מפת הפטנטים הגלובלית חושפת: כך סין עוקפת את העולם בבינה המלאכותית

מודל הבינה המלאכותית של חברת דיפסיק הסינית הפתיע את העולם כאשר הציג ביצועים דומים לאלה של GPT-o1, המודל המתקדם של OpenAI האמריקאית. השווקים טולטלו מהמחשבה שסטארט־אפ קטן וצנוע הצליח להתעלות על ענקיות הטק הוותיקות, וכטריליון דולר נמחקו משווין של חברות כמו אנבידיה ומטא.

● הכוכבת של וול סטריט שזינקה בחדות בלילה אחד - בזכות שלוש מהפכות 
● תעשיית הפארמה בלחץ: האם Deepseek הבאה תהיה חברת ביוטק? 
● התשובה האפשרית של אירופה לטראמפ: איום במסים על גוגל ומטא 

בפועל, אותו סטארט־אפ קטן משמש כזרוע מחקרית של קרן גידור סינית המנהלת 8 מיליארד דולר, וכבר עלו חשדות שהוא עשה שימוש בטכנולוגיה של OpenAI עצמה לצרכי המחקר שלו. כמו כן, בדיפסיק הדגישו שהמודל אומן בהשקעה של פחות מ־6 מיליון דולר, אך חברת המחקר SemiAnalysis טוענת שבתשתיות שלו הושקעו 2.5 מיליארד דולר. כך או כך - דיפסיק הוכיחה שהתעשייה הסינית מסוגלת לאתגר את החברות האמריקאיות גם בעולמות של בינה מלאכותית יוצרת, ושאפילו מובילות השוק לא חסינות.

בצמרת תחום ה־GenAI

נכון להיום, השליטות הבלתי מעורערות של התחום במונחים של פטנטים חדשים בתחום הבינה המלאכותית היוצרת (GenAI) הן דווקא חברות סיניות. בצמרת הטבלה עומדות טנסנט, בעלת וויצ'ט ו־QQ, המקבילה הסינית של וואטסאפ; חברת הביטוח הדיגיטלי פינג אן; ובאידו, הידועה גם כ"גוגל הסינית". למעשה, מתוך העשירייה הראשונה בתחום, שש הן חברות סיניות, בעוד ש־IBM היא החברה האמריקאית בעלת מספר הפטנטים הגדול ביותר בתחום והיא ממוקמת במקום החמישי בדירוג העולמי. גוגל ומיקרוסופט מדורגות במקום השמיני והעשירי בהתאמה, וביניהן ממוקמת בייטדאנס, החברה האם של טיקטוק.

טנסנט למשל השיקה מודל שפה בשם "הוניואן" ששולב באפליקציית וויצ'ט ומאפשר ליצור תמונות או לייצר טקסט שיווקי עבור עסקים קטנים; פינג אן פיתחה מודלים לניתוח סיכונים ולשיפור חיתום הביטוח; בעוד שבאידו השיקה את הצ'ט בוט ארני 4.0, וכן פיתחה מודלים המשמשים מגוון תעשיות - כמו מערכות מידע, תחבורה ואנרגיה.

ההובלה הסינית לא נוגעת רק למספרים, אלא גם לקצב: בין השנים 2022-2023 היא רשמה כ־900 פטנטים בתחום, שמהווים קרוב למחצית מהפטנטים שרשמה בתחום מאז 2014. פינג אן רשמה 750 פטנטים באותה תקופה, גם מבחינתה מדובר בקרוב למחצית מכלל הפטנטים שרשמה בעשור כולו. באידו פיתחה בשנתיים האחרונות שליש מכלל הפטנטים שפותחו בתחום מאז 2014. לשם השוואה, IBM פיתחה בכל העשור האחרון רק 600 פטנטים בתחום, גוגל רשמה מעל ל־400 ומיקרוסופט כ־350, כך לפי דוח של פטנטסקופ, מאגר הפטנטים של ארגון הקניין הרוחני העולמי (WIPO).

מי שלא נמצאת בדירוג באופן מפתיע היא OpenAI, מי שהציתה את מירוץ החימוש לבינה המלאכותית לאחר השקת ChatGPT בנובמבר 2022. החברה האמריקאית היא כמעט נטולת פטנטים, וזאת מכיוון שעד תחילת 2023 פעלה במודל של מלכ"ר. עד אז בחרה להגן על עצמה באמצעות הכרזה על הטכנולוגיה שלה כסוד מסחרי, אך רק בשנה שעברה החלה להגיש בקשות להוצאת פטנטים. נכון לאפריל אשתקד, הגישה שישה פטנטים בלבד. "היעדר פטנטים עלול להוות סכנה לאסטרטגיית הקניין הרוחני של OpenAI", נכתב בדוח של פטנטסקופ. "הפעילות האחרונה שלהם מצביעה על הצורך באסטרטגיית פטנטים הגנתית".

