המאבק על הקוטב: כיצד האי הארקטי הגדול בעולם הפך למטרה אמריקאית

גרינלנד הוא האי הגדול ביותר בעולם, הנפרש על שטח של קרוב ל־2.5 מיליון קילומטרים רבועים שרובו מכוסה על ידי כיפת קרח בגובה של שלושה קילומטר. הטריטוריה מיושבת בדלילות על ידי כ־56 אלף בני אדם בלבד, החיים בעיקר בקווי החוף של האי בדרום, רובם המכריע אינואיטים ואוכלוסייה שהתערבבה כתוצאה מנישואים עם דנים שהגיעו לאי מאז שנשלט על ידי הממלכה הדנית באופן רשמי, מהמאה ה־18 ועד היום.

● הוא הזרים 27 מיליון דולר לאחוזה שלו במאליבו. כעת לא נותר דבר 
● מזוודות כסף במטוסים: כך חיזבאללה מנסה לשקם את עצמו פיננסית 

האי יושב בתחילה על ידי ויקינגים שברחו מסקנדינביה בשל נקמות דם, וכינו אותו "גרינלנד" על מנת למשוך מתיישבים חדשים.

המיקום האסטרטגי של גרינלנד מאפשר לה לחלוש על התנועה הימית בצפון האטלנטי, שצפוי להפוך לנוח יותר ויותר למסעות ככל שההתחממות הגלובלית גוברת, וליירט טילים שיגיעו מכיוון רוסיה ואסיה ממזרח לצפון אמריקה.

גרינלנד גם קרובה מאוד לקוטב הצפוני וצפויה למלא תפקיד בקרב הכלכלי על האזור הארקטי ההולך ומפשיר, בין היתר על ידי זכויות ב"מים הכלכליים" המשויכים לה, עד ל־370 קילומטר בתוך הים. מבחינה גיאוגרפית היא שייכת ללוח הטקטוני הצפון־אמריקאי ובירתה נוק קרובה יותר לוושינגטון מאשר לקופנהגן. בשבוע האחרון היא שבה לכותרות, אחרי שהנשיא הנבחר של ארה"ב דונלד טראמפ הצהיר כי ארה"ב "צריכה את גרינלנד", לטובת שמירת הסדר העולמי ולא פסל שימוש בכוח צבאי כדי להשיג מטרה זו, או "הטלת מכסים כבדים על דנמרק" אם זו תסרב להצעה.

מה הפוטנציאל הכלכלי של גרינלנד?

בעשורים האחרונים, גרינלנד הולכת ומפשירה בקצב הולך וגובר. אם ביתר העולם הטמפרטורה עלתה במעלה אחת מאז תחילת העידן התעשייתי, בגרינלנד מדברים על התחממות מהירה פי שלושה. התחממות זו מפשירה את כיפת הקרח וחושפת אדמה לא־מיושבת שהייתה בלתי־נגישה במשך יותר ממאה אלף שנים.

באדמה זו, לפי הערכות גיאולוגים, ישנן מתכות נדירות, יהלומים, זהב, מרבצי נפט ועוד - והיא "נקייה מהתיישבות אנושית". גם מול חופי האי, שהופכים לנגישים מכיוון שהים אינו קופא יותר במהלך החורף, יש פוטנציאל רב לשדות גז ונפט מתחת לקרקעית האוקיינוס. מתחת לאזור הארקטי כולו - הנמצא במאבק גיאופוליטי בין רוסיה, סין וארה"ב - נמצאות כשליש מעתודת הגז הטבעי העולמיות, לפי המכון הגיאולוגי האמריקאי. מי ששולט בגרינלנד יוכל לטעון לנתחים נכבדים מהאדמה שמתחת למעטה הקרח העכשווי של הים הארקטי.

עם זאת, מדובר בתהליך אטי. לו כל כיפת הקרח של גרינלנד תימס, פני הים יעלו גלובלית בשישה מטרים, תסריט הרסני גלובלית. כלומר, כרגע הטריטוריה הארקטית בעיקר מלאה בפוטנציאל, אולם הוא אינו מניב לה הכנסות גדולות. יתרה מכך, בשנים האחרונות הקפיאה הממשלה המקומית רשיונות קידוח וחיפוש מחצבים שהעניקה בעבר, בין היתר לחברות סיניות שניסו בעקביות להציב דריסת רגל באי, בעקבות חשש סביבתי ולחצים גיאופוליטיים מצד מדינות שונות.

למי שייכת גרינלנד?

גרינלנד מוגדרת מאז סוף שנות ה־70 כטריטוריה עצמאית של דנמרק, חלק מהממלכה הדנית לצד איי פארו. קופנהגן משגרת מדי שנה את "המענק" - סבסוד ממשלתי דני בגובה כמיליארד אירו לטובת הטריטוריה שממנו חיים התושבים בעיקר. מענק זה הוא מחצית מהתמ"ג הגרינלנדי השנתי. לצדו, עיקר ההכנסות של גרינלנד מגיעים מדיג. דנמרק אחראית למדיניות החוץ והביטחון של האי. ראש הממשלה הגרינלנדי מוטה אגדה התלונן בעבר כי הוא חש "השפלה" כשהוא נאלץ להיפגש עם מנהיגים זרים רק בליווי רשמי של נציג דנמרק.

