פיקדונות גם בסופר השכונתי: האוצר בוחן מהפכה להגברת התחרות מול הבנקים

משרד האוצר בוחן מהלך שעשוי לשנות את פני המערכת הבנקאית בישראל: מתן אפשרות לעסקים ריאליים, בנוסף לגופים פיננסיים, לקבל פיקדונות מהציבור. המהלך נבחן במסגרת הצוות המשותף שהקימו בחודש שעבר משרד האוצר ובנק ישראל להגברת התחרות במערכת הבנקאות.

● אלטשולר שחם ממשיך לאבד לקוחות שנה רביעית ברציפות. זה בית ההשקעות שהרוויח 
● בשווקים כבר מתמחרים העלאת דירוג לישראל, ובאוצר נערכים להנפקה בחו"ל 
● מתי תהיה הורדת ריבית ראשונה בישראל? הנגיד חשף את המועד 

על פי המידע שהגיע לידי גלובס, באוצר תומכים במתן היתר לעסקים לגייס פיקדונות מהציבור, כל עוד היקף הפעילות לא יעלה על 2% מהמערכת הבנקאית, רף שעשוי לעלות בהמשך עד ל־5%. המשמעות המעשית: בעתיד תוכלו להפקיד את כספכם לא רק בבנק, אלא גם ברשת המזון השכונתית או אצל ספק הסלולר שלכם.

מתברר כי קיימת מחלוקת בין הרגולטורים לגבי היקף השינויים הנדרשים במערכת. בעוד הצוות המשותף נועד במקור לבחון הרחבת האפשרות למתן אשראי ופיקדונות עבור גופים פיננסיים, כעת נבחנות כאמור גם אפשרויות נרחבות הרבה יותר. הצוות, בראשות המפקח על הבנקים דני חחיאשוילי וראש אגף התקציבים באוצר יוגב גרדוס, אמור להגיש את מסקנותיו עד אפריל 2025. לאור חוסר ההסכמות בשלב זה בין האוצר לבנק ישראל בסוגיה, עדיין לא ברור האם פתיחת התחרות למגזר העסקי תיכנס להמלצות הסופיות.

 יוגב גרדוס, הממונה על התקציבים במשרד האוצר / צילום: עודד קרני

חברה שתרצה להציע פיקדונות תצטרך לקבל רישיון לפעילות זו מבנק ישראל, בדומה לבנק קטן. לפי החוק הקיים, עסק ריאלי לא יכול להחזיק בבנק. ההמלצות עשויות להציע לשנות את החוק כדי לאפשר החזקה שכזאת. מעבר לעסקים שיוכלו להקים חברות בנות לפעילות פיננסית, זה יכול לסייע גם לגופים פיננסיים שנמכרים לבעלות עסקית, כאשר דוגמה אפשרית בולטת היא ישראכרט.

טוב לחוסכים? לא ברור

המהלך נשקל על רקע פערי הריביות הגבוהים (ארביטראז') במערכת הבנקאית: בעוד הבנקים גובים ריביות גבוהות על הלוואות ומשיכת יתר, הם מציעים ריביות נמוכות משמעותית על פיקדונות. הפער הזה יוצר הזדמנות עסקית לגופים חדשים להיכנס לשוק רווחי וליהנות ממכרה הזהב של סביבת הריבית הגבוהה, אף אם יציעו ללקוחות תנאים אטרקטיביים במעט ביחס לבנקים.

האם המהלך החדש באמת ישפר את התשואות על הפיקדונות לציבור החוסכים? כבר היום עסקים גדולים שונים מציעים הלוואות ללקוחותיהם, ולא בהכרח בתנאים עדיפים על אלה של הבנקים. ההרחבה המוצעת תאפשר להם לגייס גם פיקדונות, תחת פיקוח של בנק ישראל, ובכך להגדיל את מקורות המימון שלהם. לעסקים זה טוב - לחוסכים עדיין לא ברור, אבל בטח שלא יזיק להם.

בניגוד לאשראי, שם לקוחות שמתקשים לקבל הלוואה אצל הבנק יסכימו לשלם יותר אצל חברה חוץ בנקאית, בפיקדונות, אין ללקוח אינטרס לשים את כספו במקום שיציע עוד פחות מהבנק.

שאלה אחרת שעולה היא האם המודל העסקי יהיה כדאי כאשר רמת הריביות במשק תרד. נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, כבר אותת השבוע על צפי להורדת ריבית אחת או שתיים בשנה הקרובה. אמנם הריבית לא צפויה לחזור לרמות האפסיות שאפיינו את השנים הקודמות, אך ירידה משמעותית עשויה להשפיע על כדאיות המהלך.

