המהלך לשינוי הוועדה לבחירת שופטים: מה המשמעות ומתי הוא ייכנס לתוקף?

בסוף השבוע הודיעו השרים יריב לוין וגדעון סער, במפתיע, על קידום מתווה חדש לאופן מינוי השופטים בישראל. מה משמעות המתווה? אלו מהלכים צפויים בעקבות ההודעה? מי תומך ומי מתנגד, והאם יש היתכנות?

● פרשנות | השתלטות פוליטיקאים וביטול ביקורת על חוקי יסוד: זו המשמעות של הצעת לוין וסער 

איך עובדת הוועדה היום, ומה השינוי?

בינואר 2023, עם הקמת הממשלה, הכריז לוין על רפורמה למהפכה ביחסי הרשות השופטת, הרשות המחוקקת והרשות המבצעת. אחד מארבעת רכיבי הרפורמה היה שינוי הרכב הוועדה למינוי שופטים ואופן בחירתם.

נזכיר כי היום הוועדה מורכבת מתשעה חברים - שלושה שופטי בית המשפט העליון, שני חברי לשכת עורכי הדין, שני שרים, ושני חברי כנסת - האחד מהאופוזיציה והשני מהקואליציה. כדי לבחור שופט לערכאות הנמוכות יש צורך ברוב רגיל - כל רוב, וכדי לבחור שופטים לבית המשפט העליון, נדרש רוב של 7 מתוך 9 כדי שהבחירה תשקף הסכמה רחבה.

בהצעה המקורית של לוין, שהוצגה לפני שנתיים, תוכננה שליטה של הקואליציה בוועדה של 11 חברים: שלושה שרים, שני נציגי ציבור שימונו ע"י שר המשפטים, שלושה ראשי ועדות של הכנסת ושלושה שופטי עליון. כלומר - 7 חברי קואליציה. ההצעה שונתה בהמשך, וכאשר הגיעה במרץ 2023 לישורת האחרונה, הופחת רוב הקואליציה לשישה חברי וועדה.

המתווה החדש, שלעמדת השר לוין מהווה פשרה מצידו, קובע כי הוועדה תמנה תשעה חברים (כמו היום). יידרש רוב רגיל (5 מתוך 9) לבחירת שופטים לכלל הערכאות. שני נציגי לשכת עורכי הדין יוצאו ובמקומם ימונו עו"ד מטעם האופוזיציה ועו"ד מטעם הקואליציה. בערכאות הנמוכות הרוב יהיה חייב לכלול לפחות חבר קואליציה אחד, חבר אופוזיציה אחד ושופט אחד. לבית המשפט העליון ייבחרו רק מי שיזכו לתמיכה של חבר קואליציה וחבר אופוזיציה. במקביל למתווה החדש, הציגו השרים כוונה לחוקק את חוק יסוד החקיקה שיתווה את אופן ההתערבות בחקיקה. לפי העקרונות שהוצגו - תבוטל האפשרות לבטל כמעט את כל חוקי היסוד.

למה עכשיו?

לוין חויב על ידי בג"ץ למנות נשיא לבית המשפט העליון עד ל־16 בינואר, לאחר שבמשך שנה וחודשיים סירב לקיים הצבעה בוועדה כדי למנוע את מינויו של השופט יצחק עמית, כיום ממלא המקום. בג"ץ קבע כי הוא פועל בניגוד לחוק, לוין הביע מחאה על ההחלטה, כינה אותה לא חוקית, וסירב להכריז כי יפעל בהתאם לצו.

למרות שקיום פסיקת בג"ץ אינה רשות אלא חובה, לוין מציג את המועד בו חויב למנות נשיא השבוע כ"נקודת הכרעה", בה יש לבחור בין דרך של "התנגשות חזיתית" לבין "הסכמה" וכך מסביר את עיתוי הצעת המתווה החדש. חשוב לציין כי גם לאחר הצגת המתווה, וגם לאחר שיבחר נשיא, לוין לא מתכוון לשתף פעולה עם השופט עמית כנשיא בית המשפט העליון.

כיצד יקודם המתווה החדש?

במרץ 2023, אישרה ועדת החוקה את ההצעה המקורית לשינוי הרכב הוועדה לקריאה שניה ושלישית. היו אלו הצעות חוק מטעם יו"ר ועדת החוקה שמחה רוטמן, מהלך שנועד לעקוף הצעת חוק ממשלתית. בעבר זו היתה הדרך לקדם נושאים שמצויים בקונצנזוס. הצעה של יו"ר הוועדה זוכה לדלג על קריאה טרומית וחוסכת המתנה לחוות דעת היועצת המשפטית לממשלה.

ההצעה אושרה בוועדה כאמור לקריאה שניה ושלישית ואף הונחה על שולחן הכנסת, אך ברגע האחרון ראש הממשלה נתניהו עצר את החקיקה. היה זה לאחר שהמונים יצאו לרחובות בעקבות ניסיון הפיטורים הראשון של שר הביטחון דאז יואב גלנט, שדרש לעצור את החקיקה. המשמעות היא שניתן בכל רגע להעלות את ההצעה לקריאה שניה ושלישית סופית במליאה.

