וולט הוכיחה: ככל שהשירות צומח, כך הצרכן נפגע יותר

בשנת 2022 היא כיכבה באתגר רשת במסגרתו משתמשים בדקו כמה כסף הוציאו באפליקציה. המספרים נסקו לעשרות ואף מאות אלפי שקלים. התוצאות היו חד משמעיות: וולט משאירה אבק למתחרות.

השבוע הודיעה וולט על הטלת דרישות חדשות מבתי העסק המשתמשים בפלטפורמה: תשלום של עוד כ-4.5 שקלים על כל הזמנה לעסק שרוצה להיות חלק מ״וולט פלוס״. הם אמנם לא חייבים, אך בקרב העסקים חוששים שרק מי שישלם, יקודם. התוכנית החדשה נוגעת גם ללקוחות בבית, ומאפשרת להם פטור מדמי משלוח בתמורה למנוי בעלות של כ-50 שקל בחודש.

היום, עם 6,500 מסעדות ו-3,500 בתי עסק, השינוי ברור. הצמיחה של וולט שינתה גם את שוק התעסוקה, וממאה שליחים בתחילת דרכה, היום יש כ-20 אלף. הלקוחות זינקו מ-5,000 בשנת 2018 לשני מיליון כיום - כלומר, אחד מכל חמישה ישראלים משתמש בשירותי וולט, לפי נתוניה. וככל שהשירות צמח, הצרכן נפגע. המענה בשירות הלקוחות נפגם, זמני המשלוחים התארכו, שליחים טענו להרעה בתנאים והתווספו דמי תפעול. סיפור קלאסי של תאגיד שמצטיין בדרכו לכבוש נתח שוק, ואז משנה את הכללים.

הביקורת הציבורית מובנת. אבל וולט היא לא החברה ההיא מתחילת הדרך. היא שכללה את השיטה ומציעה שירות פרימיום, שככל הנראה משמעותו, בין היתר, היא עלות הפעלה גבוהה בשוק תחרותי. המתחרות זיהו את ההזדמנות להעביר אליהן לקוחות מאוכזבים מהמהלך שלה. זו ההזדמנות שלהן להראות מודל העסקי שעובד אחרת, וגם מצליח לשמור על רווחיות. 

בר לביא

כדי לחלק אתנן פוליטי, משרדי הממשלה מפוצלים. בשיא, זה הגיע ל-34 משרדים בממשלה הנוכחית, שהצטמצמו ל-31 "בלבד". על התוכנית לסגור עוד מהם אמר שר האוצר סמוטריץ' שמדובר רק ב"כסף קטן". הבעיה הגדולה היא שכשהמשרדים מפוצלים, כסף ציבורי רב יוצא בלי שום הישגים. הפיצול בין משרד הכלכלה למשרד העבודה יצר מצב אבסורדי: שניהם רוצים לסבסד הכשרות מקצועיות בשיתוף מעסיקים, אך בעוד תשתית כוח האדם המקצועית יושבת במשרד העבודה, הכסף לסבסוד הוא במשרד הכלכלה. התוצאה: כסף יוצא מכאן ומכאן, אבל תוצאות בשטח? אין. גם חוסר התיאום בין משרדי התחבורה, השיכון, החשמל והמים יוצרים מדיניות תכנון לקויה, שמקשה על פיתוח תשתיות. משרדים קטנטנים גם נדרשים להצדיק את קיומם בכל מחיר, מה שרק מביא לעוד הוצאה בלתי יעילה.

משרד התיירות צריך לעבור למשרד הכלכלה, הנגב והגליל לפנים, והמורשת לחינוך. אך זה רק סימפטום: עודף המשרדים הוא לא עניין סמלי, אלא מקשה ממש על ניהול מדיניות קוהרנטית. אם יש צורך באתנן פוליטי, תחזירו את מעמד השרים ללא תיק שבוטל לפני כעשור. לפחות שם הם לא עשו נזק. 

עידן ארץ

"אלו נסיבות חריגות, ואיני יכול, מתוך מצפון נקי, לשבת בחיבוק ידיים", כתב ביידן. עוד הוענקו חנינות מראש לבני משפחתו של ביידן, שהצטרפו לחנינה שקיבל בנו האנטר. ביידן הסביר כי בני משפחתו נתונים ל"מתקפות ולאיומים בלתי פוסקים" על רקע פוליטי.

 ג'ו ביידן, נשיא ארה''ב / צילום: Shutterstock

החנינות של הרגע האחרון ספגו ביקורת. ביידן הואשם כי היטיב עם מקורביו והוכיח כי אין הבדל, לכאורה, בינו לבין טראמפ, עובדה: שניהם משתמשים בכוחם כדי לקדם אינטרסים אישיים ופוליטיים. אלא, שהחנינות מבטאות דווקא הכרה מפוכחת של הנשיא ה-46 בסכנה הנשקפת לדמוקרטיה האמריקאית. ביידן פעל כדי להגן על שומרי הסף ועל מי שעשויים למצוא את עצמם על ספסל הנאשמים מסיבות פוליטיות. די להשוות זאת לחנינה שהעניק טראמפ לכ-1,500 מתומכיו שהתפרעו בקפיטול כדי לזהות את ההבדל בין חנינה המגנה על הדמוקרטיה מפני משפטי ראווה, לבין כזו המכשירה מרד ואלימות פוליטית נגדה.

ישראל, שבה ההגנה על הדמוקרטיה נדרשת יותר מאי פעם, יכולה רק ללמוד מהמהלך האחרון של ביידן. ואולי גם להפנים שלפעמים, צריך לסטות מהממלכתיות בשם מה שבאמת חשוב פה.

עמירם גיל