"השקענו מאות אלפי שקלים במיגוניות, הקמנו מערך הסעות לעובדים, ודאגנו גם לחוסנם הנפשי"

"אחד הדברים שהכי נפגעו זה התזרים של החברות", כך אמרה יערה זיו גביש, ראש מערך עסקים בבנק לאומי בפאנל "מייצרים, חוקרים, עובדים וממשיכים קדימה", שנערך בכנס חוזרים לצפון במלון גליליון. את הפאנל הנחתה כתבת גלובס אלה לוי וינרב. מספר מנהלים בכירים מהאזור השתתפו בפאנל על מנת לדון באתגרים ובהזדמנויות שמביאה עימה התקופה המורכבת.

● כנס חוזרים לצפון | עופרה שטראוס: "השנה נפתח מפעל חדש באחיהוד, זו התשובה שלנו לצד השני"
● כנס חוזרים לצפון | אייל בן-חיים, ראש החטיבה הבנקאית בלאומי: "שיקום הצפון מורכב, אבל יהיה ריבאונד כלכלי"
● כנס חוזרים לצפון | דני מירן, אביו של עמרי החטוף בעזה: "אני מהגליל ואני חוזר לגליל, אני מחכה ליום שאחזור הביתה"

לדבריה של זיו-גביש, העסקים נכנסו ל-7 באוקטובר לאחר שנה מאתגרת של עליות ריבית ואינפלציה, והמצב החדש הביא עימו שורה של אתגרים מורכבים: "הפגיעה הייתה בכל החזיתות - ירידה בביקושים, פגיעה בשרשראות האספקה בארץ ובחו"ל, ובנוסף פגיעה בכוח העבודה עקב גיוס מילואים ועזיבת עובדים זרים". הבנק, מצידו, החל להציע מגוון פתרונות, כולל מימון הון חוזר והלוואות גישור, תוך התאמה אישית לצרכי כל עסק.

"המבנה החדש של היקב הפך למתקן צבאי"

דוגמה אישית ומרתקת במיוחד היא סיפורו של גידי סיידא, בעלי יקב לוריא. "את המפתחות למרכז המבקרים החדש קיבלנו בערך שבוע אחרי ה-7 באוקטובר", הוא משחזר בפאנל. המבנה החדש הפך במהרה למתקן צבאי, שאירח שלושה סבבים של 150 חיילים. למרות המצב המורכב, סיידא החליט להמשיך בפעילות העסקית במקביל לשירות המילואים שלו. "העובדים שאלו מי בכלל יקנה יין? אמרתי להם שלא מעניין אותי, כי אם נסגור אז הם ניצחו", הוא מספר. וכך, תחת אזעקות וטילים, המשיך היקב לייצר ולמכור, כשהלקוחות המעטים שהגיעו נאלצו לעיתים לשהות שעות ארוכות בשל התרעות חוזרות ונשנות.

לדבריו, בזמן שמרכז המבקרים הושמש לשהיית חיילים במשך מספר סבבי לחימה, ״אני בעיקר נלחמתי שאף אחד לא יעלה שום דבר לרשתות, גם מבחינת ביטחון מידע וגם פחדתי לקבל טיל למקום. אחרי שהחבר'ה סיימו את הסבב הבנו שהמלחמה הולכת להימשך וקיבלתי כאמור החלטה להמשיך לפעול ולהתנהל.

״את המימון קיבלנו מבנק לאומי, שהיו מאוד סבלנים והם זרמו איתנו ברמת האשראי. התוכנית העסקית הייתה שמרכז המבקרים יכניס כסף ויעזור לנו להחזיר את ההשקעה, והמציאות הגיעה. לפני מרכז המבקרים, היקב מכר במסעדות או למשל בדיוטי פרי וזה המשיך לעבוד ולא נפגע ועזר לנו לצוף מעל המים״. סיידא מתייחס להגעה של גוף ממשלתי והישועה שחשב שהגיעה ביחד איתו- והתבדה:

״אחרי שיחה עם אבא של חבר, הגיעה משלחת של משרד הכלכלה עם ניר ברקת. ממש הגיעו כל המנכ"לים של אזור התעשייה והבטיחו הרבה הבטחות, ואחת מהן הייתה שמגיע למי שהשקיע מה-7 באוקטובר- 50% השתתפות בהשקעות. מבחינתי זאת הייתה בשורה אדירה, ואז אנחנו מגישים את המסמכים ומקבלים פידבק שזה רק לעסקים באזור מ-0 עד 5 - שבאזורים הללו כולם היו מפונים אז בכלל אי אפשר להשקיע שם - ואז הבנתי את האבסורד שבהצעה״.

מנכ"ל טבע נאות: "הצלחנו לייצר יותר ממה שייצרנו ב-2023"

משתתף נוסף בפאנל היה משה מרי, מנכ"ל טבע נאות. הוא הציג תמונה דומה של נחישות והתמדה. כשהאזור הפך לחזית והמפעל איבד 50% מעובדיו בשל הפינוי, ההחלטה הייתה חד משמעית - להישאר ולהמשיך לפעול. "השקענו מאות אלפי שקלים במיגוניות, הקמנו מערך הסעות לעובדים, ודאגנו לא רק לביטחונם הפיזי אלא גם לחוסנם הנפשי", מספר מרי. לדבריו, ההשקעה השתלמה: "הצלחנו לייצר יותר ממה שייצרנו ב-2023, ואפילו התייעלנו", הוא מסכם בסיפוק.

 משה מרי, מנכ''ל גלובלי NAOT (טבע נאות) / צילום: שלומי יוסף

את המבט לעתיד מספק דוד זיגדון, מנכ"ל מיגל, המכון למחקר מדעי יישומי. בניגוד למה שניתן היה לצפות, דווקא בשנה האחרונה קלט המכון שמונה חוקרים חדשים, המביאים איתם כ-40 משפחות לאזור. "אנחנו רוצים להפוך את האזור לתעשייה עתירת ידע", הוא מסביר, ומספר על התוכניות להקמת אוניברסיטה בגליל, זאת בהשתלבות עם מכללת תל חי. "הסטטיסטיקה מראה ש-40% מהסטודנטים נשארים בצפון אם יש להם מקומות עבודה", הוא מציין, ומסכם כי "המקום הזה חייב לחיות, ואין לו ברירה אחרת".

**גילוי מלא: הכנס בשיתוף בנק לאומי ובחסות שטראוס ודוראל