הממונה על התקציבים גרדוס התייחס למטרות הצוות בכנס גלובס לפני חודשיים: "יש חוסר תחרותיות במערכת הבנקאית. הבנקים לא מגלגלים מספיק את עליית הריבית לפיקדונות, וזה יוצר בעייתיות בתחרות". הוא ציין כי 94% מהאשראי לעסקים קטנים ובינוניים מגיעים מהבנקים, ושמשרד האוצר שוקל צעדים להכניס יותר תחרות לשוק הפיקדונות והאשראי לעסקים. עוד לפני שדובר על הכנסת עסקים ריאליים לתחרות הבנקאית, התווה גרדוס את הכיוון הכללי: "אנחנו רוצים להכניס גופים שייקחו פיקדונות ויציעו ריבית אטרקטיבית, ואת הכסף יציעו כאשראי לעסקים".

הציבור יושב בשנים האחרונות על "הר שקלים" בחשבונות העובר ושב שלו, שמוערך ביותר מ־230 מיליארד שקל (נכון לסוף הרבעון השלישי אשתקד). מי שנהנה מהכסף בעו"ש הם בעיקר הבנקים, שכן הם מציעים עליו ריבית אפסית, אך גובים ריביות גבוהות עבור ההלוואות.

 דני חחיאשוילי, המפקח על הבנקים / צילום: יוסי כהן

הדרך לתחרות, לדעת הפיקוח על הבנקים, נחשפה כחלק מרפורמה חדשה בהובלת המפקח חחיאשוילי באוקטובר האחרון. ועדה ברשותו הגישה המלצות ראשוניות להקלה ברגולציה על בנקים קטנים (עם נכסים של פחות מ־50 מיליארד שקל), כשהיא קורצת בעיקר לחברות כרטיסי האשראי, שיכולו לבקש בעתיד להפוך לבנקים. המטרה תהיה להגביר את התחרות, בין היתר על ידי הצעת פיקדונות על ידי אותם הבנקים־לעתיד.

העצה של הנגיד

יישום המסקנות עוד דורש חקיקה בכנסת ושלל החלטות חשובות, אך הרעיון ברור: בבנק ישראל רוצים יותר תחרות על גובה הריבית על הפיקדונות שמקבל הציבור. הנגיד ירון אפילו נתן מעין "עצה" משלו לציבור. בוועידת ישראל לעסקים של גלובס, שנערכה בתחילת דצמבר האחרון, אמר כי "יש הרבה אפשרויות לציבור כיום. למשל בקרן נאמנות כספית אפשר לקבל ריביות דומות לאלה של בנק ישראל. אז מאוד קל לצרכן בלי ידע פיננסי להשקיע בקרן כספית, במקום להשאיר את הכסף בעו"ש".

מנוע השוואה באתר בנק ישראל בודק את הריביות שמציעים הבנקים על הפיקדונות, ומראה שעל פיקדונות בריבית קבועה ניתן לקבל ריבית ממוצעת של 4.05% להפקדה לתקופה של שנה, כשההבדל בין הצעות הבנקים נע בין 3.49% ל־4.53%. הציבור יכול להשיג באמצעות רכישת מק"מ (מלווה קצר מועד) מעין אגרת חוב שמנפיק בנק ישראל, בסיכון מאוד נמוך (למעשה רמת סיכון של המדינה שהיא נמוכה יותר מזו של הבנקים), ולרשום תשואה ברוטו של 4.2%.

סך נכסי קרנות הכספיות, שעליהן דיבר הנגיד, נאמד כיום ב־150 מיליארד שקל, בהשוואה למיליארדים בודדים טרם עידן הריבית הגבוהה. הקרנות הללו העניקו תשואה של 4.1% עד 4.4% בשנה החולפת. המגרעה העיקרית היא שבעידן שבו הריבית במשק צפויה ללכת ולרדת, כך גם התשואה של הקרנות תישחק על פני זמן, שכן הן לא מסוגלות לפי הוראות הרגולציה הנוכחיות "לנעול" את הריבית לפרקי זמן ארוכים, כמו בהצעת הפיקדונות של הבנקים.

מבנק ישראל נמסר: "הצוות להגברת התחרות במערכת הבנקאות יגבש המלצות בעניין מתן רישיון תאגיד בנקאי לגופים נוספים, כך שיוכלו לקבל פיקדונות מהציבור ולתת אשראי כאחת למגזר הקמעונאי. האפשרות להתיר לגופים שאינם בנקים לקבל פיקדונות ולתת אשראי לא נכללת במנדט הצוות, ובכל מקרה בנק ישראל מתנגד לה".