פרשת שורט טרייד מגיעה לסיומה: הפרקליטות ערכה הסדר טיעון עם שלומי נוימן (43), הבעלים והמנכ"ל של חברת הברוקראז' שורט טרייד, שלפיו יודה בעבירה של גניבה בידי מורשה של "סכום משמעותי שלא ידוע במדויק", וירצה 9 חודשי עבודות שירות בכפוף לאישור בית המשפט. בסוף יולי הוגש כתב האישום והודעה על ההסדר לבית המשפט השלום בירושלים. ב-19 בנובמבר צפוי דיון שבו יודה נוימן במסגרת הסדר.
● "עבירה מובהקת": מומחים מעריכים - זה עונש המאסר שצפוי לענבל אור
● בגלל שקיים "מגעים ענפים לקידום עסקת חטופים": נתניהו מבקש לדחות את עדותו
במאי 2018 קרסה חברת שורט טרייד שבאמצעותה סחרו מאות ישראלים בבורסה האמריקאית. נוימן הודיע ללקוחות ההמומים כי פעילות החברה נפסקת, בשל "קשיים כלכליים ובירוקרטיים". הגישה של הסוחרים למערכת הופסקה, וכל אחד מהם איבד סכומים שנעו בין עשרות למאות אלפי שקלים.
מחלק הונאה ירושלים במשטרה פתח בחקירה שנמשכה עד 2021. התיק נע בין פרקליטות מחוז ירושלים ובחזרה למשטרה להשלמות חקירה, ונערכו חיקורי דין. גם אחרי שהתיק עבר לפרקליטות, חלפו עוד מספר שנים עד לגיבוש כתב האישום, והליך השימוע שבמהלכו גובש ההסדר.
עיקרי פרשת שורט טרייד
● נוימן סיפק ללקוחותיו מערכת למסחר בארה"ב. הכספים הוחזקו בחשבון נאמנות עבור הלקוחות, והוא היה הנאמן ומורשה החתימה
● נוימן הואשם כי גנב סכום משמעותי מלקוחותיו, מחשבון הנאמנות, לאחר שהסתבך בחובות למשקיעים במיזם להנפקת חברת קנאביס
● הגניבה הובילה לקריסת החברה ולאובדן מיליוני דולרים למשקיעים, אשר לא קיבלו את כספם עד היום
חיבור ישיר לארה"ב
נוימן היה בעלי חברת שורט טרייד, שפעלה מישראל באמצעות שלוש חברות פרטיות בבעלותו, שנרשמו באיי הבתולה הבריטיים ובאנגולה.
הוא פתח חשבון נאמנות בבנק מזרחי טפחות, והחברה סיפקה ללקוחות מערכת למסחר בניירות ערך המחוברת ישירות בבורסה בארה"ב.
הצורך נבע מהרגולציה בארה"ב, המגבילה פתיחת חשבונות מסחר בהיקפים נמוכים. כדי להתגבר על הדרישה, נפתח חשבון אצל ברוקרים מורשים בארה"ב, וכך יכלו המשקיעים לסחור בסכומים נמוכים. נוימן היה נאמן ומורשה החתימה הבלעדי בחשבון הנאמנות שבו הופקדו כספי הלקוחות.
לפי כתב האישום, נוימן הסתבך בחובות הנוגעים להנפקת חברת קנאביס, שהובילו אותו לגנוב מכספי לקוחות שורט טרייד ולהעבירם למשקיעים של מיזם הקנאביס שלהם היה חייב כספים, מהלך שהביא לקריסת החברה.
המיזם נולד לאחר שנוצר קשר עסקי בין נוימן לאיציק שרם, כפיר זילברמן ולביא קרסני, במטרה לגייס הון לחברה ישראלית לפיתוח קנאביס רפואי לפני הנפקתה בבורסה, בתמורה שזו תקצה למשקיעים מניות לאחר מכן. שרם היה חשוד בפרשה, אך תוך זמן קצר נסגר נגדו התיק מחוסר אשמה.
לנוימן הייתה פעילות עסקית בסינגפור, והוא פעל שם לגייס משקיעים. הוא הצליח לסייע בגיוס 1.3 מיליון דולר ממשקיעים סינגפוריים למיזם הקנאביס, בתמורה להקצאת מניות.
הוא רכש מניות בחברת הקנאביס OWCP עבור המשקיעים על שם החברות שבבעלותו, והנפיק להם תעודה המעידה על המניות שבבעלותם.
לקראת סוף שנת 2016 העבירו שרם וזילברמן מניות כדי ששורט טרייד תקלוט את מניות הקנאביס, ותדאג למכור אותן בהתאם להוראותיהם. נוימן נתקל בקשיים רגולטוריים שמנעו את המסחר במניות.
