מה גרם לרוב עורכי כתב העת המדעי הנחשב לפרוש?

רוב עורכי כתב העת המדעי Evolution פרשו מתפקידם, בין היתר בשל השימוש ב-AI

רוב חברי מערכת כתב העת המדעי Journal of Human Evolution הודיעו לפני כשבוע על פרישה משותפת. כתב העת שייך למו"ל Elsevier, והעורכים מאשימים את המו"ל כי נקט צעדים שונים, בין היתר שימוש לא מוצלח בבינה מלאכותית, שפגעו באיכות כתב העת.

"אלסבייר פגע באופן שיטתי בתשתית הדרושה להצלחת כתב העת וערער על עקרונות הליבה שהנחו אותו במשך 38 שנים", נאמר בהודעת הפרישה של קבוצת העורכים כפי שהובאה באתר Retraction Watch אשר עוקב אחר שערוריות בכתבי עת מדעיים.

העורכים טענים כי אלסבייר קיצצו בכוח אדם, בעיקר בתחום עריכת הטקסט וההגהה. במקביל, הם שילבו בינה מלאכותית במהלך הפקת הגיליון, באופן שהוסיף טעויות למאמרים, שלא היו קיימות בגרסה ששלחו העורכים לפרסום.

כך, במקרה אחד פורסם מאמר שבו נעלמו אותיות הרישית מכל שמות העצם הפרטיים, ושמות מיני בעלי חיים וצמחים לא הופיעו בפונט נטוי כפי שנהוג בכתב העת מתחילת דרכו. זאת, בשל טעות שעשתה הבינה המלאכותית על גבי מאמרים שכבר היו מוכנים לפרסום בפורמט הנכון. "זה היה מביך מאוד עבור כתב העת ועבור העורכים", הם מסרו, "ולמרות זאת, עדיין משתמשים בכתב העת בבינה מלאכותית שעושה שינויים במאמרים שכבר התקבלו, באופן שמשנה משמעויות ומצריך המון עבודה מיותרת של העורכים ושל כותבי המאמרים בשלב ההגהה".

עוד סיפרו העורכים כי המו"ל החליט לוותר על מודל שני עורכים למאמר, בו התגאה כתב העת במשך עשורים. כאשר העורכים התנגדו, המו"ל הסכים: שני עורכים, אך כל אחד מהם יקבל חצי מן התשלום שקיבלו פר מאמר עד כה.

פרופ' ג'ון הוק מאוניברסיטת ויסקונסין מדיסון, שפרסם 17 מאמרים בכתב העת, הודיע בבלוג שלו כי הוא תומך בעורכים, וטען כי הוא המום מכך שלא נאמר לו שנעשה שימוש בבינה מלאכותית בעריכת המאמר שלו, וזאת בעיקר לאור הגילוי שכתב העת דורש מן הכותבים, לגבי השימוש בבינה מלאכותית במאמריהם.

ב-Retraction Watch מציינים כי זו בהחלט לא הפעם הראשונה שבה קבוצת עורכים מתפטרת יחד מכתב עת בשנתיים האחרונות. מתחילת 2023 נרשמו לא פחות מ-20 התפטרויות כאלה, לעומת אחת או שתיים בשנה שלפני. העורכים בדרך כלל טוענים לקיצוצים ופגיעה באיכות העבודה שלהם, ומנגד לכך שכתבי העת גובים תשלום שאינו נגיש לרוב הציבור. מאמר ממרץ 2024 בנייצ'ר, אף שאל "מה מנסות ההתפטרויות ההמוניות הללו להשיג?", וענה כי אם העורכים מעוניינים לא רק בתשומת לב, עליהם להקים כתבי עת משלהם, במודלים כלכליים אחרים.

אריקה בי קיור תפסיק את הסכם השיווק לחברת אייגיין בבעלות בעל השליטה

חברת אריקה בי קיור הודיעה היום כי לא תחדש את הסכם ההפצה שחתמה מול אייגיין ביוטי, שגם היא בבעלות בעל השליטה באריקה בי קיור. ההסכם יפוג במאי 2025.

אריקה בי קיור , בשליטת (74%) מיקי שלוסר ובניהולם של היו"ר יקי ודמני והמנכ"ל רונן גולדשטיין, משווקת את הבי קיור לייזר, מכשיר לטיפול בכאב, והחל מלפני כמה חודשים, גם את מוצר הסרת השיער הותיק אפיליידי. החברה הונפקה ב-2021 לפי שווי של כ-500 מיליון שקל אחרי הכסף, לאחר שב-2020 הגיעה להכנסות של 86 מיליון שקל ורווח של 12 מיליון שקל, אך מאז הנפקתה סבלה אריקה בי קיור מירידה חדה בהכנסותיה ובמחיר מנייתה, חילופי הנהלה תדירים, גילוי כי לחלק ממוצריה היו חסרים אישורים רגולטוריים מסויימים (והשלמת האישורים הללו) וכן דרישה מרשות ני"ע לתקן לאחור חלק מדוחותיה.

