התרחיש האופטימי לשקל, ומה צפוי לאינפלציה: השפעות הפסקת האש על הכלכלה

היציאה לדרך של עסקת החטופים נוסכת אופטימיות בקרב המשקיעים והובילה לעליות של כ־1% בבורסה בתל אביב (יום א') - בהמשך למגמה החיובית בה בשבועות האחרונים. בשוק צופים כי ההסכם מול חמאס, אם יביא לרגיעה ביטחונית ארוכת־טווח, יטיב עם הכלכלה המקומית.

● צבי סטפק: "לא להתנפל על הבורסה - מניות הבנקים נוצצות פחות מבעבר" 
● כשלמוסדיים יש יותר מ‏־2 טריליון שקל, למה צריך את המשקיעים הזרים?

"ההתפתחויות סביב העסקה הולכות להיות סיפור ארוך. אנחנו מדברים על 42 ימים, שהם 6 שבועות, שבהם אי־אפשר לדעת לאן זה ילך. תהיה הרבה תנודתיות בשוק המקומי, בנוסף לתנודתיות בשוקי חו"ל, שצפויה בין השאר להיות מושפעת מכניסת הנשיא הנבחר דונלד טראמפ לבית הלבן", אומר לגלובס צבי סטפק, מבעלי בית ההשקעות מיטב.

לצד זאת, סטפק מזהה מגמה חיובית בשוק המניות בארץ: "הכיוון של השוק נראה חיובי, כפי שהערכתי גם לפני מספר שבועות. הבורסה בתל אביב נראית יותר זולה משווקים אחרים, עם תוצאות כספיות משתפרות לחברות הנסחרות בה. אני מניח שנראה זאת גם בתוצאות הרבעון הרביעי של 2024, שיתפרסמו בעוד כחודשיים" (עוד על התחזיות של סטפק לשוק המניות - ראו כאן).

"אם העסקה תתמשש, וגם החלק השני שלה ייצא לדרך, ונראה הפסקה של המלחמה ושחרור כל החטופים", אומר גורם אחר בשוק, "הדבר יתמוך בהמשך מגמת העליות בבורסה. מהתרשמותי נראה כי טראמפ עומד להיכנס חזק לנושא ולהפעיל את כובד משקלו על שני הצדדים".

עוד מעריכים בשוק כי התקדמות בעסקה תוריד את רמות הסיכון של הכלכלה הישראלית בעיני המשקיעים, ומכאן תהיה הדרך קצרה "להמשך הירידה בפרמיית הסיכון של ישראל, התחזקות נוספת של השקל, התמתנות בתשואות האג"ח ועליות של שוק המניות המקומי".

שוק המט"ח השקל יכול להמשיך להתחזק

אם נצמדים לתרחיש האופטימי בזירה הגאו־פוליטית, הכלכלנים מעריכים שנראה התחזקות נוספת של השקל ביחס לדולר. בשנה החולפת נחלש המטבע האמריקאי בכ־4% מול השקל, כאשר חלק נכבד מכך נרשם בשבוע האחרון עם ההתקדמות לעסקת חטופים. אם ב־19 בינואר אשתקד נסחר הדולר ברמה של 3.74 שקלים, ביום שישי האחרון נקבע שערו היציג על 3.60 שקל לדולר. ביום ראשון לא התנהל מסחר בשוק המט"ח, אך מהמסחר בנגזרים עולה מגמה של המשך התחזקות השקל לרמה של 3.57 שקל לדולר.

סטפק אומר כי "אם העסקה תתקדם בהתאם לתוכניות, התחזקות השקל יכולה להימשך". נציין כי בחודש שחלף הדולר התחזק בעולם מול רוב המטבעות, אך באותו זמן נחלש מול השקל, מה שמעיד על כך שמדובר באירוע מקומי המוסבר כאמור ברגיעה המסתמנת במלחמה.

ענפי הכלכלה שיושפעו חברות התעופה ייפגעו

יישום העסקה צפוי להשליך באופן נרחב על ענפי הכלכלה השונים בישראל, כשבצד שצפוי ליהנות סומנו זה מכבר ענפי הבנייה והתשתיות (פרויקטים לשיקום נזקי המלחמה בצפון ובדרום), ואילו חברות התעופה צפויות להיפגע.

