חברת נדל"ן תבעה פיצויים ממשרד רו"ח בגלל הערכת שווי. מה קבע ביהמ"ש?

מה עושים כשרואה החשבון המבקר לא מסכים עם הערכת שווי נכסים של החברה לקראת הנפקה וקובע שערכה נמוך יותר? מפטרים אותו. כך לפחות עשתה חברת נדל"ן מ.ו. השקעות בע"מ, שפיטרה את משרד רו"ח המבקר שלה, פירמת BDO, לאחר שלא הסכים להערכת שווי הנכסים שלה.

● אח ביקש לשלול את זכויות אחיו עם מסמכי בנק משווייץ. מה קבע ביהמ"ש?
● סקר מעילות בחברות חושף: יותר מלשינים, יותר מועלים בכירים, והנזק יותר גבוה
● רשות המסים תפצה חברה ב-80 אלף שקל, לאחר שהטילה עיקול "בטעות"

החברה אף הגישה תביעה בהיקף של כ-763 אלף שקל נגד פירמת רואי החשבון המובילה, בטענה כי הפירמה גרמה לחברה לפספס את מועד ההנפקה שלה כאשר סירבה לאשר את הערכות שווי הנכסים שלה, וגרמה לה לשלם לרואי חשבון אחרים להשלמת ההנפקה. אולם, בית המשפט לא ראה עין בעין עם חברת מ.ו השקעות, וקבע כי היא זו שצריכה לשלם לפירמת רואי החשבון - שהגישה תביעה שכנגד על סך כ-218.3 אלף שקל - כ-200 אלף שקל להשלמת שכר טרחה שלא שולם עבור שירותי הביקורת, כמו גם שכר טרחת עו"ד בסך 100 אלף שקל.

השופט יאיר דולגין מביהמ"ש השלום בת"א קבע כי "כאשר מדובר בעבודת ביקורת של רואי חשבון ובשמאות של נכסים בכלל, לרבות נכסי מקרקעין, לא מדובר במדע מדויק. רואה חשבון אחד עשוי להחזיק בדעה מסוימת, ורואה חשבון אחר בדעה הפוכה או שונה מאוד. אין זאת אומרת בהכרח כי מי מרואי החשבון בהכרח הפר את חובתו המקצועית מול הלקוח שביקש את עבודת הביקורת. כל מקרה לגופו".

עוד נקבע, כי "התובעת הייתה צריכה לדעת מראש, כי בהזמנת עבודה מסוג זה מהנתבעת, לא מדובר ב'תוכנית כבקשתך' וכי הנתבעת עשויה שלא לאשר הערכות שווי מסוימות ויתרה מכך, גם לא להיות בדעה אחת עם התובעת בנושאים אחרים, כשהדבר עשוי לחייב את התובעת, או להתיישר לפי העמדה המקצועית של המבקר או לפנות לגורם אחר שיעשה את הביקורת; זאת, גם אם הדבר כרוך אמנם בהוצאות נוספות ואולי גם נזקים, שכן כאמור, מצב כזה הוא אפשרי ואינהרנטי לסיטואציה של הזמנת עבודת ביקורת עבור לקוח, בפרט לקראת הנפקה".

המחלוקת בין שני הצדדים

בינואר 2021, שכרה מ.ו השקעות את שירותי BDO לצורכי ביקורת הדוחות הכספיים לשנים 2018-2020, עד מרץ 2021. מ.ו השקעות הינה חברה העוסקת בהשקעה בנדל"ן ולה נכסי מקרקעין, דירות וקרקעות, בשווי של מאות מיליוני שקלים, המוחזקות על־ידי נילי וד"ר משה וינברג.

BDO הינה אחת מחמש פירמות רואי החשבון הגדולות בישראל, לה אלפי לקוחות, ביניהם כ-300 חברות ציבוריות וקרנות שונות הנסחרות בבורסה בארץ ובעולם. בהסכם שנערך בין BDO למ.ו השקעות, התבקשה הפירמה לספק עד לסוף חודש מרץ 2021 סקירה אודות המידע הכספי של החברה, הכוללת את הדוח התמציתי על מצבה הכספי; זאת, לקראת הנפקה שתכננה לבצע.

לאחר חתימת ההסכם, החלה פירמת רואי החשבון בעבודתה, אך מהר מאוד התגלעו חילוקי דעות בין הצדדים, בעיקר בנושא הערכת שווי נכסי המקרקעין של החברה. זאת, לאחר שפירמת רואי החשבון סירבה לקבל את הערכת השווי של השמאי שהחברה סיפקה לה, וקבעה כי הערכות השווי גבוהות מדי, לא ריאליות ולא סבירות לגבי חלק מהנכסים.

החברה עמדה על כך ש-BDO תאמץ את הערכות השווי וטענה כי אין לרואי החשבון סמכות להתערב בשומות, אך בפירמת רואי החשבון לא קיבלו את הדרישה והציעו למנות שמאים ניטרליים שיבחנו את השווי - דבר שהחברה לא הסכימה לעשות. כתוצאה מחוסר ההסכמות בנושא השמאות של נכסי המקרקעין, הודיע ד"ר גיא וינברג מטעם החברה ליו"ר פירמת BDO, דני מרגלית, על הפסקת ההתקשרות ופנייה למשרד רואי חשבון מבקר אחר, משרד בייקר טילי.

