צעקות, ריצות וטלפונים שלא מפסיקים לצלצל: איך נראים חדרי המסחר מבפנים?

אחד המקומות המסקרנים ביותר במערכת הפיננסית, במיוחד בתקופות של טלטלות בשווקים, הוא חדר המסחר של בנק גדול. הטלפונים שלא מפסיקים לצלצל, הצעקות כשמתגלה מידע חדש, עשרות המסכים שמציגים מידע בזמן אמת מכל העולם - כל אלה משקפים את הדופק של השווקים הפיננסיים.

● כוחות השוק | מנכ"ל הקרן שבטוח: "בישראל לא צריך להיות גאון - תעמוד בפקקים ותבין שתחבורה זה שוק לוהט"
● כוחות השוק | מנהל קרן הגידור שחושף: 4 מניות מתיק ההשקעות וההזדמנויות
● כוחות השוק | מה חושב מנכ"ל הבורסה על הטרנד הלוהט של המשקיעים, ולמה הוא כועס על הממשלה

אידית מוסקוביץ', אחת הדמויות הבכירות בבנק הבינלאומי, מנהלת את "הדבר המשוגע הזה", כהגדרתה - חדרי המסחר של הבנק, האחראים על המסחר בניירות ערך זרים וישראלים, מטבע חוץ ופיקדונות. "החיים שלי ביומיום מאוד מאוד לחוצים ועמוסים", היא מתארת. "אני מתרוצצת בין קומות, בודקת לאן השווקים הולכים, איזה חדר עכשיו בדיוק צריך איזה שהיא הנשמה ובעצם מחלקת את עצמי לכל החלקים האלה במהלך היום".

היא התחילה בגיל צעיר בתור עובדת סניפים וטיפסה כל הדרך לצמרת הבנק. לפני 12 שנים החלה לנהל את חדרי עסקאות המט"ח, וכיום היא אחראית על כל ארבעת חדרי העסקאות: מט"ח, ניירות ערך ישראלים, ניירות ערך זרים ופיקדונות.

מאז הקורונה, היא מספרת, השווקים לא נותנים רגע של שקט: "יש תנודתיות מאוד גדולה. פעם זה במטבעות, פעם זה בשווקים בארץ, פעם בשווקים בחו"ל".

בראיון לפודקאסט "כוחות השוק" של גלובס, מוסקוביץ' מספרת על השינויים הדרמטיים בעולם המסחר - מהמעבר לרשתות חברתיות שמזיזות שווקים בציוץ אחד, דרך הכוחות שמניעים את המסחר במטבעות ועד להתמודדות עם ימים של דרמות בשווקים.

מוסקוביץ' מתארת למשל את השבועיים האחרונים, כשהשווקים נעו בחדות בעקבות החששות מחברת ה־AI הסינית DeepSeek, ולאחר מכן בעקבות הודעת נשיא ארה"ב דונלד טראמפ על הטלת מכסים על קנדה, מקסיקו וסין. "זה יום שאנחנו יודעים שאנחנו לא נושמים", היא אומרת. "הטלפונים לא מפסיקים לצלצל, בדיוק כמו שאתם מדמיינים. לקוחות רוצים להבין מה הם צריכים לעשות, איך הם צריכים לתקן, באיזה סקטור כרגע הם יכולים להשקיע".

איזה סוג לקוחות פועלים בדרך כלל מול חדרי המסחר?
"באופן עקרוני מי שמגיע בסוף לחדרי העסקאות זה לקוחות יותר מתוחכמים, יותר מקצועיים. זה יכול להיות מוסדיים, זה יכול להיות חברות שוק ההון שבעצם סוחרות במסחר יומי או במסחר תוך יומי ומנצלות עיוותים במהלך היום, וזה גם יכול להיות לקוחות כשירים (בעלי הון נזיל גדול, ב"ל) מאוד גדולים שיש להם קשר ישיר לחדר".

זה כמו בסדרות, עם טלוויזיות ומסכים בכל פינה?
"המידע זורם ממקורות רבים. בכל מסך יש ערוץ אחר. זה יכול להיות חדשות בארץ, זה יכול להיות בלומברג ועוד. כל ערוץ שאתם רק רוצים פתוח. תדמיינו - אנחנו באופן ספייס, ואז כשמישהו יודע משהו הוא נעמד וצועק לכולם 'תראו פה!' וככה זה מתנהל. זה כמו בסרט, ממש ממש ככה".

