קיצוץ תקציב לשכת עורכי הדין מתקדם בצעדי ענק: אלה המשמעויות

הצעת החוק השנויה במחלוקת להגבלת התקציב של לשכת עורכי הדין התקדמה היום צעד משמעותי לקראת אישורה הסופי בכנסת. ועדת החוקה דנה בכ-800 הסתייגויות שהגישו חברי כנסת מהאופוזיציה להצעת החוק של ח"כ חנוך מילביצקי (ליכוד), הזוכה לתמיכת הממשלה ולעידודו של שר המשפטים יריב לוין.

● שלושה מתחרים על התואר: איזה משרד עורכי דין יהיה הגדול ביותר 
● ועדת החוקה: להעלות את ציון הבחינה לעורכי הדין ב-10-15 נקודות
● "הקיצוץ יוביל לסגירת הלשכה": דיון סוער על תקציב לשכת עורכי הדין

ח"כ יצחק פינדרוס (יהדות התורה) ניהל את הדיון במקומו של יו"ר הוועדה, ח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית), וההסתייגויות נדחו בזו אחר זו באמצעות הרוב הקואליציוני. הדיון בהן צפוי להימשך בימים הקרובים, אך אם לא יחול שינוי של הרגע האחרון, הן צפויות להידחות.

לקראת אישורה הצפוי של הצעת החוק בקריאה השנייה והשלישית, גלובס עושה סדר בפרטי ההצעה ובהשפעה הצפויה לה.

מהו הרקע להצעת החוק?

הצעת החוק נועדה להחליש את לשכת עורכי הדין, לנוכח התנגדותה למהלכים שמוביל שר המשפטים יריב לוין נגד מערכת המשפט. ביוני 2023 נבחר עו"ד עמית בכר, המזוהה עם קו זה, לראשות הלשכה, ברוב של 73%. מולו התמודד ראש הלשכה הקודם, עו"ד אפי נוה, המזוהה עם הממשלה.

 עו''ד עמית בכר, ראש לשכת עורכי הדין, בדיון על הגבלת תקציב הלשכה / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

ללשכה יש שני נציגים בוועדה לבחירת שופטים, והיא מתנגדת לניסיונו של לוין לסכל את בחירתו של השופט יצחק עמית לנשיא בית המשפט העליון תוך ביטול שיטת הסניוריטי. לוין וחברי כנסת בקואליציה הצהירו כי הצעת החוק היא מבחינתם שלב בדרך להפיכת הלשכה לוולונטרית. המתווה שפרסמו באחרונה לוין והשר גדעון סער כולל את הוצאתה של הלשכה מהוועדה לבחירת שופטים והחלפתה בעורכי דין שייבחרו על-ידי פוליטיקאים.

מי עומד מאחורי ההצעה ומהי עמדת הממשלה לגביה?

הצעת החוק מקודמת כהצעה פרטית של ח"כ חנוך מילביצקי מהליכוד. השר לוין והממשלה תומכים בה במרץ, והיא אושרה בוועדת השרים לחקיקה. הליך החקיקה היה מהיר: רק בנובמבר האחרון אושרה הצעת החוק בקריאה הטרומית במליאת הכנסת, ובתחילת דצמבר כבר עברה בקריאה הראשונה. יו"ר ועדת החוקה בכנסת, ח"כ שמחה רוטמן, ניהל את הדיונים בהצעת החוק בקצב מואץ.

מדוע מתמקדים בדמי החבר, וכמה עורכי הדין משלמים כיום?

דמי החבר שגובה הלשכה מעורכי הדין עבור השירותים שהיא מספקת מסתכמים בכ-66 מיליון שקל בשנה. אלה מהווים למעלה מ-70% מתקציבה השנתי של הלשכה, העומד על כ-90 מיליון שקל. הגבלת דמי החבר היא אפוא אמצעי להחלשת הלשכה. סכום דמי החבר נקבע בהתאם לוותק ולהנחה הניתנת לפי מועד התשלום, כאשר עבור רוב עורכי הדין מדובר ב-966 שקל.

לאילו פעולות משמשים כיום דמי החבר?

נכון להיום, דמי החבר מופנים למימון כל פעולות הלשכה. הלשכה אחראית למערך ההתמחות וההסמכה של עורכי הדין, מנהלת את האתיקה ואת השיפוט המשמעתי ומעניקה סיוע משפטי לאוכלוסיות מוחלשות. אלה נחשבות לפעולות חובה. פעולות נוספות כוללות הגשת חוות-דעת מקצועיות בהליכי חקיקה וארגון כנסים והשתלמויות מקצועיות. אלה מוגדרות כפעולות רשות, אך לאורך השנים הן הפכו לחלק בלתי נפרד מתפקידי הלשכה.

מהי ההוראה המרכזית של הצעת החוק לגבי דמי החבר?

ייאסר על הלשכה להשתמש בדמי החבר לצורך מימון פעילותה הציבורית, המוגדרת כאמור כפעילות רשות. דמי החבר יוכלו להיות מופנים למימון פעולות החובה בלבד, ובהן מערכי ההתמחות וההסמכה, השיפוט המשמעתי והסיוע המשפטי. בנוסף, ניתן יהיה לממן באמצעות דמי החבר את הבחירות למוסדות הלשכה, ניהול קשרי החוץ שלה והליכים לקביעת שכר-טרחה. הלשכה אף תהיה רשאית לגבות 150% מסכום הבסיס של דמי החבר לצורך מימון של הוצאות מטה והנהלה. סכום זה מכונה "התוספת האחוזית".

