המחיר קפץ ב-65% לנוסעים מאז ההקמה: למה הנסיעה במנהרות הכרמל מתייקרת ללא הרף?

ב-2010 נפתח לתנועה כביש מנהרות הכרמל, שעלות הקמתו עמדה על כ-1.25 מיליארד שקל • במהלך השנים ניתנו הנחות שונות לרכבים, שאף מומנו מקופת המדינה במאות מיליונים, אך למרות הסבסוד העצום, המחירים רק עלו • האוצר: "הליך עדכון תקנות מנהרות הכרמל בעיצומו"

מנהרות הכרמל חיפה / צילום: יח''צ
מנהרות הכרמל חיפה / צילום: יח''צ

מאז פתיחתן של מנהרות הכרמל לתנועה הועברו לזכיינית הפרויקט מאות מיליוני שקלים, כדי לסבסד את ההנחות בתעריפים שנתנו לרכבים. אבל למרות ההנחות המחירים הלכו וטיפסו, והגיעו לגידול ריאלי של 65%. איך זה קרה?

למרות הורדת המחיר: הישראלים כבר לא מתלהבים מטסלה
מנהל רשות המסים: "לבטל את הפטור על שכירות מנדל"ן"

בשנת 1996 פרסמה המדינה מכרז לפרויקט מנהרות הכרמל, שהוגדר כאחד ממיזמי התשתית הגדולים והמורכבים שהוקמו עד אז בישראל. שנה לאחר מכן נבחר זכיין שהתחייב להקים שני צמדי המנהרות בהר הכרמל ומחלף מרכזי. הפרויקט הוקם במודל BOT, לתכנון, מימון, הקמה, תפעול ואחזקה של שתי מנהרות תת-קרקעיות, החוצות את רכס הכרמל ממערב למזרח וממזרח למערב.

על פי מודל זה, המדינה מתקשרת בהסכם זיכיון עם זכיין מהמגזר הפרטי, המקבל עליו את האחריות לספק את התשתית הציבורית, לרבות מימון, תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה, בתמורה לתשלומים לפי קריטריונים מוגדרים מראש. במהלך תקופת הזיכיון הזכיין מקבל זכות לגבות תשלום ממשתמשי המתקן, בהתאם לאמור בחוזה, כדי להשיב את עלויות ההקמה והתחזוקה ולשם רווח.

כבישים שהוקמו באופן דומה הם כביש 6 והנתיב המהיר, ובשנים הקרובות יצטרפו אליהם נתיבים מהירים בכביש 2, בכביש 20 ובכביש 5. ואולם לפי דוח מבקר המדינה מחודש נובמבר האחרון, לא בוצעה כל הפקת לקחים מסודרת בנושא, כדי להבין את חוזקות השיטה ואת חולשותיה.

כביש אגרה עם תשלומים שנקבעו בחוזה הזיכיון

במהלך התכנון והביצוע של הפרויקט נשמעו התנגדויות רבות להקמת הכביש, שקיצר את הדרך לנהגי הרכב הפרטי אך תרם לפירוור העיר ולעקיפת מרכזה ההיסטורי.

בכל אופן, בדצמבר 2010 המנהרות נפתחו לתנועה, וקבוצת כרמלטון קיבלה את הזיכיון להפעלתן עד לשנת 2040, והיא מפעילה אותן באמצעות חברת נתיבי הכרמל. הכביש קיצר משמעותית את זמני הנסיעה ברכב הפרטי, ובשנים האחרונות נהנים ממנו גם משתמשי התחבורה הציבורית והמטרונית.

המנהרות מופעלות כאמור ככביש אגרה, והתשלומים נקבעו בחוזה הזיכיון. בדוח מבקר המדינה שפורסם החודש צוין כי על פי הערכות החשכ"ל עלות ההקמה של הכביש עמדה על 1.25 מיליארד שקל.

התעריף נקבע זהה לכלי התחבורה השונים, ומתעדכן אחת לרבעון, כשהוא מוצמד למדד המחירים לצרכן, במסגרת הסכמים שנעשו עם השנים התעריף הועלה מספר פעמים, וניתנו גם הנחות בכביש. כך, בשנת 2016 הוחלה הנחה למשאיות קלות עד 12 טונות, אך לפי הדוח איש בחברת חוצה ישראל הממשלתית, הרגולטור של הכביש, ובמשרד התחבורה, לא בדק את השפעות אותה הנחה. החל משנת 2018 ועד לסוף השנה הנוכחית הופחתו תעריפי האגרה לרכב הפרטי.