הכלל מספר אחת למשקיעים

מוסקוביץ' מוסיפה כי מאז תקופת הקורונה חל שינוי מהותי באופן שבו מידע מזיז את השווקים. בנוסף לערוצי התקשורת המסורתיים, כעת גם הרשתות החברתיות מעלות ומפילות ניירות ערך. "העולם עבר לרשתות חברתיות", היא אומרת. "הצעירים מעבירים המון המון מידע שלא תמיד חשוף גם לסוחרים בחדרי מסחר, ועל בסיס זה פתאום קורות תנודות שוק שלפעמים אתה לא מצליח להבין. אוקיי, אבל זה לא פורסם בחדשות. איפה זה קרה? אה, זה משהו בטוויטר".

אנחנו עדיין רואים שבזמני משבר משקיעים רצים לדולר?
"זה לא השתנה. בעצם, הדולר הוא המקלט. אם אתה לא יודע מה קורה, תשקיע בדולר כי בסוף, וגם ראינו את זה במשברים האחרונים - כשכל השווקים רעדו, הדולר התחזק בעולם. אולי לא מול השקל, אבל בעולם כן".

שוק המט"ח נחשב למשוכלל במיוחד ולברומטר מרכזי לאירועים חריגים וטלטלות. מה משפיע על שוק המטבעות? ישנם גורמים רבים והמסחר בו מאופיין בסיכון גבוה מאוד. מוסקוביץ' מציגה כלל ברזל בנוגע להשקעה מסוג זה. "אני חושבת שבאופן כללי, כשאתה משקיע במטבע או בנכס, אל תתאהב בהשקעה שלך", היא אומרת. "תעבוד עם סטופ לוס מוגדר, ואז היכולת שלך לעשות כסף לטווח הארוך תהיה יותר טובה. כלומר, להגדיר מראש את ההפסד שאני מוכנה לקחת על הפוזיציה ולחתוך. לאורך השנים ראיתי המון המון אנשים שסחרו במטבעות וידעו לעשות כסף. הם תמיד עבדו עם תחימה של ההפסד וסגרו אותו. זאת אומרת, בלי שום סנטימנט ולהגיד 'אה, עוד שנייה זה יתקן'. לוקחים נשימה, ופותחים פוזיציה חדשה".

מהם הגורמים שמזיזים את שוק המטבעות, ואת השקל בפרט?
"נקודה אחת היא הקורלציה בין שער הדולר־שקל למה שקורה ב־S&P 500. כאשר המדד יורד באופן חד, הלקוחות (המשקיעים הישראלים) נדרשים להשלים ביטחונות בחו"ל. להשלמת ביטחונות אלה, הם צריכים לרכוש דולרים מהמערכת הבנקאית בזמן קצר מאוד. הביקוש המיידי הזה משפיע על השער ומקרה של ירידות בשווקים מחזק את הדולר, ולהפך. גם המצב הביטחוני בישראל משפיע כמובן וכך גם אירועים אחרים ופערי ריביות בין מטבעות. ככל שהריבית על אותו מטבע היא יותר גבוהה יהיה ביקוש לאותו המטבע".

היא מציינת כי השקל אינו חריג, ונותנת לדוגמה את ההשפעה השלילית שהייתה לאיומים של טראמפ על המטבעות של מקסיקו וקנדה: "בעצם הכלכלה של המדינה תיפגע ולכן המטבע המקומי יורד מול הדולר".

התסריט שמדאיג את המערכת הפיננסית

המעבר המאסיבי של חוסכים ומשקיעים רבים בשנים האחרונות להשקעה במדד ה־S&P 500 יוצרת כאב ראש מסוים למערכת הפיננסית, וזכתה אף להתייחסותו של בנק ישראל בדוח שפרסם בנובמבר האחרון: "ירידות שערים חדות בשווקים יאלצו מוסדיים וקרנות נאמנות לרכוש היקפים גדולים מאוד של מט"ח ובפרק זמן קצר, וכל זאת כאשר עלול להתקיים מחסור בדולרים בשוק. כתוצאה מכך הדינמיקה שהתפתחה בשוק המט"ח בזמן משבר הקורונה (קשיי נזילות של המוסדיים, ב"ל) עלולה לחזור וביתר שאת".

