רשות המסים הגישה לבית משפט השלום ברמלה את כתב האישום האחרון והמרכזי בפרשה שזכתה לכינוי "כוכב נולד".
לפי כתב האישום שהוגש נגד 7 נאשמים, בין אוגוסט 2023 ליוני 2018 פעלו שורת נאשמים לביצוע תוכנית עבריינית רחבת-היקף בענף הדלק, במסגרתה ניכו והפיצו חשבוניות פיקטיביות בהיקף של מאות מיליוני שקלים.
במהלך התקופה, נטען, הוציאו חברי הרשת העבריינית מעל 3,400 מסמכים מזויפים הנחזים להיות חשבוניות מס, בסכום כולל של מעל מיליארד שקל, מבלי שבוצעו לגביהן כל עסקאות. כתב האישום הוגש על ידי היחידה המשפטית מחוז מרכז ברשות המסים.
● בדיקת גלובס | הפסד של אלפי שקלים בשנה: הגזירות שיורגשו כבר בתלוש השכר הראשון של 2025
● המדד שלא התעדכן כבר שנה וחצי והחורים באינפלציה: למה יוקר המחיה לא משתקף בנתונים הרשמיים
תשתית מוסדרת
על-פי האישום, התוכנית כללה תשתית מוסדרת לניכוי והוצאת חשבוניות פיקטיביות, הכוללת שמות של חברות קש, מסמכי התאגדות פיקטיביים, אישורי ניכוי מס במקור, מסמכים מזויפים הנוגעים למורשי חתימה בחברות, זהויות מזויפות של בעלי החברות, דוחות מע"מ מזויפים וכרטסות ניהול חשבונות כוזבות.
על-פי הנטען, התשתית המשומנת היטב הוקמה על-מנת להתחמק מתשלום מס באמצעות הוצאת חשבוניות פיקטיביות, תוך יצירת מצג שווא של התנהלות כשרה מול ספקים לגיטימיים.
מדובר בפרשה רחבת-היקף שנחשפה בעקבות חקירה של יחידת חקירות מכס ומע"מ תל אביב. כתב האישום, הפרוס על פני 281 עמודים, מגולל תשתית עבריינית, שלהוכחתה נדרשים 132 עדי תביעה. במסגרת הפרשה כולה הוגשו כבר 5 כתבי אישום, ובחלקם ניתנו הכרעות דין.
כתב האישום הנוכחי הוגש נגד איש העסקים שלמה אלון יעקובסון, הבעלים של חברות אלגרנטי-טרנטו וקליר-תחבורה; זאב שמיין, שניהל יחד עם יעקובסון את החברות; יהודה טל, החשוד כי פעל בשליחות השניים מול נותני שירותי מטבע; אינאס שוויכי, מנהלת חשבונות תושבת ירושלים; וראאד שעאר, בעלה לשעבר של שוויכי.
ההיקף הכספי של העבירות המיוחסות ליעקובסון ושמיין מסתכם בכ-166 מיליון שקל כל אחד, ההיקף הכספי של העבירות המיוחסות לשוויכי ושעאר מסתכם בכ-156 מיליון שקל כל אחד, וההיקף הכספי של העבירות המיוחסות ליהודה טל מסתכם בכ-45 מיליון שקל.
חברות קש
על-פי כתב האישום, יעקובסון ושמיין קיבלו מאדם בשם נאדר ג'אבר (שהודה והורשע זה מכבר על חלקו בפרשה), בעבור תמורה כספית, תשתית לניכוי והוצאת חשבוניות פיקטיביות. התשתית נערכה וסופקה לנאדר ג'אבר על-ידי אינאס שוויכי ועל-ידי ראאד שעאר וכללה שמות של חברות, מסמכי התאגדות של החברות, אישורי ניכוי מס במקור, מסמכים מזויפים בנוגע למורשי חתימה בחברות, תעודות זהות מזויפות של בעליהם, דוחות מע"מ מזויפים שהוגשו לכאורה על-ידי אותן חברות וכרטסות הנהלת חשבונות כוזבות. על בסיס התשתית הפיקטיבית הוציאו יעקובסון ושמיין חשבוניות פיקטיביות מאותן חברות לחברות קליר ואלגרנטי שבניהולם, על-מנת להפחית את חבות המס של קליר ואלרגנטי. בנוסף, נטען, הפיצו יעקובסון ושמיין חשבוניות פיקטיביות על בסיס התשתית הפיקטיבית לחברות נוספות שבבעלות אחרים.
על-פי האישום, על-מנת שלא לעורר חשד, מילא נאדר ג'אבר את דרישתו של שמיין להחליף מפעם לפעם את שמות חברות הקש.
לאחר הוצאת החשבוניות הפיקטיביות העביר שמיין לאינאס ולראאד, באמצעות נאדר ג'אבר, את החשבוניות הפיקטיביות על-מנת שייחשבו על בסיסן את העמלה המגיעה להם ויכינו מסמכים מזויפים - כרטסת ודוחות מע"מ.
מהאישום עולה כי יעקובסון ושמיין שילמו לנאדר ג'אבר תמורה כספית חודשית בסך 10,000 שקל ולראאד ואינאס עמלה הנגזרת מסכומי החשבוניות (30 אגורות לכל ליטר שהופיע בחשבוניות).
*** חזקת החפות: החשודים בפרשה לא הואשמו ולא הורשעו, ועומדת להם חזקת החפות.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.