מה מלמדים נתוני הוצאות כרטיסי האשראי של ינואר

היקף הרכישות בכרטיסי אשראי בישראל עלה בינואר 2025 בכ־2.2% בהשוואה לחודש דצמבר, בהמשך למגמת העלייה שנרשמה ברבעון האחרון של 2024. הנתונים הראשוניים מפתיעים לחיוב, על רקע הערכות מוקדמות שצפו דווקא ירידה בצריכה הפרטית בתחילת השנה החדשה, בעקבות כניסתן לתוקף של שורת העלאות מסים. 

● נתונים חדשים חושפים גל רכישות במשק, רגע לפני שהגזירות נכנסו לתוקף
● כל השיטות של חברות הצריכה לגרום לנו להמשיך לקנות גם כשהמחירים עולים

ההפתעה נובעת מכך שצרכנים רבים הקדימו רכישות משמעותיות לסוף השנה שעברה כדי להימנע מהתייקרויות בעקבות העלאת המע"מ ל־18% וממכלול הצעדים הפיסקליים שנכנסו לתוקף בינואר, כולל העלאת המיסוי על כלי רכב חדשים.

אופטימיות יתר?

התייקרויות היו עלולות להביא למעין ריבאונד שלילי בצריכה, אבל במקביל, הן גם דוחפות את נתון הצריכה הפרטית כלפי מעלה באופן טכני. כלומר, העלאת המע"מ גורמת לכך שגם אם הצרכן רוכש את אותה כמות מוצרים כבעבר, מדד הצריכה הפרטית עולה, כי החשבון הסופי התייקר.

עם זאת, עלייה של 2.2% בהיקף הרכישות מצביעה על גידול ריאלי מסוים בצריכה הפרטית, מעבר להשפעת עליית המחירים. העלאת המע"מ לבדה מוסיפה אחוז אחד לערך העסקאות (למעט כאלה הפטורות כמו פירות וירקות), וגם אם במשק ניצלו את קפיצת המס להעלאת מחירים בשיעור גבוה יותר, עדיין מדד המחירים לצרכן לינואר צפוי להיות נמוך יותר מאשר קצב הגידול בעסקאות בכרטיסי אשראי.

על־פי התחזית המאקרו־כלכלית של בנק ישראל מינואר 2025, הצריכה הפרטית צפויה לצמוח ב־7.5% במהלך השנה, לאחר שהתכווצה ב־0.9% ב־2023 וצמחה לפי התחזיות האחרונות ב־4% ב־2024. עם זאת, מומחים מזהירים כי יש לנתח את נתוני הצריכה הפרטית בזהירות. מדובר עדיין במספרים ראשוניים בלבד. בנוסף, ההשפעה המלאה של הצעדים הפיסקליים על הכנסות משקי הבית עשויה להתבטא רק בחודשים הבאים.

נתוני הצריכה בכרטיסי אשראי משתלבים במגמה רחבה יותר של גידול באשראי הצרכני במשק. על־פי סקירה שפרסם אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות מיטב, "ניכרת עלייה בקצב הגידול של האשראי הצרכני מהבנקים ובמיוחד מחברות כרטיסי אשראי". לפי הנתונים, קצב הגידול השנתי ביתרת האשראי העסקי הגיע בסוף השנה לכ־8%. עם זאת, הסקירה מדגישה כי "קצב הגידול באשראי הצרכני עדיין נמוך משמעותית מאשר בשנים 2021־2022".

האופטימיות הזהירה בנתוני הצריכה מגיעה לצד מדיניות פיסקלית מרסנת הצפויה השנה. על־פי סקירה שפרסם יונתן כץ, כלכלן ראשי בלידר שוקי הון, תקציב 2025 מבוסס על גידול מתון של כ־3% בלבד בהוצאות האזרחיות, ועד לאישורו המדיניות צפויה להיות מרסנת אף יותר כמבוססת תקציב המשכי. משמעות הדבר היא שהממשלה צפויה לרסן את היקף ההשקעות הציבוריות במשק, מה שעשוי להשפיע בעקיפין על הכנסות המגזר הפרטי ועל היקף הצריכה.

השפעות השקל

במקביל, התחזקות השקל, שעלה ב־1.7% מול סל המטבעות מתחילת השנה, צפויה לתרום להפחתת לחצי האינפלציה ולהוזיל את מחירי המוצרים המיובאים. אולם השפעה זו עשויה להיות מקוזזת בחלקה על־ידי העלאות המסים והמע"מ שנכנסו לתוקף בתחילת השנה.

הימשכות המגמה עשויה להשפיע גם על החלטות הריבית העתידיות של בנק ישראל. על־פי הערכות שוק ההון, בנק ישראל צפוי להוריד את הריבית במהלך המחצית השנייה 2025, אך קצב הורדת הריבית עשוי להיות מתון יותר אם הצריכה הפרטית תמשיך להפגין חוסן. פרסום נתוני הצריכה הפרטית לחודשים קרובים יאפשר להעריך טוב יותר האם מדובר בגידול בר־קיימא או בהשפעה נקודתית.