עו"ד רועי מלצר, ראש תחום טכנולוגיות מחשוב בקבוצת ארליך, מסביר כי בסין "היו שנים שבהן הממשל מימן הגשות פטנטים, אז האצבע היתה 'קלה' על ההדק של הגשת בקשות פטנט. אם בישראל יזמים נדרשים לחשב את ההשקעה בהוצאת פטנט מול ההחזר הצפוי, בסין זה לא קיים מכיוון שמישהו אחר מממן להם או לפחות מסבסד את הוצאת הפטנט", הוא אומר. המדיניות הסינית למימון פטנטים הסתיימה לאחרונה, הוא אומר, ומוסיף כי "גם בלעדיה יש יתרון כמותי לסינים. מדובר במדינה שמכשירה 4 מיליון בוגרי אוניברסיטה מדי שנה ושמה לה למטרה להוביל את תחום ה־AI".

שאלה של איכות

הדומיננטיות הסינית היא תופעה עולמית: מגישת הפטנטים הגדולה באירופה היא וואווי הסינית, ובארה"ב - עשרת בעלי הפטנטים הפוריים ביותר הם סינים. ועם זאת, מספר הפטנטים אינו חזות הכל, וודאי שאינו ערובה לאיכות או למוניטין.

לראיה, על פי אותו הדוח, עולה כי הפטנטים המצוטטים ביותר במחקרים המדעיים מגיעים מהמערב: גוגל היא המובילה בהקשר זה עם 47 אלף ציטוטים ולאחריה ברקלי, אוניברסיטת מונטריאול, סטנפורד, מטא ודיפמיינד, חברת הבינה המלאכותית של גוגל. רק שתי שחקניות סיניות מדורגות ברשימת 20 המצוטטות: האקדמיה הסינית למדעים ואוניברסיטת צינגחואה. אנבידיה, אגב ממוקמת במקום ה־11.

פטנטים מעולם לא היוו חומת הגנה מפני תחרות סינית, אך מלצר טוען כי בזמן שהלובי של ענקיות הטכנולוגיה האמריקאיות הוביל לחקיקה שכרסמה ביכולת לתבוע פיצויים על הפרת פטנטים, בסין חל שיפור ניכר במעמדו של בית המשפט להגנה על קניין רוחני הרשום ברפובליקה. שיעור תביעות הפטנטים שהסתיימו בפיצויים של יותר מ־700 אלף דולר עלה מאפס ב־2016 ל־7%.

ואיפה ממוקמת ישראל?

ומה לגבי ישראל? היא לא זוכה להתייחסות בדוח של פטנטסקופ אך מבחינת פטנטים של GenAI היא ממוקמת במקום התשיעי בעולם לצד צרפת, אחרי קנדה וגרמניה. את הטבלה מובילה סין, ולאחריה בפער ניכר ארה"ב, קוריאה הדרומית, יפן והודו.

בראייה כוללת על סך הפטנטים שהגישו החברות, בעוד שבארבע השנים האחרונות הוגשו 215 פטנטים על ידי חברות ישראליות, בסין הוגשו כ־5,200 פטנטים ובארה"ב - קרוב ל־6,200. "בישראל אין מימון ממשלתי אמיתי לבינה מלאכותית, בשונה מסין וארה"ב, ולכן אלה התוצאות", אומר מלצר.

קאריס וויטי, מנכ"לית קבוצת סיגנל המתמקדת במדיניות ביחסי ישראל־סין והודו־פסיפיק, טוענת כי "אין קשר אמיתי בין חדשנות למספר הפטנטים בסין, מכיוון שהיישום שלהם תלוי בתרבות הארגונית שהיא מאוד היררכית. דווקא דיפסיק הקימה תרבות ארגונית מערבית ושטוחה שעודדה חדשנות, תוך שהיא מגייסת ג'וניורים - מהנדסים צעירים דלי נסיון - הפוך ממה שחברות סיניות מחפשות, בשל רצונן להעסיק את המנוסים יותר, כדי לקבל מענקים מתאימים".

וויטי מסכמת ואומרת כי "בראייה כוללת, סין לא מקדימה את ארה"ב מבחינה טכנולוגית, אבל היא דוהרת קדימה בתחומים ספציפיים רבים. ארה"ב חייבת להשקיע בהנדסה, מדע ומתמטיקה".