בקרב תושבי האי בולטים החינוך והתרבות הדנית, והתערבבות אוכלוסייה בעשרות השנים האחרונות, הביאה לכך שרוב שמות המשפחה באי הם דנים. לאינואיטים יש שפה, שהיא רשמית במדינה לצד הדנית, וגם תרבות עתיקה - שנמחקה ברובה על ידי הדנים. המתיישבים הדנים הכריחו את האינואיטים לקבל מוסכמות כמו רכוש פרטי ובתים (לפני כן היו האינואיטים נודדים בהתאם לאפשרויות הדיג), ויישמו את החוק הדני בטריטוריה.

הדנים, שבליווי הכנסייה הפרוטסטנטית הדנית הפגינו "עליונות תרבותית" על תושבי גרינלנד, גם לקחו ילדים לאימוץ כפוי, ובמשך תקופה ארוכה שנמשכה עד לשנות ה־70 הכריחו נשים אינואיטיות לשאת התקן תוך רחמי למניעת הריון. בשל הגנטיקה שלהם, האינואיטים אינם יכולים לפרק אלכוהול כמו תושבי דנמרק האחרים - די בשני בקבוקי בירה כדי להשתכר לחלוטין - ובעיות של אלכוהוליזם פושות באי. גם בעיות של גילוי עריות והתקפות מיניות בתוך המשפחה נפוצות בכפרים המבודדים של האי.

הגרינלנדים דורשים התנצלות היסטורית על מעשי קולוניאליזם מצד הדנים, וראש הממשלה אגדה אמר כי כוונתו "לשחרר את גרינלנד מאזיקי הקולוניאליזם".

איך הגיבו בקופנהגן ובאירופה להצהרות טראמפ?

כאשר טראמפ הציע עוד ב־2019 לרכוש את האי, במה שהיתה אז התבטאות מתונה יותר בדבר "העסקה הגדולה ביותר" שעשה אי פעם, ראשת ממשלת דנמרק מדה פרדריקסן מיהרה לומר כי מדובר בהצעה "אבסורדית". טראמפ ביטל בתגובה ביקור מתוכנן בממלכה.

כעת, פרדריקסן משרדת מסר סובלני מאוד, למרות לחץ ציבורי עליה להבהיר לטראמפ מה חושב רוב הציבור בדנמרק על ההצעה. היא אמרה כי "מברכת על העניין האמריקאי בצפון האטלנטי", וכי תשמח "לדון עם שותפינו האמריקאים" בהרחבת הנוכחות הביטחונית שם. ארה"ב מפעילה בסיס בתולה, בצפון האי.

בצרפת, איים דובר ארמון האליזה "להגן על גבולות האיחוד האירופי", וגם בגרמניה שלח הקנצלר איום מרומז ואמר כי ארצו לא תרשה התערבות בגבולות האיחוד. פרדריקסן שבה והבהירה כי תכבד כל הכרעה גרינלנדית, אך כי כוחה של דנמרק יהיה באחדותה. מלך דנמרק החדש, פרדריק העשירי, "שידרג" את סמל הממלכה הדנית כך שיכלול את דוב הקוטב, סמל של גרינלנד, במקום בולט יותר.

מה רוצים הגרינלנדים?

סקרים קודמים הראו כי הגרינלנדים חלוקים בשאלת העצמאות. החשש העיקרי באי הוא מירידה ברמת החיים בעקבות סיום הסבסוד הדני, וגם הפיכה ליעד לבחישה גיאופוליטית מצד סין וארה"ב, ואולי גם האיחוד האירופי.

ואולם, מסתמן כי ההצהרות של טראמפ דווקא העניקו רוח חדשה לתומכים בעצמאות, אולי בשל המחשת השווי האפשרי של האי וחשיבותו האסטרטגית. סקר אחרון מצא כי 68% מהגרינלנדים תומכים כעת בעצמאות, שיעור גבוה יותר מבעבר. ייתכן כי הנושא יככב במרכז מערכת הבחירות המקומית שתתקיים באי במהלך אפריל הקרוב.

עם זאת, נראה שאין רוב להסכם אסטרטגי או לחבירה לארצות הברית. חמש המפלגות הגדולות בפרלמנט הגרינלנדי הודיעו כי הן נגד אפשרות שכזאת. כפי שאמרו תושבים מקומיים לתקשורת שנהרה לאי בעקבות האירועים: "עכשיו דנמרק תצטרך להקשיב לבקשות שלנו". קופנהגן כבר שיפצה כמה שדות תעופה, הבטיחה יותר ספינות לחילוץ ולהגביר את ההשקעה באי בעקבות הרמיזות מצד הממשל בנוק כי ישמח לשתף פעולה עם הסינים.

מעבר להתנצלויות היסטוריות, בגרילנד רוצים השקעה רבה יותר מצד דנמרק בחינוך ובפנסיות, וטוענים לאפליה בהשוואה לתושבי דנמרק. "אנחנו לא רוצים להיות דנים. אנחנו לא רוצים להיות אמריקאים", אמר אגדה, "אנחנו רוצים להיות גרינלנדים".