למרות שיפור קל בפעילותה בדוחות האחרונים, היום היא נסחרת לפי שווי של 25 מיליון שקל בלבד. לאחר ההודעה היום על ביטול ההסכם עם אייגייין, עולה מניית החברה 1.5%.

תוך כדי נפילתה, חתמה אריקה בי קיור ב-2022 על הסכם השיווק מול חברת אייגיין, חברה פרטית בבעלותו של שלוסר. הסכם זה העלה שאלות, משום שבנוסף להיותו הסכם בעלי עניין, בין החברות היו גם הסכמי שכירות, הסכם מתן שירותים וגם הלוואות שנתנה אריקה בי קיור לאייגיין.

למרות זאת, אסיפת בעלי המניות אישרה את ההסכם, וכאשר ודמני נכנס לתפקידו כיו"ר ב-2023, הוא הצביע על המוצר של אייגיין כאחד ממנועי הצמיחה של החברה. אריקה בי קיור אכן רשמה הכנסות ממוצרי אגיין, אולם בדוחות אריקה בי קיור נאמר כי הרווחיות על מוצרי אייגייין נמוכה מאשר הרווחיות ממוצרי בי קיור.

בתחילת נובמבר הודיעה אריקה בי קיור כי לקראת פקיעת ההסכם, היא מעוניינת להביא גרסה מחודשת שלו לאישור האסיפה. ההסכם החדש נועד להבטיח את רווח תפעולי של לפחות 10% לאריקה בי קיור ממכירת מוצריה של אייגיין, ולהטיל אחריות רבה יותר לשיווק המוצר על אייגיין. כמו כן הובטחה בלעדיות הדדית לחברות, כלומר אייגיין התחייבה כי בי קיור תהיה היחידה המפיצה את מוצריה ובי קיור התחייבה לא להפיץ מוצרים מתחרים. לאחרונה הורחב הסכם השיווק של בי קיור עם אפיליידי, ואולי גם לכך היה קשר לביטול ההסכם עם אייגיין היום, במקום לחדשו כפי שתכננה תחילה.

פייז V מסיימת את השנה עם הכנסות של "מיליוני דולרים"

חברת Phase V העוסקת בתחום שיפור הניסויים הקליניים באמצעות AI, חושפת היום חלק מפעילותה. החברה מסרה לגלובס כי היא כבר חתומה על הסכמים עם מעל 30 חברות תרופות, מהן שבע חברות פארמה גדולות, ורושמת הכנסות של "מיליוני דולרים". השנה הייתה שנת המכירות הראשונה שלה, והיא מעריכה כי בשנה הבאה תרשום הכנסות גבוהות.

"הבעיה שאנחנו רוצים לפתור היא הניסויים הקליניים הארוכים והיקרים, רוויי הכישלונות", אומר רביב פרילוק, מנכ"ל החברה ואחד ממייסדיה. "ב-15 השנים האחרונות הייתה מהפיכה באופן שבו עורכים ניסויים, אבל לא בתחום הרפואי, אלא למשל בתחום השיווק. אפשר לבחון ולבחון את המסר עד שמגיעים בסופו של דבר לאדם האחד עם מסר תפור בשבילו. אנחנו רוצים לקחת רעיונות מהעולם הזה לתחום הניסויים הקליניים ברפואה, בלי לוותר על העקרונות המדעיים המחייבים ניסוי בעולם הרפואי".

ב-2019 ה-FDA פרסם קווים מנחים לעריכת ניסויים אדפטיביים, אולם עד היום רוב הניסויים הם לא כאלה. "צריך להגדיר עבור ה-FDA מראש, איך בדיוק אפשר להתאים את הניסוי לאורך הדרך בלי לפגוע בסמיות הכפולה", מסביר פרילוק. כלומר בכך שהנבדקים עצמם והרופאים לא ידעו מי בקבוצת הניסוי ומי בקבוצת הביקורת, כדי לא להטות את תוצאות הניסוי.

