"כבר לא מפחדים מהמחיר": בעולם בטוחים - ישראל נלחמת במלחמה אחרת

על רקע המלחמה המתפתחת ללא הרף, עדשת התקשורת העולמית חושפת נקודות מבט ייחודיות על מה שקורה בארץ. מניתוחים של מומחים בינלאומיים, פרשנויות מזווית אחרת וגם סיפורים קטנים מישראל שנעלמים מן העין, בכל יום נגיש לכם סקירה יומית קצרה מן הנכתב בתקשורת העולמית על ישראל במלחמה, כדי לנסות ולפענח איך דברים מפה נראים מעבר לים.

● הולנד מתעוררת? התשובה של אמסטרדם לאנטישמיות 
● תמורת 2 מיליארד אירו: זו המדינה שמעוניינת בכיפת ברזל
● הצוללת | "גברים מבוגרים בוכים ברחובות, יש רעב אמיתי": איך נראים החיים של אזרחי איראן? 

1הצוות של טראמפ בונה תכנית חדשה כדי להכניס את איראן לפשיטת רגל

על רקע בחירתו של דונלד טראמפ לכהונה שנייה לנשיאות ארה"ב, הצוות החדש שלו צפוי להחיות את תוכנית "לחץ מקסימלי" שטראמפ יזם בכהונתו הראשונה, בכדי לנסות לסכל את היכולת של איראן לממן שליחים אזוריים ולפתח נשק גרעיני. כך דווח אתמול (ש') בפייננשל טיימס.

צוות מדיניות החוץ של טראמפ יפעל להטיל סנקציות נוספות על טהרן, כולל על ייצוא הנפט, שמשמש כמקור העיקרי לכלכלת איראן. התוכנית תסמן שינוי במדיניות החוץ של ארה"ב בזמן המשבר האיזורי במזרח התיכון. במהלך קמפיין הבחירות שלו, טראמפ רמז כי הוא מעוניין בהסכם עם איראן. מקורבים לטראמפ אמרו לפיננשל טיימס, כי הטקטיקה של לחץ מקסימלי תכריח את איראן לשבת למשא ומתן עם ארה"ב - אף שמומחים מעריכים כי יש סיכוי נמוך מאוד שזה יקרה.

בכהונתו הראשונה, החל טראמפ בתוכנית "לחץ מקסימלי" לאחר שפרש מהסכם הגרעין שנחתם ב-2015 עם איראן, והטיל מאות סנקציות על הרפובליקה האסלאמית. בתגובה לכך, טהראן הגבירה את פעילותה הגרעינית והיא מייעלת אורניום לרמה הקרובה לנשק גרעיני. הסנקציות שיזם טראמפ, נותרו בעינן תחת ממשל ביידן, אולם אנאליסטים טוענים כי הממשל לא אכף אותן בצורה מחמירה.

יועצי טראמפ המליצו לנשיא הנבחר לפעול מהר מול טהרן. שר החוץ האיראני, עבאס עראקצ'י, קרא בשבוע שעבר לצוות טראמפ לא לנסות להפעיל שוב את הלחץ המקסימלי: "ניסיון נוסף של 'לחץ מקסימלי 2.0' יסתיים רק ב-'תבוסה מקסימלית '2.0" צייץ ברשת X (טוויטר לשעבר). הממשל האיראני החדש, בראשות הנשיא הרפורמיסטי מסעוד פזשכיאן, אמר כי הוא רוצה לשוב לשולחן המשא ומתן עם המערב לגבי המחלוקת הגרעינית, במטרה להשיג הקלות בסנקציות לשיפור הכלכלה המקרטעת של המדינה. מומחים בנושא טוענים שסיכויי ההצלחה של משא ומתן בין איראן לארה"ב - קלושים.

מתוך הפיננשל טיימס, מאת פליסיה שוורץ ואנדרו אנגלנד. לקריאת הכתבה המלאה. 

2 התומכים המוסלמים של טראמפ מאוכזבים

מנהיגים מוסלמים אמריקאים שתמכו בדונלד טראמפ לנשיאות ארה"ב, מתוך מחאה בתמיכתו של ממשל ביידן בישראל, הודו כי הם מאוכזבים מהמינויים האחרונים בממשלתו המסתמנים כפרו-ישראלים, כך דווח ברויטרס. אסטרטגים סבורים כי תמיכת המוסלמים בטראמפ סייעה לו לנצח במישיגן וייתכן שהייתה גורם מכריע בניצחונות נוספים במדינות המתנדנדות.

טראמפ מינה את הסנאטור הרפובליקני מרקו רובי, תומך נלהב של ישראל, למזכיר המדינה. מינוי נוסף שמעורר הדים הוא מינויו של מייק האקבי מושל ארקנסו לשגריר הבא של ארה"ב בישראל, שכינה את פתרון שתי המדינות "בלתי ישים". טראמפ מינה גם את חברת בית הנבחרים הרפובליקנית אליס סטפניק, לשגרירת ארה"ב באו"ם, לאחר שכינתה את הארגון "ביוב של אנטישמיות".

