ב"כ היועמ"שית: נפתחה בדיקה משמעתית נגד מ"מ נציב שירות המדינה

בג"ץ דן היום (ב') בעתירה נגד מינויו של עו"ד רואי כחלון לממלא מקום נציב שירות המדינה. כחלון נכנס לתפקיד לפני מספר ימים. הוא מונה על ידי ראש הממשלה, לאחר ששימש כראש המטה למלחמה בפשיעה בחברה הערבית במשך כשנה תחת נתניהו. העותרת, התנועה לאיכות השלטון, מבקשת לבטל את מינויו של כחלון. לטענתה הוא חסר ניסיון ניהולי בכיר נדרש, ואין לו את ההיכרות הנדרשת עם תחומי האחריות של נציבות שירות המדינה.

בסוף הדיון, רגע לפני סיומו אמרה באת כוח היועמ"שית כי נגד כחלון נפתחה בדיקה משמעתית לגבי הניסיון שהציג לתפקידו הקודם.

● היועמ"שית לבג"ץ: לבטל את מינוי עו"ד רואי כחלון למ"מ נציב שירות המדינה
● החל המהלך לשינוי הוועדה לבחירת שופטים: ועדת החוקה תדון השבוע בהצעה לחדש את הדיון

היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה, תומכת בקבלת העתירה וביטול המינוי בנימוק כי כחלון אינו כשיר לתפקיד. בעמדה שהוגשה מטעמה נטען כי הוא התמנה לתפקיד על תשתית עובדתית שגויה. בייעוץ המשפטי טוענים כי כחלון אינו בעל הניסיון הנדרש בניהול בכיר או בניהול כללי או משאבי אנוש וכי היעדר הניסיון עלול לעורר קושי במילוי התפקיד ובניהול השירות הציבורי המונה כ-100 אלף עובדים.

השופטים שדנו בעתירה הם נעם סולברג, דוד מינץ ודפנה ברק ארז. השופטים סירבו להעביר את הדיון בשידור חי. אמש החליט בג"ץ לדחות את הדיון בנושא הליך המינוי העקרוני לבחירת נציב שירות המדינה שהיה קבוע להיום. 

סיקור הדיון בבג"ץ

20:10 - הדיון הסתיים. החלטה תינתן בהמשך

ח"כ טלי גוטליב שהגיעה לאולם צעקה לשופטים: "מקווה שתשמרו על כבוד הממשלה והסוברניות שלה להחליט".

20:00 - ההרכב יצא להתייעצות למספר דקות

19:50 - נערכת בדיקה לגבי המידע שהוצג בקבלת כחלון לתפקידו הנוכחי

ב"כ היועמ"שית אמרה לבית המשפט כי נערך בירור משמעתי, בנוגע לניסיון שהציג כחלון לתפקיד הקודם אליו מונה, כראש המטה לפשיעה בחברה הערבית. הדברים נאמרו בתגובה לכך שכחלון עמד בדרישות הניהול הבכיר לתפקיד הקודם.

19:40 - בא כוח עו"ד כחלון: "צריך לבדוק מהותית את הניסיון שלו"

בא כוחו של עו"ד כחלון, עו"ד רנאד עיד, טען כי כחלון עומד בדרישות באופן מהותי. הוא דחה את הטענה כי העובדה שיש 170 ממונים בפרקליטות היא הוכחה שלא מדובר בדרגת ניהול בכיר. "צריך לבדוק מהותית. יש שונות מאוד גדולה בין התפקידים שפרקליטים מבצעים - ממונה במקום אחד יכול לנהל תיקים, וממונה במקום אחר יכול לבצע תפקידים ניהוליים. יש מסמך מעו"ד דן אלדד, מנהל המחלקה הכלכלית לשעבר, שמסביר בצורה ברורה את התפקידים שמילא עו"ד כחלון במחלקה. הוא ביקש לתת לזה הכרה לתפקידים בכירים. למשל למנהל הסיוע המשפטי, ראש רשות התאגידים, ראש רשות הגנת הפרטיות. ועו"ד אלדד חותם על זה".

"בתקופה הקצרה שלו הספיק לעשות הרבה יותר מאחרים. זה מגובה בפרסי הצטיינות והוא עומד בתנאים. אמרנו שיש פה משהו יוצא דופן".

השופטת ברק ארז העירה: "לי יש תחושה שהתחלפו היוצרות, שהיועמ"שית והמשנה נתנו חוו"ד מפורטת. אדוני אומר שחווה"ד הזאת לא מגיעה לשולי הקרסוליים של הדקדוק שצריך להיות. אבל המכתב של רה"מ לא היה צריך להסביר שום דבר".