ניקח לדוגמה מצב היפותטי שבו יש לבחור מינון לתרופה מבין ארבעה מינונים אפשריים. הניסוי יכלול חמש זרועות - ארבעה מינונים וקבוצת ביקורת. כיום, כל הקבוצות יתחילו ויסיימו את הניסוי. "לעומת זאת, בניסוי האדפטיבי, המערכת יכולה לרוץ על כל הנתונים, בלי שאיש רואה אותם, ואולי היא תאמר, למשל: חבל להמשיך עם שני המינונים הנמוכים ביותר, הם בוודאות לא יעילים". זו דוגמא פשוטה, אבל אפשר לתכנן את הניסוי כך שהמינון ינתן באופן עולה ורציף, או שתהיה נקודת החלטה כבר אחרי 20 חולים, או שעל פי התוצאות המתקבלות, המכונה תחליט לגבי כל זרוע מתי אפשר לעצור".

חברות שביצעו עד היום ניסויים אדפטיביים, עשו זאת בדרך כלל בתכנון ידני או בתכנון מכונה פשוט. המערכת של פייז V יכולה להציע להם תוכנית מורכבת הרבה יותר. "יש לנו אפשרות תוך כדי הניסוי לזהות תתי אוכלוסייה שמגיבים יותר טוב, או דווקא כל מיני בעיות".

מערכת נוספת שפיתחה החברה נועד לנתח ניסויים שלא הצליחו ולנסות להבין מה יכולה להיות הסיבה לחוסר התגובה. כך למשל, החברה עבדה עם אורמד הישראלית, שנכשלה בניסוי קליני שלב III בגלולת אינסולין בבליעה, וכעת נמצאת בניסוי חדש, בו יושם דגש על קבוצות גיל ו-BMI שנמצאו מעניינות בניתוח שערכה Phase V לתוצאות ניסויי של II ו-III של אורמד. בחברת נוירוסנס, מתחום ה-ALS , החברה זיהתה בניסוי שלב II כי במטופלים שהמחלה מתפתחת אצלם מהר, התגובה לתרופה טובה יותר. תובנה זו תשפיע על תכנון ניסוי שלב III של החברה.

נהוג לדבר על בינה מלאכותית בהקשר של ביג דאטה. אבל ניסוי שלב II ואפילו III לא כוללים כל כך הרבה דאטה

"נכון, אך פיתחנו מומחיות בביצוע ניתוחים סטטיסטיים על כמויות מידע קטנות, תוך העשרה של המידע בהרבה דאטה משלנו, על מחלות דומות או על תרופות דומות, כשהמטרה היא למצוא לא רק מתאמים, אלא להשתמש במה שאנחנו יודעים על מנגנונים ביולוגיים, כדי לנפות אילו תופעות שאנחנו מוצאים בדאטה, סביר שהן סיבתיות ואילו הן מקריות. זאת, כדי לא לעשות אדפטציה של הניסוי לכיוון הלא נכון".

פייז V אינה מעוניינת כרגע לפתח מוצרים משלה, אולם כן שוקלת להפוך להיות חברה יותר אינטגרטיבית בתחום ניהול הניסויים הקליניים, דומה יותר ל- CRO, חברה המנהלת את הניסוי עבור חברות התרופות מתחילתו ועד סופו.

על פי נתוני SNC Finder, החברה גייסה עד היום 15 מיליון דולר מהקרנות ויולה, ליונבירד, Exor ו-Getty. מחלקת המו"פ של החברה נמצאת בתל אביב, ואילו השיווק נמצא בבוסטון.

בית החולים שניידר מדפיס כלים מותאמים אישית לרפואת ילדים

בית החולים שניידר, בשיתוף פעולה עם החברות Synergy3dmed וסטרטסיס הקימו מרכז להדפסה תלת ממדית של מכשירים רפואיים מתאימים אישית לילדים. המרכז כבר החל לעבוד בשלב ההרצה וכבר נעשו ניתוחים תוך שימוש בהדפסות, ביניהם שיחזורי גולגולת ופנים. בנוסף לשתלים מודפסים מותאמים אישית, יודפסו במרכז גם מכשירים רפואיים מותאמים אישית כמו כמו מסיכות הנשמה, סדים וקסדות, כלי ניתוח אשר מתאימים במיוחד לגופם הקטן של הילדים.

המטרה היא לשלב את הרופאים, וככל האפשר גם את הילדים ומשפחותיהם, בתהליך תכנון המכשירים על ידי שימוש בטכנולוגיות תלת מימד ויכולות AI עוד בשלב התכנון הטרום ניתוחי.

בנוסף, המרכז יאפשר לילדים המטופלים בשניידר, לצוותים הרפואיים ולבעלי עניין לעבור סדנאות, הכשרות והדרכות ייעודיות בטכנולוגיות תלת מימד מגוונות בעולמות השיקום, האנטומיה והביו-טכנולוגיה.

