משרד הבריאות היה אמור להיערך מבעוד מועד למתן מענה נפשי באירועי חירום לאומי, אך לא עשה זאת - כך עולה מדוח מבקר המדינה המתפרסם היום (ג').
כתוצאה מכך, בשבוע הראשון שאחרי ה-7 באוקטובר, המענה במלונות המפונים היה בעיקר התנדבותי ולא מנוהל, וחצי שנה לאחר האירוע, רק 11% מהמפונים קיבלו טיפול נפשי מקופות החולים או מרכזי החוסן האמונים על הטיפול הנפשי הראשוני ביישובי העוטף, כאשר התור לקבלת טיפול נפשי בשלב זה היה 6.5 חודשים בממוצע, כלומר תורים נקבעו לאוקטובר 2024.
● התמיכה בישראל בעולם ירדה בחדות. במדינות האלו בעיקר
● דוח היציבות של בנק ישראל: הסיכון במשק פחת, אך נותר גבוה
● בלעדי | התסבוכת בפיליפינים והאיחור בשווייץ: לא הכול ורוד אצל ענקית הנשק הישראלית
38% מהציבור מדווחים על תסמיני חרדה ודיכאון וטוענים כי טרם קיבלו טיפול נפשי, אך הם מעוניינים בכך. לכן, משרד המבקר טוען כי על משרד הבריאות והקופות להיערך לטפל בעוד 900 אלף איש, מצב שהוא אינו ערוך אליו, משום שהתוכנית לעיבוי מערך שירותי בריאות הנפש עדיין נמצאת במשא-ומתן מול האוצר.
משרד הבריאות הגיב היום לדוח וטען כי נתונים אלה, המבוססים על סקר דיווח עצמי, "חוטאים לאמת ויכולים ליצור באוכלוסייה תחושת חוסר אונים כרונית".
תורמים ומתנדבים שהכשרתם אינה ידועה וללא רצף טיפולי
כבר בשבוע הראשון לאחר אירועי ה-7 באוקטובר, יצאו צוותי משרד מבקר המדינה בראשות מתניהו אנגלמן אל מלונות המפונים. "ראינו המון מתנדבים שעשו עבודה מדהימה, אך ללא נוכחות של גורם רשמי שמנהל את האירוע", כך מספר ד"ר לירון נתן, מנהל ביקורת בחטיבה לתחומי רווחה וחברה במשרד המבקר. קופת חולים כללית אמרה באותו זמן ל"גלובס" כי הקימה מרפאת חירום במלון עין גדי. "הם אכן אמרו זאת גם לנו", אומר נתן. "אנחנו לא ראינו את המרפאה הזו בשטח".
בשבוע הראשון אחרי האירועים כולם היו בהלם
"בהחלט, אבל משרד הבריאות הונחה על ידי רח"ל, רשות החירום הלאומית, להיערך לאירוע של פינוי המוני, כולל בהיבט של הטיפול הנפשי. זה לא קרה". בין היתר היה אמור משרד הבריאות להקים מאגר מידע של מתנדבים בתחום טיפול הנפש אותם ניתן להפעיל בעת הצורך. "המשרד לא הקים מאגר כזה ולא הנחה את הקופות לעשות זאת", אומר נתן. "היו בשטח מתנדבים והם נתנו מענה חשוב מאוד, אבל לא כל המתנדבים היו מטפלים מורשים לטיפול בטראומה, ולא נוצר רצף טיפולי".
אחרי שבוע, החליט משרד הבריאות כי בתי החולים הפסיכיאטריים יהיו אחראים על הטיפול הנפשי במפונים וניצולי המסיבות, ולא קופות החולים. רק אחרי ארבעה שבועות נוספים הוחלט להעביר את האחריות לקופות. "עד היום אנחנו לא מבינים מדוע ניתנה האחריות לבתי החולים, שלא הייתה להם גישה לרשומות הרפואיות של המטופלים, ולא יכלו לספק רצף טיפולי", אומר נתן. "משרד הבריאות היה אמור להתייעץ בנושא עם ועדת האשפוז העליונה, ולהציג לה את היתרונות והחסרונות של ההחלטות הללו, אך זה לא קרה".
