נתונים חדשים חושפים גל רכישות במשק, רגע לפני שהגזירות נכנסו לתוקף

הגזירות הכלכליות של תקציב 2025 נכנסו לתוקף רק לפני מספר ימים, אך מתברר שהן משנות את הרגלי הצריכה שלנו כבר מאז שהאוצר הציג את תוכנית הגזירות בקיץ האחרון.

● מחסני השוק מצטרפת לקרפור בהוזלת מוצרים: אפקטיבי או גימיק? 
● המתנה השקטה שניתנה למגזר העסקי במסגרת הרפורמה למיסוי רווחים כלואים 

מתוך רצון להימנע מעלויות העלאת המע"מ ל־18%, יחד עם העלאת מס הקנייה של כלי רכב חשמליים, ישראלים רבים הקדימו את רכישותיהם לסוף השנה. ברכישות גדולות במיוחד הפער במע"מ יכול להגיע לסכומים ניכרים, ורבים מנסים למתן את הפגיעה הכלכלית על־ידי הקדמת רכישות.

גם בקניית הדירות באוקטובר נרשמה עלייה, וסימנים בשוק מעידים: בדצמבר הרכישות עלו עוד יותר. בינואר, אנו צפויים לראות ירידה מקבילה עקב הסטת הצריכה לדצמבר.

עלייה בצריכה עוד לפני הפסקת האש בצפון

על־פי עיבוד לידר שוקי הון לנתוני הלמ"ס, ההוצאות באשראי עלו ב־2% בנובמבר (בהשוואה לאוקטובר), ומתוכן ההוצאות על "מוצרי תעשייה" כמו רכבים, רהיטים ומוצרי חשמל עלה ב־5%. זאת במונחים ריאליים, כלומר בהתחשב בשינויים במדד המחירים לצרכן.

"בהתחשב בכך שהמלחמה בצפון עוד הייתה בשיאה, שכן הסכם הפסקת האש החל ב־27 בנובמבר, זה נתון יוצא דופן", אומר יונתן כץ, הכלכלן הראשי של לידר שוקי הון.

בעיניו, "כנראה מדובר בהקדמת רכישות לפני עליית המע"מ", בנוסף לירידה ביוצאים לחו"ל בשל ההסלמה שגם תרמה לגידול בצריכה המקומית. עוד אומר כץ כי עליית מס הקנייה על כלי רכב חשמליים (מ־35% ל־45% ב־2025, לצד הפחתת תקרת ההטבה) השפיעה על הצריכה.

פירוט רב יותר מביא בית ההשקעות מיטב. הכלכלן אלכס זבז'ינסקי כתב בסקירתו כי "החל מחודש אוגוסט ניכרת עלייה מהירה יחסית ברכישות בכרטיסי אשראי. העלייה הגדולה ביותר נרשמה בקטגוריות הלבשה, שירותי טיסות ותיירות, פנאי ובילוי ומוצרי תעשייה". כך שנראה שבקטגוריות אלה, לרבות מוצרי תעשייה שמחירם לרוב ניכר, רוכשים העדיפו להקדים את הרכישות.

גם בבנק הפועלים התייחסו לגל הקדמת הרכישות, שלדבריהם נמשך ביתר שאת בדצמבר וצפוי להשפיע גם על הכנסות המדינה ממסים. באשר לעלייה המדוברת ברכישות בכרטיסי האשראי בנובמבר, מציינים כלכלני הבנק כי "מכיוון שמדובר בהקדמת רכישות, אנו סבורים כי אלה יהיו במידה רבה על חשבון נתוני הרבעון הראשון של שנת 2025. עליות המחירים של תחילת השנה הן גורם נוסף שיביא לצמצום הצריכה בפתיחת השנה".

הנתונים המעובדים מציגים את המגמות עד נובמבר, אך ניתן לבחון גם את העלייה הגולמית בצריכה בדצמבר בהתאם לדיווח של בנק ישראל: ההוצאות באשראי היו גבוהות יותר בכמעט 3% ביחס לנובמבר, שגם הוא היה גבוה יותר מאוקטובר. יחד עם זאת, בנתונים אלה אין ניכוי עונתיות והתחשבות במדד המחירים לצרכן, כך שמדובר על אינדיקציה בלבד.

בבנק הפועלים מעריכים כי עליית המע"מ תשורשר כמעט במלואה לצרכן הסופי: "המצב היה שונה אם עליית המע"מ הייתה ההתייקרות היחידה שעומדת בפניהם, אך העסקים פוגשים בתחילת השנה עלייה במחירי הארנונה, החשמל, המים וביטוח לאומי".

 פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: ap, Mark Schiefelbein

שיא משכנתאות ביום האחרון של השנה

מגמה דומה ניכרת גם ברכישת דירות, שכן על דירות חדשות משלמים מע"מ, ובסכומים בסדר גודל של דירה מדובר בהבדל גדול. על־פי סקירת הכלכלן הראשי במשרד האוצר, תזרים המזומנים בפועל של הקבלנים עמד באוקטובר על 6 מיליארד שקל, "סכום שבאופן חריג גבוה מתזרים המזומנים הפוטנציאלי". זאת למרות מבצעי המימון של הקבלנים, המביאים לדחייה של קבלת התשלום העיקרי למועד מסירת הדירה בפועל. בעיניו, "ייתכן כי אנומליה זו מוסברת בין היתר בהקדמת תשלומי מע"מ בידי רוכשים כדי להימנע מהעלאתו ב־2025".

אינדיקציות מהשטח מעידות על כך שמגמה זו התגברה עוד יותר בחודשים נובמבר ודצמבר: על־פי התאחדות יועצי המשכנתאות, "היום האחרון של חודש דצמבר שבר שיא שנתי בביצועי המשכנתאות". לדבריהם, "עליית המע"מ בתחילת ינואר גרמה לציבור הלקוחות להקדים תשלומים כדי להימנע מעלייה של אלפי ואף עשרות אלפי שקלים במחיר הדירה".

לפי הערכות ההתאחדות, "בדצמבר יישבר שיא של שלוש שנים עם יותר מ־10 מיליארד שקל בחודש אחד ביצועי משכנתאות". רוב הדירות שהתשלום עליהן הוקדם הן דירות חדשות, שמחויבות במע"מ, מה שמחזק את האינדיקציה שמדובר בהקדמת רכישות כדי להימנע מעליית המס. ברוב סניפי הבנקים, אומרים בהתאחדות יועצי המשכנתאות, הגיעו ל־120% עד 130% מיעדי המשכנתאות שלהם בחודש דצמבר.

אך כמובן, הצד השני של הקדמת רכישות בשל עליית המע"מ הוא ירידה בעסקאות בחודש ינואר: "נראה חולשה בתחילת השנה", אומר כץ מלידר. בסקירה הוא אף מדגיש כי "ב־2025 צפויה התמתנות בצריכה המקומית על רקע הגזירות הכלכליות (שחיקה בכוח הקנייה) וגידול במספר היוצאים לחו"ל, מגמה שצפויה למתן את לחצי הביקוש במשק".