בגיל 21 הוא חתם על אקזיט ראשון, עשור לאחר מכן הוא מיליארדר מבטיח, בתחום הנשק

בחודש אפריל האחרון התרחש אירוע מכונן בתולדות התעשייה הצבאית בארה"ב: סטארט־אפ בן שבע שנים בלבד גבר על ענקיות ביטחון אמריקאיות ותיקות כמו לוקהיד מרטין, נורת'רופ גרומן ובואינג, במכרז לייצור מל"ט אוטונומי שמיועד לפעול בשיתוף עם מטוסי קרב מאוישים כמו אף 35. הסטארט־אפ הזוכה - חברה בשם אנדוריל (Anduril) - צפוי לייצר יחד עם חברה צעירה נוספת בשם ג'נרל אטומיקס כאלף מל"טים שאמורים להגיע ליכולת מבצעית מלאה עד 2030. רק לפני שבועיים זכתה אנדוריל במכרז ענק נוסף: היא תספק 500 מיירטים מסוג "רואדראנר" לפנטגון בתקציב של 250 מיליון דולר.

● האם זו תהיה אנבידיה הבאה - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים 
● המניה צללה, התחזיות פוספסו: מה עובר על החברה שרק לפני שנתיים הצילה את העולם? 

החברה - שנוסדה בדרום אורנג' קאונטי, הרחק ממעוזי התעשיות הביטחוניות, על ידי פאלמר לאקי - סיימה את השנה שעברה עם הכנסות של קרוב ל־500 מיליון דולר. מדובר בצמיחה של 150% ביחס לשנה שלפניה, כך על פי PitchBook. למרות שהיא עדיין רחוקה מרווחיות, היא ביצעה הקיץ את אחד מסיבובי הגיוס הגדולים לסטארט־אפים בתחום הביטחון, או "דיפנס", כפי שהוא מכונה על ידי המשקיעים, כשגייסה בבת אחת 1.5 מיליארד דולר. סיבוב זה העלה את שווייה בתוך פחות משנה מ־10 ל־14 מיליארד דולר.

זול ומהיר יותר

למרות שמדובר בחברה צעירה, אנדוריל, שקרויה על שם חרבו של המלך אראגורן מסוף עלילת ספרי "שר הטבעות", מציעה ארסנל מגוון של כלי נשק המותאמים לשדה הקרב החדש - שרווי בכלי נשק אוטונומיים מבוססי בינה מלאכותית, כמו כטב"מים וכלי שיט בלתי מאוישים. המשותף לכולם הוא יכולת התנהלות אוטונומית ללא צורך בקשר רציף עם המפעיל האנושי: רחפני תקיפה ותצפית, טילי שיוט ארוכי טווח, מיירטים, כטב"מים, כלי שיט בלתי־מאויישים (כשב"מים), ציוד גילוי רחפנים, וכטב"מים ולוחמה אלקטרונית לשיבוש התדר שלהם.

המגוון הגדול איננו מקרי: בחברה טוענים כי הם משתמשים בשיטות השאובות מאפל, ספייס אקס וטסלה לפיתוח וייצור של כלי נשק חדשים, במהירות גבוהה יותר, במחזורי פיתוח קצרים יותר ובהתבסס על תוכנה. טילי ה"ברקודה", למשל, זולים יותר ב־30% מהמוצר המקביל בשוק, מיוצרים במחצית מהזמן וכוללים רק מחצית ממספר הרכיבים ביחס למוצרים המקבילים בשוק, כך לטענת החברה. לפי שיטת הייצור החדשה, המכונה בחברה "ארסנל", יקום מפעל חדש בעלות של מאות מילוני דולרים במיקום לא ידוע שייצר אלפי כטב"מים וכשב"מים מתכלים במחירים שיאתגרו את התעשיות הביטחוניות הותיקות.

"שיטת העבודה מזכירה יותר התנהלות של חברת הייטק מאשר של תעשייה ביטחונית", אומר רובי ליאני, ממייסדי חברת הרחפנים אקסטנד. "המהנדסים יושבים יחד עם אנשי המוצר ומפתחים מוצר הכי מהר שאפשר - הפוך מהעולם הביטחוני שמגיע מגישה פרויקטאלית. במקום שמשרד ההגנה יגדיר למשל צורך - כמו פיתוח מטוס או מל"ט - ולוקהיד מרטין תבצע אותו על בסיס פרויקטאלי, אנדוריל משקיעה בעצמה בפיתוח מוצרים מוכנים ומבצעת להם התאמות בהתאם לדרישות הלקוחות. זה מקטין מאוד את עלויות הפרויקטים, אבל דורש מהחברה לגייס מיליארדי דולרים כדי להביא כל כך הרבה מוצרים מההתחלה".

לדברי ליאני, יש לכך השפעה ניכרת על אופי הפעולה של ענקיות התעשייה הביטחונית הקיימות: "הן פתוחות הרבה יותר לשיתופי פעולה עם סטארט־אפים בתחום הלוחמה האוטונומית, כי הן חייבות להדביק את הפער".

