ועדת החוקה אישרה סופית את החוק להגבלת תקציב לשכת עורכי הדין

ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת אישרה היום (ב') לקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק להגבלת התקציב של לשכת עורכי הדין. שמונה חברי כנסת מהקואליציה הצביעו בעד ההצעה, ושבעה מהאופוזיציה התנגדו. 

● קיצוץ תקציב לשכת עורכי הדין מתקדם בצעדי ענק: אלה המשמעויות
● "הקיצוץ יוביל לסגירת הלשכה": דיון סוער על תקציב לשכת עורכי הדין

אחרי שהקואליציה הסירה הבוקר את מאות ההסתייגויות שהעלתה האופוזיציה להצעת החוק, זו צפויה לעלות בהמשך לאישור סופי במליאת הכנסת, שם היא עתידה לעבור בקולות הקואליציה. בלשכת עורכי הדין מתכננים לעתור לבג"ץ אחרי שההצעה תאושר סופית במליאה. 

יוזם ההצעה, ח"כ חנוך מילביצקי (ליכוד), אמר בדיון שנערך היום כי הצעת חוק נוספת שיזם, ואשר נועדה להפוך את לשכת עורכי הדין לוולונטרית, מצויה בימים אלה בעבודת מטה במשרד המשפטים. 

הצעת החוק בנושא תקציב לשכת עורכי הדין, שאושרה כאמור היום בוועדה, זכתה לתמיכתו של שר המשפטים יריב לוין ושל הממשלה. לפי ההצעה, ייאסר על הלשכה להשתמש בדמי החבר שהיא גובה מעורכי הדין לצורך מימון פעילותה הציבורית - וזאת בניגוד למצב ששרר עד היום. 

שימוש בדמי החבר רק לפעולות המוגדרות כ"חובה"

הפעילות הציבורית של לשכת עורכי הדין כוללת הגשת חוות-דעת מקצועיות בהליכי חקיקה וארגון כנסים והשתלמויות מקצועיות. הניסיון להחריג מהצעת החוק את המימון לעבודת המטה של הוועדות המקצועיות לא צלח, לאחר שהיו"ר הקבוע של הוועדה, ח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית), התנגד לכך בדיונים הקודמים. 

הצעת החוק קובעת כי הלשכה תוכל לעשות שימוש בדמי החבר אך ורק לפעולות המוגדרות כ"חובה", ובראשן מערכי ההתמחות וההסמכה, השיפוט המשמעתי והסיוע המשפטי לאוכלוסיות מוחלשות. בנוסף, ניתן יהיה לממן באמצעות דמי החבר את הבחירות למוסדות הלשכה, ניהול קשרי החוץ שלה והליכים לקביעת שכר-טרחה. הלשכה אף תהיה רשאית לגבות תוספת אחוזית בהיקף של 150% מסכום הבסיס של דמי החבר לצורך מימון של הוצאות מטה והנהלה. רוב התוספת יועבר למחוזות האזוריים של הלשכה. 

כמקור חלופי למימון הפעילות הציבורית, הצעת החוק מאפשרת ללשכה לגבות תשלומי רשות, שאינם חלק מדמי החבר הרגילים, מעורכי דין שיהיו מעוניינים בכך. הלשכה גם תוכל להשתמש לפעילות הזו בעודפי התקציב שברשותה, ואשר עומדים כיום על כ-20 מיליון שקל. בלשכה הסבירו כי סכומים אלה כבר מיועדים לבניית תשתיות ולמתן שירותים לעורכי הדין בשנת התקציב הקרובה. 

הצעת החוק מגבילה גם את השימוש שהלשכה תוכל לעשות בתשלומי הרשות. כך, מימון הפעילות הציבורית יותנה בהסכמתם של כל ראשי המחוזות בלשכה - אשר חלקם מזוהים עם הממשלה ועם המחנה המתנגד לראש לשכת עורכי הדין, עמית בכר. 

דמי החבר שגובה כיום הלשכה מעורכי הדין עומדים על כ-66 מיליון שקל בשנה ומהווים יותר מ-70% מתקציבה השנתי, המסתכם בכ-90 מיליון שקל. רוב עורכי הדין משלמים כיום 966 שקל בשנה אחרי הנחה, ועם אישורה הסופי של הצעת החוק במליאת הכנסת צפוי לחול קיצוץ מיידי של 20% בדמי החבר, העומדים לפני הנחה על 1,112 שקל. כפועל יוצא, רוב עורכי הדין ישלמו 890 שקל. 

הסדר זה יחול כהוראת שעה זמנית לשנת 2025. טרם הוחלט כיצד לנהוג לגבי מי ששילם כבר את דמי החבר לשנת 2025, אך הוא צפוי לקבל החזר או שהסכום יקוזז מדמי החבר שישלם בעתיד. בשנה הבאה צפויות להיכנס לתוקף יתר ההוראות של הצעת החוק. לפי מילביצקי, הדבר יוביל להפחתה של כ-50% בדמי החבר. לפי הלשכה, 6 מיליון שקל בלבד מדמי החבר מופנים כיום לטובת הפעילות הציבורית. 

