פרשת סלייס: מיליארד שקל נעלמו, והמחלוקת על אחריות המדינה גוברת

בדיון שנערך השבוע בכנסת בפרשת סלייס, שמחקה למשקיעים מאות מיליונים, אמר יו"ר ועדת המשנה לשירותים פיננסיים, ח"כ יצחק פינדרוס, כי "ככל שלא תהיה עבודה מספיק אקטיבית של המדינה להביא כסף ממי שלקח אותו - המדינה לא תשאיר 7,500 אנשים בלי הכסף שלהם".

בכך התייחס פינדרוס לשאלה שהפכה באחרונה לבוערת סביב אחת הפרשות הפיננסיות החמורות שידעה ישראל: האם המדינה צריכה להכניס את ידה לכיס ולערוב לחוסכי סלייס שכספם נעלם? 

● סמוטריץ': אחרי התקציב אלך לקרב עם סוכני הביטוח על העמלות
● רשות שוק ההון על סלייס: "כשהלהבה תרד, נבדוק פנימית את הנהלים שלנו"

דברי פינדרוס סותרים את עמדתו של שר האוצר בצלאל סמוטריץ', אשר התבטא נגד ערבות מדינה לחוסכים שהשקיעו בסלייס דרך קופות גמל בניהול אישי (IRA). לדבריו, "אי-אפשר לרצות לנהל את הכספים בעצמך ולקחת סיכונים, ואז כשהסיכון מתממש, לבוא בטענות, ולהגיד, רגע - שהמדינה תערוב לי". 

סמוטריץ' הוסיף: "מי שלוקח את הכסף שלו להשקעות אלטרנטיביות, ידע שהוא לקח סיכון. מה פתאום שאני אקבל עכשיו את הסיכון שלו?". 

לכאורה, דברי סמוטריץ' סותמים את הגולל על האפשרות שהמדינה תכסה את ההפסדים של עמיתי סלייס. שר האוצר, באישור הממשלה, הוא הגורם המוסמך בחוק להכריז על ערבות מדינה. אלא שהמחלוקת בתוך הקואליציה משקפת ויכוח הצפוי להתעצם בתקופה הקרובה. 

חברת הגמל סלייס התמחתה בניהול קופות IRA. אלפי עמיתים הפקידו כ-850 מיליון שקל בקופות כאלה, אחרי שגויסו להשקיע בהן על-ידי סוכני ביטוח ותמורת הלוואות. אלא שמאות המיליונים נוידו לקרנות השקעה אלטרנטיביות בחו"ל - ונעלמו. חלק מהקרנות הזרות היו בבעלות סוכני הביטוח.

דירות יוקרה וטיסות

רו"ח אפי סנדרוב, המנהל המורשה של סלייס, מצא כי הכספים שנוידו ל"קרנות האדומות" בחו"ל שימשו, בין היתר, לדירות יוקרה, משכורות למקורבים, טיסות וטרקליני אירוח. סנדרוב הצליח לאתר עד כה כ-60% מהכספים, אך לקופת סלייס הושבו בשלב זה כ-134 מיליון שקל בלבד.

בראש הקמפיין למען ערבות מדינה ניצבים מספר עורכי דין המייצגים חוסכים, ובהם זהר גרינברג, שפנה באחרונה לבית המשפט בבקשה לקדם את המהלך. ארגון "לובי 99" שותף אף הוא לקריאה, וח"כ מירב כהן אומרת כי "ערבות היא הצעד הנכון מבחינה ערכית ואסטרטגית. היא יכולה למנוע תביעות רשלנות של מיליארדים כלפי המדינה".

הטיעון המרכזי של תומכי הערבות נוגע לכך שהמדינה כשלה בפיקוח על סלייס. עו"ד עדו מלין, שותף במשרד גורניצקי ומומחה לרגולציה פיננסית, אומר כי "מצופה מהמדינה, כמי שמפקחת על קופות גמל בניהול אישי, לקחת אחריות, ולסייע למשקיעים שסמכו את ידם על קופות גמל מפוקחות".

עו"ד עידן אדלר רייס, שותפה במשרד פירט, וילנסקי, מזרחי, כנעני ומומחית להסדרי חוב, סבורה כי היעדר הפיקוח על ה-IRA אפשר את האירועים בסלייס. לדבריה, "החוסך הקטן טעה לחשוב שמדובר בחיסכון בטוח ומפוקח".