מבית החולים נמסר כי מדובר במהלך שהוא חלק מתחום החדשנות ברפואת ילדים ( Ped-Tech , על משקל Fem-Tech ) אשר עובר מהפיכה בשנים האחרונות, ובית החולים שניידר הוא אחד המובילים בו. בשנים האחרונות בית החולים משתף פעולה עם חברות טכנולוגיה כולל סטארט אפים, לפיתוח פתרונות ייעודיים לבריאות ילדים. הפעילות נעשית במעורבות ככל האפשר של הילדים עצמם בתהליך.

את המיזם מוביל איתי יפה, מנהל הכספים והפיתוח העסקי של שניידר, כאמור בשיתוף עם Synergy3DMed המציעה פתרונות כירורגיים אישיים באמצעות מודלים בתלת מימד. חברת STRATASYS, היא המספקת את המדפסות.

ד"ר אמיר קרשנוביץ, מנהל היחידה לנוירוכירורגיה במרכז שניידר, הדגים את השימוש בכלים הללו בתחום הנוירוכירוגי: "הניתוח באמצעות האביזרים המותאמים אישית הוא יעיל, מדוייק ונוח יותר, ואנחנו יכולים גם להתנסות ולהתאמן על הדגם לפני הניתוח. יש לנו כבר מספר מרשים של סיפורי הצלחה כמו שחזורי גולגולת ופנים לאחר תאונות דרכים וקורקינט, שלצערנו אנו פוגשים פה בשניידר לא מעט. הימצאות מרכז הפיתוח בתוך בית החולים מאפשרת הגברת תפוקת הניתוחים, ובשורה התחתונה: להציל יותר ילדים".

לדברי יפה: "שניידר הוא בית החולים הראשון לילדים שמקים מרכז מסוג זה בתוך כתליו. המרכז יקדם גם שיתופי פעולה עסקיים, ביניהם: יזמויות בתחום החינוך הרפואי עם מוסדות אקדמיים מקומיים ובינלאומיים, עבודה משותפת עם בתי חולים לילדים ברחבי העולם ועוד. כמו כן, הוא יהווה מוקד משיכה לשיתופי פעולה בנושאי חדשנות ומחקרים קליניים בהובלת מרכז החדשנות והמחקר של שניידר. למיזם זה ערך כלכלי שמתבטא בחיסכון בציוד רפואי ובעלויות הניתוח, כאשר אנו מסוגלים לייצר בעצמנו את השתלים, תוך זמן תגובה כמעט מיידי, ותוך מתן שירותים שהינם מחוץ לסל".

מיכאל ליברוס, מנכ"ל חברת Synergy3DMed, סיפר כח החברה מספקת שירותי תכנון טרום ניתוחי וייצור אביזרים מותאמים אישית בטכנולוגיות תלת ממד, וכי במהלך השנים בוצעו באמצעותה אלפי ניתוחים ופרוצדורות רפואיות, כאשר כעת מיושמת הגישה הזו גם לילדים.

תוכנית Leap לחברות בתחום ה- Bioconvergence החלה במחזור השני שלה

עמותת בוגרי 8200, בשיתוף בילינסון , aMoon, רשות החדשנות ומדטרוניק, קרן מריט ומיקרוסופט, פותחת מחזור חדש בתוכנית LEAP, תוכנית לייזום חברות בתחום ה- Bioconvergence. התוכנית מיועדת ליזמים מתחום הטכנולוגיה ומתחום מערכת הבריאות.

Bioconvergence, תחום עליו כתבנו במדור לא מעט בעבר, הוא החיבור בין הנדסה וביולוגיה בחזית של שני התחומים, כדי ליצור מוצרים כמו ממשקי מוח מכונה, שבבים ביולוגיים, איברים ביוניים ועוד. רשות החדשנות ופורום תל"ם זיהו את התחום הזה כיתרון יחסי של ישראל, בשל היכולות שלה בשני התחומים והבין תחומיות של היזמים הישראלים, והיא נערכת לספק ליזמי הביוקונברג'נס בארץ תמיכה כספית ומעטפת תשתיתית שתהווה מצע עליו עשויות לצמוח החברות שיובילו את התחום, מישראל.

פרוייקט LEAP הוא אחד הפרוייקטים בתוכנית הזו. הוא מיועד למיזמים הקמים מאפס על בסיס צרכים שיעלו מן שטח ויחודדו יחד עם הצוות של הפרוייקט. לאורך 16 שבועות, המשתתפים יפעלו בצוותים רב-תחומיים, בהנחיית מומחים מישראל ומארה"ב, ויזכו לגישה למשאבים ייחודיים ותמיכה מקצועית.

ההרשמה פתוחה עד 17 בינואר 2025, והמפגשים יתקיימו במרכז הארץ.