כעת, לוין וסער מתכוונים לתקן את ההצעה בוועדת החוקה. המהלכים צפויים להתחיל כבר השבוע. יו"ר הוועדה רוטמן צפוי לערוך הצבעה על משיכת הצעת החוק, לאחר מכן לתקן את ההצעה, ולהצביע מחדש בוועדה כדי להעלותה למליאה. עדיין לא נקבעו מועדים לכך, אך לוין מתכנן להעביר את התיקון עד לסוף פברואר.

מה משמעות המתווה?

שינוי ההרכב ואופן הבחירה יהפוך את תהליך מינוי השופטים למונחה שיקולים פוליטיים באופן מובהק. אנשי המקצוע המשפטנים יהיו מינויים פוליטיים. אופן המינוי, שידרוש הסכמה של פוליטיקאים משני הצדדים - יביא לעלייה בשופטים המזוהים פוליטית ושיקולים מקצועיים ידחקו.

בעוד בשיטה הנוכחית, אופן בחירת שופט לבית המשפט העליון מעודד הסכמה רחבה, במתווה החדש - יבחרו השופטים ברוב של 5 כאשר נדרשת תמיכה של פוליטיקאי מכל צד. מועמד יוכל להיבחר ברוב של הקואליציה ונציגי האופוזיציה (חבר הכנסת ועורך הדין). זאת כאשר בית המשפט העליון לא דן רק בנושאים ציבוריים, אלא עיקר עשייתו היא בערעורים אזרחיים, מנהליים ופליליים הדורשים מומחיות.

הצעה להתגבר על שיתוק ואי־הסכמה בבחירת שופטים לביהמ"ש העליון, כך שכל צד פוליטי יציע רשימה של שלושה מועמדים והצד שני יבחר מתוכה - תביא למינוי שופטים משני הקצוות.

בצד שינויים אלו, וכחלק מהמתווה, הציגו השרים לוין וסער הסכמה על עקרונות לחקיקת חוק יסוד החקיקה. המהלך ייקח זמן, כי טרם הוגשה הצעת חוק בעניין, אך הוא כולל שינוי מסוכן בדמות ביטול הביקורת השיפוטית על חוקי יסוד, למעט חוקים הפוגעים בשוויון בבחירות - וגם אלו יוכלו להיפסל רק ברוב של שלושה רבעים משופטי העליון. גם חוקים רגילים, למשל שעשויים לפגוע בזכויות אדם, ניתן יהיה לפסול רק ברוב של מחצית מכלל שופטי בית המשפט העליון. המשמעות היא, בין היתר, שניתן יהיה לבטל מחדש את עילת הסבירות אך בג"ץ לא יוכל להתערב. בכך תופחת הביקורת על החלטות ממשלה ומינויים מושחתים.

מי תומך ומי מתנגד?

לוין וסער הציגו את המתווה כ"מוסכם", אך מדובר בהסכמה ביניהם בלבד, שהקואליציה צפויה לתמוך בו. מי שהיו חלק מהמהלך ותומכים בו, כדי לתת לגיטימציה ציבורית, הם האבות השכולים - השר לשעבר יזהר שי, ותא"ל (במיל') דדי שמחי. יש לציין כי השניים לקחו חלק רק בסוגיית הוועדה לבחירת שופטים ולא בביטול הביקורת על חוקי יסוד, חלק נוסף ומהותי מהמתווה שהוצג.

מאחר ולקואליציה יש רוב - היא תוכל להעביר את התיקון ככל שתחליט. בפעם הקודמת, החקיקה נעצרה על ידי ראש הממשלה בעקבות המחאה הציבורית.

המתווה לא סוכם עם האופוזיציה וגם לא הוצג לכל חברי הקואליציה. כך חברת הכנסת טלי גוטליב כתבה ברשת X לאחר הפרסום כי חברי הכנסת מהליכוד לא עודכנו. בהמשך, לאחר שלוין שוחח עמה, הודיעה כי תתמוך במתווה.

בני גנץ, יו"ר המחנה הממלכתי הגיב כי מדובר ב"מחטף בזמן מלחמה" והדבר הדחוף ביותר הוא השבת החטופים. הוא הוסיף כי הוא נכון לשקול את המתווה, שלא חף מבעיות, אך בשלושה תנאים: בחירת נשיא לבית המשפט העליון, קיום דיון מהותי על בסיס ההצעה, והחשוב מכל - עצירת כל המהלכים לפגיעה בדמוקרטיה בהם הדחת היועמ"שית. יאיר לפיד, יו"ר האופוזיציה הודיע כי לא יתייחס למתווה עד שימונה נשיא לבית המשפט העליון. 

נשיא המדינה הודיע הערב (א') כי נפגש עם יזהר שי ודדי שמחי והוא תומך בקיום דיון על ההצעה. "אני סבור שהצעתם ראויה לדיון מעמיק ומכובד, שיכלול הקשבה ובהחלט גם ביקורת בונה. יש בה מרכיבים שעלו מהצדדים השונים בהידברות בבית הנשיא ומרכיבים חדשים - אלה וגם אלה צריכים עיון ודיון משותף". 

אם ההצעה תעבור, מתי היא תכנס לתוקף?

לפי ההצעה, היא תכנס לתוקף בכנסת הבאה. לכן, המינויים יתבצעו עד אז לפי החוק הקיים.