היקפיות, שליטה חשמלית למושב הנהג, חימום מושבים ומערכת קול טובה מזו שזכורה לנו מדגם הבסיס. מאד קיווינו שהיצרנית תנצל את העדכון התקופתי כדי לטפל בבעיה הבוערת, תרתי משמע, של היעדר פתח אוורור/מיזוג ליושבים מאחור. בקיץ הישראלי הלוהט הם צריכים לסמוך על פתחי מיזוג לא גדולים במיוחד שממוקמים מלפנים, או לנסוע עם חלונות פתוחים. ובאותו עניין, היינו ממליצים לנסות לשכנע את היצרן להגדיר ריפוד בהיר במפרט הישראלי במקום ריפוד הפנים השחור על שחור, שפועל כמו תא סולארי. לפחות המפרט לא כולל גג זכוכית.

איכות הייצור מותירה רושם מוקפד אבל איכות חלק מחומרי הדיפון משדרת "קיצוץ עלויות". במיוחד משטחי הפלסטיק של תחתית הדלתות וכמה ממתגי השליטה המחוספסים.

מנוע וסוללה

החידוש העיקרי, הסוללה המוגדלת, מציע טווח נסיעה של עד 520 ק"מ ב-WLTP, לעומת כ-450 ק"מ בדגם היוצא. בנסיעה קיצית עם מזגן בעוצמה מלאה, נראה שטווח של 400-420 ק"מ הוא בר השגה. וכבר נסענו בישראל בכלים הרבה יותר יקרים ויוקרתיים, שהתקשו להשיג טווח כזה. הרכב מצויד במערכת מצוינת למיחזור אנרגיית הבלימה, ואף שצריך להתעסק בתפריטים כדי לשלוט בה, היא מגיבה יפה להרפיית הדוושה ומגדילה את הטווח לא מעט.

הסוללה מוסיפה כ-75 קילו למשקל הכולל, שעומד על כ-1.75 טון. עם תוספת של כ-40 כ"ס להספק המירבי (245 כ"ס) וכ-10 קג"מ למומנט, למערכת ההנעה אין בעיה להתמודד עם המשקל העודף. במצב התכנות הספורטיבי צבירת המהירות נמרצת גם עם חמישה נוסעים ונתון תאוצה מאפס ל-100 ב-6.5 שניות הוא די והותר עבור רוב הנהגים. שיוט ב-140-150 קמ"ש על הכביש המהיר מתבצע בביטחון אבל מלווה ברעש רוח וצמיגים כאילו הרכב מנסה לרמוז "למה לך".

על הכביש

ה־MG4 מתהדר בהנעה אחורית כמו של רכבי ספורט אך בפועל השלדה מכוילת לנהגים נורמטיביים ונטולי שאיפות. ההיגוי מחזיר לנהג מינימום הכרחי של היזון חוזר, נטיית הגוף די מוחשית בפניות הדוקות והבקרות האלקטרוניות קוטעות די מוקדם כל ניסיון לשעשועי כביש. אפשר לנבור בתפריטים כדי לנתק את בקרת האחיזה, אבל סביר שרוב המשתמשים לא יעשו זאת.

מחיר

ה- MG4 עולה בגרסה זו כ-164 אלף שקל, כ־-11 אלף שקלים יותר מגרסת "הטווח הארוך" הקודמת. באירופה הפער ביניהן הוא כמעט 5,000 יורו, כך שדי ברור, שזו האופציה המועדפת בישראל. מחיר הכניסה זול ממכוניות בנזין מקבילות, ובערך 85% מלקוחות הפלח החשמלי בישראל בוחרים בתצורת קרוס־אובר. מי שיוותר על מרכיב הסטטוס יגלה, שגרסת הטווח המוארך של ה־MG4 היא בחירה יעילה והגיונית, שתתמלא בכבוד 90% מהמטלות של רכב חשמלי משפחתי. מ־0 ל־100 קמ"ש

חלק מהמתחרות

BYD דולפין

143-150 אלף שקל עולה האצ'בק הקומפקטית של BYD. מנוע של 204 כ"ס מאיץ את הרכב ל-100 ב־7 שניות וסוללה של 62 קילוואט מספקת טווח של עד 427 ק"מ.

BYD דולפין / צילום: יח''צ
 BYD דולפין / צילום: יח''צ

ORA "פאנקי קט"

147-165 אלף שקל עולה גרסת הטווח הארוך של ORA. להנעה אחראי מנוע בהספק 171 כ"ס וסוללה של 63 קילוואט עם טווח של עד 420 ק"מ.

ORA ''פאנקי קט'' / צילום: יח''צ
 ORA ''פאנקי קט'' / צילום: יח''צ