הסתיים הדיון בוועדת החוקה על המתווה לשינוי שיטת בחירת השופטים

ועדת החוקה דנה היום (ג') לראשונה בהצעת החוק לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים לפי מתווה לוין-סער. את הישיבה ניהל חבר הכנסת יצחק פינדרוס מדגל התורה במקום יו"ר הוועדה שמחה רוטמן. הצעת החוק שעברה במרץ 2023 בקריאה ראשונה, תוקנה בוועדת החוקה שצפויה לאשר את המתווה החדש לקראת קריאה שניה ושלישית. השר יריב לוין מתכוון בהמשך להביא את החקיקה להצבעה עד סוף פברואר.

הדיון החל בשעה 10:00 כאשר פינדרוס אפשר לבני משפחות חטופים לדבר, בהם יזהר ליפשיץ, בנו של עודד ליפשיץ, חיים היימן אביה וחנה דודתה של ענבר היימן, שנרצחה ונחטפה ומכבית, דודתם של האחים גלי וזיו ברמן שהשמיעה את ההקלטה האחרונה מגלי עם אמו. בהקלטה נשמע גלי אומר שהוא יוצא לשכנתו אמילי דמארי, ששלשום שוחררה מהשבי, "אני צריך ללכת לאמילי היא מפחדת". בני משפחתה של היימן תקפו את העסקה וטענו שוויתרו על ענבל. היא דרשה תשובות למה ענבר לא נכללת בעסקה. דני אלגרט וחנה כהן הכריזו שלא יאפשרו את הדיון בוועדת חוקה. הדיון הופסק לעשר דקות אך התחדש ללא נוכחותם, וחבר הכנסת פינדרוס המשיך בדיון. 

● לקוחה תבעה עורך דין על גביית שכר טרחה מוגזם. מה נפסק בבוררות?
● תביעת רשלנות על סך 5 מיליון שקל נגד אחד ממשרדי עורכי הדין המובילים 

מינוי השופטים יהפוך להחלטות פוליטיות

לוין שמנסה למנות בשנה האחרונה את ד"ר אביעד בקשי מפורום קהלת, ואת ד"ר רפי פרץ לשופטים בבית המשפט העליון אמר "אני נתקל בזלזול בלתי נסבל כלפי כל מועמד שלא נושא חן בעיני חברי הוועדה. אי אפשר לדבר על אמון הציבור במערכת המשפט אבל להגיד לציבור עצום זה לא בשבילכם". 

חברת הכנסת מירב בן ארי העירה: "זה מרגיש כאילו אתה מייצג את המיעוט הנרדף. מזרחים, מיעוטים, פריפריה. אתה 17 שנה בממשלה". על כך השיב לוין: "אני לא נרדף ולא מייצג מיעוט. אני מייצג רוב כאן וברחוב, אבל לא בוועדה. מי שיש לו רוב שיהיה לו רוב". חברת הכנסת, החברה בוועדה לבחירת שופטים קארין אלהרר אמרה: "זאת בעצם הצעה ממשלתית. אני מבינה נכון?". 

לאחר מכן שר החוץ גדעון סער, מהוגי המתווה הציג את עמדתו לגבי ההצעה: "אין בו רוב קואליציוני בניגוד להצעה המקורית. לא הממשלה שולטת בבחירת השופטים. יש מנגנונים של איזונים בבחירה בשופטים". סער הוסיף: "בשני העשורים האחרונים יש גיוון בבית המשפט העליון. לכן ההצעה הזאת היא התפתחות טבעית להצעה הקודמת. לא הגיוני ששר המשפטים לא יכול להביא לבחירת נציג אחד מקרב 15 שופטי עליון שתואם את תפיסת עולמו המשפטית. זה לא עניין של ייצוג אישי, אלא ציבור שמרגיש שהשקפת עולמו לא מיוצגת בוועדה". 

בדיון משתתפים האבות השכולים, השר לשעבר יזהר שי ותא"ל במיל' דדי שמחי שהיו בין הוגי המתווה. לפי המתווה, בוועדה לבחירת שופטים יהיו תשעה חברים כמו היום, אך נציגי לשכת עורכי הדין יוחלפו בעורכי דין שייבחרו על ידי הקואליציה והאופוזיציה. לפי ההצעה ישונו התנאים לבחירת שופטים: לערכאות הנמוכות יידרש רוב רגיל, הכולל לפחות חבר שנבחר מטעם הקואליציה, חבר שנבחר מטעם האופוזיציה ושופט אחד. לשופט בימ"ש העליון - רוב הכולל חבר שנבחר על ידי הקואליציה וחבר שנבחר על ידי האופוזיציה. מוצע גם מנגנון, למקרה שלא יצליחו למנות שופטים לבית המשפט העליון: אם במשך שנה לא ימונו שני שופטים - הקואליציה והאופוזיציה יכולות להציע שלושה מועמדים מטעמן שהצד השני ייבחר מתוכם. 

