דוד אזולאי, ראש מועצת מטולה: "אני קורא לתושבים שלנו לא לחזור"

ראשי המועצות והעיריות שבגבול הצפון נפגשו על במה אחת במסגרת כנס "חוזרים לצפון" של גלובס, שנערך במלון גליליון בגליל העליון. בפאנל "המנהיגים שבשטח והאתגר - איך ומתי מחזירים את התושבים?" השתתפו דוד אזולאי, ראש המועצה האזורית מטולה, אביחי שטרן, ראש עיריית קריית שמונה, סלים סליבי, ראש המועצה המקומית מג'דל אל כרום, יוחאי וולפין, מנהל הקהילה של קיבוץ מנרה ואיתן דוידי, יו"ר מושב מרגליות. את הפאנל הנחה אדר גיציס, כתב חדשות 12 בחיפה והצפון.

● כנס חוזרים לצפון | דני מירן, אביו של עמרי החטוף בעזה: "אני מהגליל ואני חוזר לגליל, אני מחכה ליום שאחזור הביתה" 
● כנס חוזרים לצפון | אייל בן-חיים, ראש החטיבה הבנקאית בלאומי: "שיקום הצפון מורכב, אבל יהיה ריבאונד כלכלי"

גיציס פתח את הדברים בתביעה לאופטימיות, "המלחמה הזו שינתה את האזור, חלקכם אף סיכנתם את חייכם והאחרים דאגו מרחוק על מנת לפעול למען התושבים. בכל הסיפור הזה יש מקום לתקווה, תוכלו לתת לנו אמירה חיובית?".

דוידי השיב ואמר כי מאז הפסקת האש בצפון, "חשבתי שהמושב יתפרק קהילתית לגמרי, אך לשמחתי ראיתי שרוב הקהילה כן רוצה לחזור ולהשתקם, להמשיך ולגדל כאן את דור העתיד".

וולפין ממנרה ציין ששמר על אופטימיות לאורך כל התקופה המאתגרת הזו. "קיוויתי תמיד שהקהילה תחזור, וככל שהמלחמה התקדמה, התקווה הזו הפכה ליותר מסתם, יותר מאמירה. אך אני מצטרף לדברי דוידי, ההתמודדות לא פשוטה עבור התושבים שחוזרים וחווים את הנזק". סלים סליבי ממג'דל אל כרום, ציין כי הילדים שמחים לחזור למוסדות החינוך, "הבת שלי בכיתה ד', היא לא נרדמה כל הלילה מרוב שמחה שהיא סופסוף חוזרת לבית הספר. אני מזכיר לכם, אותנו לא פינו אך היינו תחת מתקפות בלתי פוסקות והילדים חיו בפחד. אני שמח לראות את התקווה של התושבים".

גם ראש עיריית קריית שמונה אביחי שטרן מצא נקודה חיובית לציון. הוא סיפר כי עבורו כל משבר הוא גם הזדמנות: "העיר היא עיר מחוז, עיר שנותנת שירותים לכל האזור. אנחנו מעוניינים לשלש את מספר התושבים, ואנחנו התחלנו תהליכים שמאיצים את העניין הזה, כמו הקמת תחנת רכבת לעיר והקמת אוניברסיטה. יש לנו גם חמישה מתחמים של התחדשות עירונית".

אזולאי ממועצת מטולה אמר: "אני מתחייב לכך שמטולה תשוקם, הנקודה החיובית מבחינתי היא התודה הענקית לאנשי המילואים, שמאז ה־7 באוקטובר ועד היום עושים עבודת קודש, אנשים שנמצאים כל הזמן בלחימה ואנו רואים אותם בשטח כל יום".

 סלים סילבי, ראש המועצה המקומית מג'דל אל כרום / צילום: שלומי יוסף

הדאגות לא התפוגגו

מה לדעתכם יקרה בעוד שלושה ימים, תאריך היציאה של צה"ל משטח לבנון. כמה זה מדאיג אתכם? ועוד יותר, עד כמה אתם חוששים מתאריך היעד לחזרת התושבים?
שטרן מצביע על הדאגה המרכזית עבורו: "הגזרה לא השתנתה למרות המלחמה, אין קו חיץ בלבנון כמו שיש בסוריה ובעזה. המבצעים של צה"ל בלבנון אמנם היו מרשימים, אך חיזבאללה לא חוסל, וזה מה שהכי מטריד אותי, אין דבר שמונע מחר פשיטה על הגליל".

וולפין: "אם לא יהיה צבא בגבול לפני האזרחים יהיה אתגר עצום לשכנע את התושבים לחזור, לשכנע אותם שמספיק בטוח להחזיר את המשפחות. אנחנו צריכים לשכנע את הקהילות להביא את הילדים לאותו מקום שבו נפל טיל נ"ט לא מזמן".

דוידי: "המדינה מביאה למעשה לחיזבאללה הזדמנות שנייה. הסכם הנסיגה מלבנון הוא למעשה הכרזה על מלחמת לבנון נוספת. אני כעסתי מאוד כשדובר צה"ל אמר 'זה עתה חשפנו מנהרות' - הוא ידע ולא התריע, ונתן לנו להעביר את התלמידים שלנו כל בוקר מאה מטר מהמנהרות - זאת ההפקרות הגדולה של ממשלת ישראל".