על פניו הנחות אלו נשמעות כהתפתחות חיובית לנהגים שרוצים להשתמש בכביש, אלא שהקופה הציבורית היא שמימנה הנחות אלו. כך, במקום שנהג הרכב הפרטי ישלם את הנסיעה אם הוא בוחר לנסוע בכביש, כלל האזרחים מסבסדים עבורו את הנסיעה. סבסוד זה הגיע השנה ל-226 מיליון שקל מאז שנת 2018, והההנחה למשאיות קלות התחילה עוד קודם לכן.

באוגוסט האחרון דרש ראש עיריית חיפה, יונה יהב, ממשרדי הממשלה לבטל את תשלום האגרה. במשרד התחבורה הצטרפו לקריאה והמנכ"ל משה בן זקן בישר לראש העירייה ששרת התחבורה מירי רגב תומכת בביטול האגרות, אך מדובר בסמכות משרד האוצר.

ואולם גורמים בענף כינו דרישה זו כפופוליסטית, על רקע העלות הגבוהה של מתן ההנחה לקופת המדינה, שתושת על כלל הציבור.

ובכל זאת, התעריף רק טיפס עם השנים, למרות סבסוד ההנחות. נוסעים המשתמשים במנהרות הלוך ושוב משלמים לשני קטעים 40.60 שקל ליום ו-893.2 שקל בחודש, וניצול הקיבולת בשעות העומס לא עולה על 77% מיכולתו של הכביש.

בשנת 2010, עם פתיחת הכביש, עלות הנסיעה (במחירי 2024) הייתה 6.7 שקלים, אך הגיעה השנה ל-11.1 שקל, עלייה של 65%. עלייה בשיעור דומה חלה גם על משאיות ועל כלי רכב ציבוריים.

"שיעור התייקרות גבוה משיעור הפחתת התעריף"

המבקר ציין כי "זאת על אף הפחתת התעריף ומימוש ההנחה שנקבעה בתוספת להסכם הזיכיון מדצמבר 2017 כאמור לעיל, ושמומנה על ידי המדינה במאות מיליוני שקלים.

"התייקרות ריאלית זו נובעת מכך שבנוסף להצמדה למדד, התעדכן התעריף שלוש פעמים בשמונה השנים הראשונות להפעלת המנהרות, ממחיר בסיס של 5 שקלים למחיר של 8 שקלים, וביחד עם ההצמדה למדד היה שיעור ההתייקרות גבוה משיעור הפחתת התעריף ומימוש ההנחה".

עוד נמצא, כי מ-2011 ועד סוף 2020, סך ההכנסות מאכיפה עולה על ההוצאות הנובעות מפעולת האכיפה בסך כולל של כ-8 מיליון שקל.

המבקר ציין כי על פי ההיקף החזוי של החייבים נראה כי צפוי להיות עודף קבוע של הכנסות לעומת ההוצאות לאורך כל תקופת הזיכיון. בהתאם לכך הוצע להפחית את הפיצוי לזכיין בכ-17%.

בעבודה של יועץ תנועה מינואר 2023 עבור חוצה ישראל נכתב, שהאגרה עדיין מהווה חסם עיקרי לשימוש גובר במנהרות, בעיקר בשעות השפל, לצד קיבולת לא מנוצלת בכביש. למרות זאת, אין תמחור דיפרנציאלי של הנסיעה, והיא יקרה גם בהשוואה לכבישי אגרה אחרים.

בסוף השנה הנוכחית ההסכם הנוגע להנחות מסתיים, ותהיה זו הזדמנות למשרדי הממשלה להגיע להסדר אחר, שבמסגרתו גם אם תבחר המדינה לסבסד הנחות בכביש מקופת המדינה, אלו לא ייבלעו בתוך העלאות מחיר מוסכמות מראש, ואם הקיבולת עדיין לא מוצתה, זו רק סיבה נוספת להוסיף עוד שירות בתחבורה הציבורית.

מחברת כרמלטון, חוצה ישראל ומשרד התחבורה לא נמסרה תגובה.

ממשרד האוצר נמסר: "היקף השימוש במנהרות הכרמל גבוה, והתשתית מנוצלת ביעילות יחסית. באשר להקטנת תעריפי הפיצוי והחזר הוצאות של הזכיין, הליך עדכון תקנות מנהרות הכרמל בעיצומו".

תגובת משרד התחבורה: ניצול קיבולת המנהרות גבוה בשעת שיא יומית, ומאפשר רמת שירות טובה. שיעורו גבוה ביחס לדרכים ללא אגרה באזור. גובה האגרות במנהרות הכרמל בחיפה נקבע על פי החוק ובהתאם להסכם הזיכיון שנחתם על ידי החשב הכללי במשרד האוצר.