ספרד, אירלנד ודרום אפריקה: הקרן הזדונית שרודפת את חיילי צה״ל ולא מתכוונת לעצור

אם עד לא מזמן ישראלים אולי בדקו אזהרות מסע לקראת טיסה לחו"ל, כיום נוספו אצל רבים שיקולים משפטיים. חיילים, בסדיר ובמילואים, מבינים כי הם חשופים להוצאת צווי מעצר נגדם על רקע השתתפותם במלחמה. בגל הדיווחים על תלונות שהוגשו נגד חיילים צה"ל ברחבי העולם שב ועולה שם שלא היה מוכר עד לאחרונה, "קרן הינד רג'ב". מהו אותו ארגון שמוביל את המאמץ הנוכחי של לחץ משפטי גלובלי לעצור ישראלים השוהים בחו"ל, מי עומד מאחוריו, מי מממן אותו וכיצד הוא פועל?

● ראיון | עשירים, חכמים, מאושרים: הסודות של משקיעי העל נחשפים בספר חדש 
● WSJ | הסמים שבנקאי וול סטריט נוטלים כדי לצלוח את היום, והלילה 
● המודל שקורא תיגר על רשתות המזון המסורתיות 

תלונות של ארגונים פלסטיניים ופרו־פלסטיניים בניסיון להביא למעצרם של ישראלים בגין פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות אינם דבר חדש. אך מה ששונה הפעם הוא מי שנמצאים על הכוונת. בעבר המאמץ כוון נגד קצינים בכירים בצה"ל ובכירי המערכת הפוליטית. כך למשל, צווי מעצר הוצאו בעבר בבריטניה נגד האלוף (במיל') דורון אלמוג ב-2005 ושרת החוץ לשעבר ציפי לבני ב-2009. אלמוג כמעט נעצר כשנחת בלונדון ב-2005 ולא יצא מהמטוס, ולבני אף זומנה לתשאול ביחידה לפשעי מלחמה של משטרת בריטניה כשביקרה במדינה ב-2016, שבוטל בסופו של דבר.

עוד ברשימה, בית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC) בהאג שפתח בחקירה בנושאים אלה כבר ב-2019, והשיא כמובן, צווי המעצר שהוציא בית הדין בנובמבר האחרון נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון לשעבר יואב גלנט בגין פשעים נגד האנושות ופשעי מלחמה.

כל אלה מן הסתם לא היו סיבה לדאגה ברמה המעשית עבור הרוב המוחלט של ישראלים שיוצאים לחו"ל. אלא שבתקופה האחרונה ניכר שינוי מגמה והתלונות מוגשות גם נגד חיילים זוטרים. כך, בברזיל, בתחילת החודש חייל צה"ל נאלץ להימלט לארגנטינה בעקבות חקירה פלילית שנפתחה נגדו. תלונות דומות הוגשו נגד חיילי צה"ל גם בתאילנד ובשבדיה ודיווחים על מקרים דומים נרשמו גם באיחוד האמירויות, בארגנטינה, בסרי לנקה, בצרפת, בהולנד, בקפריסין ובבריטניה.

מעקב ברשתות החברתיות

אז מי נמצאים על הכוונת? ברוב המקרים האחרונים מדובר בחיילים ששירתו בעזה והעלו לרשתות החברתיות תיעודים שלהם במהלך הלחימה. בתלונות הללו שב ועולה כאמור השם "קרן הינד רג'ב", ארגון שהוקם בספטמבר האחרון בבלגיה. הינד רג'ב היא ילדה פלסטינית בת 6 שנהרגה בינואר 2024 ברצועת עזה יחד עם כל בני משפחתה בעת שהיו במכוניתם, לפי תחקירים שונים ובהם של הוושינגטון פוסט, ככל הנראה מירי כוחות צה"ל. הקרן, שכאמור פועלת במרץ, אוספת מידע ממקורות גלויים ובראשם הרשתות החברתיות. היא מזהה חיילים שהשתתפו בלחימה ועוקבת אחריהם ברשתות, וכשאלה משתפים שהם נמצאים במדינות שונות בחו"ל מוגשות נגדם תלונות בטענה ל"ביצוע פשעי מלחמה".

בצה"ל הגיבו למגמה זו בשינויים בנהלים, וכיום נאסר לחלוטין על חיילים להעלות לרשתות החברתיות תמונות ותיעודים כשהם לובשים מדים, מתוך מטרה לצמצם את החשיפה לסיכונים.