 איתן דוידי, יו''ר מושב מרגליות / צילום: שלומי יוסף

סלים מה אתה חושב?
סליבי: "כל כמה שנים יש מלחמה ובלי פתרון מדיני, בלי משא ומתן, בלי שלום אזורי, אתה תישאר כל הזמן במלחמה הזו".

"אנחנו לא מקבצים נדבות"

גיציס הזכיר סקר שפורסם לאחרונה, ולפיו 44% מתושבי הצפון טרם החליטו אם יחזרו לביתם. בתגובה, אזולאי קרא לתושבים לא לחזור: "תישארו בתל אביב, איפה שבטוח".

"יש לי הרבה יותר ביקורת על הצבא", הוסיף אזולאי. "היה אלוף פיקוד צפון, שהיום אני אומר בצער רב שהוא סגן רמטכ"ל במיל' ואני מאוד מקווה שהוא לא יהיה הרמטכ"ל הבא, שאמר לנו בשיחה עם תושבי מטולה שנה לפני המלחמה, 'אין סיכוי שחיזבאללה ייכנס בלי שאנחנו נדע על זה מראש', וראינו מה קרה בדרום. זה יכול לקרות גם פה בצפון. עצוב מאוד לראות את היהירות הזאת, את השחצנות הזו. הסיפור הזה של אנחנו יודעים הכל ואתם תהיו רגועים, נגמר. אנחנו לא חוזרים ל־6 באוקטובר. אנחנו נחזור רק כשיהיה ביטחון. זו החובה הבסיסית היחידה שיש לממשלת ישראל - לתת ביטחון לאזרחיה והיא לא נותנת. לצערי הרב".

מדברים על ה-1 במרץ כתאריך שהתושבים יחזרו הביתה. האם מערכת החינוך ערוכה?
שטרן: "בקריית שמונה עדיין לא ערוכים להחזיר ולקלוט את התושבים, אך העיר עושה את מה שהמדינה לא עושה בעזרת מתנדבים. אך המתנדבים הללו לא יכולים להיות אנשי הוראה. משרד החינוך צריך להביא מורים. 17% מהמורים עזבו את קריית שמונה ועוד לפני המלחמה לא היו בעיר מספיק מורים. אז עכשיו נצליח? לא מסתכלים עלינו מספיק".

 אביחי שטרן, ראש עיריית קריית שמונה / צילום: שלומי יוסף

מג'דל אל כרום ספגה אבדות במלחמה ויש בעיה גדולה של מיגון. 
סליבי: "אין לנו מיגון. בעבר גם מי שהיה אלוף פיקוד צפוי אמר שיהיה שינוי, שום שינוי לא היה. גם עכשיו, אחרי הקריאות הקשות, מה שקיבלנו, כמה דוגמיות, ובסוף לקחתי צינורות ניקוז ועשיתי מהם מקלטים ניידים, מיגוניות מאולתרות כי אין ברירה אחרת. יש לנו בעיה רצינית, אנחנו כל הזמן חשופים". 

אנחנו רואים שאתם משקיעים מיליוני שקלים בחזרה ליישוב, ללא עזרת המדינה. כיצד אתם עושים זאת?
וולפין: "במנרה הרבה בתים נפגעו, וצריך לבנות אותם מחדש. אני מדגיש כי תושבי מנרה לא יכולים לחזור עדיין לקיבוץ כי אין להם לאן לחזור. אנחנו, בשאפתנות, רוצים להחזיר ב־1 לספטמבר את מערכת החינוך במלואה במנרה. אבל בכל זאת, במנרה אין ממ"דים, יש רק מקלטים. טילי נ"ט הם האיום על היישוב, הם מגיעים תוך מספר שניות ואין התראה. ללא מיגון אי אפשר לחיות ביישובי הגדר".

 יוחאי וולפין, מנהל הקהילה, קיבוץ מנרה / צילום: שלומי יוסף

דוידי הוסיף כי על המדינה לתת לתושבים ביטחון: "אנחנו צריכים מממשלת ישראל אזור חיץ בשטח לבנון, דורשים ביטחון אצלנו כמו שיש ביטחון בתל אביב".

מה דעתכם על פעילות משרדי המדינה, גם פיתוח הנגב והגליל וגם המשרד לענייני מנהלות שמיועדים לסייע לצפון? 
דוידי: "זאב אלקין, האחראי על מנהלת תקומה ומנהלת שיקום הצפון, לא היה אצלנו". הוא הסביר כי למרגליות יש צרכים משלה, כמו לכל יישוב אחר. עוד הוא ציין כי אליעזר "צ'ייני" מרום (פרויקטור הצפון שפרש לאחרונה) עשה עבודה טובה ולמד את הצרכים של היישובים השונים. דוידי הדגיש: "חשבתי שאלקין ייכנס ויעשה את מה שצריך לעשות וזה לא קרה".

