השכר בהייטק עלה, אבל הטבת האופציות התכווצה דרמטית: מי העובדים שספגו את הפגיעה הגדולה ביותר?

מגמת העלייה בשכר בהייטק נמשכת כל העת, גם אל תוך המלחמה, על אף עצירה מסוימת בחודשים האחרונים, אך בכל הקשור במתן אופציות לעובדים, התמונה הפוכה לחלוטין. כמות האופציות שחולקה בשנת 2024 מהווה ירידה של 76% ביחס לזו שחולקה לעובדי ההייטק ב־2021, כך לפי מחקר שערכה חברת אלטשר (altshare) עבור גלובס, שמנהלת אופציות עבור חלק ניכר מחברות ההייטק הפרטיות. על פי המחקר של החברה, החולשת על 40% משוק האופציות בישראל, בשנת 2024 חולקו במערכות החברה מעל ל־31 מיליון אופציות, כמחצית מהמספר שחולק בשנה שלפניה.

● אינטל הודיעה שתסגור את רילסנס, היום הסתבר שהחברה חיה ובועטת 
● הפיתוחים של ה-CES: מ־AI בטלוויזיה ועד מקלדת לאייפון 
● כ-800 סטודנטים לומדים רפואה בחו"ל כל שנה. למה רובם לא רוצים לחזור?

אופציה היא הטבה שמספקת חברה לעובדיה, ומאפשרת להם לרכוש את מניותיה במחיר קבוע וידוע מראש כעבור תקופת זמן, כמו שנה או שנתיים. זאת על מנת לעודד אותם להשקיע את מלוא מרצם בחברה ולעבוד בה תקופה ממושכת. אופציה המאפשרת לרכוש, למשל, מניה בשווי דולר אחד במחיר של עשרה סנט בלבד, מהווה עבור אותם עובדים רווח של 90 סנט למניה. כשהחברה נמכרת או יוצאת להנפקה, העובדים מקבלים מיידית מניות בה - הטבה נוספת על השכר.

בכל הנוגע לשכר בתחום, ניכרת מגמת עלייה. לשם השוואה, בין אוקטובר 2023, החודש בו פרצת מלחמת חרבות ברזל, לאוקטובר 2024, עלה השכר בהייטק ב־4.7% וחצה שוב את רף 30 אלף השקל עם נתון ממוצע של 30,915 שקל. מספר משרות השכיר בהייטק באוקטובר 2024 עמד על 398.2 אלף, עלייה של 0.6% ביחס לאוקטובר 2023, למרות ירידה קלה מאז ספטמבר 2024.

חזרה לשוק מאוזן

ניכר שאת הפגיעה הגדולה ביותר ספגו עובדי התוכנה הארגונית - עם ירידה של 86% משנת 2022 ועד 2024; ובאופן מפתיע גם עובדי הסייבר, שכמות האופציות שחולקו בחברות ירדה ב־90% בין 2023 ל־2024. הענף היחיד שחווה כעת התאוששות בהיקף האופציות המחולקות בו הוא המדיה והבידור, עם עלייה של מעל ל־400%, בעיקר בשל התאוששות ענף הגיימינג הישראלי ואפליקציות המשחקים.

"עליית הריביות, בעיקר בארה"ב, וההתקררות בענף ההייטק בשנתיים האחרונות הביאה גם לירידה משמעותית בכמות האופציות שחולקו", מסביר רונן סולומון, מנכ"ל ומייסד אלטשר. "ב־2021 חברות הגיעו לתקרת השכר שהיה ביכולתן לשלם לעובדים, ואלה הרוויחו הרבה כסף ממכירת מניות למשקיעים ("סקנדרי" - א"ג). חולקו אופציות רבות כדי למשוך אותם לעבוד בחברות הללו. הירידה הגדולה מחזירה אותנו לשוק בריא ומאוזן, שבו אנשים יושבים כמה ימים בבית לחפש עבודה ולא מדלגים בין משרה למשרה".