בתגובה למינויים, רכינאלדו נזארקו, שעומד בראש קרן של מוסלמים אמריקאים (AMEEN), אמר לרויטרס שהמצביעים המוסלמים קיוו כי טראמפ יבחר שרים שיעבדו לקידום השלום, "אנחנו מאוד מאוכזבים, זה כישלון מצד טראמפ עבור תנועת השלום והאנטי-מלחמה," אמר נזארקו.

חסן עבדל סלאם, פרופסור לשעבר מאוניברסיטת מינסוטה שהיה תומך במועמדת מפלגת הירוקים בראשותה של המועמדת היהודיה ג'יל סטיין, אמר כי המינויים של טראמפ לא הפתיעו אותו, "זה כאילו שהוא שם את הציונות על פול גז".

תומכים מוסלמים וערבים של טראמפ אמרו שהם קיוו כי ריצ'רד גרנל, ראש המודיעין הלאומי לשעבר של טראמפ, יקבל תפקיד מפתח לאחר שבמשך כמה חודשים גייס כסף לקהילות מוסלמיות אמריקאיות, ואף הוצג כמועמד פוטנציאלי למזכיר המדינה בקמפיין של טראמפ.

בקמפיין שלו טראמפ ערך מספר ביקורים בערים עם אוכלוסיות ערביות ומוסלמיות גדולות, כולל ביקור בדירבורן, עיר ערבית ברובה, שם אמר שהוא אוהב את המוסלמים. ביל באזי, ראש עיריית דירבורן הייטס השכנה, שתמך בטראמפ, אמר כי פגש את הנשיא הנבחר שלוש פעמים ועדיין מאמין שהוא יעבוד לסיים את המלחמה, למרות המינויים בממשלו.

מתוך רויטרס, מאת אנדראה שלאל. לקריאת הכתבה המלאה.

3המלחמה עברה להתמקדות באיראן, והניצחון לא יהיה קל

"ישראל נלחמת היום מלחמה אחרת", נכתב בכותרת של כתבה שפורסמה באטלנטיק. "הפיקוד העליון הישראלי רואה כעת את כל הסכסוכים שלו כמרכיבים של מלחמה אחת ורב-חזיתית עם איראן". בנסיעה שערכתי לאחרונה לישראל, מספר העיתונאי אליוט א. כהן, "גיליתי שבכירי הצבא והמודיעין של ישראל - שבדצמבר עוד היו מלאי אשמה וכעס - נמצאים כעת במקום אחר לגמרי. הם עדיין מוטרדים מהכישלון הקולקטיבי שלהם ב-7 באוקטובר 2023. לא הייתה תחושה של קלילות לב לגבי ההישגים הצבאיים שלהם, לא רק בגלל שהאבידות מורגשות עמוקות בחברה שמעריכה את חיי החיילים בדרכים שמעט דמוקרטיות אחרות מעריכות, אלא גם בגלל שהבנתם את המלחמה השתנתה מאז דצמבר".

נכתב כי "הפיקוד העליון הישראלי רואה כעת את כל הסכסוכים שלו כמרכיבים של מלחמה אחת ורב-חזיתית עם איראן. הוא סבור שההכנה למתקפה של חמאס הייתה קשורה קשר הדוק לחיזבאללה, שהוא, בתורו, זרוע איראנית. יתרה מכך, הוא סבור כי מטרת ההתקפות הללו לא הייתה לגרום נזק לישראל, אלא להשמידה. 'הם חשבו שהם יכולים לכבוש את ישראל', אמר לי גנרל אחד. 'לא הפנמתי את זה עד הסוף'".

נכתב כי "ישראל נלחמת כעת סוג אחר של מלחמה, שיצרה חשיבה ישראלית אחרת. 'אנחנו כבר לא מפחדים מהמחיר', אמר לי איש צבא. 'איבדתי 10 בחורים, ושום דבר לא עוצר. אנחנו לא הולכים להלוויות; נבקר אחרי המלחמה'. זהו שינוי מהותי מישראל של ה-6 באוקטובר 2023. ישראל נערכת לקראת מלחמה ארוכה נגד איראן, גם כל עוד לא ניתן לסיים את הסכסוכים המיידיים שלה עם חמאס וחיזבאללה במהירות ובנחישות". עוד נכתב כי "צה"ל תמיד היה צבא המתמקד בפתרונות מיידיים, בחדשנות טקטית וטכנית, בזריזות והתאמה. זו תהיה בעיה עבורו בשלב הבא של המלחמה הזו, כשהתקיפות ארוכות הטווח של איראן נגד ישראל בוודאי יימשכו. הישראלים מאמינים, בצדק, שאין להם ברירה אלא להמשיך להילחם".