ב"כ ראש הממשלה לבג"ץ: הוא לא צריך לשכנע את היועמ"שית שהמועמד שלו כשיר

19:00 - עו"ד פטר טען כי ניסיונו של כחלון הוכר כחלק מהסגל הבכיר של שירות המדינה, וכי התפקיד שביצע במקביל להיותו ממונה בפרקליטות כאחראי על המשמעת הוא: "במהות מדובר בתפקיד בכיר, אין עוד עובד ציבור שהייתה לו שליטה בתחום המשמעת, שזה דיני נפשות".

השופטת ברק ארז שאלה "האם התנאים של ועדת אפרתי התקיימו?" על כך השיב בא כוחו של פטר: "לא יכול להצהיר אם הוא עומד כי מעולם אף הרכב מוסמך לא ישב ובחן. רה"מ ראה את המלצות ועדת אפרתי, את הניסיון של עו"ד כחלון והתרשם שיש הלימה בין קריטריון אפרתי לבין הניסיון". 

השופט מינץ ביקש לדעת הם לא חלה חובת ההנמקה לראש הממשלה. פטר השיב: "הוא קיבל עצה. העצה היא חריגה ביותר, קובע מניעה משפטית על בסיס דקדקנות של דרגות שכר, שרוב הדברים לא שנויים עובדתית, רה"מ לא צריך לשכנע את היועמ"שית. התשתית העובדתית לנגד עיניו היא מלאה. חלק הוא מכיר באופן אישי כממונה על כחלון בתפקידו האחרון". 

18:45 - ב"כ רה"מ: אמות המידה למילוי מקום לא זהה לקבוע. אין קריטריון מחייב"

השופט סולברג ביקש מעו"ד דוד פטר, בא כוחו של ראש הממשלה, להסביר איך עומד עו"ד כחלון בדרישות ועדת אפרתי. "רה"מ אומר בהחלטתו שברמה הפורמלית, סעיף 23(א) קובע שימונה עובד מדינה, ולמעלה מן הצורך, התרשם ממה שהוגש בפניו וממילא עומד בדרישות ועדת אפרתי אבל זו לא ליבת ההחלטה. מילוי מקום לא זהה בתנאיו למינוי הקבוע. קריטריון אפרתי לא מחייב. מעולם לא נקבעו אמות מידה למילוי מקום". 

18:26 - מינץ לב"כ היועמ"שית: "יוצא שזו לא התייעצות אלא שרה"מ מחויב לקבל את העצה"

השופט מינץ הביע ביקורת על תגובת היועמ"שית. "אתם כותבים שמתייעצים אתכם, ושרה"מ מחויב לקבל את העצה. יוצא שלמעשה זה לא התייעצות. השר מחויב לקבל את הייעוץ הזה?".

עו"ד שמואלי: "מינויים כאלו נעשים בהתייעצות עם הנציב. הנציב בודק עמידה בתנאים. משקלה של העצה משתנה ממקרה למקרה. בתגובה של רה"מ אין התמודדות עם הנימוקים שניתנו, אלא הסתמכות על תשתית אחרת. החלטה שהתקבלה לפני התייעצות. אחרת בשביל מה ההתייעצות".

18:05 - ב"כ היועמ"שית: "ממונה כפי שהיה עו"ד כחלון אינה דרגת ניהול בכירה"

עו"ד שוש שמואלי מטעם היועמ"שית תיארה את חשיבות ועוצמת תפקיד נציב שירות המדינה. "בתקופה הקרובה יצטרכו למנות מנכ"לים למספר משרדים. תקופת מילוי המקום יכולה להיות ממושכת. להתארך מעבר לשלושה חודשים. אין מגבלה פורמלית על משך הארכת מילוי המקום. זה התפקיד הכי בכיר במערכת. מחייב ניסיון משמעותי".

השופט מינץ: "אנחנו מדברים על מינוי זמני. יש תנאים אחרים. כמו מג"ד וסמג"ד". על כך השיבה שמואלי: "מי שעובד בתוך המערכת והוא סגן ודאי מכיר מה הם עושים, הוא לא צריך ללמוד. השופטת ברק ארז השיבה: "אז סמג"ד כן? אבל לא מאוגדה אחרת?".

באשר לניסיון של כחלון כאחראי על המשמעת ומי שמייעץ לנציבות שירות המדינה, שאל השופט סולברג: "יש בתחום המשמעת אנשים שמוטת כנפיו הולכת לצדדים. השאלה איך סופרים. עו"ד כחלון נתן הוראות, הדריך, לגבי עובדים במשרדי ממשלה שונים".

עו"ד שמואלי השיבה: "אני מנחה משרדי ממשלה. זה לא ניהול. ממונה (הדרגה שהיה כחלון) היא לא דרגת ניהול בכירה בפרקליטות המדינה. משרת ממונה היא דרג ביניים - יש 170 ממונים בפרקליטות. מעליהם יש סגן מנהלי מחלקה, מעליהם משנים. זה רק בפרקליטות". 

