כבר לא חשאי: המפגש שמסמן התקרבות היסטורית בין ישראל לקטאר

ראש הממשלה בנימין נתניהו נמצא בביקור רשמי בוושינגטון כשעל הפרק בין היתר נושא הנורמליזציה עם ערב הסעודית, אך בעת האחרונה התרחשה תפנית מסקרנת דווקא עם מדינה מפרצית אחרת: קטאר. לראשונה אי פעם, משלחת ישראלית השתתפה בשבוע שעבר בקונגרס יהלומים ותכשיטים בינלאומי שהתקיים בדוחא, בירת האמירות. כך אנחנו חושפים בגלובס.

● הסיבה שבגללה חמאס משנה בתדירות את מיקום שחרור החטופים 
● "אחת הגדולות בעולם": המהלך החדש של טראמפ - הקמת קרן עושר 
● המכוניות שיעלמו מהכביש, ואלו שיתייקרו: הרגולציה האירופית שתטלטל את שוק הרכב הישראלי 

המשלחת, שנכנסה עם דרכונים ישראלים וכללה את ניסים זוארץ, נשיא בורסת היהלומים ברמת גן, ואת המנכ"ל ערן זיני, הוזמנה על ידי שר המסחר והתעשייה הקטארי פייסל א־ת'אני. אמנם האירוע נפתח כעשרה ימים לאחר שהפסקת האש עם חמאס נכנסה לתוקף, אך את ההזמנה העביר א־ת'אני כבר לפני כחודש. במהלך האירוע במלון The Ned הקטארים ויתר המשתתפים לא פעלו להסתיר את הנוכחות הישראלית.

את זוארץ הושיבו בשורה הראשונה, בעת שבאירוע נכחו השר לסחר בינלאומי של קטאר, ד"ר אחמד אל־סייד, ויו"ר רשות התיירות, סעד אל־חארג'י. הדמות הקטארית הבכירה ביותר שהגיעה לאירוע הוא ראש הממשלה, מוחמד א־ת'אני, שפתח את התערוכה במסגרת טקס שבו נכח זוארץ. מנגד, נשיא הבורסה של דובאי (DMCC), אחמד בן־סולאיים, הכיר ואף הדגיש את הנציגות הישראלית בכנס, עדות לכך שבאיחוד האמירויות שבעי רצון מההתפתחות.

 משמאל: ניסים זוארץ, נשיא בורסת היהלומים הישראלית ויו''ר רשות התיירות הקטארי, סעד אל־חארג'י / צילום: בורסת היהלומים הישראלית

"אנחנו נמצאים בתחילת תהליך מול הקטארים להזדמנויות עסקיות רבות, לא רק בתחום היהלומים", מספר נשיא בורסת היהלומים הישראלית. "קטאר הולכת להפוך להאב משמעותי. כפי שזה התחיל עם דובאי, שכיום הטיסות מישראל לדובאי לא מפסיקות, והאמירותים באים ומשקיעים כסף. השיח מולם היה נעים מאוד, והם קיבלו אותנו בצורה מכובדת. הם מכירים את הפוטנציאל של הישראלים, ומה שקורה עם טראמפ - עשוי להביא לשינוי באסטרטגיה הכלכלית מולם".

במהלך האירוע עסקו המשתתפים בעתיד תעשיית היהלומים העולמית, בטכנולוגיות חדשות ובשיתופי פעולה בינלאומיים. היותה של ישראל מרכז יהלומים בולט כבר באה לידי ביטוי במסגרת היחסים עם קטאר לאורך השנים.

בשנת 2021, ישראל וקטאר הגיעו לסיכום שאפשר לקטארים להיכנס לרשימת המדינות שזכאיות לסחור ביהלומים במסגרת אמנת קימברלי, שישראל היא ממייסדיה (KPCS). דוחא התחייבה לאפשר לסוחרים ישראלים להיכנס למדינה, אך כיום הסחר עם המפרץ מתמקד מול בורסת DMCC של דובאי, שמאפשרת גם מגע עם סוחרים ממדינות שלישראל אין יחסים דיפלומטיים עימן.

הפיוס עם השכנות

באותה שנה שבה נחתם הסכם היהלומים עם ישראל, הסתיים גם המשבר של קטאר עם שכנותיה המפרציות בהובלת ערב הסעודית ואיחוד האמירויות שהחרימו אותה במשך כארבע שנים, בשל טענות לגבי סיוע לטרור. עם זאת, קטאר הזעירה (3 מיליון תושבים, מתוכם כ־12% בלבד קטארים) שאותה מנהיג מאז 2013 האמיר תמים, היא שחקנית בינלאומית שקשה להתעלם ממנה. בתחום הצבאי, בסיס חיל האוויר האמריקאי המשמעותי "אל־עודייד" נמצא בסמוך לדוחא; בתחום המדיני, משפחת אל־ת'אני נתפסת במערב ככלל ובממשל טראמפ בפרט כמתווכת יעילה, כפי שהומחש במו"מ עם חמאס; ובתחום הכלכלי, קטאר היא המדינה בעלת עתודות הגז הטבעי לנפש הגבוהות בעולם.