כיום בוועדה 9 חברים - 3 שופטי בית המשפט העליון, שני שרים בהם שר המשפטים, חבר כנסת מהקואליציה, חבר כנסת מהאופוזיציה, ושני חברי לשכת עורכי הדין. לבחירת שופט לערכאות הנמוכות נדרש רוב רגיל, ולבחירת שופט בית המשפט העליון, נדרש רוב של 7 מתוך 9 חברי הוועדה. 

המשמעות של המתווה היא שמינוי השופטים יהפכו להחלטות פוליטיות. המתווה משנה את יחסי הכוחות בתוך הוועדה, מפחית מכוחם של השופטים ומעלה את כולם של הפוליטיקאים. 

הצעת החוק היא הצעה מטעם ועדת החוקה ואינה הצעת חוק ממשלתית. חבר הכנסת גלעד קריב מהדמוקרטים, ביקר את אופן הפעולה של הקואליציה: "כשמביאים נוסח אחר לגמרי בין מה שהחזרנו משולחן המליאה, צריך לקיים דיון האם יש התנהגות בהתאם להוראות התקנון. מבחינת הפרוצדורה, יש פה דילוג על פרק שלם של הכנה לקריאה ראשונה". 

"יש בחוק קשיים"

השר לשעבר שי אמר בדיון: "החוק לא סגור עד הסוף, יש בו קשיים ודברים שצריך לפתור. המטרה היא להגיע לחוק המדויק והנכון ביותר לישראל בעת הזו. הבנים של דדי ושלי הקריבו את חייהם כדי להגן על המדינה, כל מה שדדי ואני מנסים זה להיות ראויים להקרבה של הגיבורים". שמחי הוסיף : "אנחנו בשעת רצון להגיע להסכמות, ולייצר שיטה אחרת במדינה, בה נקבל החלטות בפשרות והסכמות".

השר יריב לוין מי שמוביל את המהלך הוסיף בדיון: "לפני ה-7 באוקטובר קראתי 33 פעמים לשבת ולהגיע להסכמה. זה לא הסתייע ואני לא חושב שיש טעם לעסוק בשאלה מי אשם". לוין הוסיף : "הבעיה במערכת המשפט שציבורים אדירים מודרים ממערכת המשפט וקולם לא נשמע. זאת בעיה שלא תעלם, אם הגישה תהיה צריך הסכמות אבל לא להסכים לשום הסדר, בסוף תבוא תוצאה קיצונית כזו או אחרת, את זה צריך לזכור. בשיטה הקיימת, הצד המנצח לא זוכה לרוב בוועדה. זולת שופטי העליון, שם יש לנו וטו. זה תולדה של מציאות בה הגורמים המקצועיים בוועדה, באופן לא מפתיע ועובדתי, נמצאים בסוגיות המהותיות באותה עמדה כמו נציגות האופוזיציה"

על נציגי לשכת עורכי הדין אמר לוין : "לדעתי אין מקום לישיבתה של לשכת עורכי הדין באירוע הזה. הלשכה חדלה מזמן להיות גוף ענייני. אני חושב שניתוק הקשר בין הלשכה לוועדה הוא הכרחי ונכון ויוסיף לכבוד התהליך וטוהר המידות". 

השר סער אמר: "התיקון מקורו בחסימת בקשי וביטון מבית המשפט העליון. לא הגיוני ששר המשפטים לא יכול למנות שופט אחד לבית המשפט העליון. לא הגיוני להחזיק את הוועדה כבת ערובה. חברי האופוזיציה התפרצו. ח"כ קריב: "אתה מתבלבל. מי שלוקח את הוועדה כבת ערובה זה שר המשפטים שמחרים את הרשות השופטת. יש גבול לגזלייטינג". 

