המלצות ועדת נגל הוגשו לראש הממשלה: תקציב הביטחון יגדל, שאלת המימון נותרה פתוחה

ועדת נגל לבחינת תקציב הביטחון פרסמה את המלצותיה הסופיות, הכוללות תוספת לתקציב הביטחון לעשור הקרוב בהיקף של כ־133 מיליארד שקל. התוספת, שמוגדרת להתעצמות ולביטחון שוטף, נמוכה מהמינימום שביקשה מערכת הביטחון ומההערכות המוקדמות להמלצות הוועדה, שעמדו סביב 200 מיליארד שקל.

● הרווחים הכלואים וחבילת הגזירות אושרו, עכשיו מגיע שלב הכאוס
● תוכנית האוצר נחשפה: המענק שיקבלו תושבי הצפון שישובו לביתם

מנגד, אף שניתן לוועדה מנדט לכך, הוחלט בה שלא להמליץ על העלאות מסים לצורך מימון העלויות - תוך הסתמכות בעיקר על גידול בצמיחת התוצר כמקור תקציבי.

תקציב הביטחון יעמוד על 123 מיליארד שקל ב־2025, לעומת 117 מיליארד שקל בהצעת התקציב המונחת כיום על שולחן הכנסת. כלומר, בשנה הבאה תינתן תוספת של 9 מיליארד שקל להתעצמות, כאשר 3 מיליארד שקל מתוכם יגיעו מתקציב הבט"ש המוגבר שכבר אושר, והיתרה מתקציב האוצר.

"המספרים שביקשה מערכת הביטחון היו גבוהים בדו־ספרתי מעבר למינימום שקבענו", אמר יו"ר הוועדה, תא"ל (במיל') יעקב נגל במסיבת העיתונאים, "אבל קבענו את התוספות באופן מדוד על מנת לא ליצור נזקים כלכליים".

גלגלו את האחריות

החל משנת 2026 ממליצה הוועדה על תוספת שנתית של 15 מיליארד שקל, שתישמר ברמה זו במשך חמש שנים עד 2030. משנת 2031 תחל ירידה הדרגתית בתוספת השנתית: ל־13 מיליארד שקל ב־2031, ו־12 מיליארד מ־2032 עד 2034.

נגל אמר כי החלק היחידי שלא אהב בהגדרת התפקיד של העבודה הוא המלצה על מקורות תקציביים למימון התוספות לצה"ל - נקודה עליה התעקש שר האוצר בצלאל סמוטריץ'. ואכן, הוועדה מגלגלת את האחריות הזו חזרה לאוצר והיא ממליצה שלא להעלות מסים מעבר לאלו שכבר נקבעו בתקציב 2025. על פי נגל, "ב־2025 אפשר לממן את התוספות מרזרבות קיימות בתקציב, בהנחה שלא תהיה מלחמה עצימה". בשנים הבאות, לטענתו, המימון יגיע מהצמיחה המתוכננת על פי תחזיות בנק ישראל, עם כ־10 מיליארד שקל בממוצע ממקורות אחרים, שאינם מסים.

"הוועדה ממליצה לממשלה לאשר במקביל את המקורות שנדרשים לכך, בחלקם מתוך סל המקורות הפוטנציאליים, שהאוצר הציג לוועדה ובחלקם ממקורות נוספים, וככל הניתן ללא הטלת מסים נוספים, מעבר לאלו שנקבעו בשנת 2025", כך נכתב בדוח הוועדה - שכולל כ־110 עמודים פומביים ועוד כ־20 עמודים מסווגים.

לפיו, "הוועדה בחרה לא לתעדף בין המלצות האוצר, או לשנותן, בעיקר בשל מגבלות היכולת ומתוך הבנה כי האוצר ובנק ישראל רואים את מכלול התמונה הכלכלית ואת היכולת ליישם כל הצעה".

הוועדה הגישה שורת המלצות לחיזוק מערך הקבע והמילואים, כשבמרכזן העלאת שכר משרתי הקבע והתאמתו לשוק העבודה האזרחי. על פי ההמלצות, "שכר משרתי הקבע נדרש להיות אטרקטיבי והוגן ביחס למגזרים אחרים", במטרה למשוך כוח אדם איכותי. בנוסף, הוועדה המליצה על תוספת של 250 תקנים לעובדי משרד הביטחון בדגש על אגפי השיקום והמשפחות השכולות. עוד המליצה על ביטול הצמדת שכר גופי הביטחון האחרים כמו המשטרה לשכר בצבא.