הקרן הגישה תלונה ל־ICC, וקראה למדינות בהן ספרד, אירלנד ודרום אפריקה להוציא צווי מעצר של האינטרפול נגד 1,000 חיילי צה"ל. בין המדינות נכללות ספרד, אירלנד ודרום אפריקה. בקרן הדגישו שהתלונה כוללת "מספר רב של אנשים בעלי אזרחות כפולה, כולל 12 מצרפת, 12 מארצות הברית, 4 מקנדה, 3 מבריטניה ו־2 מהולנד". הקרן לא פועלת רק נגד חיילים מן השורה, אלא גם נגד בכירים. כך הגישה תלונה נגד נספח צה"ל החדש בבלגיה, אל"מ משה טטרו, בטענה כי יישם מדיניות הרעבה בתפקידו כראש מינהל התיאום והקישור לרצועת עזה.

הקרן גם ביקשה להוציא צו מעצר נגד מתאם פעולות הממשלה בשטחים האלוף רסאן עליאן, במהלך ביקורו באיטליה לפני כשבוע. בינתיים, מעבר להצלחה שביצירת הד תקשורתי הקרן לא רשמה הצלחה משפטית מקבילה.

בכל הנוגע למקורות המימון, אתר האינטרנט של הקרן אמנם מספק אפשרות לתרום כספים לפעילותה, אך אינו מספק מידע על תורמים או נתונים פיננסיים כלשהם.

"הקרן נרשמה בבלגיה רק בספטמבר האחרון, ולכן עדיין אין מידע פומבי על מקורות המימון שלה. בשלב זה, הכספים שמניעים את הקרן עלומים", מסביר יונה שיפמילר, מנהל מחלקת המחקר ב-NGO Monitor. הארגון הוא מכון מחקר בעל אוריינטציה ימנית שמתמקד בניתוח ובמעקב אחר פעולותיהם, מקורות המימון והשפעתם של ארגונים לא-ממשלתיים ברחבי העולם, בעיקר אלה העוסקים בזכויות אדם, פעילות פוליטית ומדיניות ציבורית במזרח התיכון.

ב-NGO Monitor פועלים כעת במטרה לעצור את המימון לקרן הינד רג'ב באמצעות פנייה לחברת הפינטק Stripe, שמספקת את סליקת התרומות באתר הקרן. "בעבר, סטרייפ ניתקו קשרים עם לקוחות שנחשדו בקשרים לטרור, ולכן התראה על השימוש במערכת שלהם למימון הקרן עשויה לסכל את ההעברות. לפני כשבוע וחצי פנה NGO Monitor לסטרייפ בדרישה לעצור את התמיכה במערכת הפיננסית של הקרן", מסביר שיפמילר.

לא רק נגד חיילים

שיפמילר אומר כי "הקרן לא רק רודפת אחרי חיילי צה"ל, אלא מתמקדת גם בפעילות נגד ישראלים בכלל". הוא נותן כדוגמה את תקייפת אוהדי מכבי תל אביב באמסטרדם בנובמבר האחרון. "במקרה הזה, הוגשו מספר תביעות נגד אוהדי מכבי תל אביב בטענה שהם הסיתו לגזענות, תקפו סמלים פלסטיניים, יצרו אווירת פחד ועסקו בוונדליזם והשחתת רכוש.

"מטרת הקרן הייתה כפולה, להטיל איום מתמשך על ישראלים שמגיעים למקומות כמו אמסטרדם ולנסות לשנות את הנרטיב סביב האלימות שהתרחשה שם. במקום להכיר בכך שמדובר בפורעים שפגעו בישראלים, הם מציגים את הישראלים כאשמים. עצם הגשת התביעות, גם אם לא יובילו להעמדה לדין, גורמת לישראלים לחשוב פעמיים לפני שהם מטיילים בעולם".