עימות בין הלשכה ללוין

הצעת החוק מגיעה על רקע העימות המתמשך בין לשכת עורכי הדין לבין שר המשפטים לוין. הלשכה מתנגדת לנסיונותיו של שר המשפטים למנוע את בחירתו של השופט יצחק עמית לנשיא הקבוע של בית המשפט העליון בהתאם לשיטת הסניוריטי. לפי החלטת בג"ץ, הוועדה לבחירת שופטים צפויה לבחור בעמית לנשיא ב-26 בינואר. הלשכה אף מתנגדת להפיכה המשטרית שמוביל לוין, וב-2023 נבחר לעמוד בראשה עמית בכר, המזוהה עם ההתנגדות הזו. 

בדיון שנערך היום בוועדת החוקה אמר ח"כ מילביצקי כי "האירוע הוא לא פוליטי. הגשתי גם הצעת חוק לפיה לשכת עורכי הדין תהיה וולונטרית, ואני מאמין בזה. ההצעה ההיא לא נזנחה, אלא מתבצעת לגביה עבודת מטה במשרד המשפטים כדי לתת מענה לסוגיית הנכסים שבשליטת הלשכה ולסוגיית האתיקה, כך שיוקם גוף אתי חדש שיאפשר פיקוח אתי שלא על-ידי המדינה במטרה למנוע פגיעה בסנגורים המייצגים בהליכים נגדה. בניגוד לנושאים האלה, הנושא של דמי החבר הוא נושא צרכני ועלה מהשטח". 

עוד ציין מילביצקי כי בניגוד לנוסח המקורי של הצעת החוק, אשר העביר את הסמכות לקביעת דמי החבר לשר המשפטים, השינוי הזה הוסר מההצעה, מכיוון שהשר לא היה מעוניין בה. לדבריו, "אם הלשכה הייתה משתמשת בעודפים התקציביים שקיימים כבר 10 שנים בלשכה, אפשר היה להפחית את דמי החבר מזמן". 

"המטרה היא לשתק את פעולת הלשכה"

ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד) הגדירה את הצעת החוק "סחיטה באיומים" לנוכח התנגדות הלשכה למהלכיו של לוין. אלהרר התחייבה כי תפעל לבטל את החוק אם תהיה חברה בקואליציה הבאה. 

ח"כ גלעד קריב (הדמוקרטים) הצטרף להתחייבות לבטל את הצעת החוק בעתיד. לפי קריב, "המטרה הפרקטית של הצעת החוק היא לשתק את פעולת הלשכה. המטרה הפוליטית והציבורית היא לאיים ולסמן לכל המערכות הציבוריות שנהנות מסוג מסוים של עצמאות במדינה: לא תיכנעו- אנחנו נרמוס אתכם.

"הצעת החוק מכוונת גם להסתדרות, לארגוני העובדים, לתאגיד השידור הציבורי, לאוניברסיטאות, למוסדות התרבות, לעמותות - ובעצם גם לכל האזרחים שרוצים להציג עמדה מתנגדת לממשלה. הקואליציה רוצה לעשות משפט ראווה לכל גוף שיש לו מעמד, השפעה ועצמאות. החוק הזה נמצא בטבורה של המהפיכה המשטרית. אם אתם רוצים שניפגש על זה ברחובות, ניפגש על זה ברחובות".

ח"כ יואב סגלוביץ' (יש עתיד) הצטרף לביקורת. "זה חוק רע", אמר. "מילביצקי בא עם משהו מסוים ובסוף יצא משהו אחר. החוק מתערב בקרביים של גוף סטטוטורי. הדיונים כאן היו הזויים. בסוף הלשכה היא גוף מפוקח שנבחר בבחירות דמוקרטיות. הלוואי שהכנסת הייתה מתערבת כך בפשיעה ובתאונות הדרכים. אין סיכוי שבעולם שחוק כזה היה עובר אם אפי נוה היה ראש לשכת עורכי הדין. אבל אתם לא תגיעו ליעד של החוק הזה, כמו שלא הגעתם לאף יעד". 

ראש לשכת עורכי הדין, עו"ד עמית בכר, מסר: "ועדת החוקה ממשיכה לשרת את הציר הקיצוני לוין-רוטמן, זאת בהמשך ללחצים הפסולים והאיומים שהשניים הפעילו, במישרין ועל-ידי נציגים, בכדי שהלשכה תשתף פעולה עם מסע ההחרבה וההרס בוועדה לבחירת שופטים. החוק יגרום לפגיעה ישירה בציבור עורכי הדין והציבור הרחב. מדובר בניסיון בריוני לפגוע במי ששומר על הדמוקרטיה. הלשכה תנקוט את כל האמצעים המשפטיים והציבוריים, כולל עתירה לבג"ץ, כדי לבטל את החוק הזה ולהגן על שלטון החוק והדמוקרטיה".