אם המדדים מראים שעלויות היבוא ירדו, למה המחירים לצרכן דווקא עלו?

לאחרונה, פרסמנו בדיקה על אמירה של נשיא התאחדות התעשיינים, ד"ר רון תומר. בריאיון לכאן 11, נשאל תומר על הסיבות לעליות המחירים, ובתשובה הוא ציין - לצד שורה של גורמים - את מתקפות החות'ים כאחד ההסברים להתייקרויות בישראל. בדקנו את האמירה הזו, ועל סמך נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) ומחקר שפרסם בנק ישראל, קבענו שהאמירה היא מטעה. אלא שלאחר הפרסום הגיע לידינו מידע חדש שמאיר את התמונה באור אחר. נקדים ונאמר שבעקבות בדיקת המידע הזה, החלטנו להסיר את הציון "מטעה" מהבדיקה. למה? עכשיו נסביר.

● המשרוקית | האם המס על הרווחים הכלואים הוא המצאה ישראלית?
● המשרוקית | בן גביר התפטר: האם היקף הנרצחים בחברה הערבית ירד בתקופתו?
● המשרוקית | האם נרשם זינוק במספר העולים למדינת ישראל?

איך צריך לבחון את עלויות היבוא לישראל?

נתאר בקצרה את השתלשלות העניינים. ה"ראיה" החזקה-לכאורה שמצאנו נגד הטענה שמתקפות החות'ים (שהחלו בנובמבר 2023) גרמו לעליות מחירים, היא שמדד מחירי היבוא של הלמ"ס ירד מאז 2022 ועד הרבעון השלישי של 2024 (למעט עלייה מסוימת בין הרבעון הראשון לשני ב-2024). בניתוח הנתונים, הסתמכנו גם על מחקר שפורסם בבנק ישראל, שמצא שלמרות התקפות החות'ים על כלי שיט בים האדום, "לא נרשמה פגיעה חריגה ביבוא הישראלי מאסיה, ומחירי היבוא לא עלו". כך, הגענו למסקנה שקשה לייחס את עליות המחירים בישראל למתקפות החות'ים (גם אם לא כגורם יחיד).

אחרי שפרסמנו את הבדיקה, בהתאחדות התעשיינים הפנו את תשומת לבנו לנתון נוסף. אם בוחנים בצורה מעמיקה יותר את מדד מחירי היבוא של הלמ"ס ופורטים אותו למרכיביו, רואים שבין הרבעון האחרון של 2023 (באמצעו התחילו מתקפות החות'ים) לרבעון השלישי של 2024, מרכיבי המדד (למעט יהלומים) כן התייקרו באותה תקופה: חומרי גלם (1.5%), מוצרי צריכה (0.5%) ונכסי השקעה (1.8%).

ואולם, המדד הכללי של מחירי היבוא עמד ברבעון השלישי של 2024 על אותה רמה כמו ברבעון האחרון של 2023. איך זה מסתדר? כפי שהתאחדות התעשיינים הצביעו בפנינו, בתקופה האחרונה מדד מחירי היבוא מושפע מאוד ממדד היבוא של חומרי אנרגיה (שמשקלם בתוך המדד עומד על כ-12%). בעוד שמדד מחירי היבוא ברבעון השלישי של 2024 היה ברמה זהה לזו של הרבעון השלישי של 2023, מדד מחירי יבוא חומרי אנרגיה ירד בכ-8% במהלך תקופה זו.

אבל האם זה בכלל משנה? הרי התעשייה צורכת אנרגיה - ואם יבוא האנרגיה נעשה זול יותר, אז לכאורה עלות הייצור אמורה להיות מוזלת גם היא, לא? ובכן, לא בדיוק.

הלמ"ס מסתמכת על נפט, התעשייה משתמשת בגז

כדי להבין את זה, חשוב להתבונן על מדד מחירי האנרגיה אל מול חומרי האנרגיה שמשתמשים בהם בתעשייה. לפי הלמ"ס, עיקר החומרים שנכנסים למדד מחירי היבוא הוא נפט.

אלא שבתעשייה משתמשים לרוב בחומרים אחרים. מדו"ח מצב משק האנרגיה שפרסם משרד האנרגיה בשנת 2024, עולה שבשנת 2022 (האחרונה עליה יש נתונים), 67% מהאנרגיה שנעשה בה שימוש לתעשייה היה גז טבעי (42% מסך השימוש בדלקים) וחשמל (25%). החשמל עצמו, לפי רשות החשמל, ב-2022 יוצר בעיקר מגז (68%), כאשר את שאר הייצור משלימים פחם (22%) ואנרגיה מתחדשת (10%).