בכמה צפויים לפחות דמי החבר?

עם אישורה הסופי של ההצעה במליאה צפוי לחול קיצוץ מיידי של 20% בדמי החבר לפני הנחה. אלה עומדים על 1,112 שקל לרוב עורכי הדין, כך שהתשלום יירד ל-890 שקל. הסדר זה יחול כהוראת שעה לשנה הנוכחית. טרם הוחלט כיצד לנהוג לגבי מי ששילם כבר את דמי החבר ל-2025, אך הוא צפוי לקבל החזר, או שהסכום יקוזז מדמי החבר שישלם בעתיד. החל מ-2026 צפויה להיכנס לתוקף יתר הצעת החוק. לפי הלשכה, 6 מיליון שקל בלבד מדמי החבר מופנים כיום לטובת הפעילות הציבורית שלה, כך שההפחתה בתשלומים לא צפויה להיות דרמטית.

אילו שירותים לעורכי הדין צפויים להיפגע?

רוב הפעילות הציבורית של הלשכה, למעט קשרי החוץ שלה, לא יוכלו עוד לקבל מימון מדמי החבר. בין היתר, מדובר בכנסים ובהשתלמויות המקצועיות (למעט הכנס השנתי באילת, שזוכה למימון נפרד ולחסויות), בפעילות המטה של הוועדות המקצועיות של הלשכה, בחוות-הדעת המקצועיות שהיא מעבירה במסגרת הליכי חקיקה בכנסת, בפעילות התרבות והפנאי ובפעילות מחקר ופרסומים משפטיים.

מהיכן יגיע המימון לפעילות הציבורית של הלשכה?

הלשכה תהיה רשאית לגבות תשלומים נפרדים למימון פעולות הרשות, ולהתנות את השתתפותם של עורכי הדין בפעולות אלה בביצוע התשלום הנפרד. עוד תוכל הלשכה להשתמש בעודפי התקציב העומדים לרשותה, ואשר לפי הלשכה עומדים על כ-20 מיליון שקל. כמו כן יורשה שימוש ברווחים מתאגידים שבשליטת הלשכה, וניתן אף יהיה לגבות דמי חבר רשות.

מה לגבי היחסים שבין הלשכה הארצית למחוזות?

בלשכה פועלים שישה מחוזות אזוריים - תל אביב, מרכז, ירושלים, דרום, צפון וחיפה. לפי הצעת החוק, מימון הפעילות הציבורית של הלשכה יחייב את הסכמתם של כל ראשי המחוזות. המשמעות היא זכות וטו לאותם ראשי המחוזות מבין השישה, המזוהים עם הממשלה ועם האופוזיציה להנהגת הלשכה בראשות בכר. בנוסף, התוספת בשיעור 150% שתורשה הלשכה לגבות מעבר לדמי החבר תוקצה ברובה המכריע (6/7) למחוזות, בעוד שהלשכה הארצית תסתפק בשביעית ממנה בלבד.

אילו שינויים חלו בהצעת החוק מאז שהוגשה?

הנוסח המקורי של העביר את מלוא הסמכות לקבוע את דמי החבר מהלשכה לשר המשפטים. סעיף זה הוסר, אבל אישור השר - ביחד עם אישור ועדת החוקה - עודנו נדרש לכל שינוי שתבקש הלשכה לערוך בפעולות שתורשה לממן מדמי החבר ובגובה התוספת האחוזית.

מהי עמדת לשכת עורכי הדין?

הלשכה מתנגדת להצעת החוק ובכוונתה לעתור נגדה לבג"ץ אחרי שתאושר סופית. בכר וראשי הלשכה השתתפו בדיונים בוועדת החוקה, ולא אחת נקלעו לעימותים חריפים עם מילביצקי ועם רוטמן, שאף הרחיק את בכר מספר פעמים מהדיונים. הלשכה קבעה כי "מעל הצעת החוק מתנוסס דגל שחור של פגיעה אנושה בדמוקרטיה", וכי מדובר בניסיון לסחוט אותה לנוכח עמדתה נגד מהלכי לוין בוועדה לבחירת שופטים.

מהו מעמדה של לשכת עורכי הדין?

לפי חוק מ-1961, הלשכה מאגדת את עורכי הדין, והחברות בה היא חובה כדי לעסוק במקצוע. מטרותיה להבטיח את הרמה ואת הטוהר של המקצוע ולהגן על שלטון החוק, על זכויות האדם ועל ערכי היסוד של המדינה.

מה צפוי לקרות כעת עם הצעת החוק?

לאחר שוועדת החוקה תסיים לדון בהסתייגויות, תעבור הצעת החוק לאישור בקריאה השנייה והשלישית במליאת הכנסת. עם אישורה הסופי בהתאם לרוב הקואליציוני, היא תיכנס לספר החוקים. כאמור, החוק צפוי להגיע לבג"ץ במסגרת עתירה נגדו.