בניגוד לעמדת היועמ"שית: נתניהו מינה את רואי כחלון למ"מ נציב שירות המדינה

הממשלה מוסיפה לפעול בניגוד לעמדתה של היועצת המשפטית לממשלה: ראש הממשלה, בנימין נתניהו, הודיע הבוקר (א') כי החליט למנות את עו"ד רואי כחלון לממלא מקום נציב שירות המדינה. זאת, בניגוד לעמדתה של היועמ"שית, גלי בהרב-מיארה, אשר קבעה לגבי כחלון כי "ניסיונו המקצועי אינו מאפשר לראות בו כמועמד מתאים. ישנם פערים ניכרים בין האופן בו הוצג ניסיונו המקצועי לבין התשתית העובדתית שהתבררה". בהודעה שפרסם הבוקר, דחה נתניהו את עמדת היועמ"שית, וקבע כי "לא נמצא כל פער בין אופן הצגת ניסיונו הניהולי הבכיר של עו"ד כחלון לבין העובדות. לפיכך, הוחלט למנותו לתפקיד ולא לאמץ את עצת היועמ"שית".

● אחרי פסיקת הבג"ץ: הצעת החוק החדשה למינוי נשיא העליון
● בוטלה עדות נתניהו למשך שבועיים, ביהמ"ש מבקש עד אחר במקומו
● בג"ץ ביטל את סמכות השר בן גביר להתערב בחקירות במשטרה

בהודעתו מהבוקר, ציין נתניהו כי "עו"ד כחלון הוא איש מקצוע מהמעלה הראשונה. הוא בעל ניסיון רב בניהול בכיר ובעבודת הממשלה, ובעל שיעור קומה בתחומי המשפט הציבורי והמנהלי. עמדתי מקרוב על כישוריו בשנה האחרונה, ואף קיבלתי המלצות חמות מגורמים בכירים בשירות הציבורי ובמערכת אכיפת החוק, ביחס למינויו לממלא מקום נציב שירות המדינה. אני בטוח כי תרומתו של עו"ד כחלון תסייע בחיזוק שירות המדינה, לטובת כלל אזרחי ישראל, ואני מאחל לו הצלחה בתפקיד ממלא-מקום נציב שירות המדינה".

הודעתו של נתניהו מגיעה, כאמור, אחרי שרק בשבוע שעבר, הודיעה היועמ"שית על התנגדותה למינוי. בחוות דעת שכתב המשנה ליועמ"שית, עו"ד ד"ר גיל לימון, נקבע כי "לאחר עריכת הבדיקות, נמצא כי ניסיונו המקצועי של עו"ד כחלון ונתוניו האישיים אינם מאפשרים לראות בו, ולו בקירוב, כמועמד מתאים למילוי התפקיד. בניגוד לנטען, עו"ד כחלון אינו בעל ניסיון של ניהול בכיר בשירות המדינה, כנדרש לתפקיד זה, וניסיונו הניהולי רחוק מלהלום כהונה, גם אם זמנית, במשרת נציב שירות המדינה".

היועמ"שית מתחה ביקורת נוקבת על הכוונה למנות את כחלון, וקבעה כי המינויו יהיה "בלתי־סביר באופן קיצוני". זאת, לנוכח הפער בין דרישות התפקיד לבין התשתית העובדתית לגבי הניסיון של כחלון. לדברי לימון, "בחינת התפקידים שמילא בשירותו כעובד מדינה מלמדת כי בניגוד לנטען, אין הם מציידים אותו בניסיון ניהולי מתאים לתפקיד, בראי אמות-המידה של נציבות שירות המדינה".

לימון הטיל ספק בחוות הדעת בכך שכחלון אמנם ניהל 15 עובדים באופן ישיר ו-50 עובדים באופן עקיף, כפי שנטען על־ידו. לפי חוות הדעת, לא ניתן לקבוע כי כחלון אכן התנסה בניהול בסדר גודל כזה, וזאת בהתאם למבנה הפרקליטות. הייעוץ המשפטי אף מצא כי ניסיונו של כחלון בתחום כוח האדם, וכאחראי על תחום המשמעת המייעץ לראש ענף המשמעת בנציבות שירות המדינה, נחשב כלא משמעותי מספיק.

היעדר העצמאות של ממלא מקום בתפקיד בכיר כנציב שירות המדינה עלה אף הוא בחוות הדעת. בהקשר זה, לימון כתב כי "מינויו של מי שאינו מתאים לתפקיד ממלא-מקום עלול לפגוע גם בעצמאותו של בעל התפקיד".

הליך המינוי לנציב קבוע הוקפא על־ידי בג"ץ

המחלוקת סביב מינויו של כחלון מגיעה לאחר שנתניהו סירב להאריך את כהונתו של הנציב לשעבר, פרופ' דניאל הרשקוביץ, ולאחר שבג"ץ הקפיא את הליך המינוי לנציב קבוע. זאת, בעקבות התעקשות הממשלה שלא לקבל את עמדת היועמ"שית, ולמנות את הנציב הבא על־ידי "ועדת מינויים מיוחדת".

לפי הודעת נתניהו, כחלון הוא "בעל ניסיון רב בניהול בכיר, משפט ציבורי, אכיפת החוק וגיבוש מדיניות ציבורית. בנוסף, הוא בעל תואר ראשון ושני במשפטים בהצטיינות, ובמהלך שירותו הציבורי זכה להישגים מרשימים ולהוקרות רבות".

זמן קצר לפני פרוץ המלחמה, ב-2023, מינה נתניהו את כחלון, בן 44, לראש המטה למלחמה בפשיעה בחברה הערבית במשרד ראש הממשלה. עם פרוץ המלחמה, כחלון הוביל את הטיפול בתחנת ריכוז החללים בבסיס שורה. עוד קודם לכן, שימש כחלון במשך 15 שנים כפרקליט וכממונה במחלקה הכלכלית בפרקליטות. במשך ארבע שנים, הוא היה ראש צוות פשיעה כלכלית ושחיתות שלטונית וממונה על התחום הביטחוני, בו ריכז את תחום תיקי המרמה כלפי מערכת הביטחון. הוא שימש במשך שש שנים כבא-כוחה של היועצת המשפטית לממשלה, וכגורם המשפטי המנחה של נציב שירות המדינה בתחום המשמעת בשירות המדינה.