בתחילת 2017 זינקה מניית הקנאביס במאות אחוזים, והמשקיעים העבירו הוראות מכירה, אך נוימן לא ביצע את כל ההוראות, ובשל הלחץ שבו היה נתון, הציג למשקיעים מצגים כוזבים על מכירה בשער גבוה. כשהחל להעביר הוראות מכירה, ערך המניה החל לרדת, כך שנוצר פער בין הכספים שקיבל מהמכירה ובין חובותיו למשקיעי הקנאביס.
המשקיעים לחצו לקבל את הרווחים, ובמהלך 2017 גנב נוימן "סכום משמעותי, שאינו ידוע במדויק למאשימה" - כך לפי כתב האישום, מכספם של לקוחות שורט טרייד שלא לקחו חלק בעסקת הקנאביס. ביום שבו נסגר המסחר, עמד החוב על מיליוני דולרים.
איך מסתיים התיק ב-9 חודשי עבודות שירות? אחד השיקולים בקביעת העונש יהיה העובדה שכתב האישום לא נוקב בסכום מדויק, לצד החוב שיצר נוימן למאות משקיעים בגובה מיליוני דולרים.
למרות שלפי הפסיקה, העונש על גניבת כמה מיליוני דולרים צפוי להביא למאסר בפועל, הפרקליטות החליטה לוותר על דרישה למאסר בפועל במסגרת ההסדר, ולהסתפק ב-9 חודשי עבודות שירות.
הנימוקים יימסרו בדיון שיתקיים בשבוע הבא, אך השיקול המרכזי עשוי להיות מורכבות התיק, שכלל חיקורי דין בחו"ל והיה צפוי להוביל לניהול הליך משפטי ארוך. זאת, לצד האפשרות שבסיום המשפט היה נגזר דינו לעונש דומה, או למאסר למשך שנים בודדות.
סיבה נוספת יכולה להיות הסבריו של נוימן שהציג את ההתנהלות כהסתבכות עסקית. כל זאת לצד הזמן שלקח למערכת אכיפת החוק לטפל בתיק - 6 שנים מהפתיחה בחקירה ועד להגשת כתב האישום.
את נוימן ייצגו עורכי הדין עמית בר-טוב ושלום ברמן, שמסר: "מדובר בהסדר טיעון שמאזן בין כלל הרכיבים והנסיבות המיוחדות בתיק זה ומביא בחשבון הן את הבעיות הראייתיות, הן את העובדה שמרשי לא היה זה שנהנה מהכספים וכן את עניין חלוף הזמן הגדול בתיק".
נותרו בלי הכסף
עם קריסת החברה פתחו כמה מהלקוחות בהליך לפירוק החברה בניסיון לקבל את כספם בחזרה. בית המשפט מינה את המפרקים עמית פינס ומיכאל חינצ'ין. התיק היה מורכב וכלל היבטים בינלאומיים רבים ותביעות נגד צדדים שלישיים.
ההליך הוביל אחרי 1,000 שעות עבודה, כך על-פי דוח שהוגש לבית המשפט, לאיסוף חלק מזערי מהכספים - 342 אלף שקל בלבד.
רוב הכספים (200 אלף שקל) הגיעו מתביעה בעקבות הליך גישור שנוהל בפני השופט בדימוס איתן אורנשטיין, זאת לאחר שהמפרקים ביקשו להשיב סכומים גבוהים משמעותית.
המניות צנחו דרסטית
החברה החזיקה מניות בלוקסמבורג, שהיו שוות בזמנו 750 אלף דולר. אך המפרקים הודיעו לבית המשפט כי נחסמה דרכם למימוש המניות, נוכח צו בינלאומי, ולאחר שהמדינה כשלה בהבאת המניות ארצה, השווי שלהן צנח דרסטית עד לשווי אפסי.
תביעות החוב הצטברו ל-23 מיליון שקל, אך לא התבררו באישור בית המשפט. המפרקים הודיעו כי יידרשו להם מאות שעות עבודה, והדיבידנד שיחולק יהיה מזערי ויעמוד בממוצע על 0.75% מהחוב.
גם נציגת כונס הנכסים תמכה בכך, לאור גובה תביעות החוב.
בסופו של יום מרביתם של הכספים הועברו לטובת שכר-טרחת המפרקים על עבודה שארכה תקופה של 6 שנים (274 אלף שקל), אגרת השגחה של הכונס הרשמי (47 אלף שקל) ושכר-טרחת המגשר (12 אלף שקל).
במאי 2024 הורה בית המשפט על חיסולה הסופי של החברה, והמפרקים שוחררו מתפקידם. ב-2019 הוכרז נוימן פושט רגל, אך שנתיים לאחר מכן בוטל ההליך.
הליך הפירוק: 7845-05-18; ההליך הפלילי: 75383-07-24
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