הגז הטבעי הוא גורם קריטי לכך שהתמ"ג לנפש בקטאר (כ־80.2 אלף דולר ב־2023, לפי הבנק העולמי) גבוה במיוחד, כולל במושגים של המפרציות. לצורך ההשוואה, התמ"ג לנפש באיחוד האמירויות ובערב הסעודית עומד על כ־49 אלף וכ־21 אלף דולר בהתאמה. וישראל, נמצאת בתווך בין כל המדינות הללו, עם כ־52.6 אלף דולר.

ענף היהלומים הוא מהוותיקים ביותר בתעשייה וביצוא הישראליים. הוא החל את דרכו עוד בתקופת המנדט הבריטי לפני יותר מ־80 שנה, והוא שזור בכלכלה המקומית. בשנות ה־50, למשל, כשלמדינת ישראל הצעירה היה מחסור משמעותי במטבע חוץ, פנו לענף היהלומים במטרה לייצר תזרים במט"ח לטובת קופת המדינה.

מאז חלפו השנים, האמירותים החליטו להקים אזור סחר חופשי בדובאי, והפכו לשחקנים קריטיים בשוק היהלומים. בין השאר בעקבות התחרות החדשה, יצוא היהלומים הכולל מישראל צנח בעשור האחרון. בצל המלחמה, היקף היצוא הכולל צנח בכ־33.1% נוספים לכ־2.5 מיליארד דולר בתום 2024.

"התחרות בינינו לבין דובאי או לבין קטאר שהחליטה להיכנס חזק לתחום היהלומים אינה תחרות בין חברות, אלא בין ממשלות", אומר מנכ"ל הבורסה ליהלומים ערן זיני. "הם השכילו להבין כמה ענף התכשיטים והיהלומים חשוב, בזמן שישראל לא מתייחסת ומאבדת את היתרון היחסי. ובכל זאת, אנחנו עדיין נחשבים כשחקנים רציניים בשוק, עם היהלומים הטובים בעולם".

בהיעדר המלחמה שנתנה את אותותיה על נתונים אלו, שיתוף הפעולה עם קטאר עשוי להועיל בתחום היהלומים. מחד, לקטארים יש יכולות פיננסיות ולוגיסטיות גדולות בקנה מידה בינלאומי שעלולים לפגוע במשקל הישראלי מהשוק, על אחת כמה וכמה לאחר ההשפעות האמירותיות, אך מאידך ישראל מוכרת בתור בעלת ידע וניסיון מהגדולים בענף - ועל כן הצדדים יכולים להניב הצלחה הדדית.

היחסים הוקפאו

אותו חיבור עשוי להגדיל את האינטרס הקטארי בחיזוק הקשרים הכלכליים עם ישראל בדרך, אולי, לנורמליזציה בעתיד הנראה לעין. במקרה האמירותי, קשרי היהלומים בין המדינות קדמו להבשלת הסכמי אברהם. "עוד בטרם הסכמי אברהם, היו הסכמי יהלומים עם דובאי", מציין זוארץ. "בשוק העולמי מבינים, כי אם רוצים להיות שחקן משמעותי, נדרשת נגיעה לישראל".

לקטאר יש "נגיעה" ותיקה יותר לישראל ממרבית המדינות המפרציות. בעקבות ועידת מדריד ב־1991 נוצרו הקשרים בין המדינות, כשבתקופת הסכמי אוסלו שר החוץ דאז שמעון פרס נפגש עם מקבילו הקטארי. מייד לאחר מכן ישראל בחנה את האפשרות לרכוש גז טבעי מדוחא, וב־1996 כוננו קטאר וישראל יחסים דיפלומטיים ברמת נספחות מסחרית.

פרוץ האינתיפאדה השנייה הביא לסגירת הנציגות הקטארית בשנת 2000, אך דוחא בהנהגת אביו של האמיר הנוכחי, חמד א־ת'אני, מיהרה לחדש את היחסים. כעבור שלוש שנים, שר החוץ הקטארי דאז חאמד א־ת'אני אף הצהיר כי אם הסכם שלום עם ישראל יועיל לאינטרסים של דוחא, הם ישקלו צעד שכזה. אותו הצעד לא התממש, במבצע עופרת יצוקה ב־2009, נסגרה שוב הנציגות הישראלית - ולאחריה דווקא ראש הממשלה נתניהו סירב לחזור בשנית על חידוש יחסים באותו פורמט.

מאז, ובייחוד לאחר עלייתו לשלטון של האמיר תמים ב־2013, יחסי ישראל-קטאר התאפיינו בכבדהו וחשדהו. לירושלים היה נוח להשתמש בקשרי דוחא עם חמאס לתיווך, ואף להעברת מענק חודשי בסך 30 מיליון דולר לעזה - מאז מבצע צוק איתן ועד ל־7 באוקטובר 2023. בה בעת, הקשרים הביטחוניים בין הצדדים התהדקו מאז ההחלטה האמריקאית להעביר את שטח ישראל לאזור הסמכות של פיקוד מרכז (סנטקום) לפני כארבע שנים. במסגרת זאת, ב־2022 דווח באתר הסעודי "אילאף" כי הרמטכ"ל הקודם אביב כוכבי נועד עם הרמטכ"ל הקטארי בן־עקיל במטה הצי החמישי של ארה"ב בבחריין.