יישום מוצלח של ההסכם מול חמאס צפוי להחזיר לישראל את חברות התעופה הזרות, להגביר את התחרות וכך להיטיב עם הצרכן. כתוצאה, הוא יפגע ברווחי חברות התעופה המקומיות ובראשן אל על , שהפכה לחברה הדומיננטית בנתב"ג בשנה החולפת, הקפיצה מחירים ותרגמה זאת לרווחי שיא. מנייתה זינקה בכ־150% בשנה האחרונה, אך ירדה ביותר מ־6% בשבוע האחרון על רקע העסקה המתקרבת.

ירידה דומה רשמה בשבוע החולף מניית ישראייר , שהוסיפה לשוויה 45% בשנה האחרונה. גם ענף התיירות המקומי יושפע מהעסקה, ככל הנראה לשלילה, שכן חזרת התיירים מחו"ל לא צפויה לקרות בקרוב, אך התחלת יציאתם של הישראלים לנופש בחו"ל בחודשים הקרובים כן צפויה להתגבר.

בעולם הספנות, המשקיעים צפויים לעקוב בדריכות אחרי מניית צים . מתחילת החודש נפלה המניה בכמעט 30%, מתוכם כ־11% בשבוע החולף. החברה נהנתה משיפור עצום ברווחיה בשל המצור החות'י בים האדום, והמשקיעים צופים שהפסקת האש תוביל לירידה במחירי ההובלה הימית.

מי שצפויים להשפעות סותרות כתוצאה מהרגיעה הביטחונית הן מניות הקמעונאות. רשתות מזון כמו שופרסל  ורמי לוי  נהנו מכך שהציבור נותר בארץ (פחות טיסות לחו"ל), הגדיל את הקניות שלו ומדי פעם עבר "גלים" של הצטיידות לנוכח אירועי המלחמה. אלה עלולות לראות ירידה מסוימת בביקושים בתרחיש של רגיעה. מדד רשתות השיווק בבורסה עלה בשנה החולפת ב־52%.

הגידול בטיסות הישראלים עלול לגרוע גם חלק מהכנסות רשתות האופנה, כמו פוקס , קסטרו  וגולף . גם ענף בתי המלון צפוי להשפעות שליליות, שכן חזרת התיירים מחו"ל בתרחיש של רגיעה תהיה כנראה איטית יותר.

אינפלציה הפחתות הריבית יתקרבו

ההתפתחויות החיוביות של הפסקת המלחמה מהבחינה הכלכלית כוללות כאמור את התחזקות השקל. לכך עשויה להיות השפעה על נתון האינפלציה. בבנק הפועלים פרסמו סקירה כלכלית ביום ראשון, שכותרתה "עם שלם ממתין לחטופים". הכלכלנים מתארים שם את הזינוק האינפלציוני שנרשם בשנה האחרונה: "התייקרות של מוצרי מזון פוגשת אותנו כל יום בסופרמרקט, ואנו מעניקים לה משקל יתר בתודעה שלנו".

בבנק הוסיפו כי "התחושה הזו אינה ייחודית לישראל. עם זאת, לא מן הנמנע שיש פערים משמעותיים בין הגידול בעלות השוטפת לקיום משק בית (מבלי להעלות את רמת החיים), לבין עליית מדד המחירים". להערכת הבנק, הסנטימנט הציבורי בכל הנוגע להוצאות השוטפות צפוי בסופו של דבר להוביל להאטה בצריכה.

ההערכות של הכלכלנים במשק הן שמדד המחירים לצרכן בינואר, שיפורסם באמצע פברואר, יהיה גבוה יחסית בשל גל ההתייקרויות היזומות בחשבונות הארנונה, החשמל והמים, לצד העלייה במע"מ (ב־1%). המדד צפוי לעמוד על 0.5%. אם זה יהיה הנתון, המשמעות היא שהאינפלציה ב־12 החודשים האחרונים תתקרב ל־4%.

אך ההערכה, בשילוב של מה שציינו בבנק הפועלים, היא שתהיה התמתנות במדדי המחירים לצרכן בחודשים פברואר ומרץ. אם זו אכן תגיע, היא תקל על הנגיד אמיר ירון להקדים את הפחתות הריבית. ריבית בנק ישראל עומדת על 4.75%, וההערכה היא שבנק ישראל יבצע הפחתות במחצית השנייה של השנה. אם יקדים, ויבוצעו בין שתיים לשלוש הפחתות ריבית, אנחנו צפויים להגיע לריבית של 4% עד סוף השנה.