חלון ההזמדנויות החשוב ביותר לטיפול בטראומה הוא חצי שנה אחרי האירוע. אולם רק 11% מהמפונים קיבלו טיפול נפשי רציף מקופות החולים או ממרכזי החוסן בתקופה זו. בסקר שנערך בקרב ילדי שדרות ומובא בדוח, הסתבר שרק 4% מהם קיבלו טיפול נפשי, אף שעל פי הוריהם, 39% היו זקוקים לכך.
נתן: "אידיאלית, היינו רוצים לראות פניה יזומה כדי לאתר את מי שצריך את העזרה הדחופה ביותר. זה לא נעשה, אלא לגבי ניצולי המסיבות. גם במקרה הזה, רק מחצית מהם טופלו בקופות. חלק טופלו במתחמים שהוקמו על ידי תורמים ומתנדבים שהכשרתם לא ידועה. ובעוד ראינו נציגים של רשויות אחרות במתחמים האלה, כמו מס רכוש או משרד הרווחה, לא ראינו שמשרד הבריאות או הקופות מגיעים לשם. הייתה גם נשירה של ניצולי המסיבות מן הטיפול, אולי כי הוא לא התאים לאוכלוסייה זו, או אולי בגלל חוסר נגישות".
קופות החולים נתנו מענה טלפוני לכלל האוכלוסייה
"נכון. ואנשים בהחלט פנו ונעזרו. אך זה לא תחליף לסדרת מפגשי שיחה, שהיא עדיין הטיפול המועדף למניעת פוסט-טראומה".
40% מהמפונים דיווחו על לפחות תסמין אחד של דיכאון, חרדה או פוסט-טראומה
בדוח תועד גם הטיפול במתנדבי זק"א, שרבים מהם חוו טראומה נפשית קשה בעקבות האירועים. פחות מ-13% מהם קיבלו טיפול מקופת חולים או מרכז החוסן הארצי. ולעניין מרכזי החוסן, "אין הלימה בין היקף הטיפולים במרכזי החוסן לבין צרכי האוכלוסייה". במרכזי החוסן טופלו רק כ-15 אלף מתוך 210 אלף מפונים, למרות שכמעט 40% מהמפונים דיווחו על לפחות תסמין אחד של דיכאון, חרדה או פוסט-טראומה.
נכון ל-2023, היה תקציב מרכזי החוסן 31.8 מיליון שקל בלבד. ב-2024 הוחלט להגדילו ל-150 מיליון שקל, אך משרד הבריאות טרם גיבש עם מפעילי מרכזי החוסן הסכמים להרחבת המימון, ובמקום זאת העביר להם רק מקדמות, וגם זאת רק חודשיים לאחר תחילת 2024, ולכן נפגעה פעילות המרכזים והרצף הטיפולי.
מערך בריאות הנפש היה מורעב עוד לפני כן
נתן: "משרד הבריאות גיבש תוכנית לאומית לשיפור מערך בריאות הנפש. נכון לינואר 2025, התוכנית עדיין הייתה ברובה במשא-ומתן מול משרד האוצר והסכם לא נחתם, אם כי כבר החלה ההטמעה של תפקיד נאמני בריאות הנפש, ואנחנו יודעים שהקופות גייסו עוד מאות מטפלים נוספים".
בתגובה לדוח מסר משרד הבריאות: "החל מהימים הראשונים למלחמה פרסה מערכת הבריאות מענים נרחבים בריכוזי המפונים במלונות. היתה פנייה אקטיבית אל האוכלוסייה שחוותה את מאורעות ה-7.10 על מנת להציע להם טיפול. המענים היו חסרי תקדים בישראל וביחס לכל אירוע רב נפגעי נפש אחר בעולם הן בהיקפם והן במהירות בה נפרסו. במסגרת זו עשרות אלפי ישראלים קיבלו טיפול נפשי מקצועי ומיידי בשלל האמצעים שעמדו לרשות מערכת הבריאות, באירוע רב נפגעים שטרם נראה כמותו.