רק בחודש ספטמבר 2022, פרסמה לבסוף החברה טיוטת תשקיף באמצעות משרד בייקר טילי, בה הוערכו נכסי המקרקעין בסכום מצטבר הנמוך ממה שביקשה החברה לפרסם בעת ההתקשרות עם BDO. הנפקת החברה לא יצאה לפועל, כאשר רק בחודש יולי 2023 ביצעה החברה הנפקה, אולם של אגרות חוב ולא של הון מניות.

"ברור כשמש שמחובתו של רואה חשבון מוסמך לבקר שמאויות"

מ.ו השקעות הגישה את התביעה נגד BDO בשיאה של המחלוקת, ביולי 2021, ובמסגרתה עתרה לחייב את פירמת רואי החשבון להשיב לה את מלוא שכר הטרחה ששולם לה, בסך 163,800 שקל (כולל מע"מ); החברה עתרה גם לחייב אותה לשלם את הסכום ששילמה למשרד רואי החשבון שלה להכנת דוחות כספיים מעודכנים, את הסכום ששילמה למשרד עו"ד עבור עדכון טיוטת התשקיף, וכן סכומים ששילמה למשרד עו"ד נוסף עבור בדיקות משפטיות בנוגע להמלצות BDO.

במסגרת התביעה, טענה מ.ו השקעות כי פירמת BDO שגתה בהערכת שווי הנכסים של החברה וכי זלזלה, לא התעמקה ולא התמסרה מקצועית כנדרש בעבודתה, לרבות לא עמדה בלוחות הזמנים שנקבעו בהסכם. החברה טענה כי הדבר גרם לה לפספס את ההזדמנות לבצע את ההנפקה במועד בו השווקים אפשרו זאת.

מנגד, בכתב הגנתה של BDO, ובתביעה שכנגד שהגישה באמצעות עוה"ד רונן יניב ושגיא רויזר, טענה החברה כי פעלה בצורה מקצועית וללא דופי, וכי החברה לא יכולה לכפות עליה לקבל ככזה ראה וקדש את הנתונים שעליה לבקר, כולל לא ביחס לשמאות של נכסי המקרקעין, שהם לב השווי של החברה. החברה טענה כי לפירמת רואי חשבון מבקרת שיקול דעת עצמאי ואחריות כלפי צדדים שלישיים, כאשר היא מבקרת את הדוחות הכספיים ומאשרת שווי כזה או אחר לנכסי החברה. עוד נטען, כי החברה נותרה חייבת לפירמה שכר עבור עבודה, וכן הוצאות בסך כ-218 אלף שקלים (כולל מע"מ).

בתביעה, נחשף גם טפח מאחורי הקלעים של הסכמי שכר הטרחה של אחת מפירמות ראיית החשבון הגדולות בישראל. פסק הדין חושף כי בין הצדדים הוסכם על שכר טרחה שלא יעלה על 300 אלף שקל, כאשר עבור העבודה שתעשה עד להגשת טיוטה ראשונה של תשקיף לרשות ניירות ערך, ישולם 280 שקל לשעת עבודה ולא יותר מ-225 אלף שקל; זאת, כאשר במועד פרסום תוצאות ההנפקה יועבר תשלום נוסף של 75 אלף שקל. עוד סוכם, כי אם החברה תחליט להפסיק את העבודה על התשקיף, היא תשלם לפירמת רואי החשבון עבור העבודה שנעשתה עד להפסקת העבודה. כמו כן, סוכם על תשלום עבור הוצאות ותשלום נוסף, לפי תעריף 800 שקל לשעה לפני מע"מ, ולא יותר מ-40 אלף שקל לפני מע"מ, עבור בחינת השלכות המס של העברת נכסי החברה.

השופט דולגין דחה את התביעה של חברת מ.ו השקעות במלואה, וקיבל את מרבית התביעה שכנגד שהגישה פירמת BDO. בין היתר, נקבע כי "טענות התובעת בנושא השמאות, לפיהן לא הייתה אמורה הנתבעת להתערב בשמאות וכי הערכים של השמאות היו ממילא סבירים ומקובלים, כמו גם טענותיה על התנהלות לא מקצועית של הנתבעת במובנים אחרים, הן טענות שכולן לא הוכחו על־ידי התובעת, ועל כן, דינן להידחות".

עוד ציין השופט, כי "ברור כשמש שרואה חשבון מוסמך גם מוסמך ויתרה מזאת, זו חובתו, לבקר שמאויות, כמו במקרה הנוכחי", וכי "תפקידו של רואה החשבון המבקר, כשמו כן הוא, לבקר את הדוחות הכספיים ואת הנתונים הכספיים בדוחות. פשיטא שמוסמך רואה החשבון ואף חייב הוא, כדי לעמוד בחובתו המקצועית, לבקר גם שמאות שנעשתה לנכסי מקרקעין של החברה המבוקרת, כדי לוודא שמדובר בערכים סבירים, ולא חלילה ערכים מוגזמים שעשויים להטעות, ובפרט כשמדובר בביקורת לקראת הנפקה של מניות לציבור".

לדברי עוה"ד רונן יניב ושגיא רויזר, שייצגו את BDO, "מדובר בתביעה אשר טענותיה מלכתחילה לא תאמו עקרונות יסוד מושרשים שבתחום הביקורת החשבונאית, ואף בית המשפט אמר את דברו על כך בפסק דין".