 רונן סולומון, מייסד ומנכ''ל altshare / צילום: altshare

לדברי סולומון, גם החשש של משקיעים זרים להגדיל את ההשקעות בישראל הוביל לירידה במספר מקומות העבודה בתחום, מה שמיתן את מתן אופציות. "החברות הגלובליות מצמצמות או מקפיאות פעילות בישראל, חדי קרן ישראליים מעבירים יותר משרות לחו"ל ובנוסף, פחות סטארט־אפים קמו בישראל בשנה שעברה. 80% מהחברות שהקימו ישראלים נרשמו ישירות בדלאוור".

המחקר מבוסס על ספירת מספר האופציות ולא על שוויין, כך שמדובר בנתון חלקי. חברות שביצעו "ספליט", כלומר הגדילו באופן מלאכותי את מספר האופציות בידי כל עובד במהלך תקופת הבדיקה, לא הוכללו בה.

שיאני האופציות ב-4 השנים האחרונות הם בתחום התוכנה הארגונית, סקטור שבו חולקו 113.5 מיליון אופציות. הסייבר במקום השני עם 105 מיליון. במקום האחרון טכנולוגיית התעשייה והאנרגיה עם 14.5 מיליון אופציות בלבד. לפי סולומון, הסבר לכך הוא העובדה שמתכנתי בינה מלאכותית עובדים בשוק התוכנה, ולהם מומחיות המסייעת לשמור על ערכם.

ענף הסייבר היה לאחד החזקים בישראל בשנה החולפת, כאשר חברות פרטיות בתחום גייסו כ־40% בממוצע מההון שהושקע בכלל חברות ההייטק הפרטיות ב־2024, כך על פי IVC, לאומיטק ומכון רייז. לפיכך, הירידה הדרמטית במספר האופציות בחברות הסייבר דורשת הסבר. "ככל הנראה לא הצטרפו הרבה מתכנתים חדשים לענף הסייבר, כך שביחס ל־2023 או 2022 לא היה צורך להעניק מספר גדול מדי של אופציות, ובלאו הכי ייתכן כי עבור רבים מהם הוקצו אופציות לארבע שנים באותן השנים, כך שלא היה צריך להקצות להם אופציות ב־2024".

באלטשר בחנו גם את תדירות חלוקת האופציות לעובדים, ללא קשר למספרן או לשוויין. גם כאן יש ירידה הדרגתית בארבע השנים האחרונות, אך בתחום הפינטק נרשמת עלייה מרשימה ביחס ל־2023. ככל הנראה, בזכות הזינוק בתחום הקריפטו והאינשורטק, אך ייתכן כי גם הודות לגודל השוק: מספר חברות הפינטק בישראל גדול בהשוואה לענפים אחרים.

במקביל להעלאת מס היסף

הירידה בחלוקת האופציות באה במקביל לגזירה שהטילה הממשלה על עובדי ההייטק - העלאת מס היסף מ־3% ל־5%. "העובדים יצטרכו לשלם על האקזיט 30%, וזה כבר שיעור גבוה מאוד", אומר סולומון. "העלאת שיעור המס לא משנה למעסיקים, אבל העובד כבר עושה שיקול האם מעבר לארה"ב, למשל, יסייע לו בתשלומי המס, כי שם כל הוצאה מוכרת למס - כולל הוצאה על עוזרת בית וריבית על משכנתא, לכן המס נטו נמוך יותר".

עם זאת, התנאים למימוש האופציות קשוחים יותר בארה"ב: שם, בין אם יש או אין אקזיט, העובד חייב לשלם מס מכיסו הפרטי. בישראל, עובד שירצה לממש את האופציות עם הבשלת התנאים, יוכל למכור את המניות ולשלם 25% מס רווח הון בלבד - נמוך בהשוואה למקסימום של 47% מס הכנסה. בארה"ב, כל עובד המחזיק באופציות, מחויב בתשלום מס עם הבשלת התקופה למימוש - גם אם לא מכר את המניות. בישראל למעלה ממחצית חברות ההייטק והסטארט־אפים מעניקים הטבת אופציות במחיר אגורה לעובדיהם. עובד שירצה לממש את האופציה, עם הבשלת התנאים, יוכל לעשות זאת בחינם, ללא תשלום מס.