תומכי טרור ומכחישי שואה

הקרן היא למעשה שלוחה של "תנועת ה־30 במרץ", קבוצה בלגית פרו־פלסטינית, ומהווה את הזרוע המשפטית שלה. מאחורי הקרן עומדים שמות שאולי אינם מוכרים לציבור הישראלי אך הם רחוקים מלהיות אלמונים. הראשון הוא דיאב אבו ג'הג'ה, יליד דרום לבנון ופעיל חיזבאללה לשעבר, שמפרסם מאמרי דעה בעיתון הלבנוני המזוהה עם חיזבאללה, אל אחב'ר. אבו ג'הג'ה נודע בעמדותיו הקיצוניות, ובשנת 2002 אף הואשם על ידי משטרת בלגיה במעורבות באלימות. הוא הצהיר כי פיגועי 11 בספטמבר גרמו לו "תחושת ניצחון" וכי הוא סבור כי "כל חייל אמריקאי, בריטי והולנדי מת זה ניצחון", בשל המלחמה בעיראק. עוד הוא תיאר את פיגועי 11 בספטמבר כ"נקמה מתוקה" וטען כי אירופה הפכה את "פולחן השואה והערצת היהודים לדת האלטרנטיבית שלה". לאחר פיגוע דריסה בירושלים בינואר 2017, אבו ג'הג'ה הצהיר בפוסטים: "זה לא טרור אלא התנגדות". הוא גם הביע עמדות אנטישמיות, כאשר הארגון שלו פרסם תמונה של אנה פרנק עם אדולף היטלר במיטה וקריקטורה שטוענת כי השואה היא המצאה יהודית.

הדמות השנייה שעומדת מאחורי הקרן היא כרים חסון, יליד דרום לבנון שגר כיום בבלגיה, ונבחר באוקטובר האחרון כנציג במועצת העיר וילברוק במחוז אנטוורפן. חסון הוא פעיל מרכזי בקרב הקהילה המוסלמית המקומית וכיהן בעבר כראש הליגה הערבית־אירופית. בתקופת כהונתו, הורשעה הליגה בבית משפט בהולנד בהפצת תוכן מכחיש שואה, ובהפגנה שיזם באנטוורפן נשמעו קריאות לרצח יהודים.

 חסון (מימין) ואבו ג'הג'ה / צילום: צילום מסך

הקרן לא לבד

אבל לא מדובר רק בפעילות של ארגון בודד אלא בתופעה רחבה יותר. DAWN הוא ארגון נוסף שפועל בכדי להוציא צווי מעצר נגד קצינים וחיילי צה"ל ולהציג את ישראל כמדינה המבצעת פשעי מלחמה. הארגון ששמן המלא הוא Democracy for the Arab World Now, הוקם בארצות הברית בספטמבר ומציג עצמו כארגון זכויות אדם הפועל למען דמוקרטיה בעולם הערבי. בפועל, DAWN מוביל קמפיינים ממוקדים בישראל.

בדצמבר 2023 הגיש הארגון ל־ICC רשימה שכללה 40 שמות של מפקדים בכירים בצה"ל, שכללה תמונות ותפקידים, במטרה להגביר את הלחץ המשפטי והציבורי נגד ישראל. זמן קצר לאחר מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר, פרסם הארגון קריאה לתובע ה-ICC להצהיר על חקירה פעילה של פשעי מלחמה של ישראל. צוות הארגון כולל דמויות כגון המנכ"לית שרה ליה ויטסון, שלאחר מתקפת חמאס כינתה את ישראל "דאעש הישראלי". מנהל הלובינג של הארגון, אדם שפירו, הוא מייסד תנועת הסולידריות הבינלאומית (ISM), הידועה בתמיכתה בפעולות המכוונות נגד חיילי צה"ל. חברי הנהלה נוספים כוללים את אסאם עומיש, מייסד וחבר הנהלה, ששימש כחבר בוועדת ההגירה של וירג'יניה אך נאלץ להתפטר ב־2006 לאחר שפורסם סרטון משנת 2000 שבו נאם על "ג'יהאד לשחרור אדמתכם". הוא שימש בעבר כנשיא החברה המוסלמית האמריקאית (MAS), שאותה הגדירו תובעים פדרליים כ"זרוע גלויה של האחים המוסלמים באמריקה".

בכל הנוגע למקורות המימון של DAWN, הצליחו ב-NGO Monitor לזהות כ-44% מהכנסות הארגון לשנת 2022. מימון זה כולל תרומות מקרנות ידועות כמו Open Society Foundations, קרן פורד, קרן האחים רוקפלר וקרן Arca. קרן Open Society Foundations למשל, סיפקה בעבר מימון לארגונים המעורבים בקמפיינים של BDS נגד ישראל. עם זאת, כ־56% ממקורות המימון של הארגון נותרו לא ידועים ונמצאים תחת סימן שאלה.