אחרי הגז הישראלי, אזרבייג'ן לוטשת עיניים גם לשוק האנרגיה הפקיסטני

חברת הנפט האזרית פועלת לחיזוק הקשרים בתחום גם עם פקיסטן, אחרי שרכשה נתח ממאגר הגז הישראלי תמר • בזמן שיצוא הגז מבאקו משגשג, נראה שענף הנפט מהווה מקור לדאגה

קידוח נפט בבאקו, אזרבייג'ן / צילום: ap, Dmitry Lovetsky
קידוח נפט בבאקו, אזרבייג'ן / צילום: ap, Dmitry Lovetsky

האם אזרבייג'ן בדרך להיות מעצמת נפט אזורית? לאחר שחברת הנפט הלאומית סוקאר (Socar) רכשה 10% ממאגר תמר, בבאקו מפנים את תשומת הלב למשק האנרגיה של פקיסטן.

הכלכלה גברה על הדת: סעודיה פותחת את הערים הקדושות למשקיעים זרים
נואש להישגים, מקרון מנסה להפוך את צרפת למובילה עולמית בתחום ה-AI  

יומיים בלבד לאחר הסכם הרכישה עם אהרון פרנקל, נשיא סוקאר רובשן נג'ף נפגש עם השר הפקיסטני להפרטות, תחבורה והשקעות, עלים חאן, והשניים דנו על חיזוק הקשרים בתחומי הנפט והגז. בין השאר, נבחנו הקשרים בין סוקאר לבין מקבילותיה בפקיסטן ויעדים עתידיים לשיתוף פעולה.

עוד לפני הפגישה בין החברה לשר, רכש הממשל באיסלמבאד משלוח LNG (גז טבעי מונזל) מבאקו, השני בתוך כחודשיים. הדבר משקף את הרצון להעמיק קשרים עם אזרבייג'ן, שכן קודם לכן פקיסטן דחתה 10 אספקות LNG מקטאר בעקבות הירידה בתצרוכת החשמל במדינה. בסופו של דבר, פקיסטן נדרשת בין כה וכה לייבא משום שההפקה המקומית נמוכה מהתצרוכת.

מדובר בצעד מעורר תהיה מבחינה כלכלית, שכן מחירי LNG לטווח קצר גבוהים יותר בהשוואה לחוזים לטווח ארוך, וגם כך יבוא האנרגיה מכביד על פקיסטן, עד שהיא מתקשה לעמוד בתשלומים. רק בשבוע שעבר חתם הממשל על הסכם עם הקרן הסעודית לפיתוח על דחייה בשנה של תשלום בסך 1.2 מיליארד דולר עבור נפט.

באזרבייג'ן מקווים שהיצוא לאירופה יוכפל

ההתפתחויות האחרונות של סוקאר בישראל ובפקיסטן משקפות את התלות של אזרבייג'ן בדלקים פוסיליים. לפי "קליימט סטרטג'יס", סקטור הנפט והגז הטבעי היווה 35.3% מהתמ"ג האזרי ב־2023, ו־51.5% מההכנסות. התלות הזו מביאה למגמות מנוגדות בתחום: יצוא הגז הטבעי צמח ב־5.8% בשנת 2024, ואילו יצוא הנפט צנח ב־11.1%.

בתחום הגז הטבעי, היצוא עמד בציפיות שהציב הנשיא אילהם אלייב ביולי האחרון: 25 BCM (מיליארד מטרים מעוקבים). לפי סוכנות הידיעות הממלכתית של אזרבייג'ן, היצוא בשנה החולפת הסתכם ב־25.2 BCM, בעידוד האספקה למדינות האיחוד האירופי שהיוו 51%. לצד זאת, 39% יוצאו לטורקיה ו־10% לגיאורגיה. באזרבייג'ן מצפים כי הביקוש האירופי לגז לאחר ההתנתקות מרוסיה יביא בשנים הקרובות להגברת היצוא ליבשת ל־16 BCM - כפול מב־2021.

לעומת זאת, יצוא הנפט כאמור בירידה ומהווה מקור לדאגה עבור אזרבייג'ן - על אף שהניב לה הכנסות של 14.4 מיליארד דולר ב־2024. ישראל, אגב, היוותה בשנה זו יעד יצוא הנפט השישי בהיקפו של אזרבייג'ן, עם כ־1.17 מיליון טונות תמורת כ־713 מיליון דולר, כך לפי נתוני המכס האזרי. איטליה, שסיימה ראשונה, היא מוקד של סוחרים, ולכן ניתן להניח שהגיע דרכה נפט נוסף. ברמה הרחבה, מתוך שש יבואניות הנפט הנרחבות ביותר מבאקו, נמנות ארבע מדינות אירופיות.

לא מן הנמנע כי הצמיחה בביקושים לגז טבעי בצל התלות של באקו בהכנסות מדלקים פוסיליים - היא שהגבירה את התעניינות סוקאר בכניסה לשותפות במאגר תמר.

גם הגז הישראלי השפיע על פקיסטן

ישראל ופקיסטן מעולם לא כוננו מערכת יחסים דיפלומטית רשמית, אף שהקשר של שתיהן עם אזרבייג'ן קרוב מאוד. ב־1993, השנה שבה ישראל פתחה את השגרירות בבאקו, נועד ראש הממשלה דאז יצחק רבין ז"ל עם שגריר פקיסטן באו"ם ג'מסי מקר.

ב־2005, הנשיא הפקיסטני פרבז מושארף התקרב לישראל, ובמסגרת זאת שר החוץ דאז סילבן שלום נועד באיסטנבול עם מקבילו הפקיסטני, חורשיד קסורי. מאז תום עידן מושארף ב־2008 לא חלו תפניות משמעותיות בקשרי ירושלים ואסלאמבאד, כשהסכמי אברהם ב־2020 הביאו לציפיות חיוביות גם בהקשר זה.

התפתחויות בענף האנרגיה הישראלי ובאסדת תמר בפרט כבר התקשרו לפקיסטן. בנובמבר 2023 ישראל חידשה את ההפקה לאחר הפסקה בת כחודש כתוצאה מפרוץ מלחמת חרבות ברזל, ותוך שבוע בלבד יצאה ממתקן ההנזלה המצרי "אידקו" מכלית LNG ראשונה מאז פרוץ המלחמה - ודווקא לפקיסטן. זה נובע מכך שלגז, כמובן, אין צבע ואותו גז לא מוגדר "ישראלי", אלא LNG ממצרים.