לאורך העשור, צפוי תקציב הביטחון להתייצב על ממוצע של כ־96 מיליארד שקל לשנה. זאת לעומת קצת יותר מ־60 מיליארד שקל בשנה לפני המלחמה. התקציב הבסיסי, הכולל פרויקטים ביטחוניים, ינוע בין 64 ל־69.5 מיליארד שקל, עם תוספת בניין כוח של 10 מיליארד שקל בשנה בין 2025 ל־2027, שתרד בהדרגה ל־7.4 מיליארד ב־2031.
תוספת מיוחדת הוקצתה לאגף השיקום והמשפחות, שתגדל בהדרגה מ־3 מיליארד שקל ב־2025 לכ־8.1 מיליארד ב-2033.

העימות שייפגע בכלכלה

בעוד שהוועדה נמנעה מלהיכנס לעומק סוגיית גיוס החרדים והשוויון בנטל, היא הביעה עמדה כללית בנושא. "הוועדה סבורה כי שירות חובה שווה לכלל האזרחים הוא עיקרון מכונן בחברה הישראלית, הממש מטרות ביטחוניות, חברתיות ואזרחיות כאחד", נכתב בדוח, "במיוחד כשמדינת ישראל ניצבת בפני איומים ביטחוניים מתמשכים". הוועדה המליצה לבצע את "השינוי הנדרש בהדרגה, ובהתאם ליכולות הגיוס של צה"ל וצרכיו", אך נמנעה מלקבוע לוחות זמנים או יעדים מספריים או בכלל לציין במפורש את המילה "חרדים". ההימנעות מדיון מעמיק בסוגיה, למרות השלכותיה הכלכליות המשמעותיות על תקציב הביטחון, משקפת את הרגישות הפוליטית של הנושא.

"ההתפתחויות מול איראן שהורידו את דירוג האשראי שלנו לדעתנו אינן משקפות את המצב הכלכלי האמיתי", אמר נגל. הוועדה מעריכה כי סיום המלחמה והורדת היקף המילואים יסייעו להפחתת הסיכון ולהתאוששות, אך מזהירה כי עימות ישיר יותר עם איראן עלול לפגוע בכלכלה.

הוועדה קבעה כי בכל ינואר ייערך דיון בין משרדי הביטחון והאוצר לקביעת מסגרת "הרשאה להתחייב", שתאפשר למערכת הביטחון גמישות בניהול התקציב העתידי. "זה יאפשר להם להתחיל דברים על חשבון דברים עתידיים כך שאפשר למצות את התקציב", הסביר נגל. על־פי הערכות הכלכלן הראשי במשרד האוצר, שמואל אברמזון, המשמעות של התוספת המתוכננת היא עלות של כ־8,000 שקל בשנה למשפחה ממוצעת, בגין כל 20 מיליארד שקל שיינתנו לצה"ל. האוצר המליץ על שלושה מקורות עיקריים למימון: הגברת המאבק בהון השחור, ביטול פטורים ממס וכן העלאת שיעורי מס.

יש מנצחים?

בסופו של דבר, מי ניצח במאבק על מאות מיליארדי השקלים בין האוצר למערכת הביטחון? נגל ציין אומנם שהתוספות שניתנו למערכת הביטחון הן פחות מהמינימום שביקשו בצבא, אבל במשרד האוצר לא מרוצים מהשורה התחתונה. שם סבורים שההמלצות גבוהות במיליארדי שקלים בשנה מהצורך בשטח. גורמים באוצר אף סבורים שההמלצות לא יתקבלו בסופו של דבר בשל היקף התוספות.

עוד מביעים באוצר אכזבה מכך שהוועדה לא שמה מספיק דגש על התייעלות בתוך תקציב הביטחון וכן נמנעה מהצגת מקורות תקציביים של ממש. עמדת האוצר הייתה שיש מקום להוסיף כ־10 מיליארד שקל בשנה להתעצמות מעבר לסכומים שכבר סוכמו עם הצבא במהלך המלחמה. מערכת הביטחון לעומת זאת הציגה דרישות שהגיעו בשיאן עד לתוספות של 220 מיליארד שקל לארבע שנים - כלומר הכפלת תקציב הביטחון בפועל לעומת מצבו לפני המלחמה.