עוד הוסיף המשרד כי: "לצערנו, הסכם השכר עם הפסיכיאטרים נחתם בשלב מאוחר יחסית ונכנס לתוקף רק ב-1.1.2025 בעוד שהסכם השכר עם הפסיכולוגים טרם נחתם ונמצא עדיין בשלבי משא-ומתן בין הממונה על השכר במשרד האוצר לבין ההסתדרות הכללית".
תוספת תשלום של 1.7 מיליארד שקל לנפגעי פעולות איבה
נושא נוסף שנבחן בדוח הוא קבלת נשק. "היה גידול בפונים לקבלת נשק, אך קיטון בהעברה של פניות לבדיקת המצב הנפשי - 3% מהפניות לעומת 4%-10% בשנים קודמות. כיוון שאנחנו יודעים שהמצב הנפשי הכללי החמיר, אנחנו חושבים שיש בדיקת-חסר של מצבם הנפשי".
מלבד בריאות הנפש, התייחס הדוח גם לצוותי החירום הישוביים, שנועדו לתת מענה קהילתי במצבי משבר וחירום. עם פרוץ אירועי ה-7 באוקטובר צוותי הצח"י היו הראשונים לתת הנחיות לתושבים, תאמו בין האוכלוסייה לבין כיתות הכוננות, ניהלו מטעם הישוב את תהליך הפינוי וריכזו את צרכי התושבים במהלך הפינוי.
אך כ-24% מן המועצות האזוריות לא התקשרו בשנת 2024 עם משרד הרווחה בהסכם לשימור צוותי הצח"י, וב-9% מהישובים בהם יש הסכמים, אין צוותי צח"י בפועל. התקציב לצוותים הוא 8.2 מיליון שקל בלבד.
ולבסוף, סעיף הסיוע לנפגעי פעולות האיבה. בעקבות אירועי ה-7 באוקטובר הוגשו כ-61 אלף תביעות להכרה בנפגעי פעולות האיבה, ורובן אושרו. ב-95% מהמקרים נקבעה פגיעה נפשית. תוספת התשלום הנובעת מכך לדעת המבקר היא 1-1.7 מיליארד שקל, גבוה משמעותית מן האמדן של אגף התקציבים באוצר, לעומת 525 מיליון שקל ששולמו ב-2022 לנפגעי פעולות האיבה.
עתירות לבג"ץ עצרו את מענה המבקר בתחומים נוספים
מבקר המדינה צפוי להתמודד עם סוגיות נוספות אשר קשורות ל-7 באוקטובר, כמו כשלי המודיעין והמענה הצבאי, אולם בשלב זה הוא מוגבל בעיסוק בנושאים האלה, בשל התנגדות חריפה מצד צה"ל, ועתירות לבג"ץ אליהן הצטרפו היועצת המשפטית לממשלה, צה"ל והשב"כ, בבקשה לבלום את הביקורת עד סיום המלחמה.
"התנהלות זו גררה סחבת של כשנה ביכולת לקיים ביקורת בנושאי הליבה. נכון להיום, פברואר 2025, עדיין קיים צו הביניים האוסר על מבקר המדינה לקיים ביקורת בצה"ל בנושאי הליבה, שאזרחי ישראל מצפים לתשובות לגביהם כבר שנה וארבעה חודשים", נאמר בדוח. הציבור זכאי לתשובות על השאלות הקשות למחדל החמור בתולדות המדינה".
לכן, בינתיים שוחררו הדוחות העוסקים בביקורת על השירותים האזרחיים. המבקר הבטיח כי תינתן בהמשך ביקורת מקיפה ונוקבת כלפי כל הדרגים, המדיני, הצבאי והאזרחי. "הביקורת תנקוב בשמות האחראית למחדלים ותטיל עליהם אחריות אישית", הובטח. "ככל שתקום ועדת חקירה ממלכתית, מבקר המדינה יקבע גבולות גזרה בתיאום עם הוועדה כפי שעשה בעבר".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