הלקוח הראשון: טראמפ

פאלמר לאקי התחנך יחד עם שלוש אחיותיו בחינוך ביתי על ידי אימו. לאביו הייתה סוכנות למכירת רכבים. מגיל צעיר פיתח חיבה לאלקטרוניקה ומחשבים, ואת שעות הפנאי שלו בילה בשיט מפרשיות ובמשחקי מחשב. בגיל 16 החל לפתח בעצמו משקפי מציאות מדומה, לאחר שטען כי המשקפיים הקיימים לא מספקים חוויה טובה מספיק. הוא בנה בעצמו חמישים דגמים, שלח אותם לבכירים בתעשיית הגיימינג והשיק פרויקט מימון המונים ב"קיקסטארטר", שהצליח מעל למצופה, עד שצד את עינו של מארק צוקרברג - שהציע לרכוש את החברה ב־2 מיליארד דולר.

בגיל 21 בלבד הכניס פאלמר לפי ההערכות 700 מיליון דולר מהאקזיט. שנתיים לאחר מכן פרש מהחברה בעקבות מחלוקת על תרומה שהעביר לעמותה שתמכה במועמדות דונלד טראמפ לנשיאות. בדיעבד, התרומה הזו השתלמה שכן ממשל טראמפ הפך ללקוח הראשון של אנדוריל, אותה הקים פחות משנה לאחר מכן, בקיץ 2017. ההזמנה הראשונה שהגיעה לחברה ביקשה להתקין לאורך גבול מקסיקו מצלמות וחיישנים המגינים מפני כלי טיס.

החיים החדשים אחרי האקזיט נסכו ביטחון בפאלמר, שמזוהה כעת יותר מכל עם הופעתו הפומבית שכוללת כפכפי חוף, מכנסיים קצרים וחולצת הוואי - בדרך כלל כזו שעליה משובצות רקמות מעולמות משחקי "מבוכים ודרקונים". הוא גם אימץ לעצמו סגנון חיים של מיליארדרים - יש לו בית גדול באי היוקרה לידו, ובתוכו ריהוט וקישוט עם מוטיבים ממשחקי מחשב, והוא מחזיק בארסנל של מסוקי בלקהוק וספינות פטרול צבאיות שרכש מעודפי הצבא האמריקאי. לא מזמן, הוא הודה, הוא רכש את אוסף משחקי הוידאו הגדול ביותר ואחסן אותו במתקן תת־קרקעי ששימש בעבר כבסיס של טילים גרעיניים. עד כה רכש כבר מספר בסיסים שכאלה.

כשזה מגיע לגיוס עובדים, לאקי מסביר שעבורו אין מכשול שלא ניתן לעבור: "הדרך שבה אתה חוטף אנשים מחברות טכנולוגיה גדולות היא להגיד להם שהקריירה שלהם חסרת משמעות ושהם מבזבזים את חייהם על משהו שלא משנה לרוב האנשים. הרי בשנות הבועה קמו הרבה חברות שלא היו צריכות להתקיים. אני מכיר הרבה מייסדים צעירים שעבדו על שטויות של עוד אמנות קריפטו או אפליקציית משלוחים".

"איבדנו את העליונות"

אלא שמאז המלחמה באוקראינה, לאקי הוא בעיקר אדם מודאג. הצורך לייצר יותר כלי נשק, בקצב גבוה יותר ממה שמסוגלות התעשיות הביטחוניות המסורתיות, לדבריו, הוא זה שאמור, אולי, להציל את המערב. במניפסט החברה, שכותרתה "בנייה מחדש של ארסנל הדמוקרטיה", נטען כי המלחמה חשפה חולשה צבאית קריטית, "לאחר שהתברר כי היא כילתה במהירות את מצבורי הנשק של ארה"ב וכי ייקח זמן רב לחדשה. שנים של משחקי מלחמה מצביעות על כך שלצבא ארה"ב ייגמר הנשק בתוך פחות משבוע של מלחמה עם סין", מאיימים בחברה.

"כל מה שאנדוריל עובדת עליו בצד המו"פ מכוון למאבק מול סין", אמר לאקי לאחרונה לערוץ בלומברג. "סין מאמינה שהיא יכולה לכבוש את טייוואן ושארה"ב לא תצליח לעצור אותה. אנחנו חייבים לשנות את דעתם - אם סין בסופו של דבר תפלוש לטייוואן, אני ארגיש כאילו נכשלנו במשימה שלנו. מכיוון שיכולת בניית הספינות הצבאית של סין גדולה פי 50 עד פי 300 מזו של ארה"ב, זו בעיה עצומה, במיוחד אם אתה נלחם במלחמה שבה אתה מאבד את כל הספינות שלך ולוקח לך עשרות שנים לבנות מחדש. הם מאבדים את כל ספינותיהם והם בונים מחדש באותה שנה. לכן, ארה"ב לא תוכל לנצח אם תנקוט באותה אסטרטגיה שלהם. ארה"ב איבדה את העליונות שלה בתחום החומרה, אבל אני לא חושב שהיריבים שלנו קרובים ללהעתיק את היתרון שקיים לנו בעולמות התוכנה".