כרגע אין פרויקטור, ושר פיתוח הנגב והגליל יצחק וסרלאוף מעוצמה יהודית התפטר, מול מי עובדים?
אזולאי התייחס לוסרלאוף ואמר כי "הוא עבר יישוב יישוב. עם זאת ההרגשה היא כי ממשלת ישראל נעלמה לנו במהלך המלחמה. סך הכל אושרו לשיקום הצפון 12 מיליארד שקל וחלק לקחו לכרמיאל והקריות. בסוף אנחנו באים ואומרים - אנחנו לא מקבצים נדבות. אני מדגיש, אני אשקם את מטולה גם ללא הממשלה. עד כה עזרו לנו רבות גופים אחרים, ולצערי אנחנו תלויים בהם. השרים לא הרימו טלפון. הם עסוקים בדברים אחרים. זאת הממשלה שלנו. אני יכול לספור על יד אחת את מספר השרים שתרמו, שלחו וואטסאפ או הרימו טלפון במהלך המלחמה, וזה עצוב לראות את זה. לא סתם אני אומר לתושבים: תמשיכו לחיות איפה שאתם, לא בטוח פה - ביטחונית וכלכלית. אבל אנחנו נשקם".

 דוד אזולאי, ראש המועצה האזורית מטולה / צילום: שלומי יוסף

"אין לנו שום אופק"

הדיון עובר לעתיד, וראש עיריית קריית שמונה שטרן בוחר לראות את ההזדמנות שיכולה לצאת מהמשבר. "יש הזדמנות פז לתת את תשומת הלב הראויה לצפון. אם קריית שמונה הייתה גדולה כמו נהריה, אז היו חושבים פעמיים אם לירות עלינו. תושבי קריית שמונה הם ציונים אמיתיים. וזה לא קשור לפוליטיקה ולמפלגה. מדינת ישראל צריכה להבין: עיר צריכה לקבל שירותים של עיר. עם בית חולים, אוניברסיטה ורכבת".

לשאלה כיצד רואים התושבים את העתיד, סליבי משיב כי הקשיים של המגזר, חוצים את זמני המלחמה. "יש לנו את הבעיות שלנו, גם ללא קשר למלחמה, דרושה החלטת ממשלה שרוצה להעצים את החברה הערבית. יש אצלנו פוטנציאל השכלה ותעסוקה אדיר, יש עלייה אסטרונומית בהשכלה. 60% מהסטודנטים הן נשים וחלה עלייה בתעסוקה של נשים. במלחמה המדינה קיצצה בתקציבים. הכל הופסק. היום אני אומר אין לנו שום אופק".

השיקום של האזור הצפוני של ישראל עדיין לא החל, חשבנו שביום שאחרי הפסקת האש נראה תהליך שיקום עוצמתי. איפה זה עומד? 
וולפין: "מנרה הייתה שטח צבאי סגור במשך רוב המלחמה. השיפוץ היה יכול להתחיל רק במהלך הפסקת האש, הם עדיין לא התחילו לעבוד. השיקום ייקח זמן אך חייב לבוא יחד עם כל היישובים לאורך הקו, אנחנו צריכים גם את קריית שמונה חזקה וגם יישובים אחרים חזקים. מנרה לא יכולה לעמוד לבד".

דוידי הסביר כי גם החקלאות תצטרך להתאושש: "לא ראינו פתרון של שר החקלאות, אנחנו מעוניינים להמשיך ולהחזיק בחקלאות באזור, ולשקם את מה שנהרס. הקהילה העסקית צריכה לבוא ולהשקיע בצפון, להעביר לכאן מפעלים ולהביא ידיים עבודות".

וולפין הסכים: "המדינה לא נמצאת באירוע".

דוידי הפנה זרקור לחלוקת כספי השיקום, ואומר שמדובר בהחלטה פוליטית. "מה הקשר של כרמיאל לשיקום הצפון? איזה שיקום צריכה כרמיאל. הפכנו להיות סידור עבודה לשר אלקין כדי שיהיה לו משרד. אף אחד לא בא עם תוכנית מקצועית".

מה נדרש לתקן?
אזולאי: "עברנו את המשבר הביטחוני הכי גדול יחד עם משבר כלכלי ענק, הילדים שלנו ישלמו את עלות המשבר של השנה האחרונה". לדבריו, הממשלה צריך לזכור שנצרכת חלוקת משאבים טובה יותר. הוא מאשים את ראש הממשלה בעניין, "אין פה הרבה שרים שמקבלים החלטות. יש רק אחד שעושה את זה. זה לא שרים. הם ממונים. יש ראש ממשלה אחד והוא זה שמקבל החלטות, לטוב ולרע". הוא מסכם כי עבור החברה בישראל, אסור לתת להנהגה לתת לריבים וכעסים לפלג, "צריך שכל אחד יעשה את המיטב על מנת להפסיק עם השנאה".

וולפין ציין את כל חלקי התשתיות הנדרשות לשיפור: "הרבה תלוי בביטחון, אבל זקוקים גם לחינוך, זה בסיס, גם תעסוקה וגם בריאות".

גילוי מלא: הכנס בשיתוף בנק לאומי ובחסות שטראוס ודוראל