בנתיים, בפורן אפיירס נכתב כי "ישראל מזלזלת באיראן ובעלות בריתה". נכתב כי "עם כל עליונותה הצבאית הבלתי ניתנת להכחשה, שלא לדבר על תמיכת מארה"ב, בריטניה ואירופה, ישראל לא צפויה למגר את הארגונים והמשטרים המשתייכים לציר ההתנגדות באופן שבו היא מקווה. פעם אחר פעם הוכיח הציר יכולת הסתגלות ועמידות המעידה על הקשרים העמוקים שהקבוצות החברות בו מקיימות בתוך המדינות והחברות שלהן. יתרה מכך, היחסים הטרנס-לאומיים המרכיבים את הציר גורמים לכך שחמאס, חיזבאללה ושאר הארגונים החברים אינם מובנים רק כשחקנים לא-מדינתיים או קבוצות חמושים המתקוממות, אלא כצמתים מקושרים של רשתות פוליטיות, כלכליות, צבאיות ואידיאולוגיות עמידות".

מתוך האטלנטיק, מאת אליוט א. כהן. לקריאת הכתבה המלאה.
מתוך פורן אפיירס, מאת רנד מנסור. לקריאת הכתבה המלאה. 

4המדינה הערבית שמובילה בנורמליזציה עם ישראל

"ככל שמתרחבת הנורמליזציה עם ישראל בשנים האחרונות, מדידתה בקרב המדינות שעוסקות בנורמליזציה עם ישראל הפכה חשובה מתמיד, במיוחד בקרב אלה שלא חתמו על הסכמים פורמליים, נכתב באל-אח'באר הלבנוני. "חייבת להיות דרך שיכולה למדוד את היקף הנורמליזציה של המדינות הללו עם ישראל. כדי למדוד זאת, מרכז ייעוץ יצר מדד שמכמת את רמות הנורמליזציה של מדינות ערב עם ישראל, ומאפשר לערוך השוואות ביניהן. לפי המדד, איחוד האמירויות נמצאות במקום הגבוה ביותר מבין מדינות ערב, ואחריה בחריין ומרוקו. בין מדינות ללא סטנדרטיזציה מלאה, ערב הסעודית נמצאת במקום הראשון".

נכתב כי "מדד הנורמליזציה מחולק לשמונה סעיפים: שבעה מתמקדים בתחומי סטנדרטיזציה שונים ואחד מכסה הסכמי נורמליזציה מקיפים. שבעת התחומים כוללים נורמליזציה כלכלית ומסחרית (הסכמים כלכליים, שותפויות בין מוסדות ציבוריים ופרטיים, וכד'), נורמליזציה דיפלומטית (כולל חילופי שגרירים, פתיחת שגרירויות וכד'), ביטחון ונורמליזציה צבאית (כולל הסכמים, אמנות, פעילויות צבאיות כגון תרגילים משותפים, וכד'). תחומים אחרים כוללים נורמליזציה פוליטית (כולל פגישות רשמיות, ביקורים, הצהרות משותפות והסכמי יסוד), נורמליזציה תיירותית (הסכמים לקידום תיירות באמצעות חילופי משלחות וביקורים), נורמליזציה תרבותית וחינוכית (הסכמים בין אוניברסיטאות, כנסים משותפים ופעילויות משותפות), וסטנדרטיזציה ספורטיבית, מדעית וטכנולוגית (הכוללת ביקורי קבוצות ספורט, השתתפות במשחקים ושיתוף פעולה בין אוניברסיטאות, מכונים ומוסדות מדעיים)".

צוין כי "מתוצאות המדד עולה כי פעילות הנורמליזציה של איחוד האמירויות היא הגבוהה ביותר בעולם הערבי, והיא פעילה יותר בתחום הנורמליזציה הכלכלית והמסחרית, ונורמליזציה פוליטית, בנוסף לנורמליזציה דיפלומטית. בחריין נמצאה פעילה בנורמליזציה כלכלית ובנורמליזציה דיפלומטית, בנוסף לנורמליזציה ביטחונית וצבאית. באשר למרוקו, הנורמליזציה הדיפלומטית היא המובילה, ואחריה נורמליזציה פוליטית וכלכלית".

בנוסף צוין כי "במצרים, המדורגת במקום הרביעי בעולם הערבי במדד, תחום הנורמליזציה הדיפלומטית הוא הפעיל ביותר. אך צוין כי תהליך הנורמליזציה בין מצרים לישראל לא נראה פעיל, וכי פעילות הנורמליזציה הכללית ביניהם מואטת". בירדן, "הממוקמת במקום החמישי, הנורמליזציה הדיפלומטית ויחסי החוץ עם ישראל הם הפעילים ביותר אך נותרו מוגבלים, עם חמישה מקרים רשומים בלבד. נורמליזציה כלכלית ומסחרית, כמו גם נורמליזציה ביטחונית וצבאית, הן מינימליות, עם פעילות אחת בלבד כל אחת".

מאמר מערכת מתוך אל-אח'באר. לקריאת הכתבה המלאה.