קריב: "זו דוקרטרינת פרק א', ב' וג' של ההפיכה המשטרית"

חה"כ אפרת רייטן מהדמוקרטים הגיבה לאחר מכן לדברים ברשת X "המרצע יצא מן השק: "הפשרה" נוסחה כדי לפתור את המינוי של בקשי וביטון - מועמדי שר המשפטים לעליון. זאת התשובה שקיבלתי עכשיו מהשרים בוועדת החוקה לשאלתי למה נולד מתווה "ההסכמות" הזה. אני כחברת ועדה לבחירת שופטים בכנסת הקודמת עם סער, שקד ורוטמן דווקא כן הצלחנו להגיע להסכמות רחבות ובתוך הכללים". 

חבר הכנסת יואב סגלוביץ ביקר את העיסוק בוועדה לבחירת שופטים בעת הזו: "לא הייתם פה (השרים לוין וסער) בתחילת הדיון. לשמוע את משפחות החטופים ולעסוק בנושא הזה. האם זה הנושא שיש לעסוק בו עכשיו?". סגלוביץ הוסיף : זו לא הצעת חוק מטעם הוועדה. זו הצעת חוק ממשלתית שהתחפשה להצעת חוק מטעם ועדת חוקה. תתכבדו ותגישו תזכיר חוק ממשלתי". 

חבר הכנסת גלעד קריב מהדמוקרטים גם תקף את העיסוק בנושא בתקופה זו: "האם החזרה לדיון משקפת סדר עדיפויות ראוי?"

האם בתקופה של עסקת חטופים, כשאין פרויקטור של שיקום בצפון זה מה שצריך לדון בו? האם אחרי האסון הנורא שקרה לנו ובעיצומה של מלחמה שעדיין לא הסתיימה? קריב הוסיף: "יש לכם את הרוב אבל האם יש לכם לגיטימציה ציבורית ומוסרית?". קריב הביע הערכה ליזהר שי ודדי שמחי: "מעריך אותם מאוד ואת היוזמה שלהם. אבל כשהם מדברים על הסכמה רחבה זה לא כמו שאתם מדברים על הסכמה רחבה. אתם דואגים בימים האחרונים להפיץ את דוקרטרינת פרק א', ב' וג' של ההפיכה המשטרית". 

ח"כ רייטן: "למה לערבב את השופטים ולצבוע אותם בפוליטיקה"

קריב אמר כי בשיטה הקיימת יש יתרונות וזה לא הזמן לתקן. "בממשלות הימין, השר סער והשרה שקד הראו איך בעבודה אינטנסיבית בית המשפט הופך לבית משפט הרבה יותר מגוון, אפילו לטעמי שמרני מדי". 

חברת הכנסת קארין אלהרר מיש עתיד אמרה כי יש מקום לחוקק חוק יסוד חקיקה לפני שמשנים את החוק. "איך אפשר לגשת לגביע הקדוש (הוועדה למינוי שופטים) בלי שזה קורה?". אתה יושב כאן עם שר החוץ ומציג "פשרה היסטורית". אל תגחיכו את עצמכם". על המתווה אמרה אלהרר כי הוא לא מעודד הסכמה רחבה. "אלא גורם לקואליציה ולאופוזיציה להתבצר בעמדות שלהם, ואין פה שום הסבר מניח את הדעת על למה להוציא את הרשות השופטת מתהליך הבחירה של שופטים". 

חה״כ אפרת רייטן מהדמוקרטים אמרה: "יצא בינואר סקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה שדירגו נושאים שצריכים לעמוד בסדר יום של הממשלה. 40% לא מעניין אותם הרפורמה המשפטית, מעניין אותם המצב הביטחוני. כולנו בענייני מלחמה, רוצים ביטחון״. רייטן שהייתה חברת הוועדה לבחירת שופטים בכנסת הקודמת הוסיפה: אתם מדברים על גיוון. מינינו את גילה כנפי שטייניץ. אני בכלל לא ידעתי שהיא מזרחית, רציתי למנות אנשים טובים ומקצועיים עם ותק. למה לערבב את השופטים ולצבוע אותם בפוליטיקה? זה השופט שמינה לוין וזאת השופטת שמינתה קארין אלהרר. זה יהיה כמו ארצות הברית, זאת התוצאה אליה הולכים להגיע״. 

