ההסמכה לעריכת דין: תקופת ההתמחות תקוצר לשנה. ומה עם יתר ההמלצות?

משרד המשפטים פרסם לאחרונה תזכיר חוק, באישור שר המשפטים יריב לוין, המקצר באופן קבוע את תקופת ההתמחות בעריכת דין משנה וחצי לשנה. זאת לאחר שבתקופת המלחמה יזם לוין את קיצור ההתמחות, כדי לסייע לחיילי המילואים שנאלצו להיעדר ממנה, או למי שמקום עבודתו פונה בשל המלחמה. לפי לוין, השינוי היה מוצלח, ולכן הוא החליט לשנות את משך ההתמחות באופן קבוע לשנה. 

● השכר נשחק, אבל יש הטבות: מה מקבלים המתמחים במשרדי עורכי הדין הגדולים
● בצל המלחמה: מה קרה לשכר המתמחים במשפטים השנה?

בשנות ה-80 התקופה היתה שנתיים, אך במרבית השנים החל מ-1994 ההתמחות עמדה על שנה. החל משנת 2021 הוארכה ההתמחות לשנה וחצי, כאשר השיקולים היו איכות ההכשרה של עורכי הדין.

ב-2019 מינה שר המשפטים דאז אמיר אוחנה ועדה, שבראשה עמד השופט בדימוס דוד חשין, יוזמה שהחלה עוד בתקופת השרה איילת שקד. הוועדה בחנה את מתכונת ההסמכה, לאור טענות כי אינה מקנה את הכישורים הנדרשים למקצוע.

בינואר 2023, עם כניסת לוין לתפקיד, הוגש לו הדוח. הוועדה בראשות חשין קיימה 25 ישיבות ושמעה דוברים רבים. בסופו של יום היא פרסמה שלוש המלצות משמעותיות: 1. פיצול הבחינה לשתיים - האחת לפני ההתמחות והשנייה אחריה, בניגוד למצב היום, שבו הבחינה מתקיימת לאחר ההתמחות. הקדמת חלק מהבחינה נועדה לסנן את מי שאינו עובר, שלא יבזבז את זמנו בהתמחות; 2. קיצור ההתמחות לשנה; 3. הקמת בית ספר למתמחים להקניית ידע משפטי מעשי. הלימודים יארכו שלושה חודשים וחצי, לפני ההתמחות.

הדוח חיכה שנתיים

במשך שנתיים לוין לא פעל ליישום ההמלצות. כעת החליט השר לקבל חלק קטן מההמלצות.

מטעמו נמסר כי מימוש כל ההמלצות ייקח זמן רב, וספק אם הדבר מוצדק בכלל, שכן הוא מצריך הקמת מערך הכשרה שלם ועוד. לעמדתו, הקיצור נכון עם זה ובלי זה, ולכן אין מה לעכב אותו.

בדברי ההסבר לתזכיר מוזכרים חלק מממצאי הוועדה. לפי דברי ההסבר, הארכת ההתמחות הביאה לצמצום במספר המשרות הפנויות בכל מחזור ולקושי במציאת מקום להתמחות. "ההצעה מביאה בחשבון שיקולים יישומיים ופרקטיים, כגון איכות המטלות המקצועיות שמבצעים המתמחים, שאינה מושפעת בהכרח מאורך ההתמחות, משכרם הנמוך יחסית, מיוקר המחיה המאמיר ומהיכולת של המתמחים להפיק ערך משמעותי מהתקופה".

צוין כי ב-2023 נערך סקר שעליו השיבו 2,139 סטודנטים, מתמחים, עורכי דין צעירים ועורכי דין המאמנים מתמחים. תוצאות ההליך הצביעו על כך שרבים סבורים כי עיקר המיומנויות המקצועיות הנדרשות לעורך דין נרכשות בשנה הראשונה של ההתמחות. מעבר לכך, הארכת תקופת ההתמחות נתפסת כנטל כלכלי המכביד על ציבור המתמחים ומוביל לשחיקה מקצועית.

נוסף על כך, התקיימו ראיונות עם גורמים בשוק הפרטי, בשוק הציבורי ובאקדמיה. חלק ממשרדי עורכי הדין הקטנים והבינוניים סברו כי נכון לשמר את תקופת ההתמחות הארוכה, בעוד שאחרים ומשרדי עורכי הדין הגדולים תמכו בקיצור ההתמחות.

"הצענו תוכנית מסודרת"

פרופ' יובל אלבשן, שישב בוועדת חשין, אומר: "הצענו תוכנית מסודרת שכללה את קיצור ההתמחות יחד עם הקדמת הבחינות, קורס מעשי ובחינה באתיקה בסוף ההתמחות. כל הכניסה למקצוע נבנתה אחרת".

לדברי פרופ' אלבשן, הוועדה מצאה כי אין הבדל מבחינת משך ההתמחות בין שנה לשנה וחצי, אבל יש חשיבות להמלצה המשלבת מספר אלמנטים: "ההמלצות נועדו למנוע ניצול מתמחים או אנשים שאינם מתאימים להתמחות. היו להמלצות מטרה, היגיון וסדר. לצמצם לשנה ולהשאיר את המבנה אותו הדבר - לא קשור לדוח".