"כמות הנכסים של אזרחים ישראלים שמושקעת ב־S&P 500 היא בערך 100 מיליארד דולר", אומרת מוסקוביץ', ומוסיפה כי "גם בנקים זרים מסתכלים עלינו כמוקד סיכון בהיבט הזה". היא מסבירה. המוסדיים חשופים באמצעות חוזים עתידיים. ברגע שהחוזה העתידי תנודתי וה־500 S&P יורד, הלקוחות הישראלים צריכים להשלים בטחונות בחו"ל, וכשהם צריכים להשלים בטחונות הם נדרשים לקנות דולרים מהמערכת הבנקאית בזמן אפס. ירידה של 3%־5% ביום זה בסדר, אבל אם זו תהיה מגמה רצופה וחריפה של כמה ימים ונצטרך להשלים המון המון ביטחונות, אני חושבת שזה סנריו שמטריד את כולנו. בעיני זו נקודה לא נכונה שה־S&P 500 משפיע פה על רמת המטבע בצורה כל כך חזקה, ומזה הנגיד מוטרד בצדק".

איך זה קורה בפועל, את מקבלת טלפון ממוסדיים או מגופים נוספים שזקוקים מיידית לדולרים כשוול סטריט יורדת בחדות?
"כן חד משמעית, כי הביקושים עולים באותו רגע והמחיר מטפס בעקבות זאת".

"בשוק הישראלי אפשר לראות את האמת"

השוואה בין השוק הישראלי לשוק האמריקאי מעלה תמונה מורכבת, עם יתרונות וחסרונות לכל צד. המכשול המרכזי של השוק המקומי, לדברי מוסקוביץ', הוא בעיית הנזילות.

"הקרנות והמוסדיים הגדולים שרוצים לקנות פה לא יכולים לעשות את זה ב־no time", היא מסבירה. "הם צריכים סיילים גדולים, סכומים גדולים. הם צריכים לשבת על השוק כמה ימים וזה מכניס אותם לסיכון. ואז מראש אומר מנהל ההשקעות 'עזבי אותי, אני עכשיו צריך כמה ימים לאסוף סחורה בישראל על איזו מניה שאני רוצה, אז אני כבר אקח את מקבילתה בחו"ל'".

ומה היתרון של השוק הישראלי בעיניך?
"כשאני מדברת עם מנהלי השקעות הם אומרים לי 'תקשיבי אידית, את יודעת מה היתרון בישראל? זה שאני רואה את האמת. אני יודע ממי אני קונה את המניה ואני יכול לתקשר איתו ולראות את הלבן של העיניים שלו'. מה שאי אפשר לעשות בארצות הברית כי זה שוק ענק שאין לך איך להגיע לבן אדם שבסוף מנהל את החברה".

למרות המלחמה המתמשכת והאתגרים הגיאופוליטיים, השווקים בישראל מפגינים חוסן מפתיע. כיצד רואים זאת המשקיעים הזרים?
"בתקופת המהפכה המשפטית הגופים הזרים צמצמו למדינת ישראל קווים בצורה דרמטית. הם לא רצו לקחת סיכון ולא פתחו לנו קווים נוספים. אני חושבת שלאט לאט, כשהמדינה טיפה יוצאת מהמלחמה, נכנסת יותר להפסקת אש, חברות הדירוג קצת נרגעות. זה מביא אותן להיות יותר בטוחים בשוק הישראלי".

לסיום, בבורסה נערכים לעבור בשנה הבאה למסחר בימי שישי. אתם ערוכים לזה?
"כן, בואו לא נשכח שחדרי העסקאות מורכבים גם מחדרי עסקאות מט"ח וניירות ערך זרים, שכבר היום חולשים על השעות האלו. ההתאמה של הבורסה היא נדרשת ואנחנו בזמן אפס יכולים להתכונן לאירוע".