עו"ד דן צוק, המתמחה בדיני ניירות ערך, סבור כי "סלייס היא בדיוק המקרה שבו יש לתת ערבות. זו הפרשה הכלכלית החמורה ביותר בתולדות המדינה, כי העבירות בוצעו על-ידי גופים עם רישיון. יש אחריות לרגולטורים הפיננסיים".

אחריות המדינה טרם התבררה עד תום ולפעמים נשמעת כפתרון נוח מדי. הממונה על שוק ההון, עמית גל, תיאר בדוח לכנסת את הביקורות שערכה הרשות בסלייס מ-2022, ועמד על כך שהיא לא שיתפה פעולה.

גם חלק מהתומכים בערבות סבורים כי יש למצות קודם את ההליכים מול המעורבים בפרשה, ובהם סוכני הביטוח, בעלי הקרנות הזרות ובעלי השליטה. בהקשר זה, סנדרוב כבר הגיש תביעה ב-320 מיליון שקל נגד סוכן הביטוח גיא שנצר, האחראי לטענתו להיעלמותם של 25 מיליון דולר מכספי חוסכים, ובכוונתו לתבוע גם את נושאי המשרה ובעלי השליטה. רשות שוק ההון דורשת בימים אלה משמעון גולדברג, המחזיק ב-25% מסלייס, להזרים לחברה 71 מיליון שקל לכיסוי הגירעון בהונה העצמי, ומקיימת שימועים לסוכנים.

"ניסיון להסיט את האש"

חלק מהמומחים מזהים פופוליזם בדרישה לערבות מדינה. "חוסכים נפגעו, אבל זה קרה גם במסלולים אחרים שהמדינה אפשרה לציבור להשקיע בהם, אפילו ב-S&P 500", אומר גורם בשוק, ותוהה: "אם סוכן ביטוח שיקר ורימה לקוחה קשישה, המדינה צריכה לשלם על זה?". 

מרשות שוק ההון נמסר: "הדרישה לערבות מדינה היא ניסיון של גורמים שונים להסיט את האש מאחריותם המתבררת בימים אלה במסגרת הליך הניהול המורשה. במסגרת הטיפול בפרשה ובניסיון להשיב את כספי החוסכים, מתקיימים כמה תהליכים, בהם תביעות של המנהל המורשה, דרישה להשלמת הון ופעולות לאיתור נכסים. מדובר בדרך הריאלית היחידה לעמידה על זכויות החוסכים ולהשבת כספם".

מטעם רו"ח אפי סנדרוב נמסר: "המנהל המורשה של סלייס איתר עד כה עסקאות בהיקף של כ-140 מיליון דולר (כולל הלוואות לעמיתים) מתוך 240 מיליון דולר ב'קרנות האדומות', והוא בוחן את שווין הנוכחי ועוסק בהשבתם לעמיתים. המנהל המורשה ממשיך במאמצים לאתר נכסים נוספים, ובנוסף הגיש וימשיך להגיש תביעות כספיות נגד כל המעורבים. ככל שתתקבל ערבות, היא תשמש כמקור נוסף להשבה לעמיתים".

מטעם שמעון גולדברג נמסר: "בעל השליטה לשעבר, שלא משך מעולם דיבידנדים מסלייס ורק הזרים אליה הון, מצפה כי בהתאם לדין, שאלת אחריותו, כמו שאלת אחריותם של כלל הגורמים הרלוונטיים, תידון ותוכרע בבית המשפט".

אסף גולדברג, לשעבר מנכ"ל סלייס, מסר: "בתקופת כהונתי כמנהל, פעלה חברת סלייס בהתאם לכל הוראות הדין והרגולציה בתחום ניהול קופות גמל בניהול אישי (IRA). כל פעולה בוצעה תחת הנחיות רשות שוק ההון ובהתאם להוראות סוכני הביטוח המורשים של העמיתים, לאחר קבלת כל המסמכים הנדרשים על-פי חוק. כל סוכני הביטוח שפעלו מול סלייס היו בעלי רישיון תקף מטעם רשות שוק ההון, הגוף הרגולטורי המוסמך הקובע את כללי הפעילות המקצועית בתחום קופות הגמל בניהול אישי.

"תחת ניהולי, החברה לא עסקה בשיווק קרנות חוץ, לא העניקה או קיבלה תגמול מסוכני ביטוח ולא קיימה פעילות הלוואות לעמיתים. ברגע שהתקבלה הודעה מרשות שוק ההון בדבר ערעור על מהימנותן של מספר קרנות חוץ מסוימות, פעלה החברה באופן מיידי וחסמה את השימוש בפלטפורמה עבור אותן קרנות".