אז ראינו שהגז הטבעי הוא מרכיב עיקרי בייצור התעשייתי. איך נקבע המחיר שלו? קודם כל, הגז הטבעי שנמצא בשימוש בישראל לא מיובא מחו"ל, ולכן הוא לא משוקלל במדד מחירי היבוא של הלמ"ס. מבחינת התהליך המסחרי, הגז הטבעי נמכר ישירות מהמאגר לצרכנים התעשייתיים או למשווקים שמוכרים את הגז לצרכנים קטנים יותר בתעשייה.

מחיר הגז הטבעי נחתם בעסקאות שבין הצרכנים לבין החברות שמפיקות את הגז. המחיר אומנם משתנה מעסקה לעסקה, אולם על פי רוב הוא נקבע בחוזה ארוך טווח, עם הצמדות למשתנים מסוימים כמו דלקים או שער הדולר. כלומר, גם אם יש השפעה מסוימת של מחירי חומרי אנרגיה אחרים, עדיין ההשפעה של עלות היבוא של חומרי אנרגיה על המחיר של מקור האנרגיה העיקרי של התעשייה - היא מוגבלת.

ומה באשר לשימוש בחומרים אנרגיה שכן היו משוקללים במדד של הלמ"ס? ב-2022, השימוש בנפטא (תזקיק נפט) ובבנזין הסתכם ב-20%. ואולם, כפי שהסביר לנו ליאור שמואלי, כלכלן המכון הישראלי לאנרגיה ולסביבה, המחירים שרואים הצרכנים של החומרים האלה לא מושפעים רק ממחיר היבוא שלהם. לדבריו, "רכיב גדול במחירי מוצרי הנפט נובע מהמיסוי שמטילה המדינה. זה אומנם ממתן לפעמים ירידות מחירים, אך זה גם יכול לעזור בכיוון ההפוך ולהפחית את שיעור עליות המחירים".

בהקשר של השיח על עליות המחירים, כדאי להסתכל על הוצאת האנרגיה המשמעותית של משקי הבית: דלק. מדי חודש, שמואלי מפרסם במכון הישראלי לאנרגיה ולסביבה את "מדד האנרגיה" שעוקב אחר מגמות בשוק האנרגיה הישראלי. כך כתב שמואלי במדד שפרסם בספטמבר 2024, בסוף הרבעון השלישי: "מחיר הבנזין לתחבורה באגן מזרח הים התיכון רשם ירידה של קרוב ל-10% בערכים, אבל בישראל, בשל רמת המיסוי הגבוהה, מחיר הבנזין לתחבורה ירד ב-2.5% בלבד, כ-19 אגורות לליטר. המחיר עומד על 7.29 שקלים לליטר, בדומה לרמתו בתחילת השנה".

שמואלי כתב עוד כי "שיעור המיסים מסך ההוצאה של משקי הבית על מוצרי אנרגיה הוא עדיין גבוה מאוד ועומד על כ-1,000 שקלים לחודש המהווה כ-51% מסך הוצאות האנרגיה של משקי בית". בהתאם לכך, מחישוב שערכנו עולה שמתחילת 2022 ועד ספטמבר 2024, 57% מהמחיר של בנזין 95 נבע ממסים (בלו ומע"מ).

בחינה עצמית למשרוקית - ותיקון

אז בסופו של דבר, איך יכול להיות שהמדדים מצביעים על הוזלה של היבוא, אבל המחירים בישראל דווקא עולים? אנחנו לא יכולים להציע תשובה מלאה במסגרת מצומצמת כזאת, אבל הנתונים שהוצגו כאן כן יכולים לתת כיוון. ראינו שהירידות בתקופה האחרונה של מדד מחירי היבוא הכללי נבעו מירידות במדד מחירי היבוא של חומרי אנרגיה - אך מדד חומרי האנרגיה משקף בצורה מוגבלת את המחיר שאליו נחשפים גם היצרנים וגם הצרכנים בארץ (שבאופן כללי נוטה להישאר די יציב גם בתקופות "סוערות"). לכן, אין באמת סתירה בין הנתונים.

ועכשיו לשלב ההתבוננות העצמית שלנו במשרוקית. בבדיקה המקורית של האמירה של תומר, השתמשנו במדד מחירי היבוא של הלמ"ס כדי להגיע למסקנות בעניין המחירים בישראל. ואולם, בעקבות מידע שהגיע אלינו לאחר הפרסום, החלטנו לבחון מחדש את הנושא. בבדיקה המחודשת שלנו גילינו שהעניינים מורכבים יותר מכפי שסברנו בהתחלה, ולכן אין מקום לקביעה שלנו שאמירתו של תומר היא "מטעה".

בהתאם לסטנדרטים של המשרוקית של גלובס (עליהם תוכלו לקרוא באתר), הציון לאמירתו של תומר תוקן ונוספה הבהרה לבדיקה המקורית באתר.