עו"ד שמואל טענה לעניין אותו הגדיר כחלון כ"יועץ מיוחד לנציב שירות המדינה": "אין תפקיד כזה. בתגובה מסבירים שזה מנהל תחום משמעת. הוא היה אז במחלקה הכלכלית. היום ממלא את התפקיד פרקליט בדרגת "סגן בכיר א" (דרגה הנמוכה מדרגת ממונה). זה לא ניהול עובדים. התפקיד הרלוונטי הוא לשנה ושלושה חודשים בתפקיד ראש מטה הפשיעה בחברה הערבית". 

17:40 - העותרת בבג"ץ במינוי מ"מ נציב שירות המדינה: "רה"מ איחל לעו"ד כחלון הצלחה בתפקיד לפני שקיים את חובת ההיוועצות"

עו"ד תומר נאור ב"כ התנועה לאיכות השלטון טען כי לא התקיימה חובת ההיוועצות. "אין מחלוקת ברמה העובדתית של עשה או לא עשה - אלא לפרשנות מה נחשב ניסיון ניהולי בכיר". נאור הסתמך על  חוות הדעת של היועצת המשפטית לממשלה.

השופט מינץ העיר: "אבל בעניין הזה יש מחלוקת". נאור השיב: "אנחנו נדבר על ההחלטה המנהלית של ראש הממשלה. על הדרך שבה הוא מתעלם מחווה"ד של היועמ"שית, לא מנמק, ההחלטה שלו לא מתעמתת או משיבה. על ראש הממשלה לקבל החלטה מנומקת על תשתית עובדתית מלאה, החלטה סבירה אחרי שבחן את כלל החלופות. כל אלו מתעצמים במינוי של אחד התפקידים החשובים במדינה. הוא כמעט ומתעלם מחווה"ד המקצועית. ראש הממשלה איחל לעו"ד כחלון הצלחה בתפקיד עוד לפני שקיים את חובת ההיוועצות".

נאור המשיך וטען כי "מקום בו הגורם המייעץ כתב חוו"ד כל כך נחרצת נגמר הסיפור. אם הוא לא כשיר לתפקיד - בשלב הזה צריכים להיעצר. השופט מינץ אמר: "אדוני אומר שרה"מ לא בדק את הנתונים, בתשובה של רה"מ הוא מתייחס למכתב של עו"ד גיל לימון (המשנה ליועמ"שית), שקיבל מכתב מפורט מעו"ד כחלון והוא אומר שהוא דוחה את הפרשנות. על פניו כן הייתה התייחסות". על כך השיב נאור: "כשאני קורא חוו"ד נחרצת שאומרת שיש כללים מאוד ברורים, לכתוב שורה של "קיבלתי קו"ח או מכתב זה לא מספיק". 

עיקר המחלוקת היא סביב הניסיון הניהולי והמקצועי

לעמדת ראש הממשלה המיוצג על ידי עו"ד דוד פטר "מינויו של כחלון הוא מינוי ראוי, שעומד בכל הדרישות לתפקיד, ואין בסיס כלשהו לעתירה ולעמדת היועצת המשפטית לממשלה, הסותרת את המסמכים החתומים של נציבות שירות המדינה". עוד נמסר כי "עו"ד כחלון הוא איש מקצוע מהמעלה הראשונה. הוא בעל ניסיון רב בניהול בכיר ובתחומי המשמעת, ובעל שיעור קומה בתחומי המשפט הציבורי והמנהלי. ראש הממשלה עמד מקרוב על כישוריו בשנה האחרונה, ואף קיבל המלצות חמות מגורמים בכירים בשירות הציבורי ובמערכת אכיפת החוק". 

עיקר המחלוקת עוסקת בהתאמת הניסיון הניהולי והמקצועי של כחלון בן ה-44 לתפקיד. כחלון שימש במשך 15 שנים כפרקליט וכממונה-ראש צוות במחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה. בתקופה זו שימש במשך ארבע שנים כראש צוות בשני תחומים, וגם שימש כממונה על המשמעת בשירות המדינה מטעם הפרקליטות במשך 5.5. שנים. מדובר בתפקיד המנחה את אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה. המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גיל לימון, הטיל ספק בכך שכחלון ניהל 15 עובדים באופן ישיר ו-50 באופן עקיף, כפי שטען. הוא כתב בחוות דעתו כי בשל מבנה הפרקליטות, לא ניתן לקבוע זאת. כחלון, המיוצג על ידי עו"ד נתי חיים ממשרד אגמון, טוען כי הוותק שלו אושר על ידי הנציבות והגורמים המקצועיים ועולה על הדרישה הקיימת. בתחום הניהול הכללי ומשאבי אנוש הוא בעל ניסיון של מעל 12 שנים כאשר דרישות הסף קובעות 9 שנים לבעלי תואר שני.