לוין: " בזמן מלחמה כופים מינוי של נשיא בימ"ש עליון"

לוין התייחס בדיון להחלטת בג"ץ: "״הבלגנו על הצעדים של בית המשפט. לא אמרנו שנספיק לשרת ולא יצאנו לרחובות. אבל אי אפשר לומר שלצד אחד מותר בשעת מלחמה הכל ולצד שני זה לא הזמן. אנחנו בעיצומה של מלחמה ובית המשפט העליון החליט שעכשיו זה הזמן שמשתלטים על ניהול הוועדה". ח"כ נעמה לזימי הגיבה: "כי אתה לא מכבד את החוק". ח"כ מרב כהן: "למה ההסתה הזאת?״ לוין הגיב: "בזמן מלחמה פוסלים חוקים, כופים מינוי של נשיא בימ"ש עליון שנוי במחלוקת. אין שום דחיפות. האיש מחזיק בסמכויות כממלא מקום". 

על תוכן המתווה השיב לוין לאופוזיציה: "מוכנים ללכת כברת דרך. זה לא יכול להיענות ב"עכשיו אתה יכול לא לקדם עשרה חוקים אחרים". אתם רוצים להחזיק בזכות וטו על חוקים אחרים". 

יועמ"ש בתי המשפט : "נקבל שופטים 'מטעם' ולא על בסיס כישורים מקצועיים"

עו"ד ברק לייזר, יועמ"ש הנהלת בתי המשפט, התנגד בדיון למתווה המוצע: "זו יוזמה נוספת המאיימת על עצמאות הרשות השופטת. מתווה שיהפוך את הוועדה לבחירת שופטים לגוף פוליטי מובהק. שופטים יבחרו רק בשל האינטרסים שהניעו את הוועדה תוך מתן משקל מופחת לשיקולים המקצועיים". 

לייזר הוסיף כי עורכי הדין שימונו ישמשו כזרועם הארוכה של הפוליטיקאים והם יהיו מונעים משיקולים פוליטיים. "השופטים, שיישארו הגוף המקצועי היחיד שנותר בוועדה, ניתן יהיה להתעלם מעמדתם למינוי לבית המשפט העליון. מינויים יעשו על טהרת השיקולים הפוליטיים. שיטה זו תביא בהכרח לפגיעה בעצמאותה רשות השופטת, למקצועיות השופטים ולאמון". 

לדבריו, מקצועיות והתאמת השופטים לא תיבחן כלל לבית המשפט העליון. "השיקול המכריע יהיה השיקול הפוליטי ולכן שופטים יחששו לפסוק נגד רשויות השלטון, כשיש החלטה שניתנה בחוסר סמכות, שמא יסכלו את הקידום שלהם. שופטים שירצו להתקדם ירצו למצוא בית פוליטי. נקבל שופטים "מטעם" ולא על בסיס כישורים מקצועיים. כך נבטיח צדק לאזרחי ישראל?". 

15 מומחים למשפט חוקתי בעליון ללא מומחיות אחרת

ד"ר גלעד גיל ממכון תכלית אמר בדיון כי המתווה יביא לחלוקה של בית המשפט העליון לשני מחנות. "יהיו בו 15 מומחים למשפט חוקתי, לא יבזבזו קול על מומחה לתחומים אחרים. ההצעה מעודדת הזדהות פוליטית של מועמדים. בערכאות הנמוכות שופטים יבינו שכדי להתקדם הם צריכים למצוא מחנה פוליטי. תחשבו על שופט שלום או מחוזי ומגיע אליו תיק מעצר של דמות המזוהה עם פוליטיקת הזהויות. הוא יתחיל לעשות חישובים מה זה יעשה למועמדות שלו. זו סכנה". 

ח"כ יוליה מלינובסקי מישראל ביתנו התנגדה למתווה: "ראיתי שני שרים שהגיעו להסכמות. עם מי הם הסכימו? זה היה מגוחך ואל תעבדו עלינו. אתם רוצים הסכמות? תעצרו את כל חוקי הנקמה. לשכת עורכי הדין, נציב תלונות השופטים, יש עוד דברים. ותתחילו מדף חדש אמיתי ולא בוועדה לבחירת שופטים כי רוצים למנות שני אנשים שרוצים למנות אותם". 

לגבי המתווה אמרה: "מסכימה שלשכת עורכי הדין לא צריכה להיות בוועדה. אבל לא עורכי דין פרטיים ללא מחויבות ציבורית. ההצעה שלי הייתה לקחת דיקאנים לפקולטות למשפטים, כל שנה יהיו שניים בוועדה לפי הגרלה. אלו אנשי מקצוע. שהלשכה תהיה משקיף". חבר הכנסת משה סעדה מהליכוד הציע למנות לוועדה משפטנים מהאקדמיה במקום ההצעה הנוכחית.